מעבר ארז

מעבר ארז
מעבר ארז מצדו הפלסטיני טרם תוכנית ההתנתקות
מעבר ארז מצדו הפלסטיני טרם תוכנית ההתנתקות
שם רשמי מעבר ארז
Erez Crossing
מיקום צפונית לרצועת עזה
מנוהל על ידי ישראלישראל רשות מעברים יבשתיים
קואורדינטות 31°33′30″N 34°32′41″E / 31.5582°N 34.54483889°E / 31.5582; 34.54483889
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
16 בדצמבר 1958: דייגי הספינה "מסעוד", אשר חצו את הגבול הימי לישראל, שבים לרצועת עזה במעבר ארז

מעבר ארז (בעבר "מחסום ארז") הוא מעבר גבול להולכי רגל הנמצא בצפון רצועת עזה, בסמוך לגדר המערכת של ציר הוברס. המעבר הוא מעבר הגבול היחיד בין רצועת עזה לישראל המשמש למעבר בני אדם. הוא קרוי על שם קיבוץ ארז, הנמצא בסמוך לו.

בשנת 2007 הטילה מדינת ישראל הסגר על רצועת עזה לאחר השתלטות חמאס על רצועת עזה. בעקבות זאת צומצמה הפעילות במעבר כמעט לגמרי. מדי יום עברו בו מאות בודדות של אנשים, בעיקר מקרים ייחודיים כמו צרכים הומניטריים, ארגונים בין לאומיים, היתרי VIP ותושבים בעלי אזרחות כפולה. בשנת 2021 נפתח המעבר לפועלים עזתיים בענפי הבנייה והחקלאות, בכפוף לאבחון השב"כ והיתר בתוקף.

בעת הסלמות ולחימה בשטחי הרצועה המעבר נסגר מחשש לחיי העובדים במעבר, וכענישה להנהגת החמאס. אולם במבצעים עופרת יצוקה, צוק איתן וחגורה שחורה, נפתח המעבר לטובת מטופלים של בית החולים במעבר ארז, בית חולים שדה שהקים צה"ל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחסום ארז הוקם על כביש 4 מתל אביב לעזה בעקבות קביעת קווי שביתת הנשק בעקבות מלחמת העצמאות והיווצרות הגבול בין ישראל למצרים. בעקבות פינוי כוחות צה"ל מרצועת עזה לאחר מלחמת סיני, הוקם ליד המחסום הישראלי מחסום של כוחות האו"ם.[1] המחסום שימש לקשרים בין צה"ל לרצועת עזה, כמו לצורך החזרת מסתננים,[2] מצרים אחרים שהגיעו לישראל[3] וכן ישראלים שהגיעו למצרים.[4]

לאחר מלחמת ששת הימים פורק המחסום והתאפשרה תנועה חופשית לאורך כביש 4 לתוך רצועת עזה והלאה לסיני. אולם בעקבות התגברות הפיגועים ברצועת עזה, הוסטה התנועה הישראלית לסיני לכביש 232, ועל כביש 4 הוצב מחסום להפנות את התנועה ולמנוע כניסה ישראלית לרצועה.[5] מששב השקט לרצועת עזה הוסר המחסום, אך הוחזר שוב לאחר פרשת קו 300, עת הגיע האוטובוס החטוף לקרבת דיר אל בלח.

בינואר 2006 הושלם אזרוח המעבר, ותפעולו עבר לידי רשות מעברים יבשתיים. מתוקף היותו מעבר גבול (ולא מחסום) מתבצעת בו ביקורת דרכונים (אנ') על ידי רשות האוכלוסין וההגירה[6]. המעבר כולל מתחם להולכי רגל ומתחם כלי רכב, בעיקר לאמבולנסים בשיטת גב אל גב, אך גם למשלחות דיפלומטים ואישיות חשובות.

