אגף התכנון ובניין הכוח הרב-זרועי
סמל ודגל אגף התכנון ובניין הכוח | |
פרטים | |
---|---|
כינוי | אגף התכנון ובניין הכוח |
מדינה | ישראל |
שיוך | צה"ל |
סוג | אגף / יחידת מטה |
בסיס האם | הקריה |
פיקוד | |
יחידת אם | המטה הכללי של צה"ל |
דרגת המפקד | אלוף |
מפקד נוכחי | אייל הראל |
מפקדים | ראשי האגף |
אגף התכנון ובניין הכוח (אג"ת)'[1] בצה"ל הוא אגף במטה הכללי, האמון על תכנון ובניין הכוח הצה״לי משלב העיצוב ארוך הטווח, דרך תכנון שנתי ורב שנתי של בניין הכוח בצה״ל, וכולל הובלה וניהול מערכות לבניין כוח רב-זרועי.
אג״ת אחראי על גיבוש מבנה, ארגון ותקינת כוח האדם בצה״ל, על אמצעי הלחימה והמשאבים לגופי צה״ל בתחומי התקציב, ועל תחומי המקרקעין, התשתיות והפריסה בצבא, לרבות הגנה על אינטרסים ביטחוניים בתחום התשתיות. בנוסף, אחראי אג״ת על עיצוב וגיבוש שיטות לחימה רב-זרועיות חדשות, הסדרת ארכיטקטורה רב זרועית בבניין כוח וקידום חדשנות אופרטיבית.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עוד בשנות השלושים פעל במטכ"ל של ארגון ההגנה גוף תכנון, ובראשית מלחמת העצמאות, בנובמבר 1947, הוקמה באגף המבצעים במטכ״ל ההגנה מחלקת תכנון (אג״ם/2), שבראשה עמד ישראל בר.
אגף תכנון הוקם ב-2 ביוני 1948 כאגף עצמאי הכפוף לרמטכ"ל, ובראשו עמד אלוף יוחנן רטנר. תפקיד האגף היה לשאת באחריות לתכנון האסטרטגי. עיקר עיסוקיו של האגף היה תכנון כל פעולות צה״ל העתידיות, קביעת קווים מנחים לפיתוח, יצור ורכש אמל״ח, וקביעת קווים מנחים לבניית מערכי ביצורים והקמת התיישבות. רטנר עמד בראש האגף שבועות בודדים, שלאחריהם מונה לשמש כנספח צבאי בברית המועצות.
בפברואר 1949 אורגן מחדש אגף המבצעים כאגף מטה כללי (אג״ם), שכלל בתוכו חמש מחלקות, בהם מחלקת התכנון. בראש מחלקת התכנון, הועמד בשנית ישראל בר, שגם מונה לפקד החל מחודש אוגוסט 1949 על מחלקה משולבת לתכנון ולמבצעים למשך מספר חודשים. במהלך תקופה זו, תרם ישראל בר תרומה משמעותית לעיצובו של צה״ל.
בסוף חודש נובמבר 1949 פוצלה שוב מחלקת תכנון ומבצעים, ובראש מחלקת התכנון עמד שלום עשת. תחת עשת עסקה המחלקה בארבעה נושאים: תכנון אסטרטגי; תכנון ביטחון לאומי; אמל"ח; ותוכניות לבניין הכוח.
בשנת 1966 מחלקת התכנון שולבה עם המחלקה לתפקידי מטה, כך שנוצרה המחלקה לתכנון וארגון (תוא״ר). בראש המחלקה המאוחדת עמד אברהם טמיר, שתוארו הפך בהמשך לעוזר ראש אג״ם לתכנון.
מספר ימים לאחר מלחמת יום הכיפורים, הוקם מחדש אגף התכנון כאגף עצמאי במטה הכללי בראשו הועמד האלוף אברהם טמיר. האגף נועד לשאת באחריות מטה כוללת לתכנון אסטרטגי, לתכנון רב-שנתי ולבניין צה״ל.
בין השנים 1974–1975 החל אגף התכנון, באמצעות המחלקה לתכנון אסטרטגי, לעסוק גם בתחומים מדיניים. בשנת 1975 השתלב האגף במשא ומתן להסכם שנחתם בין ישראל למצרים, והכין תוכניות להסדרים בין ישראל לבין מדינות ערב. לאחר כשנתיים של פעילות עבר אגף התכנון ארגון מחדש ונקבע כי ישרת הן את הרמטכ״ל והן את משרד הביטחון.
