אמיר אבולעפיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמיר אבולעפיה
Amir Abulafia.png
אמיר אבולעפיה בטקס חילופי מפקדים בחטיבה 130
לידה 13 במאי 1968 (בן 52)
ט"ו באייר ה'תשכ"ח
טבריה, ישראלישראל  ישראל
השתייכות Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
שנות הפעילות ספטמבר 1986− 
דרגה אלוף  אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים

אמיר אביעוז-אבולעפיה[1] (נולד ב-13 במאי 1968) הוא קצין בצה"ל בדרגת אלוף. שימש ראש אגף התכנון, מפקד עוצבת הפלדה, ראש חטיבת התכנון באגף התכנון, מפקד עוצבת עידן ומפקד חטיבת הנח"ל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבולעפיה גדל בטבריה והתחנך בבת-ים. בוגר מגמת אלקטרוניקה בבית הספר "אורט מלטון" בת-ים. בשנות לימודיו בתיכון, בלט בפעילותו במועצת התלמידים.

שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבולעפיה התגייס לצה"ל בספטמבר 1986, התנדב לצנחנים, ושובץ בגדוד הנח"ל המוצנח. עבר מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר. בסיום הקורס שב לחטיבה ושימש כמפקד מחלקה בגדוד. בנובמבר 1990 מונה למפקד פלוגה בגדוד 50. בשנת 1992 שימש כמפקד פלוגה בבה"ד 1. בהמשך מונה למפקד פלס"ר נח"ל בין השנים 19931995, והוביל אותה בפעילות מבצעית בדרום לבנון[2] וכנגד ארגוני הטרור הפלסטינים במהלך האינתיפאדה הראשונה[3]. לאחר מכן שירת בנספחות צה"ל בוושינגטון. לאחר לימודים בפו"ם, הועלה לדרגת סא"ל ומונה למפקד גדוד 906 בין השנים 20002002. לאחר מכן הקים את גדס"ר נח"ל, ושימש כמפקד הגדוד בין השנים 2002–2004.

בשנת 2004 הועלה לדרגת אל"ם ומונה למפקד מפקדת כוחות אוויר מיוחדים[4], ושימש בתפקיד עד שנת 2006. ב-4 במאי 2006 מונה למפקד חטיבת בנימין, והוביל אותה בלחימה בטרור הפלסטיני[5]. במהלך התפקיד פיקד על מבצע המעצר של איברהים חאמד, מחבל מארגון חמאס[6]. בתפקיד זה שימש עד מאי 2008. בהמשך שימש כראש מחלקת מבצעים באמ"ץ בין השנים 2008–2010. ב-19 במרץ 2010 מונה למפקד חטיבת הנח"ל[7]. באוקטובר 2010 פרסם מאמר בביטאון "מערכות"[8], אשר עורר הדים בצבא ומחוצה לו, ובו קבע כי מפקדים בצה"ל מפחדים להביע עמדה עצמאית ולחלוק על הממונים עליהם[9]. לאחר השרפה בכרמל רתם את חייליו למלאכת שיקום רכס הכרמל[10]. ב-14 במרץ 2012 סיים את תפקידו[11].

ב-17 באפריל 2012 הועלה לדרגת תא"ל ומונה למפקד עוצבת עידן, ושימש בתפקיד עד 13 באוגוסט 2014. במקביל שימש כמפקד קורס מפקדי פלוגות ומפקדי גדודים בין השנים 2012–2013. בשנת 2014 מונה לראש מטה מפקדת העומק, ושימש בתפקיד עד שנת 2015. בשנת 2015 מונה לראש חטיבת התכנון באגף התכנון[12], תפקיד אותו מילא עד שנת 2016. ב-2 ביוני 2016 מונה למפקד עוצבת הפלדה[13], תפקיד בו שירת עד 13 ביוני 2017. ב-29 ביוני 2017 הועלה לדרגת אלוף וב-2 ביולי נכנס לתפקידו כראש אגף התכנון[14], בתפקיד זה שירת עד 21 ביוני 2020. ב-12 באוקטובר 2020 החליט לצאת לחופשת פרישה מצה"ל, במהלכה יתמודד על תפקיד נוסף במטכ"ל[15].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבולעפיה מתגורר במודיעין, נשוי ואב לשלושה. בוגר המכללה לביטחון לאומי ובעל תואר שני במדעי המדינה מאוניברסיטת חיפה[16].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אמיר אבולעפיה בוויקישיתוף

מכּתביו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מתקרבים, טליה יריב, בטאון חיל האוויר, גיליון 223, 1 ביוני 2015
    רשימת מוסמכים, אוניברסיטת חיפה, שנת תשע"א
  2. ^ רשימת מפקדי היחידה, אתר פלס"ר נח"ל (הקישור אינו פעיל, 14 ביוני 2017)
  3. ^ אבי יששכרוף‏, הפנתר השחור שאיים על השב"כ חוזר הביתה, באתר וואלה! NEWS‏, 9 בינואר 2014
  4. ^ יהושע אשכנזי, אחרי לנח"ל, באתר האינטרנט של העיר מודיעין והאזור "Mnews",‏ 3 באוגוסט 2011
  5. ^ עמוס הראלנעצר איברהים חאמד, בכיר מבוקשי חמאס בגדה, האחראי למותם של 78 ישראלים, באתר הארץ, 23 במאי 2006
  6. ^ פרץ: בכל מקום שבסמכותנו - נפעל, באתר ערוץ 7, 24 במאי 2006
  7. ^ דן טמיר, המטרה של לוחמי גדס"ר הנח"ל: גבול הצפון, אתר דובר צה"ל, 18 בנובמבר 2010
  8. ^ האומץ להביע דעה עצמאית, מערכות 433, אוקטובר 2010, עמודים 27-20
  9. ^ עמוס הראלבכירים בצה"ל: בצבא חסר אומץ להביע דעה עצמאית, באתר הארץ, 28 בנובמבר 2010
  10. ^ תמרה שביט, באש ובנח"ל, אתר דובר צה"ל, 24 בדצמבר 2010
  11. ^ אלוף-משנה יהודה פוקס לתפקיד מפקד חטיבת הנחל, מגזין המושבות, 14 במרץ 2012
  12. ^ יוחאי עופר, הרמטכ"ל הורה על שורת מינויים בכירים בצבא, באתר nrg‏, 22 בספטמבר 2014
  13. ^ חילופי מפקדים בעוצבת "הפלדה", באתר ערוץ 7, 2 ביוני 2016
  14. ^ עוזי ברוךסגן הרמטכ"ל החדש: אלוף אביב כוכבי, באתר ערוץ 7, 3 בנובמבר 2016
  15. ^ רעות הדר, האלוף אמיר אבולעפיה יחסוך כסף לצבא ויפרוש מצה"ל, באתר ערוץ 7, 12 באוקטובר 2020
  16. ^ רשימת המוסמכים, אוניברסיטת חיפה, יוני 2011