מרדכי שוורץ – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־02:53, 30 ביולי 2011

מרדכי שוורץ (1914, י"ז בכסלו ה'תרע"ד – 16 באוגוסט 1938, י"ט באב ה'תרצ"ח) היה שוטר יהודי במשטרת המנדט אשר בימי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט הואשם ברצח שוטר ערבי, נידון למוות והוצא להורג.

קורות חייו

מרדכי שוורץ נולד בשנת 1914 בעיירה קומרני שבצ'כוסלובקיה. עלה לארץ ישראל בשנת 1933. בינואר 1937 התגייס למשטרת המנדט, וב-31 באוגוסט 1937 הוצב לשרת במחנה הנופש של הנציב העליון בעתלית. ב-30 ביולי 1937, בעת המרד הערבי הגדול, רצחה כנופיה ערבית שני יהודים מכרכור, חברים של שוורץ, שיצאו לבדוק מכון-מים ליד היישוב. יומיים לאחר מכן, ב-2 בספטמבר 1937, ירה שוורץ בשוטר ערבי בשם מוסטפא חורי והרגו בתחומי מחנה הנופש שעליו שמרו. שופט חוקר החליט ב-16 בנובמבר 1937 להעמיד את שוורץ לדין באשמת רצח בכוונה תחילה^[1]. משפטו החל בחיפה ב-19 בינואר 1938, ובדין ישב זקן השופטים המנדטוריים, השופט הארי הרברט טראסטד, כדן יחיד.

שוורץ הכחיש את המעשה, אך הוכח כי הכדורים נורו מרובהו. ב-29 בינואר 1938 הרשיע השופט טראסטד את שוורץ ברצח ודן אותו למוות. שוורץ הועבר לכלא עכו כשהוא לבוש במדי אסיר אדומים, כנהוג לגבי נידונים למוות בתקופת המנדט. ערעור שהגיש שוורץ לבית המשפט העליון המנדטורי בירושלים החל להשמע ב 28 בפברואר 1938. בראשית אוגוסט 1938 דחה בית המשפט את הערעור והנציב העליון אישר את גזר דין המוות^[2].

בארצות הברית יצאו 11 איגודים יהודים ונוצרים, בהם אגודת הרבנים החרדים באמריקה, אגודת ישראל, תנועת המזרחי, ההסתדרות הציונית החדשה מיסודה של התנועה הרוויזיוניסטית וההתאחדות האמריקאית-נוצרית למען ארץ ישראל, בקריאה לשר המושבות הבריטי לחון את שוורץ, אך קריאתם לא נענתה.

שבוע לפני המועד שנקבע להוצאתו להורג, ביקרו את שוורץ בכלא עכו ארוסתו וחבריו. מרדכי שוורץ שוחח עמם בשלווה ומתוך השלמה עם העונש שנגזר עליו. בפגישה נכח כתב העיתון "דבר", ומרדכי שוורץ אמר לו כי הוא הולך למות בגלל שגיאתו הפרטית ופונה בבקשה לכל המפלגות לא לנצל את מותו לצרכים פוליטיים ולא לעשותו "קדוש" כפי שנעשה לשלמה בן יוסף.

מרדכי שוורץ הוצא להורג בתלייה ב-16 באוגוסט 1938, ונקבר בבית העלמין "חוף הכרמל" (בית העלמין הישן) שבחיפה.

הערכה

לאחר הוצאתו להורג התפרסם בעיתון "דבר" מכתב שכתב מרדכי שוורץ למערכת העיתון, יום לפני תלייתו, ב-15 באוגוסט 1938. את מכתבו מסר למפקד הכלא, שהעבירו לשלטונות המנדט בירושלים שאישרו את שיגורו לעיתון. במכתב כתב^[3]:

הנני מבקש מכם לפרסם את השורות הבאות אחרי מותי. בקשתי האחרונה היא מהציבור העברי בארץ ובגולה לא לעשות שום מעשים היכולים להביא למעשי אלימות ופורענות עם התלייה שלי. כדי להימנע שלא ינצלו את ההזדמנות הזאת אנשים ידועים למעשי פרובוקציות, היכולים לגרום לשפיכת דמי אנשים חפים מפשע, הנני מודיע שאין לי שום קשר עם התנועה הזאת ולפי השקפתי הנני מתנגד לטרור ולשפיכת דם. את המקרה שלי חושב אני לשגיאה פרטית ברגע שטירוף הדעת תקף אותי. אני מתחרט על המעשה בכל לבי ומקבל עלי את גזר-הדין ברצון. דרישת שלום לכל החברים ברמת גן ובשכונת בורכוב. תסלחו שבגדתי בחינוך ובתנועה שלנו.

