ויקיפדיה:כללים לתעתיק מערבית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ייעוץ לשוני ודיונים
מדיניות לשונית

כללים לתעתיק משפות זרות

דפי עזר חיצוניים
תחזוקה בערכים
ארכיונים

Crystal Clear app file-manager.png דפי ארכיון של הייעוץ הלשוני: 1 · 2 · 3 · 4 · 5 · 6 · 7 · 8 · 9 · 10 · 11 · 12 · 13 · 14 · 15 · 16 · 17 · 18 · 19 · 20 · 21 · 22 · 23 · 24 · 25 · 26 · 27 · 28 · 29 · 30 · 31 · 32 · 33 · 34 · 35 · 36 · 37 · 38 · 39 · 40 · 41 · 42 · 43 · 44 · 45 · 46 · 47 · 48 · 49 · 50 · 51 · 52 · 53 · 54 · 55 · 56 · 57 · 58 · 59 · 60 · 61 · 62 · 63 · 64 · 65 · 66 · 67 · 68 · 69 · 70 · 71 · 72 · 73 · 74 · 75 · 76 · 77 · 78 · 79 · 80

(תזכורת: כדאי לארכב עכשיו)

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.


למרות קרבתן יש הבדלים ניכרים בין השפה העברית לשפה הערבית. בין השאר קיימים מספר עיצורים בערבית שאינם בעברית, מערכת התנועות שונה (בערבית יש תנועות קצרות שאין בעברית) וה' הידיעה העברית היא "אל" בערבית. קיימת שיטת תעתיק מערבית לעברית ששורשיה עוד בימי הביניים, אבל היא בלתי מעשית לצרכים כלליים; למשל, את המילה "אינתיפאדה" יש לתעתק לפי שיטה זו "אנתפאצ'ה". לפיכך יש צורך לשלב בין התעתיק המדויק והתעתיק הנהוג.

כללי[עריכת קוד מקור]

יהיו שתי שיטות לתעתיק - חופשי ומדויק. תעתיק חופשי מתאר בקירוב את ההגייה, או לחלופין את האופן שבו מקובל לכתוב את המילה הערבית בעברית. התעתיק המדויק מציב אות עברית כנגד אות ערבית, וממנו אפשר להסיק איך נכתבת המילה בערבית. מומלץ להשתמש בשני התעתיקים זה בצד זה בתחילת הערך. הצורה הנפוצה יותר תופיע קודם והצורה הפחות נפוצה בסוגריים עם או בלי הכתיב הערבי המקורי. למשל: מוחמד (תעתיק מדויק: מחמד محمد); צלאת (ההגייה: סלאה או סלאת صلاة). שמות הערכים יהיו על-פי הצורה הנפוצה יותר בעברית (לצורך איתור הצורה הנפוצה אפשר להשתמש בחיפוש בגוגל). כדאי תמיד ליצור הפניות משאר הצורות.

התחילית "אל" תופיע כמות שהיא, בצמוד למילה בתעתיק המדויק, אך בתעתיק החופשי היא תופיע באופן שבו היא נהגית, עם מקף מפריד בינה לבין המילה, או תושמט כליל. לדוגמה: אבו מוסעב א-זרקאווי (תעתיק מדויק: אבו מצעב אלזרקאוי أبو مصعب الزرقاوي).

נקודה חשובה: יש רק דרך אחת לתעתק מילה בתעתיק מדויק, אבל יכולות להיות כמה דרכים לתעתק בתעתיק חופשי (אבו ע'וש, אבו עוש, אבו גוש, אבו רוש). גם כאן מבחן גוגל יכול לעזור. למשל, במקרה הזה התעתיק החופשי הנפוץ ביותר הוא "אבו גוש", והתעתיק המדויק היחיד האפשרי הוא "אבו ע'וש".

פרטים[עריכת קוד מקור]

תעתיק חופשי תעתיק מדויק הערות
אל הידיעה ال "אל-" או "א-" עם מקף,
"אל-" לפני אות ירח,
"א-" לפני אות שמש
(עז א-דין אבו אל-עייש)
תמיד "אל" ובלי מקף
(עז אלדין אבו אלעיש)
בתעתיק חופשי אפשר לפעמים לוותר לגמרי על אל הידיעה,
לדוגמה: סאדאת (בתעתיק מדויק: אלסאדאת).
אליף ללא המזה ا ַא
ת'א ث ת', ת או ס ת'
ג'ים ج ג' או ז' ג בשמות מצריים: תמיד ג (בלי גרש)
ח'א خ ח'
ד'אל ذ ד', ד, ז ד'
צאד ص ס צ, בסוף מילה: ץ
צ'אד ض ד צ', בסוף מילה: ץ'
ט'א ظ ד', ז ט'
ע'ין غ ג או ר ע'
כאף ك כ בסוף מילה: כ
יא ي י או יי לפי כללי הכתיב בעברית י
ואו و ו או וו לפי כללי הכתיב בעברית ו
אלף מקצורה - ى א אלף פתח בסוף מילה
תא מרבוטה - ة ה או ת ת כאשר נסמך
המזה על "כסא" או על השורה- أ إ ؤ ئ ء א אין צורך בגרש, לדוגמה עשוראא
אליף מדה - آ אַא


  • בשאר האותיות תובא האות המתאימה בעברית.
  • בתעתיק חופשי ניתן להוסיף אימות קריאה מעבר למקור. בתעתיק מדויק אין להוסיף אימות קריאה. בשני התעתיקים אין להשמיט אימות קריאה הקיימות בערבית. לדוגמה, בתעתיק חופשי אפשר לכתוב עיראק, בתעתיק מדויק יש לכתוב עראק, אך בכל מקרה אין לכתוב עירק. במקרה הצורך אפשר לנקד: עִרַאק.
  • "שדה" (דגש חזק) לא תסומן אלא במקרים חריגים. אם יש צורך לסמן את ה"שדה" אפשר לסמנה באמצעות דגש חזק. רצוי להוסיף הערה בסוגריים שתסביר שהדגש בא במקום "שדה".

דוגמאות[עריכת קוד מקור]

תעתיק חופשי תעתיק מדויק
מרואן ברגותי מרואן אלברע'ות'י
נגיב מחפוז נגיב מחפוט'
סדאם חוסיין צדאם חסין
נאצר, אבל נאסר נאצר
מוחמד מחמד
צלאח א-דין, אבל סלאח שחאדה צלאח אלדין, צלאח שחאדה
מוסטפא מצטפא
אבו נידאל אבו נצ'אל
חוסני מובארכ חסני מבארכ
עימאד מוע'ניה עמאד מע'ניה
רמדאן עבדאללה שלח רמצ'אן שלח

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]