קרב מייסלון
אנרי גורו על סוסו, סוקר את הכוחות הצרפתיים במייסלון | ||||||||||||||||||
מלחמה: מלחמת הממלכה הערבית של סוריה-צרפת | ||||||||||||||||||
תאריכים | 24 ביולי 1920 | |||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מקום | מעבר מייסלון, הרי מול הלבנון (סוריה) | |||||||||||||||||
קואורדינטות | 33°35′44″N 36°03′53″E / 33.59555556°N 36.06472222°E | |||||||||||||||||
תוצאה | ניצחון צרפתי | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
קרב מייסלון (בצרפתית: Bataille de Khan Mayssaloun, בערבית: معركة ميسلون; מכונה גם "קרב מעבר מייסלון") הוא קרב שנערך ב-24 ביולי 1920 בין כוחות הממלכה הערבית של סוריה לצרפתים, כ-20 קילומטר ממערב לדמשק. הקרב התרחש כחלק מהמאמץ הצרפתי להפיל מכיסאה את הממשלה הלאומנית עליה הכריז האשם אל-אתאסי תחת שלטונו של המלך פייסל.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1 באוקטובר 1918, עם נסיגת העות'מאנים בשלהי מלחמת העולם הראשונה, נכנס האמיר ההאשמי פייסל לדמשק בראש גדודי "צבא המרד הערבי" ובחסות הצבא הבריטי, שם הקים ממשלה ערבית סורית. במרץ 1920 הכריז הקונגרס הלאומי הסורי על עצמאותה של הממלכה הערבית של סוריה והכריז על פייסל מלך סוריה. אולם, עקב השיחות בין המעצמות בוועידת סן רמו, והסכם סייקס–פיקו הסודי בין צרפת לבריטניה, קיבלו הצרפתים מנדט על סוריה ולבנון מטעם חבר הלאומים, שפייסל וממשלתו סירבו להכיר בו. פייסל גם סירב להכיר בעצמאותה של "לבנון הגדולה" מ"סוריה הגדולה", שהוקמה בידי הצרפתים על שרידי פרובינציה אוטונומית שאוכלסה ברובה בנוצרים. כוחות הצבא הצרפתי יצאו מביירות בראשות הגנרל אנרי גורו, אליהם הצטרפו לבנונים מרונים, שלא רצו להצטרף לממלכת סוריה המוסלמית.
הקרב
[עריכת קוד מקור | עריכה]המלך פייסל פקד על הצבא הסורי לא להתנגד למתקפה הצרפתית, אך שר ההגנה הסורי הגנרל יוסוף אל-עזמה (בתעתיק מדויק מערבית: יוסף אלעט'מה) התעקש לעמוד בראש כוחותיו אל מול המתקפה. הצרפתים הביסו בקלות את הכוחות הסוריים (שכללו כמה מאות חיילים של הצבא שהוקם בחופזה, ומתנדבים מקרב אזרחי דמשק שגויסו בבהילות). אל-עזמה נהרג בקרב, והצרפתים נכנסו לדמשק למחרת. גורו עלה לקברו של צלאח א-דין, בעט בקבר, ואמר "חזרנו, צלאח א-דין".[דרוש מקור] המלך פייסל הוגלה, והמרונים חגגו את ניצחון הצרפתים. הקרב סימן את תחילת העידן הקולוניאליסטי הצרפתי במזרח התיכון, ואחריו התרחשו מרידות נוספות בצפון סוריה ובדמשק.
בקרב מייסלון השתתפה גם יחידה של נשים בצבא הערבי של פייסל.[1]
השפעה על התנועה הלאומית הפלסטינית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר הקרב הכירה המנהיגות הערבית בארץ ישראל באי-היתכנות חזון "סוריה הדרומית" האוטונומית במסגרת סוריה הגדולה, ומוסא כאזם אל-חוסייני הצהיר: ”עתה, לאחר המאורעות האחרונים בדמשק, עלינו להנהיג שינוי מוחלט בתוכניותינו, סוריה הדרומית אינה קיימת עוד. על פלסטין עלינו להגן”.[2]
מיתוס
[עריכת קוד מקור | עריכה]קרב מייסלון הוא מיתוס סורי בן זמנו של מיתוס תל חי ומקביל לו בתוכנו, המשמר רגע טראומטי בהיסטוריה של סוריה בו הקריבו מעטים מול רבים - המערב הבוגדני, שלא קיים את הבטחותיו וכפה את מרותו על סוריה המתעוררת מן החנק העות'מאני. מן השפל וההשפלה התחיל מאבק בן רבע מאה לעצמאות סורית. בנות ערביות רבות, מאז ועד היום, נושאות את השם 'מייסלון'.[דרוש מקור]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קרב מיסלון, סוריה, 1920, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ חגי ארליך, המזרח התיכון בין מלחמות העולם, האוניברסיטה הפתוחה, ספר ג', יחידה 6, עמ' 397
- ^ אילן פפה, אצולת הארץ: משפחת אל-חוסייני, עמודים 231–232