אל תלכו בעקבותי!
שלום לכולכם.

— מרדכי שוורץ, עיתון דבר

עם זאת, לפני מותו כתב שוורץ:

"האמינו לי, אינני מצטער על מה שהיה. אלוהי ישראל, בוחן לבבות, יודע עד כמה צריך היה הערבי הזה להיהרג. הוא קפץ משמחה כשסיפר על ההרוגים בכרכור, התפאר שיהרוג את כל הילדים והנשים בתל-אביב. לא יכולתי לשמוע את דבריו ונקמתי בשביל אחי שנהרגו אותו יום. כך היה עושה כל יהודי שהיה שומע התעללות זאת מפי ערבי"

— תבנית:חלל מערכות ישראל

.

מרדכי שוורץ לא נמנה בדרך-כלל עם עולי הגרדום: הוא רצח כעניין אישי, ולא כנציג של מחתרת הפועל בשליחותה (ההגנה התנערה ממנו לחלוטין, גם בזמן המשפט וגם אחרי התליה, ועד היום, מעולם לא ראתה במעשהו - מעשה שלה). גם במשפטו לא ניסה שוורץ להציג את הרצח כפעולה לאומית או כפעולה של ארגון ההגנה, אלא טען שמדובר בתאונה (בית-המשפט קבע שהרצח היה תוצאה של נקמה), זאת בניגוד לעולי הגרדום, אשר פעלו בשליחות ארגוניהם, מעולם לא התכחשו למעשיהם, ואף הפכו את אולם המשפט עצמו לזירת מאבק מדיני. שוורץ נשפט (מרצונו) בבית-המשפט לפשעים חמורים (ולא בבית-דין צבאי) כרוצח פלילי רגיל (הוא קיווה שכך יוכל לזכות להקלה בעונש).

קישורים חיצוניים

תבנית:חלל מערכות ישראל
רמי נוידרפר, מרדכי שוורץ – העולה לגרדום שנשכח, באתר אימגו
פסקי דין מוות נגד יהודים בשנות השלושים, מתוך "לידתה של מחתרת" מאת יהודה לפידות באתר "דעת"
יוסי מלמן, למי אתה שייך מרדכי שוורץ? המאבק על הנצחתו של עולה הגרדום הנשכח, באתר הארץ, 08/03/10

הערות שוליים

^ מ. שוורץ לבית הדין לפשעים חמורים, דבר, 17 בנובמבר 1937
^ אושר גזר דינו של מרדכי שוארץ, דבר, 2 באוגוסט 1938
^ מרדכי שוארץ, מכתב לדבר מאת מ. שוארץ לפני מותו, דבר, 24 באוגוסט 1938

