לדלג לתוכן

פיבי (ירח)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיבי
כוכב האם
כוכב אם שמש
מידע כללי
סוג ירח
תאריך גילוי 16 באוגוסט 1898 עריכת הנתון בוויקינתונים
מגלה ויליאם הנרי פיקרינג עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם פויבה עריכת הנתון בוויקינתונים
מאפיינים מסלוליים
ציר חצי-ראשי 12,947,780 קילומטר
זמן הקפה 18 חודש
נטיית מסלול 175.3 מעלה
מאפיינים פיזיים
ממדים 220 קילומטר
מסה 8.289±0.009 zettagram
אלבדו 0.081 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פיבי (Phoebe - הגייה פונטית fibi) הוא הלוויין הלא סדיר המסיבי ביותר של שבתאי. קוטרו הממוצע 213 קילומטרים (132 מיל).הוא קרוי על שם אחד הטיטאנים במיתולוגיה היוונית.

לפיבי צורה כדורית בערך. מסלולו אקסצנטרי מאוד, ונוטה באופן משמעותי ביחס לטבעות של שבתאי ולירחים העיקריים שלו. אבק מפגיעות בפיבי הוא המקור של הטבעת החיצונית והגדולה ביותר של שבתאי, שנמצאת במרחק של כ-7.3 עד 11.8 מיליון ק"מ משבתאי - הטבעת הפלנטרית הגדולה ביותר במערכת השמש.

פיבי היה היעד הראשון שהחללית קאסיני חקרה לאחר הגעתה למערכת שבתאי בשנת 2004. בשל כך, זכה ירח זה לחקירה מעמיקה במיוחד יחסית לגודלו. מסלולה של קאסיני סביב שבתאי ותזמון הגעתה תוכננו במיוחד כדי לאפשר את מעוף החללית ליד פיבי.[1]

פיבי התגלתה על ידי ויליאם הנרי פיקרינג ב-18 במרץ 1899[2] מלוחות צילום שצולמו החל מ-16 באוגוסט 1898 במצפה הכוכבים בוידן ליד ארקיפה, פרו.[3] זה היה הלוויין הראשון שהתגלה בצילום.

ויליאם הנרי פיקרינג, המגלה של פיבי

פיבי נקראת על שם פיבי, טיטאנית במיתולוגיה היוונית, הקשורה לירח. פיבי הייתה אחותו של קרונוס (המקבילה היוונית לאל הרומי סאטורן).[4] על פי קביעת האיגוד האסטרונומי הבינלאומי המאפיינים של פיבי אמורים להיקרא על שם דמויות במיתוס היווני של יאסון. ואכן בשנת 2005, האיגוד האסטרונומי הבינלאומי קבע רשמית שמות של 24 מכתשים על פני פיבי.[5]

אנימציה של מסלולה של פיבי.
     Saturn ·      Phoebe ·      Titan

מסלולה של פיבי הוא בתנועה לאחור; כלומר, הוא מקיף את שבתאי מול סיבובו של שבתאי. במשך יותר מ-100 שנים, פיבי היה הירח החיצוני הידוע ביותר של שבתאי, עד לגילוי של כמה ירחים קטנים יותר בשנת 2000. פיבי מרוחק כמעט פי 4 משבתאי מאשר שכנו הגדול הקרוב ביותר, יאפטוס, והוא גדול משמעותית משאר הירחים המקיפים כוכבי לכת במרחקים דומים.

כל הירחים הרגילים של שבתאי מלבד יאפטוס מסתובבים סמוך למישור קו המשווה של שבתאי. הלוויינים החיצוניים הלא סדירים סובבים במסלולים בעלי אקסנצטריות בינונית עד גבוהה, ואף אחד מהם לא צפוי להסתובב באופן סינכרוני כפי שעושים כל הירחים הפנימיים של שבתאי (חוץ מהיפריון).

הטבעת של פיבי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
איור אמן (לא בקנה מידה) של הטבעת של פיבי, שמגמדת את הטבעות הראשיות של שבתאי

טבעת פיבי היא אחת הטבעות של שבתאי. טבעת זו נוטה ב-27 מעלות למישור המשווה של שבתאי (והטבעות האחרות) והיא משתרעת בין פי 128 עד פי 207 בערך מהרדיוס של שבתאי;[6] פיבי מקיפה את כוכב הלכת במרחק ממוצע של 215 רדיוסי שבתאי. עובי הטבעת בערך פי 40 מקוטר כוכב הלכת.[7] מכיוון שמניחים שחלקיקי הטבעת מקורם בפגיעות מיקרו-מטאוראידים בפיבי, גם הם ינועו במסלול, שהפוך לתנועת המסלול של הירח הפנימי הבא, יאפטוס.[8] חומר הטבעת הנע פנימה פוגע בחצי הכדור המוביל של יאפטוס, ותורם לצביעה הדו-גוונית שלו.[9][10][11][12] הטבעת כמעט בלתי נראית למרות שהיא גדולה מאוד, והיא התגלתה בתצפית אינפרא אדום של טלסקופ החלל שפיצר.

