מאיה בז'רנו

מאיה בז'רנו

לידה	23 בפברואר 1949 (בת 75) אילון, ישראל
מדינה	ישראל
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת בר-אילן
שפות היצירה	עברית
סוגה	שירה
פרסים והוקרה	פרס ביאליק (2002) פרס ניומן (2021)

מאיה בז'רנו (נולדה בישראל ב-23 בפברואר 1949) היא משוררת וסופרת ישראלית.

ביוגרפיה

מאיה בז'רנו נולדה בקיבוץ אילון בשנת 1949 ללאה בז'רנו, אחות ילדים, ולאון בז'רנו, יליד בולגריה, פעיל השומר הצעיר ומנהל מכון הרנטגן ביפו. בז'רנו גדלה בכפר חיטים וביפו, ובגיל 11 עברו הוריה לבת ים. בילדותה למדה מוזיקה ונגינה בכינור וחליל צד אצל מורים פרטיים כחנוך תל אורן ושם טוב לוי.

בתום לימודיה בתיכון עירוני א' התגייסה לצה"ל ושירתה בחיל האוויר. בהמשך החלה ללמוד באוניברסיטת בר-אילן, שם רכשה תואר ראשון ותעודת הוראה בספרות כללית, עברית ופילוסופיה. עם מוריה אז נמנו אסא כשר, חיים שהם וברוך קורצווייל.

עם סיום חוק לימודיה התיישבה בירושלים ולימדה ספרות בתיכוני ערב, אז גם החלה בלימודי ספרנות באוניברסיטה העברית, במקביל לעבודתה בבית הספרים הלאומי בגבעת רם.

בגיל 28 פגשה את פרופסור גבריאל מוקד, עורך כתב העת "עכשיו", שהכיר בכישרונה ככותבת ופרסם את ספר שיריה הראשון "בת יענה" (1978). מאז 1978 הוציאה לאור תשעה ספרי שירה נוספים. ב-1989 הוציאה הזמרת שלומית אהרון אלבום בשם אישי ואהובי, שבו שמונה משיריה של בז'רנו, שהולחנו בידי ירון בכר ויובל דור.

כיום עובדת בספריית בית אריאלה, ובמסגרת זו מעבירה הוראת שירה והדרכה בסדנאות. מתגוררת בתל אביב ואם לבת.

פרסים והוקרה

• בשנת 1986 פרס ראש הממשלה לספרות
• בשנת 1987 פרס ברנשטיין לשירה על הספר "רצף השירים"
• בשנת 1994 פרס ראש הממשלה בשנית על הספר "מזמורי איוב"
• בשנת 2002 פרס ביאליק על מכלול שיריה (במשותף עם חיים באר, יואל הופמן, מרים רות)
• בשנת 2016 קיבלה את פרס יהודה עמיחי לשירה.
• בשנת 2021 קיבלה את פרס נוימן לספרות.

מספריה

• בת יענה, 1978
• עבוד נתונים 52 : שישה מאמרים ומאמר על מוסד, הוצאת אל"ף, 1983
• שירת הציפורים, הוצאת עכשיו 1985
• רצף השירים, עיבודי הנתונים ושירים אחרים, עם עובד, 1987
• קול, סימן קריאה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1987
• לוויתן, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1990
• השמלה הכחולה וסוכן הביטוח, סיפורים ומחזה, כתר הוצאה לאור/עכשיו, 1992
• מזמורי איוב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1993
• הפרח הסקרן, סיפור ילדים, הוצאת ירון גולן, 1993
• אנסה לגעת בטבור בטני, שירים 1992–1997, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998
• דורסי לילה, עם ציורים מאת יגאל תומרקין, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2000
• היופי הוא כעס, שירים 1994–2000 עם איורים מאת יעקב דורצ'ין, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2001
• תדרים - מבחר מקיף של כל השירים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2005
• "מדריך תיירים בעיר זרה" ירושלים: הוצאת כרמל, 2007
• התעוררתי בליבו של אלכסון, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2009.
• גרגרים, קשב לשירה, 2010.
• פגישה עם שחקנים, הקיבוץ המאוחד, 2014
• חלונות הזמן של אביגיל : אוטובידיוגרפיה, הוצאת ספרא, 2016 - רומן.

