גלעד צוקרמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף תשמו"ץ)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גלעד צוקרמן
גלעד צוקרמן
פרופ' גלעד צוקרמן, 2011
לידה 1 ביוני 1971 (בן 48)
תל־אביב–יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי בלשנות
מדינה ישראלישראל ישראל, אוסטרליה, סין, אנגליה, איטליה, ארצות הברית, סינגפור, סלובקיה, יפן
מקום לימודים
מוסדות
תרומות עיקריות
פרסם תזה שמנסה לאפיין את העברית הישראלית, ניתוח תופעת התשמו"ץ (תרגום שומר משמעות וצליל), החייאת שפות, חקר השפה והתרבות, מגע בין לשונות, בלשנות היסטורית, אטימולוגיה, לקסיקולוגיה.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

גלעד צוקרמן (נולד ב-1 ביוני 1971 בתל אביב) הוא בלשן ישראלי, מחיה שפות[1] ופרופסור לבלשנות הפועל באוסטרליה.

מחקריו עוסקים בעיקר בהחייאת שפות, במגע בין לשונות, בשפה ותרבות, בבלשנות היסטורית, בלקסיקולוגיה, בגנטיקה לשונית ובהתפתחות של לשונות, במקורות העשרה מילונית, בריבוי סיבות ובהיברידיות (הכלאה לשונית ותרבותית). הוא מרבה לחקור את העברית הישראלית והיידיש כמקרי מבחן לתאוריות שלו, וגם עוסק בהחייאת שפות אבוריג'יניות באוסטרליה.[2]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוקרמן נולד בגבעתיים וגדל באילת. את שירותו הצבאי עשה ביחידה 8200. צוקרמן סיים בהצטיינות יתרה תואר שני בבלשנות בתוכנית הבין-תחומית לתלמידים מצטיינים ע"ש עדי לאוטמן שבאוניברסיטת תל אביב.[3] הוא בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת אוקספורד ומאוניברסיטת קיימברידג'. באוקספורד שימש צוקרמן כנשיא ארגון הסטודנטים היהודי של האוניברסיטה, "לחיים". צוקרמן הוא פרופסור מן המניין ומופקד הקתדרה לבלשנות ושפות בסיכון באוניברסיטת אדלייד, אוסטרליה. הוא מדען אורח במכון ויצמן למדע.[4]

צוקרמן זכה במענק מחקר מטעם מועצת המחקר של ממשלת אוסטרליה, ומכהן גם כפרופסור מן המניין באוניברסיטת שאנגחאי ללימודים בינלאומיים. ב-2006–2010 הוא היה פרופסור באוניברסיטת קווינסלנד באוסטרליה. כיהן כפרופסור גם באנגליה, בסינגפור, בישראל, בסלובקיה ובארצות הברית, והיה בעל משרות מחקר בכירות באוניברסיטת קיימברידג' (קולג' צ'רצ'יל), באוסטרליה, בסין, באיטליה, בארצות הברית וביפן. לפני שירותו בצה"ל הוא ייצג את ישראל בקולג' בינלאומי באיטליה, השייך לרשת ה-United World Colleges.

צוקרמן הוא פוליגלוט: הוא דובר 13 שפות וקורא כ-30. פרסומיו האקדמיים כוללים מאמרים באנגלית, בעברית, ביידיש, באיטלקית, בספרדית, בגרמנית, ברוסית ובסינית.[5]

גישתו הבלשנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוקרמן נמנה עם הבלשנים המערערים על התאוריה הבלשנית הקלאסית, אשר לפיה כל שפה התפתחה משפה אחרת שקדמה לה. הוא גורס כי תיתכן התפתחות של שפות חדשות שחל בהן מיזוג של אלמנטים משתי שפות קודמות או יותר. במילים אחרות, ייתכן שלשפה נתונה יהיה יותר מ"הורה" אחד. התאוריה שאימץ צוקרמן מערערת גם על החלוקה הקלאסית של שפות למשפחות גנטיות.

לפי צוקרמן, ייתכן ששפה תהיה שמית והודו-אירופית כאחת, אם היא התפתחה ממיזוג של אלמנטים משפה שמית מצד אחד ומשפה הודו-אירופית מצד שני. העברית הישראלית, לדעת צוקרמן, היא דוגמה לשפה שיש לה כמה "הורים". גישה זו נובעת מטענתו של צוקרמן, שהעברית ממזגת לכאורה אלמנטים שמיים והודו-אירופיים. את האלמנטים השמיים תרמה העברית לתקופותיה, ואילו האלמנטים ההודו-אירופיים הגיעו בעיקר מיידיש, וכן מרוסית ומפולנית. גם שפה כמו טוק פיסין, שהתפתחה בגינאה החדשה, נחשבת שפה "מעורבת" לפי התאוריה הזאת, מכיוון שהיא ממזגת לכאורה אלמנטים משפות מלנזיות ומשפות הודו-אירופיות.

התאוריה ההיברידית הרב-הורית שייסד צוקרמן לגבי היווצרות העברית הישראלית סותרת לא רק את מודל ההחייאה (חיים רבין, חיים רוזן), אשר לפיו העברית הישראלית היא עברית שהוחייתה, אלא גם את תאוריית הרה-לקסיפיקציה (פאול וקסלר, ג'וליה הורבט), אשר לפיה העברית הישראלית היא יידיש שהחליפו את אוצר המילים שלה באוצר מילים עברי.

