יעקב דרורי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יעקב דרורי

יעקב דרורי (פרייריך) (23 באוגוסט 192228 בפברואר 1982) איש-חינוך ציוני-דתי, מזכ"ל בני עקיבא, ממייסדי תנועת הקיבוץ הדתי ואבי 'ישיבות ההסדר'.

ילדותו ונעוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרורי נולד בשנת 1922 בברלין והתחנך מגיל צעיר במוסדות ציוניים ובבית הספר של הקהילה 'עדת ישראל'. עלה לארץ עם משפחתו בהיותו בן 14 בשנת 1936. למד תורה ומלאכה בבית הספר התיכון 'שבזי' והצטרף בנערותו לתנועת בני עקיבא. בהשפעתם של בנימין שחור ואלכסנדר בן-נון החל בהדרכה והתקדם בפעילות התנועתית. עם סיום לימודיו עבד במפעל 'הארגז' והכיר מקרוב את תופעת אפליית הצעירים הדתיים בלשכת העבודה של הנוער העובד.
בשנת 1938 הצטרף לגרעין א' של בני עקיבא בהכשרה בטירת צבי והמשיך להקמת קבוצת עלומים – קבוצת בני עקיבא הראשונה בחולות נתניה. הקבוצה הצעירה המשיכה בהתיישבות הזמנית בהרצליה ובשנת 1947 עברה לאדמות הנגב הצפוני וקיבלה את שמה קבוצת סעד, קיבוץ אליו השתייך דרורי והיה בו פעיל מרכזי עד מותו.

פעילותו הציבורית וישיבות ההסדר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוועידה השנייה של בני עקיבא בשנת 1943 נבחר דרורי להנהלה הארצית של התנועה. בתפיסת עולמו ראה דרורי את חיי הקיבוץ כדגם זעיר של 'מדינת התורה' (אותה ראה כאידאל) ובחינוך התורני של תנועת בני עקיבא וישיבותיה ראה בסיס להגשמה תנועתית בקיבוץ הדתי. דרורי חינך נערים בבני עקיבא לחיי תורה ועבודה אך חש בחסרונה של מסגרת מתאימה להכשרת חלוצים-תלמידי חכמים. חברי גרעינים רבים אשר חפצו בשנת לימוד תורה לפני הגיוס לשירות יצאו ללמוד בישיבות שונות והתרחקו מהגרעין ומהתנועה. כתוצאה מכך, הטילה הועידה החמישית של בני עקיבא על ההנהלה הארצית להקים בהקדם ישיבה גבוהה של התנועה, 'ישיבת המשך' לישיבת בני עקיבא.

בשנת 1954 ייסדו דרורי וחבריו להנהגה הארצית, וביניהם הרב חיים דרוקמן, את הישיבה הגבוהה הראשונה של בני עקיבא - ישיבת כרם ביבנה, ובראשה הועמד הרב חיים יעקב גולדוויכט. בצוותא עם חבר הכנסת משה אונא סיכם דרורי עם שר הביטחון פנחס לבון את הסדר דחיית השירות בשנה של בני הגרעין לנח"ל, ובכך הפך את ישיבת כרם ביבנה לישיבת ההסדר הראשונה. הסכמים נוספים שבאו בעקבותיו בין התנועה למשרד הביטחון אפשרו לתלמידי הישיבות של בני עקיבא ומאוחר יותר לתלמידים מכלל הציבור הדתי לדחות את הגיוס לצה"ל. משאומצו ההסדרים על ידי שאר הציבור הדתי, עברה האחראיות הניהולית להסדרים אל מחוץ לתנועת בני עקיבא לאיגוד ישיבות ההסדר, אשר דרורי עמד בראשותו. בניהול הישיבות והקשר עם משרד הביטחון השתתף המרכז העולמי של תנועת המזרחי, שדרורי היה גזברה.

אחרי מלחמת ששת הימים היה דרורי שותף בכיר להקמת יישובים רבים דרך הקמת ישיבה כבסיס ליישוב. הקים, בין השאר, בצוותא עם הרב חיים סבתו את ישיבת ברכת משה במעלה אדומים.

לאחר מותו של דרורי, בשנת 1991 הוענק למפעל חייו, ישיבות ההסדר, פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה[1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]