בית היתומים שנלר
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית יתומים  |
| כתובת |
רח' מלכי ישראל 34 |
| מיקום |
מחוז ירושלים |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1860 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1860 |
| אדריכל |
יוהאן לודוויג שנלר |
| קואורדינטות | 31°47′27″N 35°12′46″E / 31.79075°N 35.21265833°E |
|
(למפת ירושלים רגילה)   בית היתומים שנלר | |
  | |
בֵּית הַיְּתוֹמִים - שְׁנֶלֶר (באנגלית; Schneller Orphanage בגרמנית: Syrisches Waisenhaus, מכונה גם; בֵּית הַיְּתוֹמִים הַסּוּרִי) היה בית יתומים נוצרי שפעל בירושלים משנת 1861 עד מלחמת העולם השנייה. המקום נחשב לאחד האתרים ההיסטוריים החשובים והיפים בירושלים. מתחם שנלר השוכן ברחוב מלכי ישראל בשכונות שכונת גאולה שכונת כרם אברהם שימש כמחנה צבאי של הצבא הבריטי, ולאחר מכן עבר לידי ההגנה ובהמשך לצה"ל, עד אשר בסוף נובמבר 2008 חדל מפעילות ונסגר. במקומו נבנתה שכונה חרדית.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית יתומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית היתומים הוקם בשנת 1861 על ידי המיסיונר השוואבי (גרמני) יוהאן לודוויג שנלר, שהתגורר בירושלים. ההחלטה של יוהאן לודוויג שנלר להקים את בית היתומים באה בעקבות המרד בלבנון ב-1860, אז נטבחו נוצרים רבים על ידי המוסלמים והדרוזים במדינה וכתוצאה מכך נותרו יתומים נוצרים רבים. בעידוד ממשלתו ייסד שנלר את "בית היתומים הסורי", ששמו השגור בפי כל היה "בית היתומים שנלר". האדמות במערב העיר שעליהן הוקם המתחם נרכשו מערביי ליפתא. עם בניית המבנים במקום התגלה בית קברות מתקופת בית שני ומערות קבורה נוספות.
עד מהרה צבר לו בית היתומים, שהקנה לחניכיו חינוך גרמני, מוניטין רב בקרב הקהילות הנוצריות במזרח התיכון ובארץ ישראל. המתחם התפרש על פני כ-70 דונם, כלל בתי מגורים, חצרות, כנסייה, בתי מלאכה ועוד. בנוסף, נבנו לבוגרי בית היתומים בתים מסביב למתחם שנודעו אחר כך כ"שכונת שנלר".
שנלר הקים גם חווה חקלאית לימודית בשפלה (כשני קילומטרים מזרחית למיקומו של קיבוץ רבדים מאז 1949). החווה נפרסה על פני שטח ריבועי של 140 מטרים וכללה בית בן שתי קומות. החווה ננטשה במהלך מלחמת העולם השנייה, בעקבות גירושם של הגרמנים מארץ ישראל. בית החווה פוצץ במהלך מלחמת העצמאות ב-1948 בידי שני חבלנים של חטיבת גבעתי.
