מעבר ארז
 | |
| מעבר ארז מצידו הפלסטיני טרם תוכנית ההתנתקות | |
| שם רשמי |
מעבר ארז Erez Crossing |
|---|---|
| מיקום | צפונית לרצועת עזה |
| מנוהל על ידי |
 רשות מעברים יבשתיים |
| קואורדינטות | 31°33′30″N 34°32′41″E / 31.5582°N 34.54483889°E |
|
(למפת מערב הנגב רגילה)   מעבר ארז | |
  | |
מעבר ארז (בעבר "מחסום ארז"; בערבית: حاجز بيت حانون, מחסום בית חאנון) הוא מעבר גבול להולכי רגל הנמצא בצפון רצועת עזה, בסמוך לגדר המערכת של ציר הוברס. המעבר היה המעבר היחיד ששימש למעבר בני אדם בגבול ישראל – רצועת עזה. הוא קרוי על שם קיבוץ ארז, הנמצא בסמוך לו.
בשנת 2007 הטילה מדינת ישראל הסגר על רצועת עזה לאחר השתלטות חמאס על רצועת עזה. בעקבות זאת צומצמה הפעילות במעבר כמעט לגמרי. מדי יום עברו בו מאות בודדות של אנשים, בעיקר מקרים ייחודיים כמו צרכים הומניטריים, ארגונים בין-לאומיים, היתרי VIP ותושבים בעלי אזרחות כפולה. בשנת 2021 נפתח המעבר לפועלים עזתים בענפי הבנייה והחקלאות, בכפוף לאבחון השב"כ והיתר בתוקף.
בעת הסלמות ולחימה בשטחי הרצועה המעבר נסגר מחשש לחיי העובדים במעבר, וכענישה להנהגת החמאס.
מאז סיום ביצוע תוכנית ההתנתקות, המעבר מהווה את נקודת ההתחלה של כביש 4, ולמעשה המשכו דרומה היא דרך "צלאח א-דין" (ציר טנצ'ר) המתחילה בבית חאנון וחוצה בציר אורך את כל רצועת עזה מהמעבר ועד רפיח.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מעבר ארז הוקם על כביש 4 בעקבות קביעת קווי שביתת הנשק לאחר מלחמת העצמאות והיווצרות הגבול בין ישראל למצרים. בעקבות פינוי כוחות צה"ל מרצועת עזה לאחר מלחמת סיני, הוקם לצד המחסום הישראלי גם מחסום של כוחות של כוחות האו"ם[1]. באותן שנים שימש המקום כנקודת ממשק מרכזית להחזרת מסתננים[2] ולמעבר של אזרחים מצרים וישראלים בין המדינות[3][4]. עם סיום מלחמת ששת הימים פורק המחסום והתאפשרה תנועה חופשית לאורך כביש 4 לעומק הרצועה והלאה לסיני. אולם התגברות הטרור בתחילת שנות ה-70 הובילה להסטת התנועה הישראלית לסיני לכבישים עוקפים כמו לכביש 232, ולהצבת מחסום שנועד למנוע כניסת ישראלים לרצועה[5]. המחסום הוסר והוחזר לסירוגין, בהתאם למצב הביטחוני, בין היתר בעקבות פרשת קו 300, עת הגיע האוטובוס החטוף לקרבת דיר אל-בלח.
בשנות ה-90, עם יישום הסכם עזה ויריחו תחילה והעברת השליטה ברצועה לידי הרשות הפלסטינית, הפך האזור למוקד לחיכוך אלים. ביולי 1994 פרצו במעבר מהומות קשות במהלכן פתחו שוטרים פלסטינים באש לעבר כוחות צה"ל, אירוע שהוביל למותו של שוטר מג"ב ולשריפת עשרות אוטובוסים[6]. בשנת 2006 הושלם תהליך האזרוח של המעבר, ותפעולו הועבר לאחריות רשות המעברים היבשתיים. מאז הוא מוגדר כמעבר גבול רשמי הכולל ביקורת דרכונים (אנ') של רשות האוכלוסין וההגירה[7]. המעבר כולל מתחם להולכי רגל ומתחם כלי רכב, בעיקר לאמבולנסים בשיטת גב אל גב, אך גם למשלחות דיפלומטים ואישים רמי דרג.
