נבוכדנצר השני – הבדלי גרסאות

נבוכדנצר השני
לידה	ארך
מדינה	האימפריה הנאו-בבלית
בן או בת זוג	Amytis of Media

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־23:53, 31 ביולי 2020

המונח "נבוכדנצר" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו נבוכדנצר (פירושונים).

נְבוּכַדְנֶצַּר הַשֵּׁנִי היה מלך בבל בתקופת האימפריה הבבלית החדשה. חי בין השנים 634–562 לפנה"ס, ועלה למלוכה בשנת 605 לפנה"ס. הוא היה המלך שהחריב את בית המקדש הראשון, בנו של המלך נבופלאסר.

תקופת חייו

ערך מורחב – השנים החסרות

על פי המחקר ההיסטורי מלך נבוכדנצר השני בין השנים 605–562 לפנה"ס לערך, ואילו לפי פרשני המקרא מאחרים את פעולתיו בחורבן בית ראשון לשנת ג'שנ"ח ללוח העברי (403- לפנה"ס) (לשיטת האברבנאל והמלבי"ם) או לשנת ג'של"ח (423- לפנה"ס).

משמעות שמו האכדי נבו-כודורי-אוצור (Nabú-kudurri-uszur) היא "נבו, שמור את בכורי":

"נבו" הוא אל החכמה הבבלי; מפועל אכדית (קשור לעברית): נַבּוּ 'נבא, קרא'^[1]
"כודורי" שמשמעו 'בן בכור', מילה ממקור עילמי שנפוצה בשמותם של מלכי עילם, כמו כודור-לעומר מלך עילם נזכר בתנ"ך
"אוצור", ליתר דיוק או(נ)צור, כאשר ה'נ' נשמטה, משמעו - "שמור!", מפועל באכדית (קשור לעברית): נַצַרֻ 'נצר, שמר'^[2]

קיימת מילה שנייה באכדית "כודורי" שמשמעה 'גדר, אבן גבול'^[3] (קשורה לעברית גדר), ועקב כך בעבר פורש שמו כ"נבו שומר הגבול". על פי פירוש אחר, פירוש שמו הוא "נבו, נסיך אשור". הן התחילית "נבו" הן הסיומת "-אצר" מקובלות בקרב מלכים בבליים (לדוגמה נריגליסר, נבופלאסר, נבונצר ואחרים).

השם מופיע בתנ"ך במספר צורות איות שונות: נְבוּכַדְנֶצַּר (בספרים דניאל, אסתר, עזרא ונחמיה), נְבוּכַדְנֶאצַּר (בספרים מלכים, ירמיהו, דברי הימים ודניאל) ונְבוּכַדְרֶאצַּר (בספרים ירמיהו ויחזקאל).

על פי המסופר באלפא ביתא דבן סירא, נבוכדנצר השני נולד מצאצאי שלמה המלך ומלכת שבא.^[4].

מלחמותיו

נבוכדנצר השני עוד בהיותו יורש עצר כבש את סוריה. בקרב כרכמיש הביס את הצבא המשותף של מצרים ואשור בהנהגתם של פרעה נכו השני ואשור-אובליט השני מלך אשור. קרב זה הביא להתמוטטותה הסופית של האימפריה האשורית, ומצרים הפסיקה להיות גורם משמעותי באזור. בעקבות הקרב עלתה האימפריה הבבלית. נבוכדנצר הביס את ממלכת יהודה, והחריב את ערי הפלשתים ב־604 לפנה"ס. בשנת 601 לפנה"ס יצא למסע צבאי למצרים בתקופת מלכותו של פרעה נכו השני. במסע זה שני הצבאות סבלו מאבדות רבות, והקרב ביניהם הסתיים ללא הכרעה.^[5] בשנת 597 לפנה"ס הגלה את יהויכין מלך יהודה לבבל והמליך תחתיו את צדקיהו דודו. בשנת 586 לפנה"ס, בעקבות מרד אזורי בו השתתף צדקיהו, ערך נבוכדנצר מצור נוסף^[6] על ירושלים, ובסופו^[7] נהרסה העיר, נחרב בית המקדש,^[8] והחלה למעשה גלות בבל.

הריסת צור

ערך מורחב – צור (לבנון)#היסטוריה

יחזקאל בן בוזי ניבא שהעיר צור תיחרב על ידי נבוכדנצר: ”וַיְהִי בְּעַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָיָה דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר. ב בֶּן אָדָם יַעַן אֲשֶׁר אָמְרָה צֹּר עַל יְרוּשָׁלַ‍ִם הֶאָח נִשְׁבְּרָה דַּלְתוֹת הָעַמִּים נָסֵבָּה אֵלָי אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה. ג לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' הִנְנִי עָלַיִךְ צֹר וְהַעֲלֵיתִי עָלַיִךְ גּוֹיִם רַבִּים כְּהַעֲלוֹת הַיָּם לְגַלָּיו. ד וְשִׁחֲתוּ חֹמוֹת צֹר וְהָרְסוּ מִגְדָּלֶיהָ וְסִחֵיתִי עֲפָרָהּ מִמֶּנָּה וְנָתַתִּי אוֹתָהּ לִצְחִיחַ סָלַע..כִּי כֹה אָמַר אֲדֹנָי ה' הִנְנִי מֵבִיא אֶל צֹר נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל.. וּנְתַתִּיךְ לִצְחִיחַ סֶלַע מִשְׁטַח חֲרָמִים תִּהְיֶה לֹא תִבָּנֶה עוֹד כִּי אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי נְאֻם אֲדֹנָי ה'” (יחזקאל כו א). לפי פרשנות האברבנאל, לא נחרבה העיר כליל למעשה על ידי נבוכדנצר השני אלא על ידי אלכסנדר מוקדון. ואילו המלבי"ם מפרש שאכן נחרבה צור כליל על ידי נבוכדנצר ואחרי שהוחרבה נבנתה שוב שלא במקומה הראשון אלא במקום סמוך לה.