בשנת 1981, פוצל האגף לשני גופים: היחידה לביטחון לאומי (יל״ל) במשרד הביטחון שנועדה לעסוק בנושאים לאומיים ומדיניים, ואגף התכנון במטכ"ל, שנועד לעסוק בנושאים צבאיים.
בשנת 1983, החליט שר הביטחון על ביטול היל"ל ועל החזרת תפקיד התכנון האסטרטגי-מדיני לאגף התכנון.
ייעוד האגף היה "לשמש כגוף התכנון והארגון המרכזי במערכת הביטחון ובצה"ל בתחומי הניתוח, התכנון האסטרטגי, תכנון ארוך טווח, בניין צה"ל, תקינת כוח האדם ואמצעים, והתשתית", וכן "תיאום אגפי המטכ״ל, הזרועות והחילות בתחום התכנון הרב-שנתי והכנת תוכנית עבודה שנתית של צה"ל".
בשלהי 1983, הוקמה מפקדת חילות השדה (מפח״ש) בראשות אלוף דן שומרון במטרה לצמצם את עיסוקי המטכ״ל בחילות היבשה ולאפשר לו להתרכז בנושאים על-זרועיים, בהם הכנת תוכנית רב-שנתית. שתאפשר ניצול מושכל של המשאבים.
ערב מלחמת המפרץ, ביולי 1990, הוסדר מבנה המרכז לתכנון אסטרטגי (מרתא"ס) בחירום. במלחמת המפרץ, האגף מילא תפקיד מרכזי בהכנת התשתית לקבלת החלטות הדרג המדיני. המחלקה לתכנון אסטרטגי באגף הפיצה ניירות עמדה, ופתחה בתהליך חשיבה סדור, שכלל הגדרת קווים אדומים ותרחישים לניהול משבר ששימשו בסיס לדיוני סגן רמטכ"ל ורמטכ"ל, וכן עדכנה את תוכניות העבודה השנתיות של צה"ל. בנוסף, ראש האגף היה אחראי על התיאום עם צבא ארצות הברית (ארה״ב) והקישור למערך ההתרעה הלוויני. בשנת 1992, הפכה המחלקה לתכנון האסטרטגי לחטיבה.
בשנת 1993, היה האגף שותף למגעים שהובילו לחתימת הסכם המעברים בקהיר ב-9 בפברואר 1994. כמו-כן היה האגף שותף לתהליך הכנה למשא ומתן עם ירדן שהובילו לחתימת הסכמים עם הירדנים והפלסטינים.
בשנת 2006 הופסקה הכפיפות הפורמלית של אג״ת לאגף המטה (אג״ם), ונקבעה כפיפותו לרמטכ"ל.
במסגרת התוכנית הרב שנתית "תנופה", בקיץ 2020 אגף התכנון (אג"ת) פוצל לשני אגפים:
- אג"ת אשר שינה את שמו ל"אגף התכנון ובניין הכוח"[2] ונועד לעסוק בבניין הכוח הרב-זרועי ובפיתוח שיטות לחימה וחדשנות. לאגף זה הוכפפו חטיבת התכנון וחטיבת שיטות לחימה וחדשנות.
- "אגף האסטרטגיה והמעגל השלישי" אשר נועד לעסוק בתכנון האסטרטגיה הצבאית וריכוז הפעולות מול הזירה האיראנית[3][4][2]. לאגף זה הוכפפו החטיבה האסטרטגית והחטיבה לקשרי חוץ.
מבנה ארגוני
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבנה אגף התכנון ובניין הכוח מתבסס על מטה המורכב מחטיבות. המבנה ההיררכי של החטיבות, כנהוג ביחידות מטה בצה״ל, מורכב ממחלקות, ענפים ומדורים.