באפריל 1934 הופיעה בשירה מקהלה מילדי המוסד בחגיגה לרגל יום הולדתו של אדולף היטלר. בין השנים 1936–1939 ניסה בית היתומים לייבא ארצה נשק ותחמושת מגרמניה, כדי לאמן את חניכיו למלחמה עתידית נגד היהודים.[1]
מחנה הצבא הבריטי
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם פרוץ מלחמת העולם השנייה סילקו הבריטים את תושביה הגרמנים של ארץ ישראל, ובכללם את תושבי בית היתומים שנלר. בית היתומים הפך למחנה הצבא הבריטי המרכזי בירושלים. מעת לעת הותקף המחנה הצבאי על ידי האצ"ל והלח"י.[2]
בכ' באדר ה'תש"ז (12 במרץ 1947) פוצץ האצ"ל את המחנה הצבאי, במבצע בפיקודו של יוסף אבני. לאחר עיכוב הצבא הבריטי על ידי הצבת חביות חומר נפץ בכביש, חדרו 5 חיילים בפיקודו של יוסף, כשעל גבו של כל אחד מהם תיק עם 30 ק"ג חומר נפץ. חברי החוליה פרצו את החומה, אך גילו שיש עוד גדר תיל. יוסף זחל דרך גדר התיל לתוך המחנה, הניח את חומר הנפץ, הפעיל את מנגנון ההשהיה, וזחל בחזרה החוצה. בזמן שזחל החוצה אירע הפיצוץ, ויוסף הועף לעבר החומה, אך לאחר מספר שניות התאושש וברח יחד עם חבריו לאזור שלא היה בעוצר, שם התפזרו לבתיהם.[3] בהתקפה זו נהרג חייל בריטי, ונפצעו 8.[4]
מחנה כוח ההגנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-17 במרץ 1948 פינו הבריטים את המחנה והעבירו את הפיקוד בו לחטיבת עציוני, כוח ההגנה של מחוז ירושלים,[5] ונקרא באותם הימים "מחנה קבע מס' 1". מאז שימש המתחם כבסיס צבאי במשך 60 שנה. במחנה פעלה מאפריל 1948 עד אמצע 1949 חולית "שפן" שהייתה אחת מחוליות ההאזנה שפעלו בירושלים. אנשיה הצטרפו ל-ש.מ 2 (לימים יחידה 8200)[6]. ל"שכונת שנלר" עברו תושבי שכונת נחלת יצחק-ירושלים שהייתה ממוקמת בין שכונת בית ישראל לשכונת שייח' ג'ראח ונאלצו לעזוב את שכונתם במהלך המלחמה.
בבסיס זה שכן עד 1951 בית הדפוס הצבאי מס' 2 עד שהועבר לידי חזקת המדפיס הממשלתי ובית הדפוס הצבאי המרכזי עבר לבסיס תל השומר.
בשנת 1972 הוחכר שטח של 34.5 במחנה שנלר לחברה בבעלות אריה פאלוך, אך ההסכם לא יצא אל הפועל מכיוון שצה"ל לא פינה את המחנה.[7]
במאה ה-21
[עריכת קוד מקור | עריכה]
עד לסוף נובמבר 2008 פעל במתחם מחנה צבאי של פיקוד העורף, חיל הרפואה (המחנה הצבאי הועבר למחנה עופרית שבאזור הר הצופים)[8] ומרכז קישור ירדן של החטיבה לקשרי חוץ. כמו כן פעל שם גם המכון הגיאולוגי לישראל. שני אלה נסגרו. בשנת 2010 המתחם נרכש על ידי ריקי רוטנר ובמקומם הוקמה שכונה חרדית בת כ-600 יחידות דיור, תוך שימור המבנים ההיסטוריים במקום וייעודם כמבני ציבור ואתרי מורשת, כיוון שלמתחם יש חשיבות ארכיטקטונית רבה בשל המבנים האירופיים שנשתמרו בו. מאז פועלים גופים ירוקים כדי להבטיח את שימור המבנים הללו על ידי העירייה.[9]
רשימת המבנים לשימור במתחם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הבניין הראשי
- בית האינספקטור (בית המפקח)
- מעון העיוורים
- מרכז הניהול
- הבית האדום
- בית הצריח (בית קורנטאל)
- מעון השוליות
- מעון הבנות
ארכאולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2016, במסגרת חפירות ארכאולוגיות לקראת הקמת שכונת המגורים החרדית, נמצאו במתחם בית גתות גדול להכנת יין, עקבות של בית מרחץ רומי ולבנים של הלגיון העשירי פרטנסיס (שככל הנראה שהה באותה עת באזור בנייני האומה של היום, כ-900 מטרים ממערב למתחם שנלר). ממצאים אלה, וממצאים נוספים, מעידים על קיומו של בית אחוזה שהיה במקום.[10]
בתים של אנשי סגל
[עריכת קוד מקור | עריכה]לודוויג שנלר עודד את אנשי הסגל של מוסדו להתגורר סמוך לו. בקרבת מתחם שנלר נמצאים מספר בתי מגורים של אנשי הסגל. בכתובת רח' מלכי ישראל 50 נמצא בית מינכן שנבנה בסיוע של אנשי העיר מינכן ועל כך מעיד לוח בחזית הבניין. בכתובת רח' מלכי ישראל 48 נמצא בית פטרסבורג שנבנה בסיוע של אנשי העיר פטרסבורג, גם הוא בעל לוח עם שם העיר בחזית הבניין.
