תור-אג'ינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף תור-אגנה)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תור־אג'ינה
Thor Agena B with Discoverer 37 on launch pad (Jan. 13 1962).jpg
תור־אג'ינה B על כן השיגור ב־13 בינואר 1962 כשבראשו הלוויין דיסקוברר 37
ייעוד משגר לוויינים
משפחה משפחת טילי התור
ארץ ייצור ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
עלות שיגור 10.73-22.17 מיליון $ (1985)
גרסאות תור־אג'ינה A
תור־אג'ינה B
תור־אג'ינה D
היסטוריית שיגורים
סטטוס לא פעיל
אתרי שיגור SLC-1E בבסיס חיל האוויר וונדנברג
SLC-1W בבסיס חיל האוויר וונדנברג
SL-C2E בבסיס חיל האוויר וונדנברג
שיגורים 69
הצלחות 31
כשלונות 21
חלקיות 17
שיגור ראשון 21 בינואר 1959
שיגור אחרון 19 ביולי 1963
יכולת
מטען ל־LEO תור־אג'ינה A‏ - 250 ק"ג
תור־אג'ינה B‏ - 400 ק"ג
מידע נוסף
גובה 28-31 מטרים
קוטר 2.44
משקל 56,507 ק"ג
שלבים 2
שלב ראשון תור DM-19 (תור־אג'ינה A)
מספר מנועים 1
סוג מנוע LR-79-7
דחף 758.7 קילוניוטון
מתקף סגולי בריק - 282 שניות
בגובה פני הים - 248 שניות
זמן בעירה 165 שניות
דלק RP-1/חמצן נוזלי
שלב ראשון תור DM-21 (תור־אג'ינה B/תור־אג'ינה D)
מספר מנועים 1
סוג מנוע MB-3-1
דחף 760.64 קילוניוטון
מתקף סגולי בריק - 285 שניות
בגובה פני הים - 250 שניות
זמן בעירה 164 שניות
דלק RP-1/חמצן נוזלי
שלב שני אג'ינה A
מספר מנועים 1
סוג מנוע בל 8048
דחף 69 קילוניוטון
מתקף סגולי 276 שניות (בריק)
זמן בעירה 120 שניות
דלק HNO3/UDMH
שלב שני אג'ינה B
מספר מנועים 1
סוג מנוע בל 8081
דחף 71.16 קילוניוטון
מתקף סגולי 285 שניות (בריק)
זמן בעירה 240 שניות
דלק HNO3/UDMH

התור־אג'ינהאנגלית: Thor-Agena) היה משגר בעל מספר גרסאות. הטיל השתמש בטיל תור כשלב ראשון ובשלב אג'ינה כשלב שני. הטיל הוא בן למשפחת טילי התור ובן דוד של טיל התור־דלתא שהיה הטיל הראשון במשפחת טילי הדלתא. השיגור הראשון בוצע בינואר 1959 אך נכשל. השיגור הראשון שהצליח בוצע ב־28 בינואר 1959 והביא את הלוויין דיסקוברר־1 למסלול.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד משימושיו של התור־אג'ינה היה שיגור לווייני הריגול קורונה האמריקניים עבור ה־CIA בין יוני 1959 לינואר 1968. בשנת 1962 לדוגמה, שוגרו 24 טילי תור־אג'ינה שכיום ידוע כי בראשם היו לווייני ריגול אמריקניים.

הלוויין הקנדי הראשון (Alouette 1) שוגר על גבי משגר תור־אג'ינה B.

גרסאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תור־אג'ינה A[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 16 שיגורים בין ה־21 בינואר 1959 ל־13 בספטמבר 1960.
  • לוויין הריגול דיסקוברר־14 (חלק מתוכנית קורונה) שוגר באמצעות תור־אג'ינה A. ב־19 באוגוסט 1960 קלטת שצילם הלוויין חזרה לכדור הארץ בתוך קפסולה מיוחדת שנתפסה באוויר על ידי מטוס C-119. הקלטת הייתה קלטת הצילומים הראשונה שחזרה בהצלחה ממסלול סביב כדור הארץ ותפיסת הקפסולה הייתה התפיסה האווירית הראשונה של חפץ שהגיע ממסלול סביב כדור הארץ.

תור־אג'ינה B[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שיגור מוצלח ראשון בוצע ב־12 בנובמבר 1960, שיגר את הלוויין דיסקוברר־17.
  • שיגור אחרון בוצע ב־15 במאי 1966, שיגר את הלוויין נימבוס 2.

תור־אג'ינה D[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שוגר לראשונה ב־28 בינואר 1962.
  • שוגר פעם אחרונה ב־17 בינואר 1968.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]