דלקת הקיבה והמעיים – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Alona25 (שיחה | תרומות)
169 עריכות
Alona25 (שיחה | תרומות)
169 עריכות
אין תקציר עריכה
שורה 53: שורה 53:


=== התייבשות ===
=== התייבשות ===
קביעה אם חולה בדלקת הקיבה והמעיים סובל [[התייבשות|מהתייבשות]] היא חלק חשוב של ההערכה. התייבשות בדרך כלל מחולקת במקרים כך :קלה (3-5%), בינוני (6-9%), חמור (≥10%) מהמקרים. אצל ילדים הסימנים הכי מדויקים ל[[התייבשות]] יהיו: [[Capillary refill|מילוי קפילרי]], בדיקת [[טורגור לעור]] ואבחנה של דפוס נשימה חריג. ממצאים שימושיים אחרים (במצבי התייבשות חמורים יותר) כוללים עיניים שקועות, ירידה בפעילות, חוסר דמעות ויובש בפה. תפוקת שתן נורמלית וכמות רוק מספקת בפה הן סימנים מרגיעים וככה"נ לא מדובר בהתייבשות. בדיקות דם במעבדה יהיו בדרך כלל בעלות תועלת קלינית בקביעת מידת התייבשות.
קביעה אם חולה בדלקת הקיבה והמעיים סובל [[התייבשות|מהתייבשות]] היא חלק חשוב של ההערכה. התייבשות בדרך כלל מחולקת במקרים כך :קלה (3-5%), בינוני (6-9%), חמור (≥10%) מהמקרים. אצל ילדים הסימנים הכי מדויקים ל[[התייבשות]] יהיו: [[Capillary refill|מילוי קפילרי]], בדיקת [[טורגור לעור]] ואבחנה של דפוס נשימה חריג.{{הערה| Singh, Amandeep (July 2010). "Pediatric Emergency Medicine Practice Acute Gastroenteritis — An Update". Emergency Medicine Practice. 7 (7).}} ממצאים שימושיים אחרים (במצבי התייבשות חמורים יותר) כוללים עיניים שקועות, ירידה בפעילות, חוסר דמעות ויובש בפה.{{הערה| Tintinalli, Judith E. (2010). Emergency Medicine: A Comprehensive Study Guide (Emergency Medicine (Tintinalli)). New York: McGraw-Hill Companies. pp. 830–839. ISBN 0-07-148480-9.}}{{הערה| Steiner, MJ; DeWalt, DA; Byerley JS (9 June 2004). "Is this child dehydrated?". JAMA: the Journal of the American Medical Association. 291 (22): 2746–54. doi:10.1001/jama.291.22.2746. PMID 15187057.}} תפוקת שתן נורמלית וכמות רוק מספקת בפה הן סימנים מרגיעים וככה"נ לא מדובר בהתייבשות. בדיקות דם במעבדה יהיו בדרך כלל בעלות תועלת קלינית בקביעת מידת התייבשות.{{הערה| Tintinalli, Judith E. (2010). Emergency Medicine: A Comprehensive Study Guide (Emergency Medicine (Tintinalli)). New York: McGraw-Hill Companies. pp. 830–839. ISBN 0-07-148480-9.}}


=== אבחנה מבדלת ===
=== אבחנה מבדלת ===
סיבות פוטנציאליות אחרות של סימנים, סימפטומים המחקים את אלה של דלקת הקיבה והמעיים שיש לשלול כוללים [[דלקת התוספתן]],  [[מחלות מעי דלקתיות]], [[דלקת בדרכי השתן|זיהומים בדרכי השתן]], [[סוכרת]].<ref name="Webb2005">{{cite journal|title=Acute gastroenteritis in children.|last=Webb|first=A|date=April 2005|journal=Australian family physician|issue=4|volume=34|pages=227–31|pmid=15861741|author2=Starr, M}}</ref> אי-ספיקת הלבלב, [[תסמונת המעי הקצר]], [[Whipple's disease|מחלת וויפל]], [[צליאק|מחלת הצליאק]] הן מעט פחות סבירות אולם צריכות להילקח בחשבון.<ref name="Oxford">{{cite book|url=http://otm.oxfordmedicine.com/|title=The Oxford Textbook of Medicine|publisher=Oxford University Press|year=2003|isbn=0-19-262922-0|edition=4th|editor1=Warrell D.A.|editor2=Cox T.M.|editor3=Firth J.D.|editor4=Benz E.J.}}</ref> האבחנה המבדלת יכולה להיות מסובכת במקצת, אם האדם מציג רק [[הקאה|הקאות]] או [[שלשול|שלשולים]] (ולא את שניהם).<ref name="EBMED2010">{{cite journal|url=http://www.ebmedicine.net/topics.php?paction=showTopic&topic_id=229|title=Pediatric Emergency Medicine Practice Acute Gastroenteritis — An Update|last=Singh|first=Amandeep|date=July 2010|journal=Emergency Medicine Practice|issue=7|volume=7}}</ref>
