מבנה צה"ל
צבא הגנה לישראל (בראשי תיבות: צה"ל) הוא צבאה של מדינת ישראל, והארגון המרכזי לשמירת ביטחונה. מבנה צה"ל שוּנָה וחודש רבות מאז הקמתו, וגם כיום נתון צה"ל בתהליכי שינוי ארגוני ומבני.
מבנה ארגוני
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדרג הפיקודי העליון בצה"ל הוא המטה הכללי, ובראשו עומד ראש המטה הכללי (הרמטכ"ל). הרמטכ"ל הנוכחי הוא רב-אלוף אייל זמיר. לפי חוק יסוד: הצבא, צה"ל נתון למרוּת הממשלה, והשר הממונה מטעם הממשלה על הצבא הוא שר הביטחון.[א] הדרג הפיקודי העליון (כלומר, חברי פורום המטכ"ל) כולל את הרמטכ"ל וסגנו, ראשי אגפּי המטכ"ל, מפקדי הזרועות, מפקדי הפיקודים המרחביים וראשי גופים נוספים או מפקדיהם (כגון: בתי דין צבאיים, מפא"ת ודובר צה"ל).
אגפּי המטכ"ל אחראים לתכנון מדיניות צה"ל ולתיאומה, וכן להפעלת המערכים הקשורים לתחום התמחותו של כל אגף. מפקדי הזרועות אחראים לבניין הכוח (גיוסו, הכשרתו וטיפוחו) ומפקדי הפיקודים אחראים, עם הרמטכ"ל וראש אגף המבצעים, להפעלת הכוחות שבמרחב אחריותם. במקרה של זרוע האוויר וזרוע הים, מפקדי החילות אחראים גם להפעלת הכוחות האוויריים והימיים בהתאמה, נוסף על בניין הכוח. מבחינה מקצועית, צה"ל מחולק לגופים המכונים חֵילות.
חַיִל הוא גוף צבאי המופקד על תחום מקצועי מסוים. כל חיל כפוף לאגף או לזרוע. צה"ל מכיל 16 חֵילוֹת, המחולקים בין 3 זרועות ו-6 אגפּים של המטה הכללי. כל חייל בצה"ל משתייך מקצועית לחיל כלשהו, ולרוב עובר גם הכשרה במסגרת החיל. לאחר הכשרתם, מפוזרים כוחות החילות השונים ביחידות צה"ל בפיקודים המרחביים, באגפּי המטכ"ל ובזרועות.
תרשים המבנה הארגוני של צה"ל
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מבנה צה"ל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
.svg){kind=small}
.svg){kind=small}
מבנה יחידות צה"ל
[עריכת קוד מקור | עריכה]יחידות השדה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ככל ארגון צבאי, צה"ל הוא ארגון היררכי. המבנה הפיקודי בו נתון על ידי היררכיה של בעלי דרגות, וכל רמה היררכית מפקדת על היחידות הכפופות לה ועל מפקדיהן. במקרים חריגים קיים מצב בו בעלי דרגה זהה בעלי פיקוד האחד על השני. מצב זה הוא לעיתים מובנה, ולעיתים נוצר עקב הענקת דרגה אישית לקצין.
| מבנה יחידות | ||||
|---|---|---|---|---|
| סימון יחידה | יחידה[ב] | הרכב היחידה | מפקד היחידה | דרגת מפקד היחידה |
 |
גיס | שתיים עד ארבע אוגדות | מפקד גיס |  אלוף |
 |
אוגדה | שתיים עד חמש חטיבות | מפקד אוגדה (מאו"ג) |  תת-אלוף |
 |
חטיבה | שניים עד חמישה גדודים (כ-2,000 חיילי חי"ר / כ-100 טנקים / כ-70 תותחים) |
מפקד חטיבה (מח"ט) |  אלוף-משנה |
 |
גדוד | שתיים עד חמש פלוגות (כ-500 חיילי חי"ר / כ-35 טנקים / 18 תותחים) |
מפקד גדוד (מג"ד) |  סגן-אלוף |
 |
פלוגה (מ"פ) | שתיים עד חמש מחלקות (כ-200 חיילי חי"ר / 11 טנקים / 6 תותחים) |
מפקד פלוגה |  רב-סרן סרן |
 |
מחלקה | שתיים עד חמש כיתות (כ-40 חיילי חי"ר / 3 טנקים / 3 תותחים) |
מפקד מחלקה (מ"מ) |  סגן סגן משנה |
 |
כיתה | שתיים עד חמש חוליות (כ-10 חיילי חי"ר / טנק אחד / תותח אחד) |
מפקד כיתה (מ"כ)/מפקד טנק (מט"ק) |  סמל-ראשון
|
| צוות | מפקד טנק (מט"ק)/מפקד צוות | |||
|
זרוע האוויר והחלל | כלל יחידות זרוע האוויר והחלל | מפקד זרוע האוויר והחלל |  אלוף |
| |
מערך | מערך ההגנה האווירית, מערך הבקרה האווירית, המערך הטכני | מפקד מערך |  תת-אלוף אלוף-משנה |
| בסיס חיל האוויר | שדה תעופה צבאי אחד | מפקד בסיס | ||
|
כנף | בסיס או מספר יחידות | מפקד כנף | אלוף-משנה |
|
טייסת | מספר גפים (12 עד 24 מטוסים או מסוקים) |
מפקד טייסת |  סגן-אלוף |
| יחידה | מספר גפים | מפקד יחידה | ||
| גדוד | מספר סוללות הגנ"א | מפקד גדוד | ||
|
גף | מספר מחלקות (3 עד 6 מטוסים או מסוקים) |
מפקד גף |  רב-סרן |
| סוללה | מספר פלגות בסוללת הגנ"א | מפקד סוללה | ||
|
מחלקה | מטוס או מסוק אחד | מפקד מחלקה |  סרן |
|
זרוע הים | כלל יחידות זרוע הים | מפקד זרוע הים |  אלוף |
|
בסיס | נמל ימי צבאי אחד | מפקד בסיס |  תת-אלוף אלוף-משנה |
| שייטת | מספר פלגות (כעשרה כלי שיט ומעלה) |
מפקד שייטת/ בסיס | ||
|
פלגה | מספר סיירות | מפקד פלגה |  סגן-אלוף |
| סער 5 או 6 | ספינת טילים אחת מסוג סער 5 או סער 6 | מפקד סטי"ל | ||
| צוללת | צוללת מסוג דולפין | מפקד צוללת | ||
|
סיירת | מספר ספינות סיור קלות | מפקד סיירת |  רב-סרן |
| סטי"ל (למעט סער 5 או 6) | ספינת טילים אחת שאינה סער 5 או סער 6 | מפקד סטי"ל | ||
|
דבורה | ספינת סיור אחת מסוג דבורה | מפקד דבורה |  סרן |
| מחלקה | מספר אנשי צוות בכלי שיט גדול | מפקד מחלקה | ||
יחידות מטה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המבנה הארגוני ביחידות המטה הוא דומה ברוב מסגרות צה"ל.
