ויכוח ברצלונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ויכוח ברצלונה, הידוע גם בכינויו "ויכוח הרמב"ן", הוא ויכוח שיזם חיימה (יעקב) הראשון, מלך קטלוניה ואראגון בשנת 1263 בין הממלכה והכנסייה לבין נציגות היהודים ובראשה הרמב"ן.

הוויכוח נערך בימים 20, 27, 30 ו-31 ביולי, בעיר ברצלונה שבחבל קטלוניה, ספרד, והסתיים בניצחונו של הרמב"ן, גירושו מספרד ועלייתו לארץ ישראל.

הוויכוח תועד בידי רמב"ן בחיבור הנקרא "ספר הוויכוח", הידוע גם בשם "מלחמת ה׳".

הרקע לוויכוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרקע לוויכוח היה המדיניות האנטי-תלמודית שהשפיעה על המנהיגים הדתיים של הנצרות, כפי שבא לידי ביטוי גם במשפט פריז שהביא לשריפת של ספרי תלמוד רבים. הוויכוח נערך בארמונו של מלך אראגון, חיימה (יעקב) הראשון, ועמו ראשי הממלכה והכנסייה וראשי המסדר הדומיניקני, שהפעילו את האינקוויזיציה הנוצרית (כלומר המנהיגות הפוליטית והרוחנית). הקהל היה כולו נוצרי למעט נציגי היהודים עצמם, ולמעשה הוויכוח היה מעין משפט שבו עמדו הרמב"ן והיהדות למשפט לפני הנוצרים, על דבקותם באמונה היהודית והעדפתה על פני האמונה הנוצרית.

המשתתפים בוויכוח היו הרמב"ן, יהודי מומר בשם פאבלו כריסטיאני, שמכונה בספר "פראי פול" (כלומר, האח פול), המלך וכמה אנשי כמורה. המלך מינה חבר שופטים נטולי פניות לכאורה כדי לקבוע מי צודק בוויכוח.

הוויכוח סב סביב כמה נושאים בפולמוס היהודי-נוצרי, ועיקרם:

  • האם המשיח כבר בא?
  • בין אם בא ובין אם לא - האם ישו הוא המשיח?
  • האם למשיח כוחות על אנושיים או סמכויות גבוהות משל מלאכים?

הפוסק במשפט היה המלך עצמו שנחשב הגון כלפי הרמב"ן, ולהבדיל מוויכוחים אחרים, אף התיר לרמב"ן להתבטא כאוות נפשו. עם זאת, הרמב"ן לא היה יכול להקשות בשאלות על היהודי המומר שאיתו התווכח, ויכול היה רק לענות על שאלות שהלה הפנה אליו.

מהלך הוויכוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום השני (27 ביולי) נערך הוויכוח ב"קלישטרויש שלהם", כלומר בבית התפילה של הנוצרים בברצלונה, וכנראה הכוונה לכנסייה של העיר ברצלונה, שעליה עומדת כיום קתדרלת אולליה הקדושה. בשאר הימים נערך הוויכוח בארמון המלך ("היכל המלך"), ולאחר מכן בשבת פרשת ראה, 4 באוגוסט (על פי המסורת) נערך מעין המשך לוויכוח בבית הכנסת של ברצלונה.

במהלך הוויכוח היה על הרמב"ן להיזהר שלא לטעון טענות שעלולות להיתפס כעלבון לנצרות, ואף על פי כן הוענק לו חופש ביטוי יחסי, מה שאפשר לו להעלות טיעונים משמעותיים.

כריסטיאני ניסה להוכיח את משיחיותו של ישו מתוך אגדות התלמוד השונות, וכן מתוך פרשת "הנה ישכיל עבדי" (ספר ישעיהו, פרק נ"ב, פסוק י"ג ואילך). בתשובה, הרמב"ן הראה שפרשנותו לאגדות חז"ל שגויה, וכן הצביע על סתירות פנימיות בטענותיו של כריסטיאני. את פרשת "הנה ישכיל עבדי" פירש הרמב"ן כמתייחסת לעם ישראל ולא למשיח, אך הראה שאף אם נפרש אותה כמוסבת על המשיח, היא אינה עולה בקנה אחד עם קורות חייו של ישו.

סיום הוויכוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

יום לאחר הוויכוח בבית הכנסת בשבת, עמד הרמב"ן לפני המלך, שאמר לו: "שוב לעירך לחיים לשלום", נתן לו 300 דינרים ונפרד ממנו באהבה רבה[1].

כשנתיים לאחר הוויכוח, דרשו יוזמי הוויכוח להעמיד את רמב"ן למשפט, בטענה שרמב"ן השמיץ בספרו את הנצרות. בתיווכו של מלך אראגון נדחה המשפט, אך שנתיים לאחר מכן השיגו יוזמי הוויכוח דרישה בכתב מן האפיפיור להעניש את הרמב"ן על דבריו ב"ספר הוויכוח". כך, בשנת 1267, נאלץ הרמב"ן להימלט מספרד ועלה לארץ ישראל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יצחק בער, לביקורת הוויכוחים של ר' יחיאל מפאריש ושל ר' משה בן נחמן, תרביץ, 2 (2), תרצ"א, עמ' 187-172.
  • ירמיהו מלחי‬, היבטיו ההיסטוריים והתאולוגיים של ויכוח הרמב"ן בברצלונה והיחס המשתקף ממנו על תוקפם של מדרשי חז"ל, שאנן: שנתון המכללה הדתית לחינוך, חיפה, 13, 2008, עמ' 127-135‬.
  • יהלום שלם, ויכוח ברצלונה ומעמד האגדה במשנת הרמב"ן, ציון, 69 (1), תשס"ד, 2004, עמ' 25-43.
  • Robert Chazan, Barcelona and Beyond, The Disputation of 1263 and Its Aftermath, Berkeley, Los Angeles, Oxford: University of California Press, 1992
  • Jeremy Cohen, The Mentality of the Medieval Jewish Apostate: Peter Alfonsi, Hermann of Cologne, and Pablo Christiani,” in Jewish Apostasy in the Modern World, ed. T.M. Endelman, New York, Holmes & Meier Publishers, 1987, pp. 20-47.
  • Robert Chazan, The Barcelona "Disputation" of 1263: Christian Missionizing and Jewish Response, Speculum, Vol. 52, No. 4 (Oct., 1977), pp. 824-842
  • Martin Cohen, Reflections on the Text and Context of the Disputation of Barcelona, Hebrew Union College Annual 35, (1964), 157-192.
  • Cecil Roth, The Disputation of Barcelona (1263), Harvard Theological Review 48 (1950), pp. 117-144;
  • D. Berger, The Barcelona Disputation, AJS Review 20 (1995), pp. 379-388.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ויכוח ברצלונה, היום האחרון