היבטיו הצבאיים והטכנולוגיים של המעבר המשיכו להתפתח לאורך השנים. במהלך מבצע צוק איתן ב-2014 שימש האזור כנקודת כניסה אסטרטגית לכוחות היבשה של צה"ל במטרה לנטרל את ירי הרקטות. בשנת 2022 אישרה הממשלה תקציב בגובה 38 מיליון שקל לשיפוץ המעבר, והפיכתו למתחם טכנולוגי מתקדם, הכולל "שרוולים חכמים" לביצוע סריקות ביטחוניות מהירות ללא מגע אדם, מערכות ניטור מבוססות מצלמות ותצפיות, וביקורת גבולות אוטומטית המבוססת על מערכת זיהוי תווי פנים ביומטרית[8].
במתקפת שבעה באוקטובר 2023, שפתחה את מלחמת חרבות ברזל, כבשו מחבלי חמאס את המעבר ואיפשרו חדירת כלי רכב עוינים לשטח ישראל[9]. במקביל, חדרו מחבלים לבסיס מנהלת התיאום והקישור הסמוכה, שם התחולל קרב קשה שבו הרגו תשעה חיילים ותיעדו בשידור חי איך הם שובים שלושה חיילים נוספים[10]. המעבר נסגר לפעילות עם פרוץ המלחמה, אך נפתח מחדש במאי 2024 לצורך הכנסת הסיוע ההומניטרי לצפון הרצועה[11]. במקביל, נפתח לשימוש מעבר זיקים הסמוך, כדי לתגבר את תנועת משאיות הסיוע לאזור, על אף שטרם הסתיימו עבודות הבנייה שלו[12].
אזור התעשייה ארז
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – אזור התעשייה ארז
בשנת 1970 הוקם ליד המעבר אזור התעשייה ארז,[13] שבו הועסקו פועלים ישראלים ופלסטינים. בשנת 1972 היו באזור 11 מפעלים שבהם הועסקו כ-200 פועלים.[14] אגד הקימה במתחם חנין אוטובסים לשימושה.[15] לאחר תחילת האינתיפאדה השנייה החלו הפלסטינים בהתקפות טרור על אזור התעשייה, שהתבטאו בירי תלול מסלול, פיגועי חדירה ופועלים שתקפו את מעסיקיהם. בעקבות התקפות טרור אלה נסגרו מפעלים רבים ובסופו של דבר אזור התעשייה ננטש.
בצד הפלסטיני של המעבר היו חנויות ודוכני מסחר פלסטינים, אך אלה נהרסו אחרי שבחסותם נחפרה מנהרת טרור ששימשה לפיגוע חדירה לאזור התעשייה. תוכנית ההתנתקות הביאה לסגירתו הסופית של אזור התעשייה.
בית חולים שדה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – בית החולים במעבר ארז
בית החולים במעבר ארז הוא בית חולים שדה שהוקם על ידי חיל הרפואה של צה"ל ומתאם פעולות הממשלה בשטחים. בית החולים נתן טיפול רפואי הומניטרי לאוכלוסייה האזרחית הפלסטינית מרצועת עזה. שלטונות חמאס מנעו מפצועים פלסטינים להגיע לבית החולים לקבל טיפול רפואי. במבצע צוק איתן חמאס אף הפעילה אש לעבר בית החולים.[16] בין היתר מסיבה זו מרבית התושבים סירבו לקבל טיפול רופאי מחיילים ישראלים, ורובם פונו לבתי חולים פלסטיניים ביהודה ושומרון וכן לבתי חולים אזרחיים בישראל.