| מבנה יחידות מטה | |||
|---|---|---|---|
| יחידה | הרכב היחידה | מפקד היחידה | דרגת מפקד היחידה |
| ראש המטה הכללי |  רב-אלוף | ||
| סגן ראש המטה הכללי | אלוף | ||
| אגף או זרוע | מספר חטיבות | מפקד זרוע או ראש אגף | |
| חטיבה, להק (חיל האוויר) או מספן (חיל הים) | מספר מחלקות | רח"ט, ראש להק או ראש מספן | תת-אלוף |
| חיל (פרט לחיל האוויר והים)[ג] | קצין חיל ראשי | ||
| מחלקה | מספר ענפים | ראש מחלקה (רמ"ח) | אלוף-משנה |
| ענף | מספר מסודרים | ראש ענף (רע"ן) | סגן-אלוף |
| מדור | ראש מדור (רמ"ד) | רב-סרן | |
היסטורית המבנה הארגוני
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנובמבר 1947 הוקמו החטיבות הראשונות בהגנה, אשר הפכו עם הקמת צה"ל לעוצבת היסוד בו. במהלך המלחמה גדל מספר החטיבות מ־8 שהיו בעת הקמת צה"ל ל־12. באוגוסט 1948 הוככפו החטיבות לחזיתות – מפקדה על חטיבתית. חזיתות אלו הפכו ביוני 1949 לפיקודים מרחביים, בעלי סמכות על גופים נוספים. מספר החטיבות הסדירות צומצם במהלך 1949 ל־3 – חטיבה לפיקוד מרחבי, ובמקביל החלה בניית מערך המילואים.[1]
ב־1954 הוקמו האוגדות הראשונות, שהיו מפקדות מבצעיות ללא כפיפות פיקודית ברגיעה.[2] לאחר מלחמת ששת הימים החלה הקמת אוגדות סדירות המפעילות כוחות ברגיעה, במקביל לגדילת סדר הכוחות הסדיר.
לאחר מלחמת יום הכיפורים הוקמו הגיסות כמפקדה על אוגדתית בחירום.[3] הגיסות הופעלו רק בעת מלחמת לבנון הראשונה, וב־2006 הם נסגרו. לאחר מלחמת לבנון השנייה הוקמו הגיסות מחדש.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה] |
לערכים, תחומים ומושגים נוספים ראו פורטל צה"ל. |
- מיכל דניאלי, מבנה צה"ל: המדריך המלא, באתר מאקו, 20 ביוני 2011
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ אף על פי שרשמית שר הביטחון הוא הממונה על הכוחות המזוינים, בפועל ראש הממשלה הוא זה שמקבל את ההחלטות החשובות בעזרת כוחו כמרכז המוסדות הלאומיים במדינה, ביניהם גם ארגוני מודיעין וסייבר אשר משפיעים ישירות על צה"ל.
- ↑ בקרב חלקים שונים בצה"ל נהוגים מינוחי כוחות השונים מכלל אלו הנוהגים בזרוע היבשה או האוויר. בחיל השריון, חיל התותחנים ומערך ההגנה האווירית היחידה המקבילה לכיתה נקראת צוות. בחיל התותחנים ומערך ההגנה האווירית היחידה המקבילה למחלקה היא פלגה והיחידה המקבילה לפלוגה היא סוללה.
- ↑ לחלק מהחילות כפופים גם יחידות שדה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ עמירם אורן, סדר הכוחות של צה"ל וארגונים המרחבי תוך קביעת תחום המדינה וגבולותיה במלחמת העצמאות, עלי זית וחרב ה', תשס"ד, עמ' 83–121
- ↑ זאב אלרון, לקראת הסיבוב השני – התמורות בצה"ל והשינוי שלא היה בתפיסת הביטחון, 1955-1952, תל אביב: מערכות, 2016, עמ' 215
- ↑ דני אשר, גיס דרום: "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" סיפורה של מפקדה 1974 – 2004, 2004, עמ' 4–6
| |||||||||||||
| |||||||||||||
| |||||||||||||
