בני ראם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים
אין תקציר עריכה
שורה 11: שורה 11:
|מפה דינמית={{מפה דינמית/מועצה אזורית נחל שורק|בחירה=[[בני ראם]]}}
|מפה דינמית={{מפה דינמית/מועצה אזורית נחל שורק|בחירה=[[בני ראם]]}}
}}
}}
'''בְּנֵי רְאֵם'''{{הערה|[http://www.nevo.co.il/law_html/Law10/YALKUT-0277.pdf ילקוט הפרסומים 277, א' באדר תשי"ג, עמוד 633]; הכתיב הרשמי על פי ועדת השמות הממשלתית הוא ללא גרשיים}} הוא [[מושב עובדים|מושב]] דתי בשפלה, הנקרא על שם האדמו"ר מ[[חסידות גור|גור]], הרב [[אברהם מרדכי אלטר]]. שם המושב הוא ראשי תיבות '''ר'''בי '''מ'''רדכי '''א'''לטר. היישוב משתייך לארגון [[פועלי אגודת ישראל]]{{הערה|{{שערים||בני ראם|1949/10/27|00100}}}}. הצירוף 'בני ראם' הוא בהשראת הכתוב {{ציטוטון|וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל, לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים}}{{הערה|{{תנ"ך|תהלים|כט|ו}}.}}. היישוב הוא הדרומי ביותר מבין יישובי [[מועצה אזורית נחל שורק|המועצה האזורית נחל שורק]].
'''בְּנֵי רְאֵם'''{{הערה|[http://www.nevo.co.il/law_html/Law10/YALKUT-0277.pdf ילקוט הפרסומים 277, א' באדר תשי"ג, עמוד 633]; הכתיב הרשמי על פי ועדת השמות הממשלתית הוא ללא גרשיים}} הוא [[מושב עובדים|מושב]] דתי ב[[השפלה|שפלה]], הנקרא על שם האדמו"ר מ[[חסידות גור|גור]], הרב [[אברהם מרדכי אלטר]]. שם המושב הוא ראשי תיבות '''ר'''בי '''מ'''רדכי '''א'''לטר. היישוב משתייך לארגון [[פועלי אגודת ישראל]]{{הערה|{{שערים||בני ראם|1949/10/27|00100}}}}. הצירוף 'בני ראם' הוא בהשראת הכתוב {{ציטוטון|וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל, לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים}}{{הערה|{{תנ"ך|תהלים|כט|ו}}.}}. היישוב הוא הדרומי ביותר מבין יישובי [[מועצה אזורית נחל שורק|המועצה האזורית נחל שורק]].


==היסטוריה==
==היסטוריה==

גרסה מ־15:52, 27 בינואר 2022

בני ראם
הכניסה למושב
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז המרכז
מועצה אזורית נחל שורק
גובה ממוצע[1] ‎64 מטר
תאריך ייסוד 1949
תנועה מיישבת פועלי אגודת ישראל
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 1,379 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-2.5% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
7 מתוך 10

בְּנֵי רְאֵם[3] הוא מושב דתי בשפלה, הנקרא על שם האדמו"ר מגור, הרב אברהם מרדכי אלטר. שם המושב הוא ראשי תיבות רבי מרדכי אלטר. היישוב משתייך לארגון פועלי אגודת ישראל[4]. הצירוף 'בני ראם' הוא בהשראת הכתוב ”וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל, לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים”[5]. היישוב הוא הדרומי ביותר מבין יישובי המועצה האזורית נחל שורק.

היסטוריה

היישוב ממוקם בסמוך לצומת ראם, בסמוך לשרידי הכפר הערבי מסמיה אל כבירה ומשתייך למועצה אזורית נחל שורק. היישוב הוקם ב-28 באפריל 1949 על ידי עולים חרדים מהונגריה ששרדו את השואה[6][7]. הם התקשו להסתגל לתנאי החיים הקשים במקום, ומרביתם עזבו. לאחר כמה שנים הצטרפו עולים מתימן, בני שתי משפחות מורחבות גדולות, שגרו קודם במעברת מסמיה[8].

בשנותיו הראשונות של המושב לכל משפחה הייתה חלקה חקלאית הצמודה לבית המגורים שהיא עיבדה בעצמה. הניהול הכלכלי התבצע בידי האגודה השיתופית של המושב, באמצעותה שיווקו את התוצרת ורכשו מצרכים. כאשר אחד החברים נקלע לחובות נשאו בהם גם החברים האחרים[דרוש מקור]. בשנות ה-80 של המאה ה-20 נקלע המושב לקשיים כלכליים, רבים מחבריו התקשו להתפרנס מחקלאות וצברו חובות, והמושב לקח חלק בהסדר חובות המושבים. מאז מרבית תושבי המושב עובדים מחוץ לו[9].

במקור היו במושב 100 נחלות. בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 בוצעה הרחבה של 30 מגרשים[10].

אופי היישוב

בני ראם נמצאת כ-70 מטר מעל פני הים.

במושב סניף של בני עקיבא. הנוער מקיים שבתות אירוח, התנדבויות ושבוע בקיץ שבו מתארחים ילדים עם מוגבלויות. רב המושב הוא הרב אלעזר שרעבי.

בשנים ה'תשט"זה'תשמ"א כיהן הרב ישעיה שנייבאלג כרב היישוב.

בשנת תשמ"ח הקים במקום הרב יעקב פרידמן ישיבה גדולה בסגנון חרדי ליטאי. לראש הישיבה מונה הרב שמואל פרידמן. לאחר פטירתו מונה לתפקיד בנו, הרב משה צבי. בישיבה כחמישים תלמידים.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בני ראם בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ ילקוט הפרסומים 277, א' באדר תשי"ג, עמוד 633; הכתיב הרשמי על פי ועדת השמות הממשלתית הוא ללא גרשיים
  4. ^ בני ראם, שערים, 27 באוקטובר 1949
  5. ^ ספר תהלים, פרק כ"ט, פסוק ו'.
  6. ^ זאב וילנאי, "אנציקלופדיה לידיעת הארץ", הוצאת ידיעות אחרונות, תשט"ז, 1956, כרך א', עמוד 162
  7. ^ יום עליה על אדמת כפר מסמיה, הצופה, 28 באפריל 1949
  8. ^ אביבה לורי, בן או בת, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2001
  9. ^ אסתר רפ; איריס שילוני-צביאלי, בני רא"ם: מושב דתי בשפלת יהודה, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
  10. ^ אלעזר לוין, ‏בני ראם: קוטג' ב-273 אלף דולר, באתר גלובס, 18 ביוני 2000