למרות שכיבושי נבוכדנצר השני הגדילו את כוחה של בבל ואת השפעתה, הממלכה קרסה פחות מרבע מאה לאחר מותו.

לנבוכדנצר מיוחסת בניית הגנים התלויים בבבל, שעל פי האגדה נבנו בשביל אשתו, שהתגעגעה לנוף ההרים בו גדלה.

נבוכדנצר באמנות

נבוכדנצר מופיע כדמות הראשית באופרה של ורדי, "נבוקו". באופרה זו, לאחר שנבוכדנצר כובש את ירושלים ומגלה את היהודים, הוא מתחרט, מבקש את סליחת האלוהים, ומאפשר ליהודים את שיבת ציון. בכך חורג הסיפור מהמציאות ההיסטורית, ומייחס לנבוכדנצר מעשים שנעשו למעשה על ידי כורש, זמן רב לאחר מותו של נבוכדנצר.

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נבוכדנצר השני בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ Search Entry, www.assyrianlanguages.org
^ Search Entry, www.assyrianlanguages.org
^ Search Entry, www.assyrianlanguages.org
^ אלפא ביתא דבן סירא, בתוך: יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אוצר מדרשים, ניו יורק 1915, עמ' 46.
^ הערך נבוכדנאצר, האנציקלופדיה המקראית, כרך ה, עמ' 734
^ ציור מצור נבוכדנצר על ירושלים, באתר מתוך מילון תנ"כי של קלמה, אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
^ ציור כיבוש ירושלים ע"י נבוכדנצר, באתר מתוך מילון תנ"כי של קלמה, אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
^ מפה המתארת את שריפת המקדש והרס ירושלים, מתוך ספרו של הרטמן שדל, 1493, באתר מאוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית

הקודם: נבופלאסר 625–605 לפנה"ס	מלך ממלכי בבל בתקופה הנאו-בבלית 562-605 לפנה"ס	הבא: אמל-מרדוך 562–560 לפנה"ס

[1] Search Entry, www.assyrianlanguages.org

[2] Search Entry, www.assyrianlanguages.org

[3] Search Entry, www.assyrianlanguages.org

[4] אלפא ביתא דבן סירא, בתוך: יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אוצר מדרשים, ניו יורק 1915, עמ' 46.

[5] הערך נבוכדנאצר, האנציקלופדיה המקראית, כרך ה, עמ' 734

[6] ציור מצור נבוכדנצר על ירושלים, באתר מתוך מילון תנ"כי של קלמה, אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית

[7] ציור כיבוש ירושלים ע"י נבוכדנצר, באתר מתוך מילון תנ"כי של קלמה, אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית

[8] מפה המתארת את שריפת המקדש והרס ירושלים, מתוך ספרו של הרטמן שדל, 1493, באתר מאוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 על פי המחקר ההיסטורי מלך נבוכדנצר השני בין השנים [[605 לפנה"ס|605]]–[[562 לפנה"ס]] לערך, ואילו לפי [[פרשני המקרא]] מאחרים את פעולתיו בחורבן בית ראשון לשנת [[ג'שנ"ח]] ל[[הלוח העברי|לוח העברי]] (403- לפנה"ס) (לשיטת ה[[פירוש אברבנאל|אברבנאל]] וה[[מלבי"ם]]) או לשנת [[ג'של"ח]] (423- לפנה"ס).
-משמעות שמו ה[[אכדית|אכדי]] –'''נבו-כודורי-אוצור''' (Nabú-kudurri-uszur) – היא "[[נבו (אל)|נבו]], שמור את בכורי":
+משמעות שמו ה[[אכדית|אכדי]] '''נבו-כודורי-אוצור''' (Nabú-kudurri-uszur) היא "[[נבו (אל)|נבו]], שמור את בכורי":
 * "נבו" הוא אל החכמה הבבלי; מפועל אכדית (קשור לעברית): נַבּוּ 'נבא, קרא'<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.assyrianlanguages.org/akkadian/dosearch.php?searchkey=5721&language=id|כותרת=Search Entry|אתר=www.assyrianlanguages.org|תאריך_וידוא=2020-07-31}}</ref>
-* "כודורי" שמשמעו 'בן בכור', מילה ממקור [[עילם|עילמי]] שנפוצה בשמותם של מלכי עילם, כמו [[כדרלעומר|כודור-לעומר]] מלך עילם נזכר בתנ<nowiki>''</nowiki>ך
+* "כודורי" שמשמעו 'בן בכור', מילה ממקור [[עילם|עילמי]] שנפוצה בשמותם של מלכי עילם, כמו [[כדרלעומר|כודור-לעומר]] מלך עילם נזכר בתנ"ך
 * "אוצור", ליתר דיוק או(נ)צור, כאשר ה'נ' נשמטה, משמעו - "שמור!", מפועל באכדית (קשור לעברית): נַצַרֻ 'נצר, שמר'<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.assyrianlanguages.org/akkadian/dosearch.php?searchkey=98&language=id|כותרת=Search Entry|אתר=www.assyrianlanguages.org|תאריך_וידוא=2020-07-31}}</ref>

	יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
	הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.	עריכה

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.