סיבות פוטנציאליות אחרות של סימנים, סימפטומים המחקים את אלה של דלקת הקיבה והמעיים שיש לשלול כוללים [[דלקת התוספתן]],  [[מחלות מעי דלקתיות]], [[דלקת בדרכי השתן|זיהומים בדרכי השתן]], [[סוכרת]].{{הערה| Webb, A; Starr, M (April 2005). "Acute gastroenteritis in children.". Australian family physician. 34 (4): 227–31. PMID 15861741.}} אי-ספיקת הלבלב, [[תסמונת המעי הקצר]], [[Whipple's disease|מחלת וויפל]], [[צליאק|מחלת הצליאק]] הן מעט פחות סבירות אולם צריכות להילקח בחשבון.{{הערה| Warrell D.A.; Cox T.M.; Firth J.D.; Benz E.J., eds. (2003). The Oxford Textbook of Medicine (4th ed.). Oxford University Press. ISBN 0-19-262922-0.}} האבחנה המבדלת יכולה להיות מסובכת במקצת, אם האדם מציג רק [[הקאה|הקאות]] או [[שלשול|שלשולים]] (ולא את שניהם).{{הערה| Singh, Amandeep (July 2010). "Pediatric Emergency Medicine Practice Acute Gastroenteritis — An Update". Emergency Medicine Practice. 7 (7).}}


דלקת התוספתן עשויה להתאפיין בהקאות, כאב בטן, וכמות קטנה של שלשול ב-33% מהמקרים.<ref name="EBMED2010">{{cite journal|url=http://www.ebmedicine.net/topics.php?paction=showTopic&topic_id=229|title=Pediatric Emergency Medicine Practice Acute Gastroenteritis — An Update|last=Singh|first=Amandeep|date=July 2010|journal=Emergency Medicine Practice|issue=7|volume=7}}</ref> זאת בניגוד לכמות גדולה של שלשול שאופיינית מאוד לדלקת הקיבה והמעיים.<ref name="EBMED2010">{{cite journal|url=http://www.ebmedicine.net/topics.php?paction=showTopic&topic_id=229|title=Pediatric Emergency Medicine Practice Acute Gastroenteritis — An Update|last=Singh|first=Amandeep|date=July 2010|journal=Emergency Medicine Practice|issue=7|volume=7}}</ref> דלקות ריאות או דלקת בדרכי השתן אצל ילדים עלול לגרום גם הקאות או שלשול.<ref name="EBMED2010">{{cite journal|url=http://www.ebmedicine.net/topics.php?paction=showTopic&topic_id=229|title=Pediatric Emergency Medicine Practice Acute Gastroenteritis — An Update|last=Singh|first=Amandeep|date=July 2010|journal=Emergency Medicine Practice|issue=7|volume=7}}</ref> [[חמצת קטוטית סוכרתית]] (DKA) תאופיין בכאב בטן, בחילות, הקאות, אבל ברוב המקרים לא תכלול שלשול.<ref name="EBMED2010">{{cite journal|url=http://www.ebmedicine.net/topics.php?paction=showTopic&topic_id=229|title=Pediatric Emergency Medicine Practice Acute Gastroenteritis — An Update|last=Singh|first=Amandeep|date=July 2010|journal=Emergency Medicine Practice|issue=7|volume=7}}</ref> מחקר אחד מצא כי 17% של ילדים שסובלים מDKA אובחנו תחילה כסובלים מדלקת הקיבה והמעיים.<ref name="EBMED2010">{{cite journal|url=http://www.ebmedicine.net/topics.php?paction=showTopic&topic_id=229|title=Pediatric Emergency Medicine Practice Acute Gastroenteritis — An Update|last=Singh|first=Amandeep|date=July 2010|journal=Emergency Medicine Practice|issue=7|volume=7}}</ref>