חומר שנעקר מפני השטח של פיבי על ידי פגיעות מיקרוסקופיות של מטאורים עשוי להיות אחראי לאזורים הכהים על פני השטח של היפריון. חומר שנזרק לחלל בפגיעות הגדולות בפיבי עשוי להיות המקור של שאר הירחים של קבוצת פיבי - כולם ברדיוס קטן מ-10 ק"מ.

מאפיינים פיזיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
השוואת גודל בין פיבי (משמאל למטה), הירח (משמאל למעלה) וכדור הארץ

פיבי הוא בקירוב בעל צורה כדורית כדורית, וקוטרו כ-213 ק"מ (קטן בערך פי שש עשרה מזה של הירח). זהו הירח התשיעי בגודלו של שבתאי, אך הוא השמיני במסתו. להיפריון, רדיוס גדול יותר, אבל הוא פחות מסיבי מפיבי. פיבי מסתובב סביב צירו כל תשע שעות ו-16 דקות, ומשלים מסלול שלם סביב שבתאי תוך כ-18 חודשים. טמפרטורת פני השטח שלו היא בממוצע 75°K)‎ - 198.2°C).

תקריב של פיבי מחללית קאסיני מ-13 ביוני 2004

לרוב הירחים הפנימיים של שבתאי יש משטחים בהירים מאוד, אך האלבדו של פיבי נמוך בהרבה בהשוואה אליהם (0.100±0.005), אם כי בהיר יחסית לאלבדו של לירחים לא סדירים אחרים.[13] פני השטח של פיבי מצולקים מאוד. קוטר המכתש הגדול ביותר הוא בערך 100 ק"מ.

הצבע הכהה של פיבי הגרם למדענים לשער כי מדובר באסטרואיד שנלכד, מכיוון שהוא דומה לקבוצת האסטרואידים הפחממניים הכהים. אלה אסטרואידים עתיקים מאוד מבחינה כימית ונהדעה המקובלת היא שהם מורכבים מחומר מקורי שהתעבה מערפילית השמש ועבר מאז רק מעט שינויים.

עם זאת, תמונות מקאסיני מצביעות על כך שהמכתשים של פיבי מראים שוני ניכר בבהירות, מה שמצביע על נוכחות של כמויות גדולות של קרח מתחת לשכבה דקה יחסית של משקעים כהים בעובי של כ-300-500 מטרים. בנוסף, כמויות של פחמן דו-חמצני זוהו על פני השטח, ממצא שמייחד את פיבי מכלל האסטוראידים הידועים. ההערכה היא שפיבי מורכב מכ-50% סלע, בניגוד ל-35% המאפיין את הירחים הפנימיים של שבתאי. מסיבות אלו, מתחזקת ההשערה שפיבי היא למעשה קנטאור, אחד ממספר כוכבי לכת קפואים מחגורת קויפר המקיפים את השמש בין צדק לנפטון שנלכד בשדה הכבידה של שבתאי.[14][15]

מאפיינים בעלי שם

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מכתשים על פיבי ושמותיהם

מלבד אזור אחד שנקרא על שם בתה של פיבי, לטו, כל המאפיינים הנקראים הם מכתשים על שם דמויות מהאגדה היוונית על יאסון ווהארגונאוטים.[16]

פיבי נוצרה בחגורת קויפר במהלך שלושה מיליון שנים ללידתה של מערכת השמש, מוקדם מספיק כדי שיהיה מספיק חומר רדיואקטיבי זמין כדי להתיך אותו לכדור, ולהישאר חם כדי שיהיו מים נוזליים במשך עשרות מיליוני שנים.[17]

תצפית וחקר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פיבי (עם NGC 4179 בפינה הימנית התחתונה) כפי שצולם עם טלסקופ 24 אינץ'
תמונות של חצאי כדורים שונים של פיבי מאת ויאג'ר 2

שלא כמו הירחים האחרים של שבתאי, המיקום של פיבי לא היה אופטמאלי עבור חלליות וויאג'ר. וויאג'ר 2 צפתה בפיבי במשך כמה שעות בספטמבר 1981. בתמונות, שצולמו ממרחק של כ-2.2 מיליון קילומטרים בזווית פאזה נמוכה, גודלה של פיבי היה כ-11 פיקסלים והראו כתמים בהירים על פני שטח כהים.[18]

