לדלג לתוכן

גדוד הסיור המדברי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחידת הסיור המדברי
גדוד הסיור המדברי
פרטים
כינוי היחס"ר הבדואי
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך צה"ל
סוג יחידת סיור
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 1992–הווה (כ־32 שנים)
מקים היחידה אל"ם במיל' דינו זאב
מלחמות האינתיפאדה השנייה
מבצע צוק איתן
מלחמת חרבות ברזל
נתוני היחידה
כוח אדם בדואים ובני מיעוטים בשירות סדיר
ציוד עיקרי נשק קל
פיקוד
יחידת אם אוגדת עזה
דרגת המפקד סגן-אלוף  סגן-אלוף
סיכת סייר ביחידת הסיור המדברי.

יחידת הסיור המדברי (יחס"ר 585; מכונה גם "היחס"ר הבדואי" או "סיירי המדבר") היא יחידת חי"ר, שבה משרתים בעיקר חיילים בדואים. משרתים בה גם יהודים, בפלוגת הסיוע המנהלתית, ערבים ישראלים ונוצרים. עד 4 ביולי 2017 נקראה בשם גדוד הסיור הבדואי.

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
לוחמי הגדס"ר הבדואי במרכז הלאומי לאימונים ביבשה

בשנת 1985 פנה עלי חילף, מהישוב חילף-טאבש ששירת בפיקוד דרום ביוזמה להקמת היחידה. עלי פנה במכתב לרמטכ"ל משה לוי ("מוישה וחצי") בהצעה להקים יחידה בדואית, כדוגמת סיירת שקד, על מנת למסד את נושא הגיוס של בני העדה הבדואית על בסיס התנדבותי. באוגוסט 1985 התקיימה פגישה בין עלי חילף, הרמטכ"ל משה לוי, אלוף פיקוד הדרום האלוף בר-כוכבא ותת-אלוף יצחק רבין מפקד אוגדה 252. בפגישה התקבלה החלטה להקמת היחידה והרמטכ"ל הסמיך את עלי חילף לטפל בנושא הגיוס להקמת היחידה. הגיוס החל בנובמבר 1985. ב-28 בפברואר 1986 נערך הטקס של הקמת היחידה בשגב שלום, בנוכחות השייח עוודה אבו מואמר. המפקד הראשון של היחידה היה פרייג' עזזמה. בשנת 1988 החליף עלי חילף את עזזמה בפיקוד על היחידה שעליה פיקד עד 1989. המפקד השלישי של היחידה היה עאטף גריפאת מהיישוב זרזיר שפיקד עליה בשנים 1989–1992.

בשנת 1989 עבר עלי חילף לשרת כקצין אגם בכלא קציעות ובשנת 1990 מונה חילף על ידי האלוף מתן וילנאי ורמ"ט פיקוד דרום יוסי מלמד כפרויקטור של האלוף בנושא הגברת הגיוס ההתנדבותי בקרב בני הנוער של בני העדה הבדואית, על ידי החדרת הגדנ"ע לבתי הספר הבדואיים. כתוצאה מפעילויות אלה עלו בשנים 91–92 אחוזי הגיוס בקרב בני העדה בצפון ובדרום והוחלט להגדיל את היחידה לרמת גדוד.

תחילה הוכפפה היחידה למעפ"ד (מפקדת עורף פיקוד דרום) בפיקודו של אל"ם אבי בכר ומאוחר יותר הוכפפה להחטיבה הדרומית ברצועת עזה. בתחילת שנות ה-90 מנתה היחידה 2 פלוגות מבצעיות: פלוגה א' בפיקודו של סרן סמיר סוועד ופלוגה ב' תחת פיקודו של סרן עאבד אבו האני מרהט. הפלוגה השלישית הוקמה על בסיס פלוגת אימון מתקדם בפיקודו של סרן ליאור גבאי. עם חתימת הסכמי אוסלו בספטמבר 1993 היחידה תפסה חלק נכבד בהגנת קו הבט"ש מצפון רצועת עזה, מחסום ארז ועד דרום רצועת עזה בואכה מעבר סופה-מחסום סופה/כרם שלום ועד ציר פילדלפי.

