יצחק שילת – הבדלי גרסאות

**יצחק שילת**
	הרב יצחק שילת
לידה	30 במאי 1946 (בן 77); כ"ט באייר ה'תש"ו; ירושלים
מדינה	ישראל
השכלה	ישיבת מרכז הרב; ישיבת הכותל ;
השתייכות	ציונות דתית
תחומי עיסוק	תלמוד בבלי, כתבי הרמב"ם
רבותיו	הרב צבי יהודה קוק, הרב דוד כהן ("הנזיר"), הרב גדליה נדל
חיבוריו	תרגומים חדשים של אגרות הרמב"ם, הקדמות הרמב"ם, חלק מפירוש המשנה לרמב"ם, פירושים על סוגיות התלמוד וספרים נוספים
בן או בת זוג	יהודית שילת
צאצאים	משה שילת
פרסים והוקרה	פרס הרב קוק לספרות תורנית; פרס כץ ;

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־13:23, 10 במרץ 2021

הרב יצחק שֵילת (נולד בכ"ט באייר תש"ו, 30 במאי 1946) הוא ממייסדי ומראשי ישיבת ברכת משה במעלה אדומים, חוקר, מתרגם ועורך של כתבי הרמב"ם.

ביוגרפיה

נולד בירושלים בשנת תש"ו (1946) כיצחק גרינשפן. מצד אימו, רבקה לבית רבינוביץ', הוא אחיינו של פרופסור יעקב יוחנן רבינוביץ' וצאצא רבי חיים מקרסנה. אביו יהודה היה מורה.

למד בבית הספר "מעלה" ומשנת 1960 החל ללמוד בישיבת מרכז הרב, בישיבת כרם ביבנה ובישיבת הכותל. בהיותו כבן חמש-עשרה, בשנת תשכ"א, פרסם את מאמרו המחקרי הראשון שעסק בנוסח המסורה של אהרן בן אשר.^[1] רוב לימודו היה ב"מרכז הרב", שם למד מפי הרבנים צבי יהודה הכהן קוק, עמו אף למד זמן מה בחברותא, והרב דוד כהן - "הרב הנזיר". מבין רבותיו ניתן גם למנות את הרב גדליה נדל, מתלמידי החזון איש ובעל קו מחשבה לא-שגרתי בציבור החרדי. שירת בצה"ל במסגרת הנח"ל. מוסמך האוניברסיטה העברית במדעי הטבע.

בשנת תשל"ז (1977) ייסד יחד עם הרב חיים סבתו את ישיבת ברכת משה במעלה אדומים, וכיהן שם כר"מ. בשנת תשע"ה החלו הוא והרב סבתו לשמש כראשי הישיבה, לצדו של הרב נחום אליעזר רבינוביץ ולבקשתו. הוא מלמד מחשבת ישראל וסוגיות תלמודיות והלכתיות. בהתאם לפסיקת הרמב"ם שאין ליטול שכר עבור לימוד תורה, אותה אימץ כבר בשנות לימודו בישיבת מרכז הרב,^[2] שימש הרב שילת בנוסף כספרן של הישיבה.

בשנת תשמ"ח הוציא לאור מהדורה מדויקת ומוערת של אגרות הרמב"ם, תרגם מחדש וביאר את הקדמות הרמב"ם וכן חלקים מפירוש המשנה לרמב"ם.^[3] מהדורה שנייה ומתוקנת יצאה לאור בשנת תשנ"ה.

מפעלו הגדול הוא הוצאת מהדורה מדויקת של חיבורו הגדול של הרמב"ם, "משנה תורה". בנושא הגרסאות של כתבי הרמב"ם הרב שילת חולק במקומות לא מעטים על הכרעותיו של הרב יוסף קאפח, שהקדיש שנים רבות למפעל ההדרה של כתבי הרמב"ם על־פי כתבי היד, והספיק להוציא אף הוא, בין היתר, מהדורה מדויקת של ה"משנה תורה" ב־23 כרכים.

בשנת ה'תש"ע (2010) תרגם מחדש גם את ספר הכוזרי לר' יהודה הלוי. כיתר תרגומיו, גם תרגום זה הוא לעברית של ימי הביניים. על פי דבריו בהקדמה, התקנת התרגום לספר הכוזרי נעשתה לקראת כתיבת חיבור השוואתי בין משנותיהם של הרמב"ם וריה"ל, חיבור שפורסם כעבור כשנה. בתשע"ג (2012) הוחלט להעניק לו את פרס הרב קוק לספרות תורנית בקטגוריות ספרי מחקר על ההדרת אגרות הרמב"ם וההקדמות לפירוש המשנה.^[4]

מעבר לעיסוקו במשנת הרמב"ם, מרבה הרב שילת לכתוב וללמד בנושאים הלכתיים ואמוניים שונים. הוא היה העורך הראשון של כתב העת צהר. במסגרת עיסוקו בענייני אמונה הוא מלווה את פרויקט לימוד האמונה היומי של עמותת "בשביל הנשמה" שהקימו תלמידי ישיבת מרכז הרב לזכר הנרצחים בפיגוע בישיבה.

