גלעד צוקרמן

גלעד צוקרמן

פרופ' גלעד צוקרמן, 2011
לידה	1 ביוני 1971 (בן 49) גבעתיים, ישראל
ענף מדעי	בלשנות
מקום מגורים	ישראל, אוסטרליה, סין, אנגליה, איטליה, ארצות הברית, סינגפור, סלובקיה, יפן
מקום לימודים	אוניברסיטת אוקספורד אוניברסיטת תל אביב
מוסדות	אוניברסיטת אדלייד קולג' צ'רצ'יל אוניברסיטת קווינסלנד
www.professorzuckermann.com
תרומות עיקריות
פרסם תזה שמנסה לאפיין את העברית הישראלית, ניתוח תופעת התשמו"ץ (תרגום שומר משמעות וצליל), החייאת שפות, חקר השפה והתרבות, מגע בין לשונות, בלשנות היסטורית, אטימולוגיה, לקסיקולוגיה.

גלעד צוקרמן (נולד ב-1 ביוני 1971 בתל אביב) הוא בלשן ואקדמאי ישראלי, פרופסור לבלשנות הפועל באוסטרליה.

מחקריו עוסקים בעיקר בהחייאת שפות, במגע בין לשונות, בשפה ותרבות, בבלשנות היסטורית, בלקסיקולוגיה, בגנטיקה לשונית ובהתפתחות של לשונות, במקורות העשרה מילונית, בריבוי סיבות ובהיברידיות (הכלאה לשונית ותרבותית). הוא מרבה לחקור את העברית הישראלית והיידיש כמקרי מבחן לתאוריות שלו, וגם עוסק בהחייאת שפות אבוריג'יניות באוסטרליה.

ביוגרפיה

צוקרמן נולד בגבעתיים וגדל באילת. לפני שירותו בצה"ל, למד בקולג' בינלאומי באיטליה, השייך לרשת ה-United World Colleges. את שירותו הצבאי עשה ביחידה 8200. צוקרמן סיים בהצטיינות יתרה תואר שני בבלשנות בתוכנית הבין-תחומית לתלמידים מצטיינים ע"ש עדי לאוטמן שבאוניברסיטת תל אביב. הוא בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת אוקספורד ומאוניברסיטת קיימברידג'. באוקספורד שימש צוקרמן כנשיא ארגון הסטודנטים היהודי של האוניברסיטה, "לחיים". צוקרמן הוא פרופסור מן המניין ומופקד הקתדרה לבלשנות ושפות בסיכון באוניברסיטת אדלייד, אוסטרליה.

צוקרמן מכהן גם כפרופסור מן המניין באוניברסיטת שאנגחאי ללימודים בינלאומיים. ב-2006–2010 הוא היה פרופסור באוניברסיטת קווינסלנד באוסטרליה. הוא לימד קורסים במספר אוניברסיטאות ברחבי העולם בהם אנגליה, בסינגפור, בישראל, בסלובקיה ובארצות הברית, והיה מדען אורח במכון ויצמן.

צוקרמן הוא פוליגלוט: הוא דובר 13 שפות וקורא כ-30. פרסומיו האקדמיים כוללים מאמרים באנגלית, בעברית, ביידיש, באיטלקית, בספרדית, בגרמנית, ברוסית ובסינית.

גישתו הבלשנית

צוקרמן נמנה עם הבלשנים המערערים על התאוריה הבלשנית הקלאסית, אשר לפיה כל שפה התפתחה משפה אחרת שקדמה לה. הוא גורס כי תיתכן התפתחות של שפות חדשות שחל בהן מיזוג של אלמנטים משתי שפות קודמות או יותר. במילים אחרות, ייתכן שלשפה נתונה יהיה יותר מ"הורה" אחד. התאוריה שאימץ צוקרמן מערערת גם על החלוקה הקלאסית של שפות למשפחות גנטיות.

לפי צוקרמן, ייתכן ששפה תהיה שמית והודו-אירופית כאחת, אם היא התפתחה ממיזוג של אלמנטים משפה שמית מצד אחד ומשפה הודו-אירופית מצד שני. העברית הישראלית, לדעת צוקרמן, היא דוגמה לשפה שיש לה כמה "הורים". גישה זו נובעת מטענתו של צוקרמן, שהעברית ממזגת לכאורה אלמנטים שמיים והודו-אירופיים. את האלמנטים השמיים תרמה העברית לתקופותיה, ואילו האלמנטים ההודו-אירופיים הגיעו בעיקר מיידיש, וכן מרוסית ומפולנית. גם שפה כמו טוק פיסין, שהתפתחה בגינאה החדשה, נחשבת שפה "מעורבת" לפי התאוריה הזאת, מכיוון שהיא ממזגת לכאורה אלמנטים משפות מלנזיות ומשפות הודו-אירופיות.

התאוריה ההיברידית הרב-הורית שייסד צוקרמן לגבי היווצרות העברית הישראלית סותרת לא רק את מודל ההחייאה (חיים רבין, חיים רוזן), אשר לפיו העברית הישראלית היא עברית שהוחייתה, אלא גם את תאוריית הרה-לקסיפיקציה (פאול וקסלר, ג'וליה הורבט), אשר לפיה העברית הישראלית היא יידיש שהחליפו את אוצר המילים שלה באוצר מילים עברי.

"תשמו"ץ"

תשמו"ץ, ראשי תיבות של תרגום שומר משמעות וצליל, הוא מונח שטבע צוקרמן, תרגום של Phono-Semantic Matching (גם הוא מונח של צוקרמן), תחדיש המשלב צליל דומה ומשמעות דומה. לדוגמה, ״סחר מכר" הוא תשמו"ץ של "שאַכער מאַכער" היידי.

דוגמה נוספת לתחדיש מסוג זה היא המילה "קוקית", שנקבעה כתרגום למילה האנגלית cookie ומשמעותה "מידע על הגולש שהדפדפן שומר במחשבו". המילה "קוקית" שומרת על הצליל של המקור האנגלי, וכן רומזת לציפור קוקייה, המטילה את ביציה בקיני זרים. השימוש בתחדיש מסוג זה קיים בשפות רבות (שמיות, הודו-אירופיות וכו), וגם ברבדים קדומים של העברית. המילה מסתורין היא דוגמה לכך.

לפי צוקרמן, הביטויים "כלי ראות", "כלי עיניים" ו"בתי עיניים" פינו את מקומם למילה "משקפיים", תשמו"ץ של חיים לייב חזן מ-1890 על בסיס סְקוֹפֶּאוֹ (אני מביט) היווני ושק"פ העברי.

ביקורת

צוקרמן הוא דמות שנויה במחלוקת בקרב עמיתיו ודעותיו אינן מקובלות. "הוא נחשב על ידי עמיתיו הישראלים גאון, או פרובוקטור". המונח "ישראלית" שהוא הציע כדי לתאר את העברית בת זמננו נתפס כפרובוקטיבי. משה בר-אשר, נשיא האקדמיה ללשון העברית, אמר על צוקרמן שכמו נועם חומסקי, גם הוא "חוקר טוב מאוד, שמסתכן בהשקעת מאמצי-סרק עקב עירוב בין בלשנות לפוליטיקה". רוביק רוזנטל ציין כי "צוקרמן הוא איש מבריק וידען, והוא מעלה תופעות חשובות", אך הוסיף "היריעה קצרה, גלעד, ואני שב ותוהה אחרי קריאת הספר, אם לא התאהבת במאבק שאינו נושא פירות, וחשיבותו אינה רבה, לייצר תיזה עצמאית. אני לא חושב שהיא מחזיקה מים, אם להשתמש בביטוי מאונגלז."

ספריו

ספרו של צוקרמן Language Contact and Lexical Enrichment in Israeli Hebrew (מגע בין שפות והעשרה לקסיקלית בעברית הישראלית), שפורסם ב-2003 בהוצאת פלגרייב מקמילן, עוסק ברב-סיבתיות (multiple causation) ובתחדישים רב-מקוריים בעברית ישראלית, בטורקית, במנדרינית, ביפנית ובערבית.

בשנת 2008 יצא לאור בהוצאת עם עובד ספרו ישראלית שפה יפה. הספר חולל דיונים ציבוריים סוערים, זכה לסקירה בעיתונות ונמכר בעותקים רבים.

בשנת 2011 יצא לאור בהוצאת קרן הספר טינגו, שצוקרמן תרם לו שלושה פרקים על יידיש, אטימיתולוגיה (אטימולוגיה עממית) וסלנג ישראלי.

בשנת 2020 יצא לאור בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד ספרו של צוקרמן Revivalistics: From the Genesis of Israeli to Language Reclamation in Australia and Beyond (רוויוואליסטיקה: מהתהוות הישראלית להחייאת שפות באוסטרליה ומעבר לה). הספר מציג שדה-מחקר בינתחומי חדש העוסק בהחייאת לשונות ברחבי העולם.

ספרים נוספים:

• Burning Issues in Afro-Asiatic Linguistics, 2012.
• Jewish Language Contact (גיליון מיוחד של International Journal of the Sociology of Language), 2014.
• Engaging – A Guide to Interacting Respectfully and Reciprocally with Aboriginal and Torres Strait Islander People, and their Arts Practices and Intellectual Property, 2015.
• Dictionary of the Barngarla Aboriginal Language, 2018
• 2019, Barngarlidhi Manoo (מדברים באנגאלה ביחד)
  Barngarlidhi Manoo חלק 2

ממאמריו

• ישראלית שפה יפה, הו! 2, יוני 2005, עמ' 172–182
• ישראלי, דבר ישראלית!, באתר הארץ, 28 באפריל 2009
• אקדמיה ליפהפיות נרדמות, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2012
• האם תרגום אפשרי?, הד האולפן החדש 96, 2010.
• בין "עברית" ל"ישראלית": רב שיח בהשתתפות פרופ' גלעד צוקרמן, פרופ' תמר סוברן ועידו בסוק, הד האולפן החדש, גיליון 95, 2009.
• גלעד צוקרמן וגתית הולצמן, "רֵעד אל העם: על המהפך הנדרש בהוראת תנ"ך בישראל", בתוך: גילוי דעת, כתב עת רב-תחומי לחינוך, חברה ותרבות, גיליון מס' 1, ינואר 2012.