בית חולים השדה כולל חדרי מיון, חדר לידה, מחלקת אשפוז. הצוות הרפואי נרחב וכולל חובשים, קציני רפואה, פרמדיקים, טכנאי רנטגן, רופאים ורופאות מומחים. הותקן בו אף ציוד רפואי מודרני הכולל צילומי רנטגן, בדיקות אולטרסאונד, אק"ג, ומכשור לביצוע בדיקות דם הכוללים ספירת דם, כימיה ותפקודי קרישה. בנוסף הוא צויד בכלים המאפשרים ניתוחי חירום, טיפול בדימומים מסכני חיים, הנשמה מלאכותית וציוד החייאה מתקדם.[17]
פיגועי טרור
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
מאז פרוץ האינתיפאדה השנייה אירעו במעבר ובסמוך אליו עשרות פיגועי טרור שבוצעו על ידי ארגוני טרור פלסטינים וכללו ירי, השלכת רימונים ומטענים מאולתרים, הנחת מטעני חבלה, פיגועי התאבדות וירי רקטות.[18]
- ב-12 באפריל 2002 בוצע הפיגוע במעבר ארז (12 באפריל 2002) במקום, בו נרצח לוחם משמר הגבול ונפצעו חמישה ישראלים נוספים.[19]
- ב-20 באפריל 2002 בוצע הפיגוע במעבר ארז (20 באפריל 2002) במקום, בו נרצח לוחם משמר הגבול.[20]
- ב-8 ביוני 2003 עברו שלושה מחבלים מהחמאס, הג'יהאד האיסלאמי והפת"ח במעבר ארז ופתחו בירי ובזריקת רימונים לעבר מוצב צה"ל הסמוך. במהלך קרב היריות נהרגו ארבעה חיילי צה"ל ונפצעו ארבעה.[21]
- ב-14 בינואר 2004 אירע במקום הפיגוע במחסום ארז (2004), בפיגוע התפוצצה במעבר מחבלת מתאבדת והביאה למותם של שלושה חיילים ומאבטח ולפציעתם של כ-10 אזרחים ישראלים. למבנה המעבר נגרם נזק כבד.[22]
- ב-26 בפברואר 2004 נהרג חייל צה"ל בהיתקלות עם מחבלים מהפת"ח.[23]
- ב-31 באוגוסט 2004 נתפס מחבל מתאבד במהלך הבידוק הביטחוני.[24]
- ב-1 באוקטובר 2004 אותרה ונעצרה חוליה של חמושים פלסטינים במעבר האח"מים הסמוך למעבר.[25]
- ב-20 ביוני 2005 נעצרה במעבר מחבלת מתאבדת בעלת אישור רפואי שהייתה בדרכה לבית החולים סורוקה.[26]
- ב-9 בפברואר 2006 חדרו שלושה מחבלים מהחזית העממית ומהפת"ח לשטח המעבר ופתחו בירי ובזריקת רימונים.[27]
- ב-22 במאי 2008 התפוצצה בצידו הפלסטיני של המעבר משאית תופת שנשאה מאות ק"ג של חומר נפץ.[28]
- במהלך האירועים לאחר מתקפת הטרור בדרום ישראל (2011) שוגרו לעבר מבנה המעבר רקטות שגרמו לו נזק.[29]
- ב-15 ביולי 2014 במהלך מבצע צוק איתן רקטה פגעה בסמוך למעבר וגרמה להריגתו של אזרח ישראלי שחילק אוכל לחיילים הנמצאים בסמוך למעבר, מותו נקבע לאחר מכן בבית החולים ברזילי באשקלון.
- ב-18 במאי 2021, במהלך מבצע שומר החומות, נפלה רקטה במעבר, חייל נפגע באורח קל מרסיסים.[30][31] תיקון הנזקים למעבר הוערך במיליונים[8].
- ב-7 באוקטובר 2023, במהלך טבח שבעה באוקטובר, מחבלים שפרצו את הגדר חדרו למתחם מעבר ארז, כבשו אותו[32] רצחו את החיילים ששהו בו ונכנסו דרכו לתוך ישראל.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מעבר ארז, באתר תיאום פעולות הממשלה בשטחים
- יפתח פינקל, ממעבר ארז למעבר רפיח: לקחי מט"ק במלחמה – השלכות להכשרה ולעצמאות הנדרשות בלש"ב, מערכות, 12 בספטמבר 2024
- אמיר בוחבוט, רק 400 מטרים ממעבר ארז: מנהרת הטרור הגדולה ביותר שנחשפה על ידי צה"ל, באתר וואלה, 17 בדצמבר 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ מחסום חדש ליד קיבוץ ארז, הצופה, 8 במרץ 1957.
- ↑ סגן מצרי גורש ע"י נציגי צה"ל, דבר, 21 ביוני 1957.
- ↑ 8 מלחי מסעודה הוחזרות תמורת קבלות למצרים, חרות, 17 בדצמבר 1958.
- ↑ אורי דן, חטיפה מול חוף אל עריש, מעריב, 28 בינואר 1958; המרגל המצרי יעקוביאן ושני אנשי פדאיון הוחלפו בשלושה ישראלים שעברו בטעות לעזה, מעריב, 29 במרץ 1966; היכו אותי עד שהתעלפתי, דבר, 30 במרץ 1966.
- ↑ יצחק יעקבי, מחסומים במבואות הרצועה, דבר, 7 באוגוסט 1969.