הגדוד הוקם בשנת 1994,[1] ומפקדו הראשון היה אל"ם יוסי חדד.[2][3] בשנת 1997 הוכפף הגדוד לחטיבה הדרומית של אוגדת עזה ומפקדתו עברה למחנה אמיתי. בשנת 2002 קיבל הגדוד צל"ש מאלוף הפיקוד על חלקו בלחימה במסגרת האינתיפאדה השנייה (אירועי "גאות ושפל"). עד שנת 2005 מפקדי הגדוד היו קצינים שהגיעו אליו מיחידות אחרות. החל מספטמבר 2005 ועד אוגוסט 2007 פיקד על הגדוד לראשונה מג"ד בדואי - סא"ל וספי סואעד, שהיה גם המג"ד הבדואי הראשון בצה"ל.[1]

בשנת 2011 הוקמה פלוגת מילואים במסגרת הגדוד, שקבעה שני תקדימים: פלוגה קרבית של לוחמים מוסלמים במילואים ופלוגת מילואים, שמשרתת במסגרת גדוד סדיר.[4] הגדוד השתתף בלחימה במבצעים עופרת יצוקה, עמוד ענן וצוק איתן. בשנת 2014 הפך לגדוד נייד המבצע פעולות ביטחון שוטף בכל הגזרות, כגדודים אחרים.[1]

בשנת 2017 החליט הרמטכ"ל גדי אייזנקוט על הפחתת מספר החיילים בגדוד בשליש ועל הפיכתו חזרה מגדוד ליחידת סיור (יחס"ר 585).[1][3]

באינתיפאדה השנייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך האינתיפאדה השנייה נטל הגדוד חלק נכבד בלחימה בציר פילדלפי, במאבק נגד מנהרות הברחה ברצועת עזה, ובפתיחת צירים. ב-10 בינואר 2002 נהרגו 4 חיילי הגדוד בהתקפה על מוצב אפריקה ליד מעבר כרם שלום, ובאוקטובר של אותה שנה הוענק ליחידה צל"ש מטעם אלוף פיקוד הדרום על הצטיינות בלחימה. ב-11 באפריל 2003 ירה סמל תייסיר אל-הייב ברפיח בטום הורנדל, פעיל תנועת הסולידריות הבינלאומית, בעת שהלה התקרב לעמדה צבאית. הורנדל היה בתרדמת מאז ועד מותו בינואר 2004. אל-הייב הורשע בהריגה ושיבוש מהלכי משפט וב-2005 נגזרו עליו 8 שנות מאסר. ב-2 במאי 2003 ירה קצין בגדוד, ששמו לא פורסם, בצלם ג'יימס מילר ברפיח. היורה לא נענש. ב-2009 שילמה ישראל פיצויים בסך מיליון ליש"ט למשפחת הקורבן. ב־12 בדצמבר 2004 נהרגו במוצב JVT הסמוך למעבר רפיח 5 חיילי הגדוד ו-6 נפצעו בהתפוצצות מנהרת תופת.

לוחם של גדוד הסיור המדברי חמוש ב-M4A1.

מבצע צוק איתן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מבצע צוק איתן, גדוד הסיור המדברי לקח חלק פעיל במשימות ההתקפיות וההגנתיות. במסגרת פעילות הגדוד, עשרות לוחמי מילואים הוקפצו בצו 8, לראשונה בתולדות היחידה.[5]

יחידת המילואים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2011 הוקמה פלוגת מילואים במסגרת הגדוד. פלוגה זו היא ייחודית בכך שהיא פלוגה קרבית של לוחמים מוסלמים במילואים ופלוגת מילואים, שמשרתת במסגרת גדוד סדיר[4] (בהמשך הוקמו פלוגות מילואים גם בגדודי סדיר אחרים). במהלך מבצע צוק איתן, לוחמי יחידת המילואים הוקפצו בצו 8, לראשונה בתולדות היחידה.[5] מייסד יחידת המילואים ומפקדה כיום הוא רס"ן (מיל') יוני יצחק.[6]

יחידת הסיור המדברי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-4 ביולי 2017 גדוד הסיור עבר הסבה והפך ליחידת סיור, תוך צמצום מספר המשרתים ביחידה, ושילובם של השאר בחטיבות צה"ל השונות. סגירת הגדוד מסמלת את רצון צה"ל בהנחייתו של הרמטכ"ל, גדי איזנקוט, לסגור את הגדודים המגזריים, ולהרחיב בצורה משמעותית את שילובם של בני העדה הבדואית, לתוך צה"ל על זרועותיו השונים.[3]

נכון ל-2021, ביחידה שלוש פלוגות מבצעיות: פלוגת החוד, פלוגה מבצעית ופלוגת קבע. האחרונה היא פלוגת הקבע היחידה בצה"ל, והיא מורכבת ברובה מאנשי קבע. בנוסף, קיימות פלוגת מפקדה ופלוגת מילואים. זו הפלוגה הקרבית הראשונה בצה"ל של לוחמים מוסלמים במילואים והראשונה שמשרתת במסגרת גדוד סדיר.[7]

הכשרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיילי הגדוד עוברים את הטירונות חי"ר (רובאי 07) בבסיס הר קרן, במשך ארבעה חודשים, יחד עם חיילי חטיבת גבעתי. לאחר מכן עוברים החיילים אימון מתקדם במשך שלושה חודשים ועולים לקו. לעיתים פלוגות נשארות ל-4 חודשים נוספים כפלוגת מסלול. חיילי היחידה לא עוברים הכשרה כגששים.[7]

ההכשרה כוללת גם לימוד עברית ושיעורים על החברה בישראל, במטרה לעזור לחיילים להשתלב בצבא ולאחר מכן בחברה הישראלית.[8][9]

מדים וסמלים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדי הגדוד כוללים כומתה סגולה של חטיבת גבעתי עם סמל חיל הרגלים, נעליים צבאיות אדומות, תג יחידה בדמות ג'יפ מכונף עם נוף מדברי ברקע וסיכה עם סמל דומה.

מפקדי הגדוד

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם תקופת כהונה הערות
זאב דינו 1992–1994
יוסי חדד 1994–1997 לימים מפקד גדוד ארז ומפקד יחידת הגששים בפיקוד הדרום
עופר הינדי 1997–1999 לימים מפקד מנהלת קשת צבעים בפיקוד המרכז[10]
ויקטור סודאי 1999–2001
אבי חליפה 2001–2003
בבי בן איטח 2003–2005
ווספי סועאד 2005–2007
יריב אלבז 2007–2009
מאיר אלמלם 2009–2011 לימים מפקד חטיבת יואב
וואחיד אל הוזייל 2011–2013 לימים סגן מפקד חטיבת שגיא
זאהי רחאל 2013–2015 לימים סגן מפקד חטיבת מנשה
שי שרף[11] 2015–2016
איתמר גאדיר 2016–2018 בתקופתו הגדוד עבר הסבה והפך ליחידת סיור
נאדר עיאדה 2018–2020
דוד רון[12] 2020–2022 לימים סגן מפקד חטיבת גבעתי
גיא מדר 2022–אוקטובר 2023 נפצע באורח קשה ביום הראשון של מלחמת חרבות ברזל
נאדר עיאדה אוקטובר 2023–יולי 2024 מפקד היחידה בשנית לאחר פציעתו קודמו
סאלח הייב יולי 2024– מפקד היחידה הנוכחי

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גדוד הסיור המדברי

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 בדואים, בתוך פסיפס: דתות ועדות בצה"ל, באתר מערכות, נובמבר 2022, עמ' 198
  2. ^ אמיר בוחבוט‏, לומדים ולוחמים: הקלף המנצח של פיקוד דרום, באתר וואלה, 18 במאי 2012
  3. ^ 1 2 3 טקס הסבת הגדס"ר המדברי ליחידת סיור, באתר צה"ל, 5 ביולי 2017
  4. ^ 1 2 ‏חנן גרינברג, צפו בגדוד הבדואי מתאמן: "למנוע עוד חטיפה", באתר ynet, 26 ביולי 2011
  5. ^ 1 2 אילנה קוריאל, צו 8 ראשון: מוואדי ערה לצוק איתן, באתר ynet, 8 באוגוסט 2014
  6. ^ יפתח כרמלי, כך הגנו לוחמי הגדסר המדברי על הגזרה המורכבת ביותר, 6 בספטמבר 2014
  7. ^ 1 2 כל מה שרציתם לדעת על הגדס"ר המדברי, באתר צה"ל, 12 ביולי 2021
  8. ^ אודם כץ, היחס"ר הבדואי חוגג 35 שנה של צמיחה, באתר צה"ל, 28 ביוני 2022
  9. ^ חנן גרינווד, המבצעים המיוחדים - והסטיגמות: הצצה נדירה לפעילות הגדס"ר הבדואי, באתר ישראל היום, 8 באוקטובר 2022
  10. ^ ועדת החוץ והביטחון סיירה בכדי ללמוד על הפרצות בגדר הביטחון, באתר הכנסת, ‏כ"א באדר תשע"ז, 19 במרץ 2017
  11. ^ יואב זיתון, חשד לרומן: מפקד גדוד הסיור הבדואי הודח מתפקידו, באתר ynet, 7 במרץ 2016
  12. ^ יחידת הסיור המדברי: כאן תגיעו לשיאים חדשים, באתר ערוץ 7, 10 בדצמבר 2020
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=גדוד_הסיור_המדברי&oldid=39848377"