פרסם מספר מאמרים פוליטיים ב"נקודה" ובבמות נוספות.

רעייתו, יהודית שילת, סגנית יו"ר אמונה לשעבר, היא מנהלת פורום תקנה. לזוג 9 ילדים.^[5] בנו משה, מנהל את ארגון "תורת חב"ד לבני הישיבות".

בתשע"ב קיבל את 'פרס היצירה היהודית' מאת 'הקתדרה לתורה ולחכמה' בגבעת שמואל.

החל משנת תשע"ד הוא גם ראש כולל ערב בישיבת מרכז הרב ומעביר שיעורים בסוגיות ברמב"ם.

בתשע"ט זכה הרב שילת בפרס של משרד הבריאות על הספר "רפואה, הלכה וכוונות התורה". בהתאם להנהגתו לא לקבל שכר על לימוד תורה, הוא חילק ספרים בשווי הפרס.^[6]

ספריו

זיכרון תרועה - עיונים במסכת ראש השנה
ראש דברך - עיונים במסכת ברכות
הררים התלויים - עיונים במסכת שבת
על הראשונים - ספר ביבליוגרפי על ספרות הראשונים ואנשיה
על האחרונים - ספר ביבליוגרפי על ספרות האחרונים ואנשיה
בתורתו של ר' גדליה - סיכומים משיעורי הרב גדליה נדל^[7]
במסילה העולה - סדרה העוסקת בדרשות הכתובים ומקורי ההלכות. עד עתה יצאו כרכים על מסכתות: סנהדרין, מכות, סוטה, גיטין, ברכות וראש השנה, קידושין, סוכה וכתובות.
קונטרס באורין דאשא - קובץ הערות על מסכת ברכות, שנכתבו בעת השירות בצה"ל בתקופת מלחמת יום הכיפורים
בין הכוזרי לרמב"ם : לימוד משווה, ירושלים : הוצאת שילת - מעלה אדומים, תשע"א - השוואה בין דעותיהם בנושאים שונים.
רפואה, הלכה וכוונות התורה, ירושלים : הוצאת שילת - מעלה אדומים, תשע"ד - עיונים בסוגיות רפואיות דרך ההלכה והצגת שיטת לימוד חדשה במשנה ובגמרא.
אישות, הלכה וכוונות התורה, ירושלים: הוצאת שילת, מעלה אדומים תשע"ח.
בין החסידות לראי"ה, ירושלים: הוצאת שילת - מעלה אדומים, תש"פ - לימוד משווה בין משנת החסידות למשנת הראי"ה קוק.

ההדיר, תרגם וביאר:

אגרות הרמב"ם
הקדמות הרמב"ם למשנה
פירוש הרמב"ם למסכת אבות
תיקון משנה - פירוש הרמב"ם למסכתות: ברכות, שבת, עבודה זרה והוריות
מסכת שבת עם פירוש הרמב"ם
משנה תורה - רמב"ם מדויק - במהדורת הרב שטיינזלץ הנלמדת על ידי אלפי לומדי הרמב"ם היומי בחר הרב שטיינזלץ בנוסח מהדורה זו.
ספר הכוזרי לרבי יהודה הלוי, הוצאת שילת, מעלה אדומים תש"ע
ערפלי טוהר לראי"ה קוק, הוצאת מכון ע"ש הרצי"ה קוק זצ"ל, ירושלים תשמ"ג

קישורים חיצוניים

פרופיל של הרב שילת באתר ישיבת ברכת משה
מאמרים של הרב שילת באתר הישיבה
רשימת המאמרים של יצחק שילת באתר רמב"י
רשימת המאמרים של יצחק שילת, באתר רמבי"ש
שיעורים מוקלטים, אתר מורשת
שיעורים של הרב יצחק שילת באתר מכון מאיר
סקירה על מהדורת משנה תורה בעריכת הרב שילת, מאת הרב דניאל כץ
מי שמכם?, ריאיון עם הרב שילת על פרשת הרב מרדכי אלון ופורום תקנה, י"א באדר ה'תש"ע, באתר כיפה