-
בית מינכן עם לוח עם שם העיר -
לוח עם שם העיר פטרסבורג
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גיל גורדון, 'הטוב מכולם באֻמנות השחורה': בית הדפוס של המיסיון הגרמני של שנלר בירושלים בשלהי התקופה העות'מאנית, קתדרה 138, טבת תשע"א, עמ' 83-110
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מתחם שנלר, העתקתו ושיקומו של מזבח הכנסייה - גיל גורדון, סרטון באתר יוטיוב- ירושלים בת קיימא, מתחם שנלר, על עברו ושימורו של מתחם שנלר
- איציק שוויקי, מנהל מחוז ירושלים במועצה לשימור אתרים, בית היתומים הסורי שנלר, באתר המועצה לשימור אתרים
- תיק תיעוד של מעון הבנות (אורכב 06.10.2014 בארכיון Wayback Machine), באתר עיריית ירושלים
- תיק תיעוד של הבית האדום (אורכב 06.10.2014 בארכיון Wayback Machine), באתר עיריית ירושלים
נעמה ריבה, מתחם שנלר הפך ממובלעת צבאית למובלעת חרדית - ומה יקרה עם המבנים לשימור?, באתר הארץ, 21 בספטמבר 2016- תוכנית מתחם שנלר באתר www.jerusalemestates.com
בית היתומים שנלר (ירושלים), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דוד קרויאנקר, המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים, הוצאת כתר, 2008.
- ^ הרוג ופצועים בפיצוץ קסרקטין בירושלים, משמר, 13 במרץ 1947
- ^ ד"ר אמנון מעבי, עלומים בקדמת הבימה: עולי/יוצאי תימן במאבק הביטחוני (1908–1948), פתח תקווה, ה'תשע"ה (2016), עמ' 160–163
- ^ ההתקפה על מועדון הקצינים הבריטים בירושלים, באתר האצ"ל
- ^ רחל ינאית, יצחק אברהמי, ירח עציון, ההגנה בירושלים, ספר שני תש"ז-תש"ח, הוצאת ארגון חברי ההגנה בירושלים, ירושלים: תשל"ה, עמ' 96, 98.
- ^ יוסי דגן, ארץ ישראל של האזנות וצפנים: מודיעין התקשורת בשירות ההגנה 1929-1948, באתר מערכות, 10.05.2020
- ^ בוטלה החכרת הקרקע במחנה שנלר למשקיע יהודי מגרמניה, מעריב, 16 בפברואר 1976
פאלוך קיבל 28 דונאם, דבר, 16 באפריל 1976 - ^ "כל העיר", 28 בנובמבר 2008
- ^ דותן לוי, הצבא יצא משנלר, 600 משפחות חסידי גור ייכנסו, באתר כלכליסט, 14 בדצמבר 2010
- ^ חסיד בעלזא מאושר: במתחם שלו ב'שנלר' נחשף בית גתות ומרחץ רומי, באתר חרדים 10; ממצאים ארכיאלוגיים חושפים את העבר של מתחם שנלר, באתר בחדרי חרדים.
| בקרת זהויות |
|
|---|