ראש האגף הוא קצין בדרגת אלוף. לראש האגף כפופות חטיבות, אשר עליהן מפקד קצין בדרגת תת-אלוף. חטיבת התכנון אחראית על תכנון התוכניות הרב שנתיות של צה"ל, על התכנון והארגון במטה הכללי, לנושאי בניין הכוח, לארגון ופריסה, לתכנון הקצאות המשאבים ולתוכניות עבודה שנתיות ורב-שנתיות. חטיבת שילו״ח אחראית על עיצוב וגיבוש שיטות לחימה רב-זרועיות חדשות, הסדרת ארכיטקטורה רב זרועית בבניין כוח וקידום חדשות אופרטיבית. בסוף שנת 2023 החל תהליך אסטרטגי לבחינת אג״ת השלם שבמסגרתו הורחבו תפקידיה של חטיבת שילו״ח בנושאי עיצוב בנין כח ארוך טווח, ארכיטקטורת צה״ל, תקינה ביטחונית והובלת מערכות לבניין כח רב זרועי.
יחידות אגף התכנון | ||
---|---|---|
שם | תפקיד | מפקד |
חטיבת התכנון | אחראית על תכנון התוכניות הרב שנתיות של צה״ל ובקרה עליהן, וכן על גיבוש מדיניות ארגון של צה״ל ובניין הכוח בו לרבות קביעת הייעוד, התפקידים ועיקרי המבנה של כל יחידה. החטיבה אחראית על גיבוש כיווני בניין הכוח בכללה תחומים - התעצמות ביכולות ובארגון צה״ל; תוכניות התשתית והפריסה של צהייל; עריכת חקר ביצועים תומך, ובהתאם, להקצאת המשאבים לגופי צה״ל בתחומי התקציב וכוח האדם. | תא"ל דרור לוי |
חטיבת שילו"ח | פיתוח שיטות לחימה רב-זרועיות חדשניות המאופיינות בחדשנות טכנולוגית | תא"ל יובל גז |
מנהלת מגן ישראל | מנהלת צה״לית שמעניקה מענה צבאי למאמץ השיקום של יישובי העוטף והצפון - הוקמה במהלך מלחמת חרבות ברזל. | תא"ל שגיא ברוך |
מבנה הסמל
[עריכת קוד מקור | עריכה]סמלו של האגף הושק בדצמבר 2020 ועוצב על בסיסו של סמל אגף התכנון אשר במרכזו צורת מגן דוד וברקע הסמל נבחר צבע כחול אשר מהווה צבע מוסכם לביטוי טכנולוגיה וחדשנות.
בדומה לסמלו הקודם של אג"ת, במרכז נעשה שימוש בשלושה צבעים, כחול, ירוק ולבן (אוויר, יבשה וים).
שלושת הצבעים באים לידי ביטוי במבנה תלת־ממדי המייצג חיבור ושילוביות שהם בליבת תפיסת בניין הכוח הרב זרועי ובהתאם לדירקטיבת הרמטכ"ל לבניין הכוח בראי רב-זרועיות ורב-ממדיות. צורתם כחיצים בסמל האגף מייצרת תחושת תנועה והשתנות.
כלל המרכיבים בסמל מייצרים צורת מגן דוד וכן בעזרת ההצללות הנובעות מגווני הצבעים נוצר מבנה של קובייה תלת־ממדית המייצגת בניין כוח רב-זרועי.
התבוננות בסמל מייצרת תחושת "דור חדש לאג"ת" - אלמנט שלראש האגף, האלוף תומר בר, היה חשוב לבטא בסמל החדש אך עם זאת משמר את ההיסטוריה והמורשת על בסיסן הוקם אגף התכנון ובניין הכוח הרב-זרועי.
ראשי האגף
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גיורא איילנד, לא נרדם בלילות, ידיעות ספרים, 2018, עמ' 263–297
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אגף התכנון, דובר צה"ל
- מבקר המדינה, אגף התכנון של האג"ם במטה הכללי, דוח שנתי 52א לשנת 2001, עמ' 74–108
- גבריאל סיבוני, תכנון הפעלת הכוח במטה הכללי, המכון למחקרי ביטחון לאומי, "צבא ואסטרטגיה", כרך 3, גיליון 12, נובמבר 2011.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מילון הקיצורים וראשי התיבות, אמ"ץ-תוה"ד, 2021
- ^ 1 2 מירב בראל, 7 דברים שכדאי לדעת על הפיצול של אגף התכנון, באתר צה"ל, 22 ביוני 2020
- ^ שורת השינויים במבנה המטה הכללי של צה"ל, באתר צה"ל, 18 בפברואר 2020
- ^ חילופי ראש אג"ת והקמת אגף התכנון ובניין הכוח הרב זרועי ואגף אסטרטגיה ומעגל שלישי, באתר צה"ל, 21 ביוני 2020