לדלג לתוכן

שלמה הופמן (מוזיקולוג)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלמה הופמן
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 24 באפריל 1909 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1989 (בגיל 79 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין ירקון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שלמה הופמן (Hofman;‏ 24 באפריל 190927 במרץ 1998) היה מוזיקולוג, מלחין ומורה ישראלי.

ראשית דרכו והשכלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלמה הופמן נולד בעיר ורשה שבפולין, בן לשמואל ורבקה. בשנים 1933-34 למד הלחנה, ניצוח והוראה בסמינר למורים ובקונסרבטוריון הממלכתי בעירו. בשנת 1933 נישא לצילה פַּייזמן, והיה אב לתלמה ואורה. ב-1934 עלה לארץ ישראל.[1] הופמן המשיך את לימודי ההלחנה והניצוח בקונסרבטואר בפריז בשנים 1937-38. בשנת 1949 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת סורבון בפריז. הוא עיבד את הדיסרטציה, שעסקה בפרנסואה קופרן, לספר L’œuvre de clavecin de François Couperin le grand: étude stylistique, שהתפרסם בשנת 1961.

קריירה מוזיקלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלמה הופמן היה מרצה למוזיקולוגיה באקדמיה למוזיקה בתל אביב ובאוניברסיטה העברית בירושלים. כחוקר מוזיקה יהודית ומזרחית עסק בין היתר במוזיקה של השומרונים והקראים. כן חיבר את "מקראי מוסיקה", ילקוט בארבע שפות (עברית, צרפתית, ספרדית ואנגלית) המביא תשע-מאות פסוקי תנ"ך שיש להם קשר למוזיקה, בין אם כלי נגינה, זמרה או צליל, אם פסוק אחד ואם אחדים. הטקסט העברי מנוקד ומלווה בטעמי המקרא. כן כולל הספר שלוש-מאות פסוקים מן המשנה. בספר אחר, "המוסיקה בתלמוד", כלל הופמן פסוקים מן התלמוד הבבלי והתלמוד הירושלמי ובאותה מתכונת חיבר גם את "המוסיקה במדרש". האקדמיה ללשון העברית הוציאה את ספרו "המילון למונחי מוסיקה בחמש שפות" (עברית, איטלקית, אנגלית, צרפתית, גרמנית).[1]

הופמן החל להלחין בסגנון ים תיכוני, אך ב-1970 השתתף בקורס בסמינר למוזיקה חדישה בדרמשטדט וסגנונו השתנה כליל. ביצירות שכתב לאחר שנה זו הוא עושה שימוש ברקמה דודקפונית חופשית (רביעייה לכלי קשת משנת 1974) ובאליאטוריקה ומיקרוטונאליות (חמישייה לכלי נשיפה משנת 1978). עם זאת, הופמן דחה מכל וכל את הסריאליזם כטכניקת הלחנה.[1]

רשימת יצירות חלקית:

"האדמה הזאת" של אשמן (1948)
"פקודת יום" של בר-יוסף (1951)
"הנסיך ראובני" מאת דוד ברגלסון (1958)
  • רביעייה לכלי קשת (1974)
  • חמישייה לכלי נשיפה (1978)

ארכיונו, הכולל יצירות, שמור בספרייה הלאומית בירושלים.

  • "מקראי מוסיקה", המכון למוסיקה ישראלית
  • "המוסיקה בתלמוד"
  • "מוסיקה במדרש"
  • "יצירתו לצ'מבלו של פרנסואה קופרן הגדול" 1961, הוצאת פיקאר, פריז (בצרפתית)
  • "מילון למונחי מוסיקה", האקדמיה ללשון העברית
  • "בשבילי החינוך המוסיקלי"
  • "תו לתו, סולפג' עברי", סולפג' פולימודאלי, מבוסס על המלוס של השיר הישראלי

פרסים ואותות הוקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרי עטו:

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 יהודה כהן, נעימי זמירות ישראל: מוסיקה ומוסיקאים בישראל, תל אביב: עם עובד, תש"ן 1990, עמ' 133-4.