תבנית:אין בינוויקי

[1] מ. שוורץ לבית הדין לפשעים חמורים, דבר, 17 בנובמבר 1937

[2] אושר גזר דינו של מרדכי שוארץ, דבר, 2 באוגוסט 1938

[3] מרדכי שוארץ, מכתב לדבר מאת מ. שוארץ לפני מותו, דבר, 24 באוגוסט 1938

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{אין תמונה|גבר}}
-'''מרדכי שוורץ''' ([[1914]], [[י"ז בכסלו]] [[ה'תרע"ד]] – [[16 באוגוסט]] [[1938]], [[י"ט באב]] [[ה'תרצ"ח]]) היה [[שוטר]] [[יהודי]] ב[[משטרת המנדט]] אשר בימי [[המרד הערבי הגדול|מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט]] הואשם ב[[רצח]] שוטר [[ערבי]], נדון ל[[עונש מוות|מוות]] ו[[הוצאה להורג|הוצא להורג]].
+'''מרדכי שוורץ''' ([[1914]], [[י"ז בכסלו]] [[ה'תרע"ד]] – [[16 באוגוסט]] [[1938]], [[י"ט באב]] [[ה'תרצ"ח]]) היה [[שוטר]] [[יהודי]] ב[[משטרת המנדט]] אשר בימי [[המרד הערבי הגדול|מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט]] הואשם ב[[רצח]] שוטר [[ערבי]], נידון ל[[עונש מוות|מוות]] ו[[הוצאה להורג|הוצא להורג]].
 ==קורות חייו==
-מרדכי שוורץ נולד בשנת 1914 ב[[עיירה]] קומרני שב[[צ'כוסלובקיה]]. עלה ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[1933]]. בינואר [[1937]] התגייס למשטרת המנדט וב-[[31 באוגוסט]] 1937 הוצב לשרת במחנה הנופש של [[הנציב העליון]] ב[[עתלית]]. ב-[[30 ביולי]] 1937, בעת [[המרד הערבי הגדול]], רצחה כנופיה ערבית שני יהודים מ[[כרכור]], חברים של שוורץ, שיצאו לבדוק מכון-מים ליד היישוב. יומיים לאחר מכן, ב-[[2 בספטמבר]] 1937, ירה שוורץ בשוטר ערבי בשם מוסטפא חורי והרגו בתחומי מחנה הנופש עליו שמרו. שופט חוקר החליט ב-16 בנובמבר 1937 להעמיד את שוורץ לדין באמת רצח בכוונה תחילה {{הערה|{{דבר||מ. שוורץ לבית הדין לפשעים חמורים|1937/11/17|00113}}}}. משפטו החל ב[[חיפה]] ב-[[19 בינואר]] [[1938]]. בדין ישב  [[זקן השופטים]] [[המנדט הבריטי|המנדטורי]], השופט [[הארי הרברט טראסטד]] כדן יחיד.
+מרדכי שוורץ נולד בשנת 1914 ב[[עיירה]] קומרני שב[[צ'כוסלובקיה]]. עלה ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[1933]]. בינואר [[1937]] התגייס למשטרת המנדט, וב-[[31 באוגוסט]] 1937 הוצב לשרת במחנה הנופש של [[הנציב העליון]] ב[[עתלית]]. ב-[[30 ביולי]] 1937, בעת [[המרד הערבי הגדול]], רצחה כנופיה ערבית שני יהודים מ[[כרכור]], חברים של שוורץ, שיצאו לבדוק מכון-מים ליד היישוב. יומיים לאחר מכן, ב-[[2 בספטמבר]] 1937, ירה שוורץ בשוטר ערבי בשם מוסטפא חורי והרגו בתחומי מחנה הנופש שעליו שמרו. שופט חוקר החליט ב-16 בנובמבר 1937 להעמיד את שוורץ לדין באשמת רצח בכוונה תחילה{{הערה|{{דבר||מ. שוורץ לבית הדין לפשעים חמורים|1937/11/17|00113}}}}. משפטו החל ב[[חיפה]] ב-[[19 בינואר]] [[1938]], ובדין ישב [[זקן השופטים]] [[המנדט הבריטי|המנדטוריים]], השופט [[הארי הרברט טראסטד]], כדן יחיד.
-שוורץ הכחיש את המעשה, אך הוכח כי הכדורים נורו מרובהו. ב-[[29 בינואר]] [[1938]] הרשיע השופט טראסטד את שוורץ ברצח ודן אותו למוות. שוורץ הועבר לכלא [[עכו]] כשהוא לבוש במדי אסיר אדומים, כנהוג לגבי נדונים למוות בתקופת המנדט. ערעור שהגיש שוורץ לבית המשפט העליון המנדטורי ב[[ירושלים]] החל להשמע ב [[28 בפברואר]] 1938. בראשית אוגוסט 1938 דחה בית המשפט את הערעור והנציב העליון אישר את גזר דין המוות {{הערה|{{דבר||אושר גזר דינו של מרדכי שוארץ|1938/08/02|00113}}}}.
+שוורץ הכחיש את המעשה, אך הוכח כי הכדורים נורו מרובהו. ב-[[29 בינואר]] [[1938]] הרשיע השופט טראסטד את שוורץ ברצח ודן אותו למוות. שוורץ הועבר לכלא [[עכו]] כשהוא לבוש במדי אסיר אדומים, כנהוג לגבי נידונים למוות בתקופת המנדט. ערעור שהגיש שוורץ לבית המשפט העליון המנדטורי ב[[ירושלים]] החל להשמע ב [[28 בפברואר]] 1938. בראשית אוגוסט 1938 דחה בית המשפט את הערעור והנציב העליון אישר את גזר דין המוות{{הערה|{{דבר||אושר גזר דינו של מרדכי שוארץ|1938/08/02|00113}}}}.
-ב[[ארצות הברית]] יצאו 11 איגודים [[יהודי|יהודים]] ו[[נצרות|נוצרים]], ביניהם [[אגודת הרבנים]] החרדים באמריקה, [[אגודת ישראל]], [[תנועת המזרחי]], [[הסתדרות ציונית חדשה|ההסתדרות הציונית החדשה]] מיסודה של [[ציונות רוויזיוניסטית|התנועה הרוויזיוניסטית]] וההתאחדות האמריקאית-נוצרית למען ארץ ישראל בקריאה לשר המושבות הבריטי לחון את שוורץ. קריאתם לא נענתה.
+ב[[ארצות הברית]] יצאו 11 איגודים [[יהודי|יהודים]] ו[[נצרות|נוצרים]], בהם [[אגודת הרבנים]] החרדים באמריקה, [[אגודת ישראל]], [[תנועת המזרחי]], [[הסתדרות ציונית חדשה|ההסתדרות הציונית החדשה]] מיסודה של [[ציונות רוויזיוניסטית|התנועה הרוויזיוניסטית]] וההתאחדות האמריקאית-נוצרית למען ארץ ישראל, בקריאה לשר המושבות הבריטי לחון את שוורץ, אך קריאתם לא נענתה.
-שבוע לפני המועד שנקבע להוצאתו להורג של מרדכי שוורץ ביקרו אותו בכלא עכו ארוסתו וחבריו. מרדכי שוורץ שוחח עמם בשלווה ומתוך השלמה עם העונש שנגזר עליו. בפגישה זו נכח כתב העיתון "[[דבר (עיתון)|דבר]]" ומרדכי שוורץ אמר לו כי הוא הולך למות בגלל שגיאתו הפרטית ופונה בבקשה לכל המפלגות לא לנצל את מותו לצרכים פוליטיים ולא לעשותו "קדוש" כפי שנעשה ל[[שלמה בן יוסף]].
+שבוע לפני המועד שנקבע להוצאתו להורג, ביקרו את שוורץ בכלא עכו ארוסתו וחבריו. מרדכי שוורץ שוחח עמם בשלווה ומתוך השלמה עם העונש שנגזר עליו. בפגישה נכח כתב העיתון "[[דבר (עיתון)|דבר]]", ומרדכי שוורץ אמר לו כי הוא הולך למות בגלל שגיאתו הפרטית ופונה בבקשה לכל המפלגות לא לנצל את מותו לצרכים פוליטיים ולא לעשותו "קדוש" כפי שנעשה ל[[שלמה בן יוסף]].
 מרדכי שוורץ הוצא להורג ב[[תלייה]] ב-[[16 באוגוסט]] 1938, ונקבר בבית העלמין "חוף הכרמל" (בית העלמין הישן) שבחיפה.
 ==הערכה==
-לאחר הוצאתו להורג נתפרסם בעיתון "דבר" מכתב שכתב מרדכי שוורץ למערכת העיתון, יום לפני תלייתו, ב-[[15 באוגוסט]] 1938. את מכתבו מסר למפקד הכלא אשר העבירו לשלטונות המנדט ב[[ירושלים]] והם אישרו את שיגורו לעיתון ובו אמר {{הערה|{{דבר|מרדכי שוארץ|מכתב לדבר מאת מ. שוארץ לפני מותו|1938/08/24|00500}}}}:
+לאחר הוצאתו להורג התפרסם בעיתון "דבר" מכתב שכתב מרדכי שוורץ למערכת העיתון, יום לפני תלייתו, ב-[[15 באוגוסט]] 1938. את מכתבו מסר למפקד הכלא, שהעבירו לשלטונות המנדט ב[[ירושלים]] שאישרו את שיגורו לעיתון. במכתב כתב{{הערה|{{דבר|מרדכי שוארץ|מכתב לדבר מאת מ. שוארץ לפני מותו|1938/08/24|00500}}}}:
 {{ציטוט||תוכן=