דלקת התוספתן עשויה להתאפיין בהקאות, כאב בטן, וכמות קטנה של שלשול ב-33% מהמקרים. זאת בניגוד לכמות גדולה של שלשול שאופיינית מאוד לדלקת הקיבה והמעיים. דלקות ריאות או דלקת בדרכי השתן אצל ילדים עלול לגרום גם הקאות או שלשול.[[חמצת קטוטית סוכרתית]] (DKA) תאופיין בכאב בטן, בחילות, הקאות, אבל ברוב המקרים לא תכלול שלשול. מחקר אחד מצא כי 17% של ילדים שסובלים מDKA אובחנו תחילה כסובלים מדלקת הקיבה והמעיים.{{הערה| Singh, Amandeep (July 2010). "Pediatric Emergency Medicine Practice Acute Gastroenteritis — An Update". Emergency Medicine Practice. 7 (7).}}


== מניעת דלקת הקיבה והמעיים ==
== מניעת דלקת הקיבה והמעיים ==
שורה 67: שורה 67:


=== חיסון ===
=== חיסון ===
בשל יעילותו ובטיחותו של החיסון ב-2009 [[ארגון הבריאות העולמי]] המליץ על חיסון [[Rotavirus|לרוטה-וירוס]] (rotavirus) שיהיה מוצע לכל הילדים ברחבי העולם.<ref name="Sz2010">{{cite journal|title=Gastrointestinal infections in the pediatric population.|last=Szajewska|first=H|date=January 2010|journal=Current Opinion in Gastroenterology|issue=1|doi=10.1097/MOG.0b013e328333d799|volume=26|pages=36–44|pmid=19887936|author2=Dziechciarz, P}}</ref><ref name="WHORota2009">{{cite journal|url=http://www.who.int/wer/2009/wer8451_52.pdf|title=Rotavirus vaccines: an update|last=World Health Organization|date=December 2009|journal=Weekly epidemiological record|issue=84|volume=51–52|pages=533–540|format=PDF|pmid=20034143|accessdate=10 May 2012}}</ref> בנוסף, שני סוגי חיסון מסחריים לנגיף קיימים וכמה נוספים נמצאים בפיתוח.<ref name="WHORota2009">{{cite journal|url=http://www.who.int/wer/2009/wer8451_52.pdf|title=Rotavirus vaccines: an update|last=World Health Organization|date=December 2009|journal=Weekly epidemiological record|issue=84|volume=51–52|pages=533–540|format=PDF|pmid=20034143|accessdate=10 May 2012}}</ref> באפריקה ואסיה החיסונים הפחיתו את אחוזי הסובלים מדלקת הקיבה והמעיים בקרב תינוקות<ref name="WHORota2009">{{cite journal|url=http://www.who.int/wer/2009/wer8451_52.pdf|title=Rotavirus vaccines: an update|last=World Health Organization|date=December 2009|journal=Weekly epidemiological record|issue=84|volume=51–52|pages=533–540|format=PDF|pmid=20034143|accessdate=10 May 2012}}</ref> מדינות שיישמו תוכניות חיסון לאומיות ראו ירידה בשיעורי וחומרת המחלה.<ref>{{cite journal|url=http://www.landesbioscience.com/journals/vaccines/article/15511/?nocache=1111012137|title=Summary of effectiveness and impact of rotavirus vaccination with the oral pentavalent rotavirus vaccine: a systematic review of the experience in industrialized countries|date=July 2011|journal=Human Vaccines|issue=7|doi=10.4161/hv.7.7.15511|volume=7|pages=734–748|pmid=21734466|vauthors=Giaquinto C, Dominiak-Felden G, Van Damme P, Myint TT, Maldonado YA, Spoulou V, Mast TC, Staat MA|accessdate=10 May 2012}}</ref><ref>{{cite journal|url=http://www.landesbioscience.com/journals/vaccines/article/11278/?nocache=531156378|title=Performance of rotavirus vaccines in developed and developing countries|last=Jiang|first=V|date=July 2010|journal=Human Vaccines|issue=7|doi=10.4161/hv.6.7.11278|volume=6|pages=532–542|pmc=3322519|pmid=20622508|author2=Jiang B|author3=Tate J|author4=Parashar UD|author5=Patel MM|accessdate=10 May 2012}}</ref> חיסון זה עשוי גם למנוע מחלות לילדים שאינם מחוסנים על-ידי הפחתת מספר מחזורי הזיהומים.<ref>{{cite journal|title=Real-world impact of rotavirus vaccination.