בן בלימה
| כינוי |
בן בלימה  |
|---|---|
| מדינה |
ספרד |
| מקום פעילות | גירונה |
| השתייכות | ראשוני ספרד |
| תחומי עיסוק | קבלה |
| רבותיו | רבי יצחק סגי נהור |
| תלמידיו | מקובלי גירונה |
| בני דורו | רמב"ן |
  | |
בן בלימה הוא כינוי לרב עלום שם, מראשוני המקובלים, ממעבירי וממפיצי תורת הקבלה במאה ה-12. הוא נזכר בחיבורי הראשונים, בספרו של רבי יהושע אבן שועיב ורבי שם טוב אבן גאון. יש מי ששיער שהוא היה רבו של הרמב"ן בענייני קבלה.
השערות על זהותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
במחקר מניחים כי לא מדובר בדמות מיסטית בעלת כוח עליון אלא באדם מציאותי, זאת מפני שאין בנראה סיבה להעלימו בעוד את אליהו הנביא פרסמו, ואף מציגים אותו כמקבל מאליהו הנביא ולא ככוח אחר.[1]
המחקר מציגו כדמות המעבירה את מסורת הראב"ד השלישי ורבי יצחק סגי נהור למקובלי גירונה, מכוח שמועות בשמו המזכירות אותו כמתווך.
מספר השערות נאמרו על זהותו:
- יוסף דן טען ששמו של רבי עזריאל מגירונה הוסתר ולא נדע שם אביו כלל ועל כן שיער שהוא בן בלימה.
- בן ציון דינור שיער שהוא רבינו יונה גירונדי, להשערתו זו אין בסיס.[2]
המחקר לא קיבל את הזיהויים והוא מגדירו כמקובל עלום שם.
כמעביר תורת קבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחד מהראשונים בעל ספר אור הגנוז מתאר בביאורו לספר הבהיר את שלשלת המסירה של תורת הקבלה וכך כותב:
"כפי מה שקבלתי מפי רבותי רבי יהושע אבן שועיב ומפי הרב רבי שלמה מברצלונה שקיבל מהרמב"ן והוא קיבל מן בן בלימה והוא קיבל מרבי יצחק סגי נהור... והוא קיבל מאליהו הנביא"
— הקדמה לספר אור הגנוז
עודד ישראלי[3] טוען שרמב"ן לא היה תלמידו, ומסורות אלו מדברות על שמועה ששמע מפיו ולא על יחסי רב – תלמיד, ואף בכתב יד מסופר על מחלוקת ביניהם. יוסף דן לעומתו הציג את הקטע הזה כפתרון לשאלת רבו של הרמב"ן בתורת הקבלה.
שמועות בשמו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מספר שמועות הובאו בשמו בעיקר בכתבי תלמידי הרשב"א.
רבי יהושע אבן שועיב בביאורו לסודות הרמב"ן[4] כותב בשם הרמב"ן בשם בן בלימה שבברכת כהנים יש לכוון "מלמטה ללמעלה" כלומר סדר הפסוקים הוא בסדר עולה יברכך ה' וישמרך, ויותר מזה יאר ה' וכו', וכן לגבי קריאת שמע[5] הביא בשם הרמב"ן בשמו שיש לכוון "מלמטה ללמעלה", רבי שם טוב אבן גאון מביא אף הוא את שמועה זו[6] אך ללא שם הרמב"ן אלא איש מפי איש מבן בלימה.
בגיליונות כתב יד של פירוש אבן שועיב מובאת מחלוקת בין הרמב"ן לבן בלימה אודות סוד הנפילים.[7]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יוסף דן, "רבי עזריאל מגירונה שתי חידות או חידה אחת", אסופה ליוסף - קובץ מחקרים שי ליוסף הקר, ירושלים תשע"ד, עמ' 59–67.
- גרשום שלום, ראשית הקבלה, עמ' 240–241.
- עודד ישראלי, הרמב"ן – ביוגרפיה אינטלקטואלית, הוצאת מאגנס ירושלים, 2021, עמ' 196–197
- נפתלי יעקב הכהן, אוצר הגדולים - ג, חיפה תשכ"ז - תש"ל, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ראה במאמרים המובאים ב"לקריאה נוספת"
- ^ תולדות ישראל סדרה שנייה כרך שני ספר רביעי עמ' 424
- ^ הרמב"ן – ביוגרפיה אינטלקטואלית, הוצאת מאגנס ירושלים, 2021, עמ' 196–197
- ^ "ביאור לפירוש הרמב"ן ז"ל על התורה המיוחס לר"מ אביסהולה", ורשה תרל"ה עמ' כט.
- ^ עמ' לב:
- ^ כתר שם טוב הנדפס בתוך ספר מאור ושמש לרבי יהודה קורייאט (השני) ליוורנו תקצ"ט עמ' מז:
- ^ הודפס על ידי גרשום שלום, פירושו האמיתי של רמב"ן לספר יצירה ודברי קבלה המתייחסים אליו, קריית ספר ו, עמ' 390, ושוב בספרו ראשית הקבלה עמ' 240–241
| רמב"ן | ||
|---|---|---|
| כתביו | פירוש הרמב"ן לתורה • חידושי הרמב"ן לתלמוד • תורת האדם • השגות לספר המצוות לרמב"ם • דרשות הרמב"ן • איגרת הרמב"ן • אגרת הקודש • איגרת הרמב"ן לחכמי צרפת | 
|
| אירועים בולטים | ויכוח ברצלונה (פבלו כריסטיאני • חיימה הראשון, מלך אראגון) • פולמוס הרמב"ם | |
| רבותיו | רבי יהודה בר יקר • רבי נתן בן מאיר | |
| חבריו | הרבנים עזרא ועזריאל בני שלמה • בן בלימה • רבי יונה גירונדי • משפחת רמב"ן | |
| מתלמידיו | רא"ה • רשב"א • רבי שמואל הסרדי • רבי יצחק דמן עכו • רבי יצחק בן טודרוס • רבי ששת דסמרקדיל • רבי יצחק בן אברהם מנרבונה • רבי דוד בונפיד • רבי מאיר המעילי • רבי נתן בן יוסף • רבי משה דאשקולה גירונדי | |
| חוקרי הרמב"ן | שרגא אברמסון • משה הלברטל • שלם יהלום • יהונתן יעקבס • עודד ישראלי • יעקב שלום ליכט • מרים סקלרץ • חביבה פדיה • עמוס פונקנשטיין • חיים דוב שעוועל • יצחק אונא | |
| אתרים על שמו | בית כנסת הרמב"ן (הרובע היהודי) • בית כנסת הרמב"ן (קטמון) • קבר הרמב"ן • מערת הרמב"ן • רחוב רמב"ן | |