שמשון בלקינד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שמשון בלקינד
שמשון בלקינד
שמשון בלקינד
לידה 7 במאי 1864
להויסק שבפלך מינסק ברוסיה הלבנה, האימפריה הרוסית
פטירה 26 במרץ 1937 (בגיל 72)
השכלה רוקחות, נגרות ונפחות
עיסוק ראש ועד היישוב
מפלגה ביל"ו
ראש ועד המושבה ראשון לציון
תקופת כהונה 19211922
הקודם כתריאל רפפורט
הבא אחרון בתפקיד

שִמְשוֹן בֶּלְקִינְד (א' באייר תרכ"ד, 7 במאי 1864י"ד בניסן תרצ"ז, 26 במרץ 1937) היה חבר תנועת ביל"ו, מחלוצי העלייה הראשונה וממייסדי ראשון לציון. כמו כן, הוא היה ראש ועד המושבה האחרון של ראשון לציון, ולאחריו ראשון הפכה למועצה מקומית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלקינד נולד בלהויסק (Лагойск) שבפלך מינסק ברוסיה הלבנה, אז חלק מהאימפריה הרוסית, לשפרה ומאיר בלקינד. במשפחה היו חמישה ילדים, ואביו, מאיר, שהיה משכיל ותלמיד חכם, היה מורו הראשון ולימדו גם עברית. הוא למד בגימנסיה רוסית במוהילב.

אחרי שסיים לימודיו שם עבר לסנקט פטרבורג, שם גרה אחותו אולגה, עבד כעוזר בבית מרקחת ולמד רוקחות. אחיו, ישראל בלקינד, ממייסדי תנועת הביל"ויים, עלה ארצה ונמנה עם חלוצי העלייה הראשונה. שמשון הצטרף גם הוא לתנועה ועלה לארץ ישראל עם אחותו פאני ב-1 באוקטובר 1882 (כ"ט באלול תרמ"ג).

בתחילה עבד במקוה ישראל ובנובמבר 1882 הגיע לראשון לציון. ב-20 באפריל 1884 יצא לירושלים, שם במסגרת אגודת הביל"ויים "שהו" למד נגרות ולאחר מכן נפחות. בעקבות מחלה עזב את ירושלים ושב לראשון לציון, שם נשא לאישה פנינה, בתו של אהרן מרדכי פריימן, ממייסדי ראשון לציון.

כיוון שנמנה עם המורדים בפקידות הברון, הוא גורש מראשון לציון והתיישב עם רעייתו בגדרה, רכש בה נחלה ועסק בחקלאות. לאחר ביטול צו הגירוש מכר את נחלתו ושב עם רעייתו ושני ילדיו לראשון לציון. בשנת 1888 עלו הוריו לארץ ישראל עם אחותו הצעירה סוניה, והצטרפו אליו בראשון לציון מאוחר יותר.

לבלקינד ולרעייתו נולדו שלושה בנים ושלוש בנות. במהלך מלחמת העולם הראשונה הצטרפו בניו של בלקינד, איתן ונעמן, למחתרת ניל"י. עקב כך נאסרו בני הזוג בלקינד בידי השלטונות העות'מאנים וישבו כחודש בכלא רמלה. לאחר שובם לביתם הוחרמה המשפחה במושבה עקב סיועם לניל"י. ב-1919, לאחר כיבוש הארץ בידי הבריטים, יצאו בלקינד ובנו איתן לדמשק להביא לקבורה בראשון לציון את גופותיהם של נעמן בלקינד ושל יוסף לישנסקי, שנתלו בדמשק בידי העות'מאנים בדצמבר 1917 (טבת תרע"ח) .

בשנת 1921 נבחר בלקינד לראש ועד המושבה אחרי שראש הוועד הקודם התפטר. בתקופתו כראש הוועד הוקם דואר רשמי ראשון במושבה, התחילו לגבות מסים מסוחרים שהביאו סחורות לשוק, והפעילו מחדש את טחנת הקמח ששכנה במושבה.

בנו של בלקינד, מאיר, נרצח במאורעות תרצ"ו ב"משק האוצר" ששכן סמוך לכפר סבא.

שמשון בלקינד נפטר בי"ד בניסן תרצ"ז ונקבר בראשון לציון. רחוב בראשון לציון נושא את שמו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מאיר בֶּלְקִינְד
(חלוץ הוראת העברית)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
משה פיינברג
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יהושע חנקין
(גואל אדמות העמק)
 
אולגה חנקין (בלקינד)
(מנשות העלייה הראשונה, מיילדת)
 
שמשון בֶּלְקִינְד
 
ישראל בֶּלְקִינְד
(מייסד תנועת הביל"ויים וממייסדי גדרה)
 
סוניה (אלכסנדרה) בלקינד
(רופאת הנשים הראשונה בארץ ישראל)
 
 
 
 
 
פאני פיינברג (בלקינד)
 
ישראל ("לוליק") פיינברג
(ממייסדי ראשון לציון, חדרה ותל אביב)
 
 
 
 
 
יוסף פיינברג
(ממייסדי ראשון לציון)
 
ברתה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
איתן בלקינד
(איש ניל"י)
 
נעמן בלקינד
(איש ניל"י)
 
רעיה בלקינד
 
נחום וילבוש
(ממייסדי בית החרושת "שמן")
 
שושנה
 
אבשלום פיינברג
(מייסד ניל"י)
 
צילה פיינברג שוהם
 
זאב שוהם
 
דורה בלוך
(נרצחה כחטופה באנטבה)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עוזי בלקינד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דניאל בלוך
(עיתונאי ועורך)
 
אילן הרטוב
(ראש מועצת קריית שמונה)


ראשי עיריית ראשון לציון Rishon leZion Coat of Arms.svg
כמועצה מקומית מנשה מאירוביץ דב חביב לובמן שמואל אוסטשינסקי מנשה מאירוביץ יחיאל טרכטנברג יעקב פרימן מיכאל לוין זרובבל חביב אליקום אוסטשינסקי
1922 1923 - 1925 1926 - 1927 1928 - 1931 1932 1933 - 1936 1936 - 1939 1939 - 1946 1946 - 1950
כעירייה אליקום אוסטשינסקי אריה שפטל משה גבין גרשון מן חנה לוין אריה שפטל נעם לאונר אריה שפטל חנניה גיבשטיין
1950 - 1951 1951 1952 - 1955 1955 1956 - 1960 1960 - 1962 1962 - 1965 1965 - 1969 1969 - 1983
מאיר ניצן דב צור
1983 - 2008 2008 -