לדלג לתוכן

היפריון (ירח)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
היפריון
היפריון בתצלום מהחללית קאסיני, ספטמבר 2005
היפריון בתצלום מהחללית קאסיני, ספטמבר 2005
כוכב האם
כוכב אם השמש
מידע כללי
סוג ירח
ירח של שבתאי
תאריך גילוי 16 בספטמבר 1848
מגלה ויליאם בונד ג'ורג' בונד וויליאם לאסל
על שם היפריון עריכת הנתון בוויקינתונים
מאפיינים מסלוליים
ציר חצי-ראשי 1481009 ק"מ
אקסצנטריות 0.1230061
זמן הקפה 21.276 ימים
נטיית מסלול 0.43°
מאפיינים פיזיים
רדיוס קו משווה 135±4 קילומטר
ממדים 270 ק"מ
מסה ‎5.6199±0.05×1018ק"ג
צפיפות ממוצעת 0.544±0.050 גרם/סמ"ק
תאוצת הכובד בקו המשווה 0.017–0.021 (תלוי במיקום) מטר/שנייה2
זמן סיבוב עצמי כאוטי ימים
נטיית ציר הסיבוב משתנה°
אלבדו 0.3
בהירות נראית 14.1 עריכת הנתון בוויקינתונים
טמפרטורה ממוצעת 93 K
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היפריון (נקרא גם Saturn VII באנגלית Hyperion[1]) הוא ירח של כוכב הלכת שבתאי. הוא ידוע בעיקר עקב תצורתו המיוחדת (המזכירה תפוח אדמה), מסלולו הכאוטי והרכבו המיוחד.[2]

היפריון התגלה על ידי צוות האסטרונומים ויליאם בונד וג'ורג' בונד (אב ובנו) ב-16 בספטמבר 1848, ובמקביל באופן בלתי תלוי על ידי ויליאם לאסל ב-18 בספטמבר 1848[1] שנתן לירח את שמו. לאסל קיבל את הצעתו של האסטרונום ג'ון הרשל אשר נתן את השמות לשבעת ירחי שבתאי שהתגלו קודם לכן, לפי המיתולוגיה היוונית. ולכן לאסל קרא לירח אחר היפריון, אחד מהטיטאנים, במיתולוגיה היוונית.[3]

מאפייני מסלול

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היפריון שונה באופיו משאר הירחים בכך שמסלולו בעל אקסצנטריות גבוהה, תצורתו אינה כדורית והוא נמצא בתהודה מסלולית של 3:4 עם הירח טיטאן. כלומר, כאשר טיטאן מסיים ארבע הקפות סביב שבתאי, היפריון מסיים בדיוק שלוש הקפות.[4] תצורת הסיבוב של הירח היא כאוטית, כלומר ללא סדר קבוע או צפוי מראש. היפריון, יחד עם הידרה וניקס הוא אחד מהירחים הבודדים במערכת השמש אשר אין לו סיבוב קבוע.[5]

מבנה ומאפייני פני השטח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פני השטח של הירח מרובים במכתשים. לחלקם ניתנו שמות של אלי הירח והשמש במיתולוגיות השונות.[6] ריבוי המכתשים נותנים לירח צורה המזכירה ספוג. מידת הנקבוביות של הירח היא גדולה מ-40%.[5] לארבעת המכתשים הגדולים ניתנו שמות:

שם המכתש שם באנגלית מקור השם קואורדינטות
באלו Bahloo אל הירח מהמיתולוגיה האבוריג'ינית 36°N 196°W / 36°N 196°W / 36; -196 (Bahloo)
הליוס Helios אל השמש במיתולוגיה היוונית 71°N 132°W / 71°N 132°W / 71; -132 (Helios)
ג'ארילו Jarilo אל הפוריות ואהבה במיתולוגיה סלאבית 61°N 183°W / 61°N 183°W / 61; -183 (Jarilo)
מרי Meri אל השמש וגיבור לאומי במיתולוגיה של אנשי הבורורו (Bororo) מהשבטים הילידים בברזיל 3°N 171°W / 3°N 171°W / 3; -171 (Meri)

החללית קאסיני ביצעה מספר יעפים ליד היפריון. הראשון היה ממרחק של 505 ק"מ, ב-26 בספטמבר 2005.[7] שני יעפים נוספים בוצעו ממרחק של 58,000 ק"מ, באוגוסט וספטמבר 2011.[8] היעף האחרון בוצע ב-31 במאי 2015 ממרחק של כ-34,000 ק"מ.[7]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא היפריון בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]