משה דאשקולה גירונדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רבי משה בר שלמה דאשקולה גירונדי היה משורר ספרדי שחי בסוף המאה ה-13, אחיינו ותלמידו של רמב"ן.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא ידועים פרטים על חייו של רבי משה, ככל שידוע הוא שהיה אחיינו של רמב"ן (אביו שלמה היה אחיה של אשת הרמב"ן) ותלמידו.

הרמב"ן באגרתו מירושלים (1267) מספר לבנו נחמן על ירושלים החרבה, בסיום המכתב הוא כותב:

ותקרא לשלום בני ותלמידי ר' משה ב"ר שלמה אחי אמך, הנני מגיד לו כי עליתי אל הר הזיתים המכוון כנגד הר הבית...
ושם כנגד בית המקדש קראתי חרוזותיו בבכיה רבה כאשר נבא

ח"ד שעוועל כתבי הרמב"ן כרך א' עמ' שסז - שסח

אליעזר לנדסהוטה (אנ') שיער[1] שהתפילה על חורבות ירושלים[2] המיוחסת לרמב"ן היא התפילה שחיבר רבי משה, ח"ד שעוועל סייג את דבריו שרק חלק מהתפילה של רבי משה בן שלמה.[3]

פיוט נוסף של רבי משה גירונדי הוא פיוט לפורים בשם "שיר אהבה חדש שירו לאל נאמן" הפיוט נקלט במנהגי אשכנז, ארגיל רומניה ופרובנס, בכותרת פיוט זה נכתב השם "משה בר שלמה בר מאיר סשקולה" גרוס משער שזו הכוונה לעיר אסקולה שבצרפת.[4]

צונץ טען ששמו גירונדי על סמך כתב יד בו נכתב "דון משה סשקולא ז"ל גירונדי", צונץ ייחס לו גם את הפיוט "המן נלחץ ומרדכי נושע",[5] טובה רוזן וישראל רוזן הוכיחו ממספר קולפונים שייחוס פיוט זה לרבי משה גירונדי הוא שגוי ומחברו האמיתי הוא רבי משה אבן עזרא.[6]

פיוט נוסף הוא "מחדשי שיר כעת חדשו שיר חדש".[7]

רבי משה גירונדי חיבר גם רשות לנשמת בשם "מחשב תבונתי", במשך שנים יוחסה הרשות לרבי משה אבן עזרא,[8] זאת בעקבות חיים שירמן, טובה רוזן טענה ששירמן ייחס רשות זו לרבי משה אבן עזרא בעקבות סמיכות בכתב יד לפיוט אחר שלו אך לזיהוי זה אין שחר, בכתב יד אחר[9] יוחסה הרשות למחבר הפיוט "שיר אהבה חדש" שמחברו הוא רבי משה גירונדי, בכתב יד זה נמצאו עוד שני פיוטים, "אמרו מליצי לצבי" ו"כל עץ יער" שלושת הפיוטים נדפסו על ידי רוזן.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טובה רוזן, ממשה (אבן עזרא) עד משה (ד'אשקולה גירונדי), בתוך: רויטל ושמואל רפאל-ויוונטה (עורכים) רבבות לאפרים קובץ מחקרים בספרות עם ישראל, 2018, עמ' 49 - 59.
  • בנימין בר־תקוה, סוגות וסוגיות בפיוט הפרובנסלי והקטלוני, הוצאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר־שבע תשס"ט עמ' 42.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אליעזר לנדסהוטה, עמודי העבודה, רשימת הפייטנים עם פיוטיהם, ברלין 1856, עמ' 234 – 235, באתר HebrewBooks
  2. ^ הרב י"י זילברליכט תפילה על חורבות ירושלים ישורון ו עמ' תרכ"ט
  3. ^ מתחילת הפיוט עד "ועתה תשתפך עליי נפשי" שמשמעותו שעד כאן זה דברים שנכתבו בעבר ומקטע זה אלו דברים שאני כתבתי
  4. ^ בנימין בר־תקוה, סוגות וסוגיות בפיוט הפרובנסלי והקטלוני, הוצאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר־שבע תשס"ט עמ' 329
  5. ^ יום טוב ליפמן צונץ, Literaturgeschichte der synagogalen Poesie Berlin 1865, pp. 403, 482
  6. ^ ישראל לוין וטובה רוזן, שירי הקודש למשה אבן עזרא מהדורה מדעית, ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב, שני כרכים, תל אביב תשע"ב-תשע"ד, עמ' 287
  7. ^ בנימין בר־תקוה, סוגות וסוגיות בפיוט הפרובנסלי והקטלוני, הוצאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר־שבע תשס"ט עמ' 374
  8. ^ חיים שירמן מבחר השבעים: פיוטים ושירים, המכון לחקר השירה העברית, תל אביב תש"ח, עמ' צ, שיר 4; שמעון ברנשטיין משה אבן עזרא: שירי הקודש, מסדה, תל אביב תשי"ז, שיר לט עמ' לט; אהרן מירסקי, הפיוט, הוצאת מאגנס, ירושלים תש"ן, עמ' 64
  9. ^ כתב יד קיימברידג' Add. 1745