|last=Patel|first=MM|date=January 2011|journal=The Pediatric Infectious Disease Journal|issue=1 Suppl|doi=10.1097/INF.0b013e3181fefa1f|volume=30|pages=S1–5|pmid=21183833|author2=Steele, D|author3=Gentsch, JR|author4=Wecker, J|author5=Glass, RI|author6=Parashar, UD}}</ref> מאז שנת 2000, יישום של תכנית החיסונים בארה"ב הצליחה להפחית באופן משמעותי את מספר המקרים של שלשול עד ל80%.<ref name="CDC Rota">{{cite journal|url=http://www.cdc.gov/mmwr/preview/mmwrhtml/mm5725a6.htm|title=Delayed onset and diminished magnitude of rotavirus activity—United States, November 2007–May 2008|last=US Center for Disease Control and Prevention|journal=Morbidity and Mortality Weekly Report|issue=25|year=2008|volume=57|pages=697–700|pmid=18583958|accessdate=3 May 2012}}</ref><ref>{{cite journal|url=http://www.cdc.gov/mmwr/preview/mmwrhtml/mm5841a2.htm|title=Reduction in rotavirus after vaccine introduction—United States, 2000–2009|date=October 2009|journal=MMWR Morb. Mortal. Wkly. Rep.|issue=41|volume=58|pages=1146–9|pmid=19847149}}</ref><ref>{{cite journal|title=Uptake, impact, and effectiveness of rotavirus vaccination in the United States: review of the first 3 years of postlicensure data.|last=Tate|first=JE|date=January 2011|journal=The Pediatric Infectious Disease Journal|issue=1 Suppl|doi=10.1097/INF.0b013e3181fefdc0|volume=30|pages=S56–60|pmid=21183842|author2=Cortese, MM|author3=Payne, DC|author4=Curns, AT|author5=Yen, C|author6=Esposito, DH|author7=Cortes, JE|author8=Lopman, BA|author9=Patel, MM|author10=Gentsch, JR|author11=Parashar, UD}}</ref> את המנה הראשונה של החיסון יש לתת לתינוקות בגילאים של בין 6 ל-15 שבועות.<ref name="Sz2010">{{cite journal|title=Gastrointestinal infections in the pediatric population.|last=Szajewska|first=H|date=January 2010|journal=Current Opinion in Gastroenterology|issue=1|doi=10.1097/MOG.0b013e328333d799|volume=26|pages=36–44|pmid=19887936|author2=Dziechciarz, P}}</ref> [[חיסון נגד כולרה|חיסון אוראלי נגד כולרה]] נמצא יעיל להפחתת הסיכוי למחלה עד ל50-60%.<ref>{{cite journal|title=Oral vaccines for preventing cholera.|last=Sinclair|first=D|date=16 March 2011|journal=Cochrane Database of Systematic Reviews|issue=3|doi=10.1002/14651858.CD008603.pub2|pages=CD008603|pmid=21412922|editor1-last=Sinclair|editor1-first=David|author2=Abba, K|author3=Zaman, K|author4=Qadri, F|author5=Graves, PM}}</ref>
בשל יעילותו ובטיחותו של החיסון ב-2009 [[ארגון הבריאות העולמי]] המליץ על חיסון [[Rotavirus|לרוטה-וירוס]] (rotavirus) שיוצע לכלל הילדים ברחבי העולם.{{הערה|Szajewska, H; Dziechciarz, P (January 2010). "Gastrointestinal infections in the pediatric population.". Current Opinion in Gastroenterology. 26 (1): 36–44. doi:10.1097/MOG.0b013e328333d799. PMID 19887936.}}{{הערה| World Health Organization (December 2009). "Rotavirus vaccines: an update" (PDF). Weekly epidemiological record. 51–52 (84): 533–540. PMID 20034143. Retrieved 10 May 2012.}} בנוסף, שני סוגי חיסון מסחריים לנגיף קיימים וכמה נוספים נמצאים בפיתוח. באפריקה ואסיה החיסונים הפחיתו את אחוזי הסובלים מדלקת הקיבה והמעיים בקרב תינוקות.{{הערה| World Health Organization (December 2009). "Rotavirus vaccines: an update" (PDF). Weekly epidemiological record. 