זרזיר (יישוב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
זרזיר
בית המועצה המקומית בזרזיר
בית המועצה המקומית בזרזיר
שם בערבית زرزير
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה עטאט גריפאת
גובה ממוצע ‎184‏ מטר
סוג יישוב יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2016[1]
  - אוכלוסייה 7,617 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה
‎185
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎2.1%‏ בשנה עד סוף 2016
  - צפיפות אוכלוסייה 1,844 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ‎119
תחום שיפוט 4,130 דונם
    - דירוג שטח שיפוט
‎206
32°43′29″N 35°13′20″E / 32.724732760793°N 35.2222571898647°E / 32.724732760793; 35.2222571898647
מדד חברתי-כלכלי - אשכול 2 מתוך 10
מדד ג'יני 0.3378
    - דירוג מדד ג'יני
‎247
לאום ודת
יהודים: 0% ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 100% ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0% דרוזים: 0% אחרים: 0%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2015
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 12.3%
גילאי 5 - 9 11.1%
גילאי 10 - 14 11.1%
גילאי 15 - 19 10.7%
גילאי 20 - 29 18.0%
גילאי 30 - 44 19.2%
גילאי 45 - 59 11.8%
גילאי 60 - 64 2.3%
גילאי 65 ומעלה 3.6%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2015
חינוך
סה"כ בתי ספר 4
–  יסודיים 3
תלמידים 1,903
 –  יסודי 1,000
 –  על-יסודי 903
מספר כיתות 76
ממוצע תלמידים לכיתה 25
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ה (2014-‏2015)
פרופיל זרזיר נכון לשנת 2015 באתר הלמ"ס

קואורדינטות: 32°43′29″N 35°13′20″E / 32.724732760793°N 35.2222571898647°E / 32.724732760793; 35.2222571898647

הכפר עיאדאת בשנת 2011

זַרְזִירערבית: زَرَازِير, לעתים נקרא בית זרזיר) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. זרזיר הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1996. אוכלוסיית היישוב מורכבת מבני חמישה שבטים בדואים.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2016, מתגוררים בזרזיר 7,617 תושבים (מקום 185 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.1%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2015, לזרזיר דירוג של 2 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ה (2014-‏2015) היה 43.2%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2014 היה 5,191 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,465 ש"ח).[2]

אוכלוסיית זרזיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבט אלהייב אבו סיאח[עריכת קוד מקור | עריכה]

השבט קשר את גורלו בגורל העם היהודי עוד מימי המנדט הבריטי, ברית שנוסדה על ידי שייח' השבט חוסיין אל-הייב, "אבו יוסף", מכפר טובא שבגליל העליון ומפקד הפלמ"ח יגאל אלון, שפעל לצרף לפלמ"ח פלוגה של 70 בדואים שכונתה "פל-הייב". חוסיין אלהייב, היה גם הבדואי הראשון בישראל שקיבל דרגת אלוף משנה, הדרגה הגבוהה ביותר שקיבל בדואי (לאחריו קיבלו שני בני הכפר זרזיר דרגה זו), וזאת לאור שירותו ביחידת הגששים בצה"ל, יחידה שהיה עבורה האב והמייסד[3]. רבים מבני שבט אלהייב נהרגו עוד לפני קום המדינה וכן במערכות ישראל. מייסד ומקים המועצה המקומית בזרזיר בשנת 1996 הוא סגן-אלוף חסן הייב שכיהן עד שנת 2013 ברציפות כיו"ר המועצה המקומית בכפר וכיו"ר הפורום הבדואי בארץ. השבט נחשב לשבט הגדול מבין השבטים הבדואים בצפון הארץ (זרזיר, טובא, עיילבון, ערב ואלהייב) ואף נחשב לאחד מחמשת השבטים הבדואים הגדולים בעולם בעל מורשת היסטורית.

