אביהו בן-נון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אביהו בן-נון
אין תמונה חופשית
נולד 24 בדצמבר 1939 (בן 76)
מקום לידה גבעת עדה, ארץ ישראל
השתייכות IDF new.png  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 1957 - ינואר 1992
דרגה אלוף (אוויר) אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות

מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
הלחימה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה הראשונה

תפקידים אזרחיים

יו"ר חברת UMI

אביהו בן-נון (נולד ב-24 בדצמבר 1939) היה המפקד ה-11 של חיל האוויר בין ספטמבר 1987 לינואר 1992.

בן-נון הוא בוגר מכללת חיל האוויר האמריקני באלבמה, ולימודי מנהל עסקים. לאחר שחרורו מצה"ל פנה לעולם העסקים.

שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן-נון נולד בגבעת עדה ב-1939. בגיל 14 הצטרף לגדנ"ע אוויר, ובגיל 16.5 ערך את טיסת הסולו שלו על מטוס פייפר[1]. התגייס לקורס טיס מס' 29 בשנת 1957, וסיים אותו במגמת מטוסי קרב. הוא שירת כמדריך בבית הספר לטיסה, ומשנת 1963 היה טייס מיראז' 3. שירת כסגן מפקד טייסת 119 והשתתף בטיסות צילום במדינות אויב. ב-1966 התלווה אל עזר ויצמן לאיראן במסגרת ייעוץ למשטר השאה.[2]

במלחמת ששת הימים היה סגן מפקד טייסת טייסת 116 (טייסת "מגיני הדרום"), טייסת מיסטר באותה תקופה. בן-נון קיבל את הפיקוד על הטייסת ביום פרוץ הלחימה, לאחר שמפקד הטייסת נפגע ונאלץ לנטוש את מטוסו. הוא פיקד על הטייסת במבצע מוקד, ובמסגרתו, הוא הפציץ את אחד משדות התעופה המצריים ליד קהיר. בעיצומם של ההפצצות, הוא הבחין במטוס בואינג מצרי המנסה לנחות במסלול ההמראה המופצץ. בן נון, שלא ידע על תכולת המטוס, החליט שלא לסטות מהמשימה שיעדיה היו מטוסי הקרב ומסלולי ההמראה. לימים, התברר שהמטוס הכיל את בכירי המטכ"ל המצרי והמטכ"ל הסורי שחזרו מסיור בסיני, ובן נון סיכם שזו הייתה אחת ההחמצות הקשות של המלחמה.

אחרי המלחמה הוצב כסגן מפקד טייסת 119 (טייסת "העטלף"), שהטיסה אז מטוסי מיראז' 3, בבסיס תל נוף. ביולי 1967 הפיל בן נון מטוס מיג 21 מצרי מעל תעלת סואץ, ובאוקטובר באותה שנה הפיל מטוס מיג 21 מצרי נוסף מעל מצרים.

במרץ 1969 היה חבר בצוות הקליטה של מטוס הפנטום. בספטמבר 1969 מונה למפקד טייסת 69 ("טייסת הפטישים") שהטיסה באותה תקופה מטוסי פנטום, ופיקד עליה במהלך מלחמת ההתשה. טייסות הפנטום (יחד עם טייסת 201, "האחת", בפיקודו של שמואל חץ) הובילו את המערכה האווירית במלחמת ההתשה, ונשאו בעיקר הנטל והאבדות של ההפצצות האוויריות במלחמה זו. ב-18 ביולי 1970, במהלך תקיפת סוללות טק"א במצרים, נפגע מטוסו מטיל קרקע אוויר מדגם SA-2. בן-נון החליט שלא לנטוש ולנסות לבצע נחיתת חירום ללא בלמים ברפידים. במהלך הנחיתה סטה המטוס מהמסלול, כן הנסע הקדמי נשבר והמטוס נגרר על פני הקרקע אך בן-נון והנווט לא נפגעו. שמואל חץ נהרג באותה תקיפה ממש[3]. במלחמת ההתשה צבר בן-נון שתי הפלות נוספות: ב-30 ביולי 1970, במסגרת מבצע רימון 20, הפיל מטוס מיג 21 רוסי, שהמריא ממצרים, ובספטמבר 1972 הפיל מטוס סוחוי 7 שחדר לרמת הגולן.

במלחמת יום הכיפורים היה בן-נון ראש ענף תקיפה במטה החיל. ובשנת 1974 יצא לחופשת לימודים.

בשנת 1975 מונה בן-נון לראש מחלקת מבצעים. הוא הופקד על תכנון החלק האווירי של מבצע אנטבה ב-1976. בשנים 1977 - 1982 פיקד על הבסיסים חצור ותל נוף. באפריל 1982 מונה לראש להק אוויר, ובדצמבר 1983 מונה לראש המטה. ביוני 1985 מונה לראש אגף התכנון במטכ"ל, בדרגת אלוף. בספטמבר 1987 מונה למפקד החיל, והחליף את עמוס לפידות.

בתקופת כהונתו נקלטו מסוקי הAH-64 אפאצ'י ("פתן"), נוספו לחיל מטוסי קרב מתקדמים (מטוסי ברק), ונערכו כ-550 תקיפות בלבנון. בינואר 1992 העביר את הפיקוד על החיל להרצל בודינגר.

במהלך שירותו צבר כ-5,000 שעות טיסה, 455 גיחות מבצעיות וארבע הפלות.

קריירה אזרחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שחרורו מצה"ל התמנה בן-נון, בשנת 1993, כיו"ר חברת יוניברסל מוטורס UMI, יבואנית מכוניות ג'נרל מוטורס (GM) ושימש יו"ר איגוד יבואני הרכב ממנו פרש בסוף 2007[4]. בן-נון משמש כדירקטור במספר חברות וגופים עסקיים[5]. בנוסף, הוא כיהן כיושב ראש עמותת חיל-האוויר וכנשיא עמותת בית ט"ל, להנצחת יוצאי טרוכנברוד.

בשנת 1995 התגלתה בגופו מחלת פרקינסון[6].

נשוי לאריאלה ולהם חמישה ילדים. מתגורר במושב שדמה שליד גדרה.

בשנת-2004 הקים את FIRST בישראל, ארגון שמעודד ילדים ובני נוער לעסוק בשילוב של מדע וטכנולוגיה בו הם בונים רובוטים. כיום מכהן כיושב ראש FIRST בישראל.[7]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חנה זמר, מוטיבציה שעולה מצוותי הקרקע, בטאון חיל האוויר, אוקטובר 1981 מס' 24
  2. ^ ברכה סודית בפרסית, מעריב, 1 ביולי 1987.
  3. ^ את עדותו של בן-נון על כך ניתן לקרוא בספר חליפת לחץ, מאת מירב הלפרין ואהרון לפידות, הוצאת משרד הביטחון, ישראל תשמ"ז, עמ' 64-61.
  4. ^ דרור מרום, אביהו בן-נון פורש מאיגוד יבואני הרכב, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 9 בדצמבר 2007
  5. ^ בן נון אביהו, באתר "הדירקטורים"
  6. ^ עדנה אברמסון, אביהו בן נון נלחם בפרקינסון: "לא עושה לעצמי הנחות", באתר ynet, 27 במרץ 2014
  7. ^ אתר פירסט ישראל