51–52 (84): 533–540. PMID 20034143. Retrieved 10 May 2012.}} מדינות שיישמו תוכניות חיסון לאומיות ראו ירידה בשיעורי וחומרת המחלה.{{הערה| Patel, MM; Steele, D; Gentsch, JR; Wecker, J; Glass, RI; Parashar, UD (January 2011). "Real-world impact of rotavirus vaccination.". The Pediatric Infectious Disease Journal. 30 (1 Suppl): S1–5. doi:10.1097/INF.0b013e3181fefa1f. }} חיסון זה עשוי גם למנוע מחלות לילדים שאינם מחוסנים על-ידי הפחתת מספר מחזורי הזיהומים.{{הערה| Patel, MM; Steele, D; Gentsch, JR; Wecker, J; Glass, RI; Parashar, UD (January 2011). "Real-world impact of rotavirus vaccination.". The Pediatric Infectious Disease Journal. 30 (1 Suppl): S1–5. doi:10.1097/INF.0b013e3181fefa1f. }} מאז שנת 2000, יישום של תכנית החיסונים בארה"ב הצליחה להפחית באופן משמעותי את מספר המקרים של שלשול עד ל80%.{{הערה| US Center for Disease Control and Prevention (2008). "Delayed onset and diminished magnitude of rotavirus activity—United States, November 2007–May 2008". Morbidity and Mortality Weekly Report. 57 (25): 697–700. PMID 18583958. Retrieved 3 May 2012.}}{{הערה|"Reduction in rotavirus after vaccine introduction—United States, 2000–2009". MMWR Morb. Mortal. Wkly. Rep. 58 (41): 1146–9. October 2009. PMID 19847149.}}{{הערה| Tate, JE; Cortese, MM; Payne, DC; Curns, AT; Yen, C; Esposito, DH; Cortes, JE; Lopman, BA; Patel, MM; Gentsch, JR; Parashar, UD (January 2011). "Uptake, impact, and effectiveness of rotavirus vaccination in the United States: review of the first 3 years of postlicensure data.". The Pediatric Infectious Disease Journal. 30 (1 Suppl): S56–60. doi:10.1097/INF.0b013e3181fefdc0. PMID 21183842.}} את המנה הראשונה של החיסון יש לתת לתינוקות בגילאים של בין 6 ל-15 שבועות.{{הערה| Szajewska, H; Dziechciarz, P (January 2010). "Gastrointestinal infections in the pediatric population.". Current Opinion in Gastroenterology. 26 (1): 36–44. doi:10.1097/MOG.0b013e328333d799. PMID 19887936.}}[[חיסון נגד כולרה|חיסון אוראלי נגד כולרה]] נמצא יעיל להפחתת הסיכוי למחלה עד ל50-60%.{{הערה| Sinclair, D; Abba, K; Zaman, K; Qadri, F; Graves, PM (16 March 2011). Sinclair, David, ed. "Oral vaccines for preventing cholera.". Cochrane Database of Systematic Reviews (3): CD008603. doi:10.1002/14651858.CD008603.pub2. PMID 21412922.}}


== טיפול ==
== טיפול ==
דלקת הקיבה והמעיים היא בדר"כ מחלה אשר תטופל עצמית ואינה דורשת טיפול תרופתי.<ref name="NICE2009">{{cite web|url=http://guidance.nice.org.uk/CG84|title=Management of acute diarrhoea and vomiting due to gastoenteritis in children under 5|date=April 2009|work=National Institute of Clinical Excellence}}</ref> הטיפול המועדף בחולים עם התייבשות מתונה היא החזרת נוזלים דרך הפה. (כלומר בשתיית מים).<ref name="BMJ2007">{{cite journal|title=Acute gastroenteritis in children.|last=Elliott|first=EJ|date=6 January 2007|journal=BMJ (Clinical research ed.)|issue=7583|doi=10.1136/bmj.39036.406169.80|volume=334|pages=35–40|pmc=1764079|pmid=17204802}}</ref> לילדים בסיכון של התייבשות מהקאות, נטילת מנה אחת של [[תרופה]] נוגדת הקאות עשוי להיות מועיל כמו כן, נטילת כאב נוגד כאבים ובפרט כאב בטן- בהתייעצות עם גורם רפואי.