עם פרוץ מבצע צוק איתן ברצועת עזה ביולי 2014 נכנסו כוחות צה"ל ללחימה דרך אזור ארז שבצפון הרצועה. הכניסה הקרקעית הראשונה והדחופה ביותר הייתה זו של חטיבת הנח"ל דרך ארז שכן כוחות הנח"ל נטרלו את ירי הרקטות המסיבי מצפון הרצועה אל עבר דרום הארץ.

ב-2022 אישרה ממשלת ישראל תקציב בגובה 38 מיליון שקל עבור שיפוץ המעבר. על פי התוכנית, במעבר יהיו חמישה שרוולים חכמים, וכל הסריקות הביטחוניות יבוצעו תוך דקות, ללא מגע עם המאבטחים והחיילים, בדומה לנמלי תעופה[7]. הפיקוח והניטור יבוצע בזמן אמת על-ידי עשרות מצלמות אבטחה, תצפיות מעמדות ממוגנות, מערכות כריזה ותקשורת עם הנבדקים. לאחר הביקורת הביטחונית יעברו לביקורת הגבולות, אשר תתבצע באופן אוטומטי באמצעות מערכת זיהוי תווי פנים ביומטרית[7].

אזור התעשייה ארז[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – אזור התעשייה ארז

בשנת 1970 הוקם ליד המעבר אזור התעשייה ארז,[8] שבו הועסקו פועלים ישראלים ופלסטינים. בשנת 1972 היו באזור 11 מפעלים שבהם הועסקו כ-200 פועלים.[9] לאחר תחילת האינתיפאדה השנייה החלו הפלסטינים בהתקפות טרור על אזור התעשייה, שהתבטאו בירי תלול מסלול, פיגועי חדירה ופועלים שתקפו את מעסיקיהם. בעקבות התקפות טרור אלה נסגרו מפעלים רבים ובסופו של דבר אזור התעשייה ננטש.

בצד הפלסטיני של המעבר היו חנויות ודוכני מסחר פלסטינים, אך אלה נהרסו אחרי שבחסותם נחפרה מנהרת טרור ששימשה לפיגוע חדירה לאזור התעשייה. תוכנית ההתנתקות הביאה לסגירתו הסופית של אזור התעשייה.

בית חולים שדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – בית החולים במעבר ארז

בית החולים במעבר ארז הוא בית חולים שדה שהוקם על ידי חיל הרפואה של צה"ל ומתאם פעולות הממשלה בשטחים. בית החולים נתן טיפול רפואי הומניטרי לאוכלוסייה האזרחית הפלסטינית מרצועת עזה. שלטונות חמאס מנעו מפצועים פלסטינים להגיע לבית החולים לקבל טיפול רפואי. במבצע צוק איתן חמאס אף הפעילה אש לעבר בית החולים[10]. בין היתר מסיבה זו מרבית התושבים סירבו לקבל טיפול רופאי מחיילים ישראליים, ורובם פונו לבתי חולים פלסטינים ביהודה ושומרון וכן לבתי חולים אזרחיים בישראל.

בית חולים השדה כולל חדרי מיון, חדר לידה, מחלקת אשפוז. הצוות הרפואי נרחב וכולל חובשים, קציני רפואה, פרמדיקים, טכנאי רנטגן, רופאים ורופאות מומחים. הותקן בו אף ציוד רפואי מודרני הכולל צילומי רנטגן, בדיקות אולטרסאונד, אק"ג, ומכשור לביצוע בדיקות דם הכוללים ספירת דם, כימיה ותפקודי קרישה. בנוסף הוא צויד בכלים המאפשרים ניתוחי חירום, טיפול בדימומים מסכני חיים, הנשמה מלאכותית וציוד החייאה מתקדם[11].

