יעקב בזק

יעקב בזק
	יעקב בזק
לידה	31 באוקטובר 1925; ירושלים, פלשתינה (א"י)
פטירה	24 בנובמבר 2019 (בגיל 94)
מדינה	ישראל
תקופת כהונה	? – 24 בנובמבר 2019
תקופת הפעילות	? – 24 בנובמבר 2019
תפקידים בולטים	שופט בית משפט השלום ('54-'73) ; שופט בית המשפט המחוזי ('73-'95) ; סגן נשיא בית המשפט המחוזי ('89-'95)
צאצאים	חיים בזק

יעקב בזק (31 באוקטובר 1925, י"ד בחשוון ה'תרפ"ו – 24 בנובמבר 2019, כ"ו בחשוון ה'תש"פ) היה פרופסור למשפטים ושופט ישראלי. בשנת 1954 התמנה לשופט בבית משפט השלום בירושלים כשופט הצעיר ביותר בישראל, וסיים את כהונתו השיפוטית בשנת 1995 כסגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים וכשופט הוותיק ביותר בישראל, לאחר ארבעים ואחת שנות שיפוט.

כתב ספרים ומאמרים רבים בתחומים: משפטים, משפט עברי, משפט פלילי ומקרא - בעיקר על מזמורי תהלים.

ביוגרפיה

יעקב בזק (ביזינסקי) נולד בירושלים לשושנה ובצלאל בזק, שעלו לארץ ישראל מפולין בעלייה הרביעית, סמוך לאחר נישואיהם, מתוך מניעים ציוניים-דתיים. אביו היה מראשוני הפועל המזרחי וייצג מפלגה זו באספת הנבחרים, ולאחר מכן היה חבר הנשיאות של הוועד הפועל הציוני וסגן הנשיא של התנועה העולמית של המזרחי – הפועל המזרחי^[1].

בזק היה פעיל ומדריך בבני עקיבא. בשנת 1943 סיים לימודיו בבית המדרש למורים "מזרחי" בירושלים. הוא היה מורה ומדריך במשק ילדים מוצא שהוקם אז על ידי נשות המזרחי באמריקה לקליטת ילדים פליטי השואה^[1].

למד באוניברסיטה העברית בירושלים פילוסופיה, פסיכולוגיה, תולדות עם ישראל וספרות עברית. במקביל שימש קצין הסברה בגדנ"ע. בשנת 1945 החל ללמוד משפטים בבית הספר המנדטורי למשפטים ובשנת 1950 הוסמך כעורך דין.

עבד כעורך דין במשרד עו"ד אליהו מרידור ובספטמבר 1954 התמנה כשופט בבית משפט השלום בירושלים^[2], השופט הצעיר ביותר שמונה עד אז בישראל^[3]. בשנת 1958 הוא ישב בדינם של ראובן גרינברג וישראל אלדד שהואשמו בארגון מחתרת^[4], וזיכה אותם. באוגוסט 1959 שפט בדינם של 20 מתפרעים שהשתתפו במהומות עדתיות בבאר שבע שאירעו במקביל לאירועי ואדי סאליב^[5].

בשנת 1968 מונה לפרופסור חבר באוניברסיטת בר-אילן. כיהן כנשיא העמותה "האקדמיה לפסיכיאטריה ומשפט בישראל". מאז פרישתו מכהונתו כשופט, בשנת 1995, לימד בקריה האקדמית אונו משפט עברי וקרימינולוגיה. משנת 1996 ועד למותו שימש כבורר.

באוגוסט 1973 מונה לשופט בבית המשפט המחוזי בירושלים^[6], תפקיד בו כיהן עד לפרישתו בשנת 1995. בשנת 1960 הוסמך כדוקטור למשפטים בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית^[7]. עבודת הדוקטורט שלו בנושא "האחריות הפלילית של הלקוי בנפשו" פורסמה לאחר מכן כספר^[8] שנדפס בשלוש מהדורות. בשנת 1989 מונה לסגן נשיא בית המשפט המחוזי.

בשנת 2018 קיבל את אות יקיר המשפט העברי^[9].