• Cultural Hybridity: Multisourced Neologization in 'Reinvented' Languages and in Languages with 'Phono-Logographic' Script, Languages in Contrast 4 (2), pp. 281-318, 2004.
• "Phono-Semantische Abgleichung", Semantik im Lexikon, Stefan Langer & Daniel Schnorbusch (eds), Gunter Narr, Tübingen, pp. 223-267, 2005.
• A New Vision for 'Israeli Hebrew': Theoretical and Practical Implications of Analysing Israel's Main Language as a Semi-Engineered Semito-European Hybrid Language, Journal of Modern Jewish Studies 5 (1), pp. 57-71, 2006.
• Complement Clause Types in Israeli", Complementation: A Cross-Linguistic Typology, R. M. W. Dixon & A. Y. Aikhenvald (eds), Oxford University Press, Oxford, pp. 72-92, 2006.
• 'Etymythological Othering' and the Power of 'Lexical Engineering' in Judaism, Islam and Christianity. A Socio-Philo(sopho)logical Perspective, Explorations in the Sociology of Language and Religion, Tope Omoniyi & Joshua A. Fishman (eds), Amsterdam: John Benjamins, pp. 237-258, 2006.
• 《混合还是复苏：以色列语的起源——多来源，形式和模式》, 南开语言学刊 (Nankai Linguistics) 2008-2, pp. 23-35, 2008.
• 'Realistic Prescriptivism': The Academy of the Hebrew Language, its Campaign of 'Good Grammar' and Lexpionage, and the Native Israeli Speakers, Israel Studies in Language and Society 1, pp. 135-154, 2008.
• Icelandic: Phonosemantic Matching, Globally Speaking: Motives for Adopting English Vocabulary in Other Languages, Judith Rosenhouse & Rotem Kowner (eds), Multilingual Matters Clevedon-Buffalo-Toronto, pp. 19-43, 2008. (Sapir, Yair & Zuckermann, Ghil'ad)
• Hybridity versus Revivability: Multiple Causation, Forms and Patterns, Journal of Language Contact, Varia 2, pp. 40-67, 2009.
• Blorít: Pagans’ Mohawk or Sabras’ Forelock?: Ideological Secularization of Hebrew Terms in Socialist Zionist Israeli, The Sociology of Language and Religion: Change, Conflict and Accommodation, Tope Omoniyi (ed.), Palgrave Macmillan, Houndmills, pp. 84-125, 2010. (Yadin, Azzan & Zuckermann, Ghil'ad)
• Stop, Revive, Survive: Lessons from the Hebrew Revival Applicable to the Reclamation, Maintenance and Empowerment of Aboriginal Languages and Cultures, Australian Journal of Linguistics 31 (1), pp. 111-127, 2011. (Zuckermann, Ghil'ad & Walsh, Michael)
• Zuckermann, Ghil'ad; Quer, Giovanni; Shakuto, Shiori (2014). "Native Tongue Title: Proposed Compensation for the Loss of Aboriginal Languages". Australian Aboriginal Studies. 2014/1: 55–71. 
• Zuckermann, Ghil'ad; Walsh, Michael (2014). "“Our Ancestors Are Happy!”: Revivalistics in the Service of Indigenous Wellbeing". Foundation for Endangered Languages. XVIII: 113–119. 

סרטים

• Fry's Planet Word (סטיבן פריי מראיין את פרופ' צוקרמן)
• Babbel: Why Revive A Dead Language? - Interview with Prof. Ghil'ad Zuckermann
• קורס פתוח מקוון מרובה משתתפים שיצר פרופ' צוקרמן על החייאת שפות: edX MOOC: Language Revival: Securing the Future of Endangered Languages
• SBS: Living Black: S18 Ep9 - Linguicide
• פרופ' צוקרמן מחייה שפות באוסטרליה, SBS News
• השפה הישראלית: רצח יידיש או יידיש רעדט זיך – הרצאה של פרופ' צוקרמן ביום עיון בבית לייוויק, תל אביב, בהנחיית ד"ר צביה ולדן (3 בינואר 2008), חלק א'; חלק ב'

ראיונות ברדיו ופודקאסטים

• טלי ליפקין-שחק מראיינת את הפרופ' גלעד צוקרמן, פ.א. פגישה אישית, 11 ביולי 2020
• חיים ותחייה ביד הלשון (בחמישה חלקים), גיל מרקוביץ מראיינת את הפרופ' גלעד צוקרמן, המעבדה, כאן תרבות, 8 באוגוסט 2019
• גלעד צוקרמן רק רוצה לעבוד במקצוע שלו | החייאת שפות, תמר עילם גינדין מראיינת את הפרופ' גלעד צוקרמן, איראניום מועשר, 28 בינואר 2019

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של גלעד צוקרמן (באנגלית)
• פרופ' גלעד צוקרמן באתר של אוניברסיטת אדלייד
• פרופ' צוקרמן באתר Academia.Edu – כולל רשימת ספריו ומאמריו
• עמרי הרצוג, עברית בשתי שקל, באתר הארץ, 27 באפריל 2010
• ניצה לואנסטין, ‏אמר לשבט את דברו, באתר "ידיעות אחרונות", 28 באוקטובר 2016
• רשימת המאמרים של גלעד צוקרמן באתר רמב"י