פיגועי טרור במעבר ארז[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנזק שנגרם בעקבות פיצוץ משאית התופת במאי 2008
מעבר פועלים, יולי 2005
מעבר חולים, מאי 2011

מאז פרוץ האינתיפאדה השנייה אירעו במעבר ובסמוך אליו עשרות פיגועי טרור שבוצעו על ידי ארגונים פלסטינים וכללו ירי, השלכת רימונים ומטענים מאולתרים, הנחת מטעני חבלה וירי רקטות.[12]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מעבר ארז בוויקישיתוף
  • מעבר ארז, באתר תיאום פעולות הממשלה בשטחים

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מחסום חדש ליד קיבוץ ארז, הצופה, 8 במרץ 1957.
  2. ^ סגן מצרי גורש ע"י נציגי צה"ל, דבר, 21 ביוני 1957.
  3. ^ 8 מלחי מסעודה הוחזרות תמורת קבלות למצרים, חרות, 17 בדצמבר 1958.
  4. ^ אורי דן, חטיפה מול חוף אל עריש, מעריב, 28 בינואר 1958; המרגל המצרי יעקוביאן ושני אנשי פדאיון הוחלפו בשלושה ישראלים שעברו בטעות לעזה, מעריב, 29 במרץ 1966; היכו אותי עד שהתעלפתי, דבר, 30 במרץ 1966.
  5. ^ יצחק יעקבי, מחסומים במבואות הרצועה, דבר, 7 באוגוסט 1969.
  6. ^ מעבר ארז, רשות מעברים יבשתיים
  7. ^ 1 2 3 יואב זיתון, מחיר השקט: הטרמינל החדשני להכנסת 10,000 פועלים מעזה תוך שעות, באתר ynet, 12 באפריל 2022
  8. ^ יצחק יעקבי, עזה ללא יהודים, דבר, 8 באוקטובר 1970.
  9. ^ דוד מושיוב, התרחבות בתעשיה בגדה, דבר, 13 ביוני 1972.
  10. ^ אמיר בוחבוט‏, מונע מאזרחים טיפול: חמאס ירה על בית חולים שדה שצה"ל הקים, באתר וואלה!‏, 24 ביולי 2014
  11. ^ ד"ר איתי גל, צפו: כך פועל ביה"ח שהקים צה"ל לטיפול בפלסטינים, באתר ynet, 22 ביולי 2014
  12. ^ המחבלים מנצלים את אזורי התעשייה לפגיעה בחיילינו, באתר ערוץ 7.
  13. ^ אפרת וייס וחנן גרינברג, 4 חיילים נהרגו בחדירת מחבלים למוצב במחסום ארז, באתר ynet, 8 ביוני 2003.
  14. ^ חנן גרינברג ואפרת וייס, מחבלת מתאבדת התפוצצה במעבר ארז; 4 הרוגים, באתר ynet, 14 בינואר 2004.
  15. ^ אמיר בוחבוט, מחסום ארז: סוכל פיגוע התאבדות, באתר nrg‏, 31 באוגוסט 2004.
  16. ^ רנית נחום-הלוי, מחסום ארז: אותרה חוליית מחבלים שניסתה לבצע פיגוע, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 1 באוקטובר 2004.
  17. ^ מחבלת רגע לפני פיגוע התאבדות Standart video icon facing left.svg.
  18. ^ חנן גרינברג, חייל נהרג בהיתקלות באזור התעשייה ארז, באתר ynet, 26 בפברואר 2004.
  19. ^ יואב יצחק, שלושה מחבלים חוסלו בהתקפות במעבר ארז, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 9 בפברואר 2006.
  20. ^ חנן גרינברג ועלי ואקד, משאית תופת במחסום ארז; צה"ל: אין נפגעים, באתר ynet, 22 במאי 2008.
  21. ^ מערכת אתר צה"ל, צה"ל חילץ פלסטיניות שנקלעו לירי מחבלים במעבר "ארז", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 26 באוגוסט 2011; אילנה קוריאל וחנן גרינברג, פצמ"ר במעבר ארז; צה"ל חיסל שני מחבלים, באתר ynet, 25 באוגוסט 2011.
  22. ^ אירועי ההסלמה – "שומר החומות" (תמונת מצב נכון ל-19 במאי 1200) - מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, ‏3 באפריל 2021
  23. ^ אירועי ההסלמה – "שומר החומות" (תמונת מצב נכון ל-18 במאי 1200) - מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, ‏2 באפריל 2021