שבט מזאריב[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבט זה הוא הגדול מבין שבטי זרזיר, רוב בני השבט עוסקים בתחום הביטחון (בצה"ל ובמשטרת ישראל), בחקלאות ובתעשייה בעיקר בתחום המסגרות. שבט מזאריב מתחלק לשלוש משפחות מרכזיות: חנאחנה, עבידאת וחדור. השבט מתנהל בצורה עצמאית ועם זיקה מינימלית ליישוב זרזיר. לשבט יש בית ספר יסודי עצמאי, מסגד עצמאי, בית קברות עצמאי ואף ועד הנהגה פנימי אשר מובל על ידי מספר מצומצם של מכובדי השבט.

שבט גריפאת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מונה 2500 נפשות. בני השבט משויכים לאב אחד, כול בני השבט קרובי משפחה ובעלי יחוס משפחתי מדויק וברור בשונה משבטים אחרים. בני השבט מתגוררים במקום אחד ואחוז האקדמאים מבני השבט גבוה יחסית לשבטים האחרים. עיקר העיסוק של בני השבט במשלח יד פרטיים, גידול צאן ושכירים בענף החקלאות. בני השבט מלוכדים, מגובשים, וקנאים למסורתם. ראש המועצה המקומית משנת 2013 הוא עאטף גריפאת, בן לגרעין המייסד של היישוב זרזיר משבט גריפאת. השבט מתנהל פנימית לפי חוקי השבטים הבדואים. חיצונית, בני השבט מנהלים את העניינים יחד עם ראש המועצה לפי חוקי המדינה. רבים מבני השבט משרתים בכוחות הביטחון ובמערכת החינוך וחלק גדול מתעסקים בגידולי צאן וסחר בבעלי חיים. חלק מבני השבט מתעסקים בגידול סוסים ובמירוצי סוסים, ואף מדי שנה בקיץ נערך מרוץ סוסים בשם השבט בשדות עמק יזרעאל. היסטורית, מוצא השבט בחצי האי ערב מבחריין מאזור שנקרא גריפא. השבט נדד לאזור לפני כ-400 שנה אחרי מרעה והתיישב בעמק יזרעאל. בזמן התקופה העות'מאנית בארץ ישראל לא הסתדרו בני השבט עם השלטון הטורקי. הם נרדפו על ידי הטורקים ואף נטבחו על ידם באזור הכרמל, באזור שנקרא מדבח אלערב ומאוחר יותר בשנת 1895 נרדפו בשנית על ידי הטורקים. בשלב מסוים התפזרו בעמק יזרעאל ואזור טבעון וחדלו לחיות כשבט עד שנת 1958, אז חזרו לחיות ביחד במיקומם הנוכחי בבית זרזיר. הם שומרים על צביון שבטי עד היום.

שבט עיאדאת[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבט עיאדאת הוא אחד משבטי בית זרזיר ומשתייך למועצה מקומית זרזיר. השבט מונה כ-1000 נפשות שכולם קרובי משפחה. השבט נחשב לשבט משכיל מבחינת שיעור האקדמאים שנמצאים בו. מקורו של השבט מבדואים נודדים מאזור סוריה, והוא התיישב בזרזיר בשנת 1974[4]. עיקר התעסוקה לבני הכפר בהוראה במשרד החינוך ובתעשייה במפעלים הנמצאים באזור.

שבט ג'ואמיס[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבט ג'ואמיס הוא אחד משבטי בית זרזיר ומשתייך למועצה מקומית זרזיר. השבט מונה כ-1200 נפשות שכולם קרובי משפחה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זרזיר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גודל האוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2016. צפיפות אוכלוסייה על פי גודל האוכלוסייה חלקי שטח שיפוט של הרשות המקומית.
  2. ^ פרופיל זרזיר באתר הלמ"ס
  3. ^ שי לוי, ‏סודות המעקב נחשפים: כך עובדת יחידת הגששים, באתר ‏mako‏‏, ‏24 באפריל 2014‏
  4. ^ [1] מקור