אמנון שפירא – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה "ילידי xxxx" לכל הערכים שבוויקינתונים שנת הלידה בקטגוריה המתאימה, לילידי שנת 1800 והלאה. ראו דיון שעבר מהמזנון בשיחת קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-18#קטגוריות. (תג)
Bnrus (שיחה | תרומות)
שורה 25: שורה 25:
* {{בשבע|[[עפרה לקס]]|דוקטור למגזר|11104|17 בנובמבר 2011}}
* {{בשבע|[[עפרה לקס]]|דוקטור למגזר|11104|17 בנובמבר 2011}}
* {{מוסף שבת|[[יאיר שלג]]|העולם קיים בשביל האדם|2016/09/16/העולם-קיים-בשביל-האדם-יאיר-שלג/23594}}
* {{מוסף שבת|[[יאיר שלג]]|העולם קיים בשביל האדם|2016/09/16/העולם-קיים-בשביל-האדם-יאיר-שלג/23594}}
* ד״ר דוד כהן-צמח, [http://mikrarevivim.blogspot.com/2020/07/2009.html על ספרו של אמנון שפירא: דמוקרטיה ראשונית במקרא] בתוך: ד"ר לאה מזור, על מקרא הוראה וחינוך


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==

גרסה מ־09:29, 20 ביולי 2020

אמנון שפירא
פרופ' אמנון שפירא
פרופ' אמנון שפירא
לידה 1935
תל אביב
פטירה 28 במרץ 2023 (בגיל 88 בערך)
טירת צבי, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
עיסוק מחנך, הוגה דעות
מעסיק אוניברסיטת אריאל בשומרון, אוניברסיטת בר-אילן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אמנון שפירא (נולד ב-1935) הוא מחנך והוגה דעות ציוני דתי. שפירא שימש פעמיים כמזכ"ל בני עקיבא ונכון ל-2010 משמש כיו"ר מעלה - המרכז לציונות דתית ופרופסור חבר מומחה, במחלקה למורשת ישראל באוניברסיטת אריאל.[1]

ביוגרפיה

שפירא נולד בשנת 1935 וגדל בתל אביב. למד בביל"ו, בתיכון צייטלין ובישיבת הדרום, ושירת בנח"ל בגרעין "גאולים" של בני עקיבא. הוא סיים לימודי תואר ראשון ושני בתלמוד ותנ"ך באוניברסיטת בר-אילן. שפירא השלים שני תוארי דוקטור: בספרות עברית מהסמינר היהודי בניו-יורק, ובמקרא מאוניברסיטת תל אביב.

שפירא היה במשך שתי קדנציות מזכ"ל תנועת בני עקיבא, ונכון ל-2010 הוא חבר בהנהלה הארצית של התנועה. שפירא הוא מרצה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן ובאוניברסיטת אריאל. חבר מליאת מועצת יש"ע. הוא חבר בקיבוץ הדתי טירת צבי. התאלמן בשנת 2020 מרעייתו הדסה. שפירא הוא אב לשישה.

שפירא נחשב לסמן ליברלי בציונות הדתית. הוא מתנגד לתהליכי "התחרדלות" כפי שהוא מזהה, בבני עקיבא, כמו פעולות בהן מתקיימת הפרדה בין בנים ובנות ואיסור על שמיעת שירת נשים. הוא יצא כנגד כותבי הספר תורת המלך ונגד כנס הרבנים שהתקיים בעקבותיו.[2] ביקר את החרדים על כך שאינם תורמים איברים, עובדים ומתגייסים לצבא.[3]

מספריו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים