תנו רבנן (שיר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף תנו תנו רבנן)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גרסה אחת של השיר "תנו רבנן", מושר על ידי משפחת ברנר

תנו רבנן הוא שיר המבוסס על סוגיות ומושגים ביהדות בעיקר כאלו הלקוחים מהמשנה ומתלמוד בבלי, המושר במסיבת בר מצווה לחברי חתן הבר מצווה. לא ידוע שם מחברו ולא ידוע כותב הלחן. הפיוט בנוי במבנה הפיוט אחד מי יודע. ישנם משפחות השרות אותו לקראת סופו של ליל הסדר. הפיוט מוכר ומושר משנות ה-50.

נוסח הפיוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה לאחד מי יודע גם פיוט זה מכיל אחד עשר בתים, העוסקים במספרים 1 עד 11. לכל מספר מוקדש בית, ואורכם של הבתים הולך וגדל, משום שכל בית נוסף מכיל גם את כל המידע שנכלל בקודמו. הפיוט, בדומה ל"אחד מי יודע" מתחיל בכל בית בשאלה מי יודע מה משויך למספר המסוים, והתשובה בהתאם - "אֶחָד מִי יוֹדֵעַ? אֶחָד אֲנִי יוֹדֵעַ", ואז מופיע הפירוט - כאשר כל אחד מהבתים מתייחס לברייתא. בשונה מ"אחד מי יודע", לפיוט זה פזמון חוזר:

תָּנוּ תָּנוּ רַבָּנָן, רַבָּנָן בַּבְּרַיְתָא,
בְּרִיךְ הוּא רַחֲמָנָא,
דְּיָהִיב לָן אוֹרַיְתָא.

להלן הבית האחרון, המסכם את כל הבתים:

אַחַד עָשָׂר מִי יוֹדֵעַ? אַחַד עָשָׂר אֲנִי יוֹדֵעַ:
אַחַד עָשָׂר סַמָּנִים הָיוּ בָהּ,
עֲשָׂרָה יוֹחֲסִין עָלוּ מִבָּבֶל,
תִּשְׁעָה קַבִּין יֵין קַפְרִיסִין,
שְׁמוֹנָה שְׁרָצִים הָאֲמוּרִים בַּתּוֹרָה,
שִׁבְעָה דְּבָרִים בְּגֹלֶם וְשִׁבְעָה בְּחָכָם,
שֵׁשׁ מַעֲלוֹת בַּמִּקְוָאוֹת,
חֲמִשָּׁה תַּמִּין וַחֲמִשָּׁה מוּעָדִין,
אַרְבָּעָה אֲבוֹת נְזִיקִין,
שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ כְּאֶחָד,
שְׁנַיִם אוֹחֲזִין בְּטַלִּית,
אֶחָד הַחוֹפֵר בּוֹר שִׁיחַ וּמְעָרָה.

לשיר מספר גרסאות, כאשר גרסה אחרת לחלק מהשורות היא:

בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם,
תֵּשַׁע חֲנוּיוֹת מוֹכְרוֹת בָּשָׂר שְׁחוּטָה,

או

תִּשְׁעָה קַבִּין יֵין קַפְרִיסִין,
שְׁמֹונָה דַּדִין הָיוּ לַכִיוֹר
שִׁבְעָה דְּבָרִים בְּחָכָם,
יוֹלְדוֹת שִׁשָּׁה בְּכֶרֶס אֶחָת, ...
אֶחָד הַחוֹפֵר בּוֹרוֹת
שִׁיחִין וּמְעָרוֹת.

נושאי הפיוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. אֶחָד: אֶחָד הַחוֹפֵר בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת - תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף נ', עמוד ב';
  2. שְׁנַיִם: שְׁנַיִם אוֹחֲזִין בְּטַלִּית - סוגיה נודעת בתלמוד ובמשפט העברי, העוסקת בחלוקת רכוש מטלטל ששני צדדים טוענים לבעלות עליו ללא הוכחות ממשיות לאחד הצדדים משנה, מסכת בבא מציעא, פרק א', משנה א';
  3. שְׁלֹשָׁה: שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ כְּאֶחָד: כאשר לפחות שלושה גברים שהם בני מצווה אכלו יחדיו, יש לבצע זימון;
  4. אַרְבָּעָה: אַרְבָּעָה אֲבוֹת נְזִיקִין - הסוגים העיקריים של נזק על פי המשפט העברי. אבות נזיקין אלו מפורטים בהרחבה בתורה - בעיקר בפרשת משפטים (שמות כ"א - כ"ב) ובפרשת אמור (ויקרא כ"ד). אבות נזיקין אלו הם סמלים לסוגים שונים של נזק; המשנה הראשונה במסכת בבא קמא מונה ארבעה אבות נזיקין ומכנה אותם בשמות "שור", "בור", "מבעה" ו"הבער" (מספר האבות ושמותם אינם נזכרים במקרא).
  5. חֲמִשָּׁה: חֲמִשָּׁה תַּמִּין וַחֲמִשָּׁה מוּעָדִין - כגון שור תם ושור מועד;
  6. שֵׁשׁ: שֵׁשׁ מַעֲלוֹת בַּמִּקְוָאוֹת - הפרק הראשון במסכת מקוואות עוסק ב"שש מעלות במקוואות" - דיני מיני מים המכונסים בקרקע (מי גבאים, מי תמציות, מי מקווה שיש בו ארבעים סאה שאינן שאובים, מעין שמימיו מועטים והרבו עליו מים שאובים, מים מוכים ומים חיים) לעניין טהרה וחילוק דיניהם לעניין טומאת עצמם וטהרת אחרים;
  7. שִׁבְעָה: שִׁבְעָה דְּבָרִים בְּגֹלֶם וְשִׁבְעָה בְּחָכָם - מתוך מסכת אבות;
  8. שְׁמוֹנָה: שְׁמוֹנָה שְׁרָצִים הָאֲמוּרִים בַּתּוֹרָה - בהלכות טומאה וטהרה, טומאת שרץ היא טומאה החלה על פגרים של שמונה בעלי חיים ממשפחת המכרסמים וממשפחת הלטאות;
  9. תִּשְׁעָה: תִּשְׁעָה קַבִּין יֵין קַפְרִיסִין - ציטוט מסממני הקטורת; ולגורסים: "תשע חנויות" - סוגיה נודעת בתלמוד העוסקת באופנים שהולכים אחר הרוב ובמקרים שלא הולכים אחר הרוב אלא חל עליהם דין קבוע.
  10. עֲשָׂרָה: עֲשָׂרָה יוֹחֲסִין עָלוּ מִבָּבֶל - כינוי שניתן לעשר המחלקות תחתן סווגו המשפחות שחזרו לארץ ישראל בשיבת ציון, מושג זה מופיע בעיקר בקשרי הנישואין, אך גם בהיררכיה הפנים מדינית-חברתית;
  11. אַחַד עָשָׂר: אַחַד עָשָׂר סַמָּנִים הָיוּ בָהּ.


ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]