יצחק בן אברהם מנרבונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רבי יצחק בן אברהם מנרבונה, (ריב"א מנרבונה, גם יצחק קראקושה/קרקושא[1] כפי הנראה על שם העיר קרקסון), היה חכם שחי ופעל בערך במאה ה-13, היה תלמידו וחברו של הרמב"ן, ורבו של הרשב"א.

זהותו תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד וחי כפי הנראה בנרבונה ובקרקסון (קראקושא), לאחר מכן נראה שעבר לברצלונה שבספרד.

במשך שנים רבות רווח בין החוקרים, שרבי יצחק בן אברהם מנרבונה ורבי יצחק בן אברהם מקרקושא, הם שני חכמים שונים. אך כיום נתברר שמדובר בחכם אחד[2].

רבי יצחק נזכר בספרי הראשונים: בשו"ת הרשב"א[3] בחידושי הריטב"א[4] ובשו"ת יכין ובועז[5] וכן בטור בכמה מקומות[6]. בספר התשב"ץ לרבי שמעון בן צמח דוראן, הביא פעמים רבות הלכות בשמו.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יצחק נזכר כמחבר פירוש על הלכות הרי"ף, כך למשל נזכר במאירי בהקדמתו למסכת אבות[7]. לדעת רבים מהחוקרים הכונה לחיבור על הרי"ף הידוע יותר בשמו 'פירוש לתלמיד הרמב"ן'.

במשך השנים נדפסו חיבוריו בשמות שונים, מאחר שלא נודע שהוא מחברם, רבים מחידושיו נדפסו בעיקר בשם 'חידושים לתלמיד הרמב"ן'.

חיבורים אלו נדפסו במקומות שונים, רבים מהם נדפסו בספר 'שיטת הקדמונים', שמאגד בתוכו כמה פירושים מאת ראשונים שונים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיבוריו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ למשל בטור אורח חיים תרכט נזכר בשם 'רבי יצחק מקרקישנא'.
  2. ^ זיהוי זה נסמך גם על המובא בספר 'צרור הכסף' לרבי חיים בן שמואל למשפחת בן דוד, תלמיד הרשב"א שכתב כך בספרו ”והרב רבינו יצחק נרבוני מכונה קרקושא בשם הגאונים...” (צרור הכסף הקצר הדרך החמישי שער א).
  3. ^ שו"ת הרשב"א חלא א סימן עא
  4. ^ למשל פסחים מב א.
  5. ^ חלק ב לג.
  6. ^ אורח חיים
  7. ^ ראו כאן.