אומסק (מחוז)
| |||
 | |||
| מדינה |
 רוסיה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז פדרלי | המחוז הפדרלי של סיביר | ||
| מחוז כלכלי | המחוז הכלכלי מערב-סיבירי | ||
| מושל | ויטלי חוצנקו | ||
| רשות מחוקקת |
האספה המחוקקת של מחוז אומסק  | ||
| בירת האובלסט | אומסק | ||
| שפה רשמית | רוסית | ||
| תאריך ייסוד | 7 בדצמבר 1934 | ||
| שטח | 141,140 קמ"ר (דירוג: 28) | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ באובלסט | 1,818,093 (דירוג: 27, 2024) | ||
| ‑ צפיפות | 12.9 נפש לקמ"ר (2024) | ||
| קואורדינטות | 56°13′00″N 73°16′00″E / 56.216666666667°N 73.266666666667°E | ||
| אזור זמן | UTC +6 | ||
| www.omskportal.ru | |||
  | |||
מחוז אומסק (ברוסית: Омская область; תעתיק: אומסקאיה אובלסט) הוא סובייקט בפדרציה הרוסית. המחוז נמצא בדרום סיביר המערבית בשטח של המחוז הפדרלי הסיבירי. המחוז גובל עם קזחסטן. בשטח המחוז עובר הנהר אירטיש.
המחוז הוקם ב-7 בדצמבר 1934. נכון לשנת 2024 במחוז מתגוררים 1,818,093 תושבים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי נתונים ארכאולוגיים, התיישבות באזור החלה כבר לפני 14,000 שנה. בתקופה הניאולתית חיו באזור ציידים ודגים. לפני 3,000 שנה החל להתפתח באזור גידול חיות.
השטח היה בשליטת הורדת הזהב ואחרי פירוקה בסוף המאה ה-15 נכלל בחאנות סיביר. בסוף המאה ה-16 החל כיבוש השטח על ידי כוחות של רוסיה. בתקופת פיודור הראשון ובוריס גודונוב החלה בניית מבצרים להגנה על הגבולות. מבצר אומסק הוקם בשנת 1716 והיה המבצר הגדול באזור מזרח האימפריה הרוסית.
בעקבות רפורמה מנהלית בשנת 1822 הוקם מחוז עם מרכזו באומסק. בהמשך שטח המחוז וגבולותיו התשתנו מספר פעמים.
במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה אומסק היה מרכז שלטוני חשוב של ממשל שהתנגד לסובייטים. בשנת 1925 גוברניית אומסק בוטלה ושטח נכלל ב"חבל סיביר". ב-7 בפברואר 1934 המחוז הוקם מחדש. בהמשך ממנו התפצלו מחוז קורגן ומחוז טיומן.
ממשל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בראש הרשות המחוקקת עומדת "האספה המחוקקת של מחוז אומסק" שכוללת 44 חברים. בראש המחוז עומד מושל שנבחר לכהונה של 5 שנים. המושל הראשון של המחוז היה לאוניד פולז'ייב שלפני זה היה ראש סניף המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות המקומי. הוא סיים את הכהונה בשנת 2012 אחרי כ-20 שנים בתפקיד. בשנת 2023 לתפקיד מושל נבחר ויטלי חוצנקו.
מבחינה מנהלית המחוז מחולק ל-31 ראיונים ו"אזור גרמני לאומי אזוב" שהוקם בשנת 1992. בהקמתו גרמני היו כ-60% מאוכלוסיית האזור. כיום חלקם באוכלוסייה קטן בהרבה.
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נכון לשנת 2024 במחוז מתגוררים 1,818,093 תושבים. זאת לעומת כ-2.2 מיליון בשנת 1992. כמחצית מאוכלוסיית המחוז מתגוררת בעיר הבירה אומסק (מעל מיליון תושבים). בערים מתגוררים כ-75% מאוכלוסיית המחוז. רוב האוכלוסייה מרוכזת סביב התוואי של הרכבת הטרנס-סיבירית ולאורך הנהר אירטיש.
בהתאם לנתוני מפקד אוכלוסין משנת 2021 הרוסים מהווים כ-80% מאוכלוסיית המחוז. בנוסף לכך יש לציין את הקזחים (כ-3.7%), האוקראינים (כ-0.9%) והגרמנים (כ-1.5%). אוכלוסייה גרמנים הגיע למחוז בעקבות גירושם במהלך מלחמת העולם השנייה. בשנת 1959 התגוררו במחוז מעל ל-100 אלף גרמנים.
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשטח המחוז קיימים שדות נפט וגז טבעי. הכלכלה מתבססת על ענפי תעשייה כבדה ובמיוחד פטרוכימיה ובניית מכונות. בעיר אומסק פועל מפעל "פוליוט" לייצור לוויינים ומשגרים.
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דרך המחוז עוברים מספר כבישים בעלי חשביות ארצית לרבות R-254 "אירטיש" צ'ליאבינסק-נובוסיבירסק ו-R-402 טיומן-אומסק.
פיתוח מסילות ברזל החל עם בניית הרכבת הטראנס-סיבירית] שעובדת דרך אומסק.
נהר אירטיש הוא נתיב תחבורתי חשוב להעברת סחורות ונוסעים.
בשטח המחוז פועלים מספק שדות תעופה. נמל התעופה אומסק-צנטראלני פועל בעיר אומסק שזכה למעמד בין-לאומי. דרכו עוברים מעל למיליון נוסעים בשנה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אומסק (ברוסית)- אומסק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