מכתביו

סגולת ישראל - שיטות הכוזרי והרמב"ם - חלק א', חלק ב', באתר דעת, מתוך מעליות כ'
מאמר בעניין אין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות, באתר דעת, מתוך מעליות כ"ט
על החורבן והתקוה(הקישור אינו פעיל), רשימות בתקופת ה"התנתקות"
דף חדש בלימוד הגמרא, באתר אסיף, מתוך אסיף א'
"עלו אל ההר", מוסף 'שבת', מקור ראשון, י"א טבת תשע"ח

הערות שוליים

^ יצחק גרינשפן, 'בעיית נוסח בן אשר לאור תורת המתג', סיני [מט, ז-יב], ניסן-אלול תשכ"א; דוד יוסיפון, עילוי ירושלמי בן ט"ו מפרסם מחקר מדעי, הצופה, 14 באפריל 1961, עמ' 4
^ ראו הרב אברהם רמר, גדול שימושה, ירושלים תשנ"ד, עמ' יז
^ מיכאל ששר, חכמת המזלות - רק פתי יאמין..., מעריב, 9 בדצמבר 1988, עמ' 2
^ זוכי הפרס בתשע"ג
^ ירעם נתניהו, שליפות עם יהודית שילת, באתר nrg‏, 27 בנובמבר 2007
^ המודעה המפתיעה שתלה הרב יצחק שילת בבית המדרש, באתר "סרוגים", 5 במרץ 2019
^ על הספר, בבלוג של גלעד סרי-לוי

[1] יצחק גרינשפן, 'בעיית נוסח בן אשר לאור תורת המתג', סיני [מט, ז-יב], ניסן-אלול תשכ"א; דוד יוסיפון, עילוי ירושלמי בן ט"ו מפרסם מחקר מדעי, הצופה, 14 באפריל 1961, עמ' 4

[2] ראו הרב אברהם רמר, גדול שימושה, ירושלים תשנ"ד, עמ' יז

[3] מיכאל ששר, חכמת המזלות - רק פתי יאמין..., מעריב, 9 בדצמבר 1988, עמ' 2

[4] זוכי הפרס בתשע"ג

[5] ירעם נתניהו, שליפות עם יהודית שילת, באתר nrg‏, 27 בנובמבר 2007

[6] המודעה המפתיעה שתלה הרב יצחק שילת בבית המדרש, באתר "סרוגים", 5 במרץ 2019

[7] על הספר, בבלוג של גלעד סרי-לוי

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

@@ שורה 43: / שורה 43: @@
 בשנת [[ה'תש"ע]] ([[2010]]) תרגם מחדש גם את ספר [[הכוזרי]] ל[[ר' יהודה הלוי]]. כיתר תרגומיו, גם תרגום זה הוא לעברית של ימי הביניים. על פי דבריו בהקדמה, התקנת התרגום לספר הכוזרי נעשתה לקראת כתיבת חיבור השוואתי בין משנותיהם של הרמב"ם וריה"ל, חיבור שפורסם כעבור כשנה. בתשע"ג (2012) הוחלט להעניק לו את [[פרס הרב קוק לספרות תורנית]] בקטגוריות ספרי מחקר על ההדרת אגרות הרמב"ם וההקדמות לפירוש המשנה.{{הערה|1=[http://www.tel-aviv.gov.il/Pages/Article.aspx?List=48221491-7974-46cb-8fa7-acb804f1b8dc&ID=647 זוכי הפרס בתשע"ג]}}
-מעבר לעיסוקו במשנת הרמב"ם, מרבה הרב שילת לכתוב וללמד בנושאים [[הלכה|הלכתיים]] ו[[אמונה|אמוניים]] שונים. הוא היה העורך הראשון של כתב העת [[צהר (כתב עת של ארגון רבני צהר)|צהר]].
+מעבר לעיסוקו במשנת הרמב"ם, מרבה הרב שילת לכתוב וללמד בנושאים [[הלכה|הלכתיים]] ו[[אמונה|אמוניים]] שונים. הוא היה העורך הראשון של כתב העת [[צהר (כתב עת של ארגון רבני צהר)|צהר]]. במסגרת עיסוקו בענייני אמונה הוא מלווה את פרויקט לימוד האמונה היומי של עמותת "[[בשביל הנשמה]]" שהקימו תלמידי [[ישיבת מרכז הרב]] לזכר הנרצחים ב[[הפיגוע בישיבת מרכז הרב|פיגוע בישיבה]].
 פרסם מספר מאמרים פוליטיים ב"[[נקודה (עיתון)|נקודה]]" ובבמות נוספות.