כשופט

יעקב בזק ישב בראש ההרכב שדן במשפטם של חברי המחתרת היהודית, ובחר להקל בעונשם לאור עברם וחרטתם^[10]. הוא דן גם במשפטם של הדירקטורים בבנק צפון אמריקה וקבע בהחלטה תקדימית את אחריותם האישית להתמוטטות הבנק. הוא קבע כי הדירקטורים לא עמדו בסטנדרט ההתנהגות הנדרש מדירקטור סביר וכן כי חוסר המעש של הדירקטורים יצר אווירת הפקרות שאיפשרה מעילות בכספי הבנק.

שפט במשפטים נוספים שעוררו עניין ציבורי רב:

יונה אברושמי שנאשם ברצח אמיל גרינצווייג^[11].
הרב מאיר כהנא שהואשם בקשירת קשר להסתה לרצח^[12].
יצחק דרורי ("המוח") וחבריו שהואשמו בפריצת הכספות בבנק הפועלים בירושלים.
החלטתו להתיר ניתוח של אשה בהריון כדי להציל את חיי העובר, במקרה שהאשה תגיע למצב של מוות קליני (האשה התאוששה כעבור שבוע וילדה את בתה בלידה טבעית).

כיהן מספר פעמים כיו"ר ועדת הבחירות של הרבנים הראשיים. ישב בראש הוועדה שנתמנתה ב-1998 על ידי הממשלה לדון במצבם של חולי הנפש פליטי השואה המאושפזים בבתי החולים לחולי נפש בישראל.

בשירות מילואים היה שופט בבית הדין הצבאי לערעורים בדרגת אלוף-משנה.

בדצמבר 1996 מונה בזק, כשופט בדימוס, על ידי נשיא בית המשפט העליון, למפשר בתיקים אזרחיים. הוטל עליו לגשר בפרשת נחמני. במקרה הנדון, הבעל והאישה הסכימו ביניהם להשתתף בהפריה חוץ גופית. בזמן הליך ההפריה נפרדו בני הזוג והבעל חזר בו מהסכמתו. בית המשפט דן באפשרות לאכוף על הבעל לקיים את התחייבותו. חבר השופטים נחלק בדעותיו, אך כולו התייחס להסכם שנכרת בין השניים כאל חוזה. גם השופטים שהתנגדו לקבלת העתירה דחו אותה על סמך טיעונים חוזיים. יעקב בזק, בתפקידו כמפשר הצליח להשיג פשרה בין בני הזוג נחמני.

משפחתו

בשנת 1953 נישא לשרה לבית מנדלוביץ ולהם שלושה בנים ובת אחת:

בנו הרב חיים בזק, אב בית דין בבית הדין הרבני בצפת.
בנו הרב אליהו בזק, ר"מ בישיבת ההסדר מצפה רמון ובישיבת הר המור בירושלים.
בנו הרב מאיר בזק, ר"מ בישיבת מעלות.
בתו תמר בזק-רפפורט, שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים.

ספריו

בזק חיבר ספרים ומאמרים בתחומים שונים: משפטים, משפט עברי ומשפט פלילי ובתחום מדעי היהדות.

חוק ומשפט

השופט בדין העברי, ספריית המשפט העברי, משרד המשפטים
אחריותו הפלילית של הלקוי בנפשו, פרסומי הפקולטה למשפטים, ירושלים, מהדורה שלישית 1985
הלכות מיסים במקורות העבריים, המוזיאון למיסים, ירושלים, 1964
משפט והלכה – אנתולוגיה של ספרות השו"ת, חלק ראשון – תקופת הראשונים, יבנה 1971
משפט והלכה – אנתולוגיה של ספרות השו"ת, חלק שני – תקופת השולחן ערוך, יבנה, 1975
הענישה הפלילית, דרכיה ועקרונותיה, דביר 1981
משפט ופסיכיאטריה: אחריותו המשפטית של הלקוי בנפשו, נבו, 2006.
משפט עברי: סוגיות נבחרות במשפט העברי לדורותיו בהשוואה למשפטי ימינו, מוסד הרב קוק, תשע"ד

מדעי היהדות

במזמורי ספר תהלים הוא עמד על מבנים גאומטריים ועל הקישוט המספרי במזמורים. ואלה ספריו:

צורות ותכנים במזמורי תהלים – על שבעת המזמורים האלפביתיים, הוצאת דביר, 1987
שיר של יום בתהלים, המחלקה לתרבות תורנית שעל יד ההסתדרות הציונית, 1985
מזמורי תהלים בתפילות השבת, הוצאת יבנה, 1991
הקישוט המספרי במזמורי תהלים, הוצאת ראובן מס, 1999
למעלה מן החושים, על תופעות על חושיות במקורות היהודיים ובמחקרי ימינו, הוצאת דביר, תל אביב 1968^[13]

ביבליוגרפיה

לפי עניות דעתך, כבוד השופט: פרקי חיים של שופט בירושלים, ירושלים, ספריית בית אל, תשע"ח

חלק מספריו ומאמריו תורגמו לאנגלית.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יעקב בזק בוויקישיתוף

יעקב בזק, באתר הרשות השופטת
רשימת המאמרים של יעקב בזק באתר רמב"י
לכה דודי - רבי שלמה הלוי אלקבץ - "סיני" כרך ק"ב [התשמ"ח], עמ' קפג-קצה
יעקב בן בצלאל בזק (1925-2019), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ ¹ ² אריה דיין, דיוקן - פרופ' יעקב בזק - שופט המחתרת, כותרת ראשית, 5 ביוני 1984
^ הודעה על מינוי שופטי שלום, 20 בספטמבר 1954, ילקוט הפרסומים 375, עמ' 25
^ 10 שופטים חדשים מושבעים, מעריב, 8 בספטמבר 1954
^ משפט שייב רומק מתחיל היום, דבר, 18 בספטמבר 1958
^ גבריאל שטרסמן, סיפורי חיים של 20 נאשמים, מעריב, 23 באוגוסט 1959
^ הנשיא מינה שופטים, דבר, 28 באוגוסט 1973
^ שופט השלום י. בזק יוכתר בתואר דוקטור, דבר, 2 במרץ 1961
^ בעיה משפטית ואנושית, מעריב, 17 באפריל 1964
^ גיל קלנר, ‏זוכי אות המשפט העברי: ד"ר איתמר ורהפטיג ופרופ' יעקב בזק, באתר "סרוגים", 16 בספטמבר 2018
^ אבינעם בר יוסף, נאשמי המחתרת נהנו מעונשיו הקלים של השופט יעקב בזק, מעריב, 23 ביולי 1985
^ גזר דינו של יונה אברושמי, באתר "ישראל - הסיפור המתועד" של ארכיון המדינה
^ משפט הרב כהנא נדחה כדי לאפשר פניה, דבר, 13 במרץ 1974
^ שמואל הוגו ברגמן, העובדות שלמעלה מן החושים, מעריב, 15 בנובמבר 1968

[אריהדיין-1] ¹ ² אריה דיין, דיוקן - פרופ' יעקב בזק - שופט המחתרת, כותרת ראשית, 5 ביוני 1984

[2] הודעה על מינוי שופטי שלום, 20 בספטמבר 1954, ילקוט הפרסומים 375, עמ' 25

[3] 10 שופטים חדשים מושבעים, מעריב, 8 בספטמבר 1954

[4] משפט שייב רומק מתחיל היום, דבר, 18 בספטמבר 1958

[5] גבריאל שטרסמן, סיפורי חיים של 20 נאשמים, מעריב, 23 באוגוסט 1959

[6] הנשיא מינה שופטים, דבר, 28 באוגוסט 1973

[7] שופט השלום י. בזק יוכתר בתואר דוקטור, דבר, 2 במרץ 1961

[8] בעיה משפטית ואנושית, מעריב, 17 באפריל 1964

[9] גיל קלנר, ‏זוכי אות המשפט העברי: ד"ר איתמר ורהפטיג ופרופ' יעקב בזק, באתר "סרוגים", 16 בספטמבר 2018

[10] אבינעם בר יוסף, נאשמי המחתרת נהנו מעונשיו הקלים של השופט יעקב בזק, מעריב, 23 ביולי 1985

[11] גזר דינו של יונה אברושמי, באתר "ישראל - הסיפור המתועד" של ארכיון המדינה

[12] משפט הרב כהנא נדחה כדי לאפשר פניה, דבר, 13 במרץ 1974

[13] שמואל הוגו ברגמן, העובדות שלמעלה מן החושים, מעריב, 15 בנובמבר 1968

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]