המנדט הבריטי משטרת המנדט
מפקדי המשטרה	פרסי בראמלי • הנרי טיודור • ארתור סטיבן מאברוגורדאטו • רוי ספייסר • אלן סונדרס • ג'ון מורי ריימר-ג'ונס • ויליאם ניקול גריי
יחידות צבא ומשטרה קשורות	המשטרה המעולה • הז'נדרמריה הבריטית • חיל הספר העבר-ירדני • משטרת היישובים העבריים • כלניות • מחלקת החקירות הפליליות של משטרת המנדט • משטרת תל אביב • המשטרה הניידת • הנוטרים • המשמר הנע • משמר הרכבת
אישים	אברהם זלינגר • תומאס ג'יימס וילקין • ריימונד אוסוואלד קפראטה • הרברט דאוביגין • רוי פאראן • ג'פרי מורטון • דאגלס דאף • צ'ארלס טיגארט • פאיז ביי אל-אידריסי‎ • הנרי טיודור • ויליאם דובי • ברנרד פרגוסון • שלמה שיף • דוד תדהר • חביב כנען • גרו גרא • ירחמיאל ירון
אירועים בולטים	מאורעות תר"פ • מאורעות תרפ"א • מאורעות תרפ"ט • מאורעות אוקטובר 1933 • המרד הערבי הגדול • מבצע עוגן • סטרומה • השבת השחורה • אקסודוס (אוניית מעפילים) • המצור על גבעת חיים • פרשת הרצח בחולות תל נוף • רצח ארלוזורוב
מבנים ואתרים	מגרש הרוסים • בווינגרד • מצודות טיגארט • גדר הצפון
המנדט הבריטי • משטרת ישראל • פורטל היישוב