"תשמו"ץ"[עריכת קוד מקור | עריכה]

תשמו"ץ, ראשי תיבות של תרגום שומר משמעות וצליל, הוא מונח שטבע צוקרמן, תרגום של Phono-Semantic Matching (גם הוא מונח של צוקרמן), תחדיש המשלב צליל דומה ומשמעות דומה. ״סחר מכר" הוא תשמו"ץ של "שאַכער מאַכער" היידי.

דוגמה נוספת לתחדיש מסוג זה היא המילה "קוקית", שנקבעה כתרגום למילה האנגלית cookie ומשמעותה "מידע על הגולש שהדפדפן שומר במחשבו". המילה "קוקית" שומרת על הצליל של המקור האנגלי, וכן רומזת לציפור קוקייה, המטילה את ביציה בקיני זרים. השימוש בתחדיש מסוג זה קיים בשפות רבות (שמיות, הודו-אירופיות וכו), וגם ברבדים קדומים של העברית. המילה מסתורין היא דוגמה לכך.[6]

לפי צוקרמן, הביטויים "כלי ראות", "כלי עיניים" ו"בתי עיניים" פינו את מקומם למילה "משקפיים", תשמו"ץ של חיים לייב חזן מ-1890 על בסיס סְקוֹפֶּאוֹ (אני מביט) היווני ושק"פ העברי.[7]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו של גלעד צוקרמן Language Contact and Lexical Enrichment in Israeli Hebrew (מגע בין שפות והעשרה לקסיקלית בעברית הישראלית), שפורסם ב-2003, עוסק ברב-סיבתיות (multiple causation) ובתחדישים רב-מקוריים בעברית ישראלית, בטורקית, במנדרינית, ביפנית ובערבית.

בשנת 2008 יצא לאור בהוצאת עם עובד ספרו ישראלית שפה יפה. הספר חולל דיונים ציבוריים סוערים, זכה לסקירה בעיתונות ונמכר בעותקים רבים.[8]

בשנת 2011 יצא לאור בהוצאת קרן הספר טינגו, שצוקרמן תרם לו שלושה פרקים על יידיש, אטימיתולוגיה (אטימולוגיה עממית) וסלנג ישראלי.[9]

ספרים נוספים:

ממאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוקרמן הוא דמות שנויה במחלוקת בקרב עמיתיו. "הוא נחשב על ידי עמיתיו הישראלים גאון, או פרובוקטור".[10] המונח "ישראלית" שהוא הציע כדי לתאר את העברית בת זמננו נתפס כפרובוקטיבי. משה בר-אשר, נשיא האקדמיה ללשון העברית, אמר על צוקרמן שכמו נועם חומסקי, גם הוא "חוקר טוב מאוד, שמסתכן בהשקעת מאמצי-סרק עקב עירוב בין בלשנות לפוליטיקה".[11] רוביק רוזנטל ציין כי "צוקרמן הוא איש מבריק וידען, והוא מעלה תופעות חשובות", אך הוסיף "היריעה קצרה, גלעד, ואני שב ותוהה אחרי קריאת הספר, אם לא התאהבת במאבק שאינו נושא פירות, וחשיבותו אינה רבה, לייצר תיזה עצמאית. אני לא חושב שהיא מחזיקה מים, אם להשתמש בביטוי מאונגלז."[12]

  • דיון על ההרצאה של גלעד צוקרמן באתר פועלת מילולית: [3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Alex Rawlings, March 22, 2019, BBC Future, The man bringing dead languages back to life
  2. ^ דברי שגריר ישראל באוסטרליה יובל רותם Address for the opening of the Allira Aboriginal Knowledge IT Centre
  3. ^ ניצה לואנסטין, ‏אמר לשבט את דברו, באתר "ידיעות אחרונות", 28 באוקטובר 2016
  4. ^ http://www.ijls.net/editors/ghilad.html
  5. ^ פרופ' צוקרמן באתר Academia.Edu – כולל רשימת ספריו ומאמריו.
  6. ^ ראו: https://he.wiktionary.org/wiki/מסתורין
  7. ^ [1], גלעד צוקרמן, מעריב, 25/12/2008.
  8. ^ הספר ישראלית שפה יפה הופיע ברשימת רבי-המכר של העיתון "הארץ", למשל ב-31 בדצמבר 2008, 7 בינואר 2009, 14 בינואר 2009, 21 בינואר 2009.
  9. ^ נמרוד דביר, סטיבן פריי מגיע לישראל, באתר nrg‏, 16 בינואר 2011
  10. ^ "עברית בשתי שקל" – מאמר של עמרי הרצוג (הארץ, 30 בספטמבר 2008).
  11. ^ הדברים נאמרו לסוכנות הידיעות רויטרס, והתפרסמו בגרסה האנגלית של אתר‎[2] ynet ‎.
  12. ^ רוביק רוזנטל, הישראלית של גלעד צוקרמן, פורסם לראשונה ב"מעריב", 18 בדצמבר 2008.