לקריאה נוספת

• גבריאל מוקד, ארבעה־עשר אטיודים על שירת מאיה בז'רנו ומבחר משיריה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2019.
• נוית בראל, "כל סיפור הוא עיר זרה", עתון 77, גל' 323 (אב-אלול תשס"ז, אוגוסט 2007), עמ' 6.
• מאיה בז'רנו, "נגיעות של ספרים בחיי", בתוך רות קרטון-בלום (עורכת), מאין נחלתי את שירי - סופרים ומשוררים מדברים על מקורות השראה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2002, עמ' 223–233
• מאיה בז'רנו, וידוי כפירה, באנתולוגיה "תמונה קבוצתית" (ספרות ישראלית במאה ה-21), עמ' 387–388, הוצאת כרמל, 2017.

קישורים חיצוניים

• מאיה בז'רנו, באתר "שירשת".
• מאיה בז'רנו, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
• רשימת הפרסומים של מאיה בז'רנו, בקטלוג הספרייה הלאומית
• מידע על מאיה בז'רנו בקטלוג הספרייה הלאומית
• מאיה בז'רנו, דף שער בספרייה הלאומית
• מאיה בז'רנו, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
• מאיה בז'רנו, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
• מאיה בז'רנו, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
• הספרים של מאיה בז'רנו, באתר "סימניה"
• סיגל נאור פרלמן, ‏הרווח שבו "מקומות מסומנים לא מוגדרים מתעוררים בתנועה" : על שירתה של מאיה בז'רנו, מטעם 4, דצמבר 2005, עמ' 119–128
• עודד אסף, לא יהיה שיר ולא ציור עד שנשוב לחיות בלי דיכוי ופחד, באתר הארץ, 22 באוגוסט 2007
• עכבר העיר אונליין, פתאום העגורים יצאו מהציור, באתר הארץ, 7 במאי 2008 - ריאיון עם מאיה בז'ראנו
• דפנה שחורי, המשוררת מאיה בז'רנו וקנאת החצילים, באתר nrg‏, 5 ביוני 2009
• אלי הירש, על "התעוררתי בליבו של אלכסון", ידיעות אחרונות, 19/6/09
• רן יגיל, על מאיה בז'רנו כמשוררת כולית, באתר nrg‏, 13 ביולי 2009
• רן יגיל, שירה בציבור: מאיה בז'רנו, nrg ‏, 30 באוגוסט 2010
• אורי הולנדר, פרלודים, המלחין באלמות שלו, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2009
• מעין הראל, מאיה בז'רנו - אלכימאית היום-יום, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2009
• עמיחי שלו, מלקטת גרגרים בשינקין, באתר ynet, 4 במאי 2010
• אלי הירש, על "גרגרים", ידיעות אחרונות, 10.12.10
• ארז שוייצר, "גרגרים" מאת מאיה בז'רנו, קולו של האוגר הקטן, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2010
• מאיה בז'רנו באנתולוגיה מקוונת לשירה עברית באתר של נילי דגן
• מאיה בז'רנו, במיזם "סופרים קוראים" של המרכז לספריות וספרות בישראל
• איה אליה, סופרת לאחור, באתר "ידיעות אחרונות", 9 באוגוסט 2016
• קרן דותן, מה קורה למשוררים בדרך אל הפרוזה?, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2016
• חגית בת אליעזר, האוטובידיוגרפיה של מאיה בז'רנו, באתר "יקום תרבות", 29 בנובמבר 2017
• מאיה בז'רנו, מול השמש השוקעת, מתוך "פרפרי החול", באתר "הַמּוּסָךְ - מוסף לספרות" של הספרייה הלאומית, דצמבר 2018
• מאיה בז׳רנו, שלושה קטעים מתוך "פרפרי החול", בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 06.10.2021
• מאיה בז'רנו, פואמה: ימים חדשים מתחילים, ימי חושך ואור, באתר הארץ, 8 באוגוסט 2023
• זיוה שמיר, ראשית הקיץ- על "בצל מחלה" של מאיה בז'רנו, אתר מב"ע, יולי 2024

משירי מאיה בז'רנו:

• אני
• מאיה בז'רנו, לרונה רמון על מות הבן אסף, באתר ynet, 3 בדצמבר 2009
• מאיה בז'רנו, המלט בתל אביב, באתר כתב העת אורות, 2007
• מאיה בז'רנו, שיר: תיירות נפש, באתר "הַמּוּסָךְ - מוסף לספרות" של הספרייה הלאומית, מרץ 2019
• מאיה בז'רנו, מחזור שירים: בצל מחלה, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2019

הערות שוליים

הקודם: אהרן אלמוג, נורית זרחי, יורם קניוק

פרס ביאליק לספרות יפה במשותף עם חיים באר, יואל הופמן, מרים רות 2002

הבא: דויד גרוסמן, אפרים סידון, חיה שנהב