החללית קאסיני עברה 2068 ק"מ מפיבי ב-11 ביוני 2004,[19] והחזירה תמונות רבות ברזולוציה גבוהה, שחשפו משטח מצולק. מכיוון שוויאג'ר 2 לא הצליחה להפיק תמונות באיכות גבוהה של פיבי, השגתן הייתה בראש סדר העדיפויות של משימת קאסיני[1] ונתיב הטיסה שלה תוכנן במכוון כדי להתקרב אליו; בגלל תקופת הסיבוב העצמי הקצרה של פיבי, כ-9 שעות ו-17 דקות, קאסיני הצליחה למפות כמעט את כל פני השטח של פיבי. הטיסה הקרובה אפשרה לקבוע את המסה של פיבי בדיוק רב, עם אי ודאות של 1 ל-500 בלבד.[20]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פיבי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 Martinez, Carolina; Brown, Dwayne (2004-06-09). "Cassini Spacecraft Near First Stop in Historic Saturn Tour". Mission News. NASA. אורכב מ-המקור ב-2008-06-28. נבדק ב-2008-03-02.
  2. ^ What Happened on March 18, 1899, OnThisDay.com, ‏1899-03-18 (באנגלית)
  3. ^ Pickering, E. C, A New Satellite of Saturn, Astronomical Journal 20, 1899, עמ' 13
  4. ^ Pickering EC (1899-04-10). "A New Satellite of Saturn". Astrophysical Journal. 9 (4): 274–276. Bibcode:1899ApJ.....9..274P. doi:10.1086/140590. PMID 17844472. ארכיון מ-2016-04-11. נבדק ב-2004-07-14.
  5. ^ Features on Saturn's moon Phoebe given names (אורכב 10.01.2016 בארכיון Wayback Machine), Spaceflight Now, February 24, 2005
  6. ^ Verbiscer, Anne; Skrutskie, Michael; Hamilton, Douglas (2009-10-07). "Saturn's largest ring". Nature. 461 (7267): 1098–100. Bibcode:2009Natur.461.1098V. doi:10.1038/nature08515. PMID 19812546.
  7. ^ "The King of Rings". NASA, Spitzer Space Telescope center. 2009-10-07. אורכב מ-המקור ב-2009-10-10. נבדק ב-7 באוקטובר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Cowen, Rob (6 באוקטובר 2009). "Largest known planetary ring discovered". Science News. אורכב מ-המקור ב-22 באוגוסט 2011. נבדק ב-6 באוקטובר 2009. {{cite journal}}: (עזרה)
  9. ^ Largest ring in solar system found around Saturn (אורכב 18.05.2015 בארכיון Wayback Machine), New Scientist
  10. ^ Mason, J.; Martinez, M.; Balthasar, H. (2009-12-10). "Cassini Closes In On The Centuries-old Mystery Of Saturn's Moon Iapetus". CICLOPS website newsroom. Space Science Institute. אורכב מ-המקור ב-2012-02-03. נבדק ב-2009-12-22.
  11. ^ Denk, T.; et al. (2009-12-10). "Iapetus: Unique Surface Properties and a Global Color Dichotomy from Cassini Imaging". Science. 327 (5964): 435–439. Bibcode:2010Sci...327..435D. doi:10.1126/science.1177088. PMID 20007863.
  12. ^ Spencer, J. R.; Denk, T. (2009-12-10). "Formation of Iapetus' Extreme Albedo Dichotomy by Exogenically Triggered Thermal Ice Migration". Science. 327 (5964): 432–435. Bibcode:2010Sci...327..432S. CiteSeerX 10.1.1.651.4218. doi:10.1126/science.1177132. PMID 20007862.
  13. ^ Grav, T.; Bauer, J. M.; Mainzer, A. K.; Masiero, J. R.; Nugent, C. R.; Cutri, R. M.; Sonnett, S.; Kramer, E. (2015-08-01). "NEOWISE: Observations of the Irregular Satellites of Jupiter and Saturn". The Astrophysical Journal. 809: 3. arXiv:1505.07820. doi:10.1088/0004-637X/809/1/3. ISSN 0004-637X.
  14. ^ Johnson, Torrence V.; Lunine, Jonathan I. (2005). "Saturn's moon Phoebe as a captured body from the outer Solar System". Nature. 435 (7038): 69–71. Bibcode:2005Natur.435...69J. doi:10.1038/nature03384. PMID 15875015.
  15. ^ Martinez, C. (6 במאי 2005). "Scientists Discover Pluto Kin Is a Member of Saturn Family". Cassini–Huygens News Releases. אורכב מ-המקור ב-1 במאי 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ Phoebean craters (אורכב 25.09.2020 בארכיון Wayback Machine), USGS
  17. ^ Jia-Rui C. Cook and Dwayne Brown (2012-04-26). "Cassini Finds Saturn Moon Has Planet-Like Qualities". JPL/NASA. אורכב מ-המקור ב-2012-04-27.
  18. ^ Thomas, P.; Veverka, J.; Morrison, D.; Davies, M.; Johnson, T. V. (1 בנובמבר 1983). "Phoebe: Voyager 2 observations". Journal of Geophysical Research: Space Physics. 88 (A11): 8736–8742. Bibcode:1983JGR....88.8736T. doi:10.1029/JA088iA11p08736. ISSN 0148-0227. {{cite journal}}: (עזרה)
  19. ^ "Encounter with Phoebe". www.esa.int (באנגלית). נבדק ב-2024-03-09.
  20. ^ Roth et al., AAS Paper 05-311