- ↑ חגי הוברמן, היום לפני 30 שנה: זו הייתה ההתחלה, באתר ערוץ 7, 13 באוגוסט 2024
- ↑ מעבר ארז, רשות מעברים יבשתיים
- 1 2 יואב זיתון, מחיר השקט: הטרמינל החדשני להכנסת 10,000 פועלים מעזה תוך שעות, באתר ynet, 12 באפריל 2022
- ↑ מלחמת "חרבות ברזל": מאות ישראלים נרצחים, אלפי פצועים וחטופים, באתר אייס, 7 באוקטובר 2023
- ↑ מתוך זמן אמת | שירתו יחד, נחטפו יחד - ותועדו בסרטון מטלטל, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 31 באוקטובר 2023
- ↑
מעבר ארז נפתח להכנסת סיוע הומניטרי, באתר צה"ל, 1 במאי 2024 - ↑ גורמי מודיעין בארה"ב: סינוואר עדיין מסתתר בחאן יונס, באתר כלכליסט, 12 במאי 2024
- ↑ יצחק יעקבי, עזה ללא יהודים, דבר, 8 באוקטובר 1970.
- ↑ דוד מושיוב, התרחבות בתעשיה בגדה, דבר, 13 ביוני 1972.
- ↑ דני צדקוני, אגד "פלשה" לשטחים, דבר, 16 בנובמבר 1972
- ↑ אמיר בוחבוט, מונע מאזרחים טיפול: חמאס ירה על בית חולים שדה שצה"ל הקים, באתר וואלה, 24 ביולי 2014
- ↑ ד"ר איתי גל, צפו: כך פועל ביה"ח שהקים צה"ל לטיפול בפלסטינים, באתר ynet, 22 ביולי 2014
- ↑ המחבלים מנצלים את אזורי התעשייה לפגיעה בחיילינו, באתר ערוץ 7
- ↑ פליקס פריש, לוחם מג"ב ופלסטיני נהרגו במחסום ארז, באתר ynet, 13 באפריל 2002
- ↑ עמירה הס, שוטר מג"ב נהרג מירי בארז; צה"ל סיכל פיגועים ברצועה, באתר הארץ, 21 באפריל 2002
- ↑ אפרת וייס וחנן גרינברג, 4 חיילים נהרגו בחדירת מחבלים למוצב במחסום ארז, באתר ynet, 8 ביוני 2003
- ↑ חנן גרינברג ואפרת וייס, מחבלת מתאבדת התפוצצה במעבר ארז; 4 הרוגים, באתר ynet, 14 בינואר 2004
- ↑ חנן גרינברג, חייל נהרג בהיתקלות באזור התעשייה ארז, באתר ynet, 26 בפברואר 2004
- ↑ אמיר בוחבוט, מחסום ארז: סוכל פיגוע התאבדות, באתר nrg, 31 באוגוסט 2004.
- ↑ רנית נחום-הלוי, מחסום ארז: אותרה חוליית מחבלים שניסתה לבצע פיגוע, באתר News1 מחלקה ראשונה, 1 באוקטובר 2004
- ↑ מחבלת רגע לפני פיגוע התאבדות
. - ↑ יואב יצחק, שלושה מחבלים חוסלו בהתקפות במעבר ארז, באתר News1 מחלקה ראשונה, 9 בפברואר 2006
- ↑ חנן גרינברג ועלי ואקד, משאית תופת במחסום ארז; צה"ל: אין נפגעים, באתר ynet, 22 במאי 2008
- ↑ מערכת אתר צה"ל, צה"ל חילץ פלסטיניות שנקלעו לירי מחבלים במעבר "ארז", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 26 באוגוסט 2011; אילנה קוריאל וחנן גרינברג, פצמ"ר במעבר ארז; צה"ל חיסל שני מחבלים, באתר ynet, 25 באוגוסט 2011
- ↑ אירועי ההסלמה – "שומר החומות" (תמונת מצב נכון ל-19 במאי 1200) - מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, באתר מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, 3 באפריל 2021
- ↑ אירועי ההסלמה – "שומר החומות" (תמונת מצב נכון ל-18 במאי 1200) - מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, באתר מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, 2 באפריל 2021
- ↑ קשה לצפייה: חמאס מפרסם תיעוד של כיבוש מוצב מעבר ארז, באתר JDN, 8 באוקטובר 2023
| מעברי גבול יבשתיים של מדינת ישראל | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 ישראל עם |
| ||||||||||