<ref name="Fedorowicz2011">{{Cite journal|url=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21901699|title=Antiemetics for reducing vomiting related to acute gastroenteritis in children and adolescents|last=Fedorowicz|first=Zbys|last2=Jagannath|first2=Vanitha A.|date=2011-09-07|journal=The Cochrane Database of Systematic Reviews|issue=9|doi=10.1002/14651858.CD005506.pub5|pages=CD005506|issn=1469-493X|pmid=21901699|last3=Carter|first3=Ben}}</ref><ref>{{cite journal|title=Hyoscine butylbromide: a review of its use in the treatment of abdominal cramping and pain|journal=Drugs|issue=9|doi=10.2165/00003495-200767090-00007|year=2007|volume=67|pages=1343–57|pmid=17547475|author=Tytgat GN}}</ref>
דלקת הקיבה והמעיים היא בדר"כ מחלה אשר תטופל עצמית ואינה דורשת טיפול תרופתי. הטיפול המועדף בחולים עם התייבשות מתונה היא החזרת נוזלים דרך הפה.{{הערה| "Management of acute diarrhoea and vomiting due to gastoenteritis in children under 5". National Institute of Clinical Excellence. April 2009.}} (כלומר בשתיית מים). לילדים בסיכון של התייבשות מהקאות, נטילת מנה אחת של [[תרופה]] נוגדת הקאות עשוי להיות מועיל כמו כן, נטילת כאב נוגד כאבים ובפרט כאב בטן- בהתייעצות עם גורם רפואי.{{הערה| Fedorowicz, Zbys; Jagannath, Vanitha A.; Carter, Ben (2011-09-07). "Antiemetics for reducing vomiting related to acute gastroenteritis in children and adolescents". The Cochrane Database of Systematic Reviews (9): CD005506. doi:10.1002/14651858.CD005506.pub5. ISSN 1469-493X. PMID 21901699.}}


=== טיפול בהתייבשות ===
=== טיפול בהתייבשות ===
הטיפול הראשוני של דלקת הקיבה והמעיים הן בילדים והן במבוגרים היא הטיפול [[התייבשות|בהתייבשות]]. עדיף שהטיפול יהיה על ידי שתיית המים, אם כי לעיתים [[עירוי|עירוי תוך ורידי]] של נוזלים עשוי להיות נחוץ במקרה ויש ירידה ברמת ההכרה או אם מדובר בהתייבשות חמורה.<ref>{{cite web|url=http://www.bestbets.org/bets/bet.php?id=1039|title=BestBets: Fluid Treatment of Gastroenteritis in Adults}}</ref><ref>{{cite journal|title=Diagnosis and management of dehydration in children|date=October 2009|journal=Am Fam Physician|issue=7|volume=80|pages=692–6|pmid=19817339|vauthors=Canavan A, Arant BS}}</ref> שתיית משקאות המורכבים בעיקר מסוכרים פשוטים, כגון [[משקה מוגז|משקאות קלים]] ומיצי פירות, לא מומלצים לילדים מתחת לגיל 5 מכיוון שהם עלולים לגרום [[שלשול|לשלשולים]].<ref name="NICE2009">{{cite web|url=http://guidance.nice.org.uk/CG84|title=Management of acute diarrhoea and vomiting due to gastoenteritis in children under 5|date=April 2009|work=National Institute of Clinical Excellence}}</ref>
הטיפול הראשוני של דלקת הקיבה והמעיים הן בילדים והן במבוגרים היא הטיפול [[התייבשות|בהתייבשות]].{{הערה| "BestBets: Fluid Treatment of Gastroenteritis in Adults".}}{{הערה| Canavan A, Arant BS (October 2009). "Diagnosis and management of dehydration in children". Am Fam Physician. 80 (7): 692–6. PMID 19817339.}} עדיף שהטיפול יהיה על ידי שתיית המים, אם כי לעיתים [[עירוי|עירוי תוך ורידי]] של נוזלים עשוי להיות נחוץ במקרה ויש ירידה ברמת ההכרה או אם מדובר בהתייבשות חמורה. שתיית משקאות המורכבים בעיקר מסוכרים פשוטים, כגון [[משקה מוגז|משקאות קלים]] ומיצי פירות, לא מומלצים לילדים מתחת לגיל 5 מכיוון שהם עלולים לגרום [[שלשול|לשלשולים]]{{הערה| Gregorio GV, Gonzales ML, Dans LF, Martinez EG (2009). Gregorio GV, ed. "Polymer-based oral rehydration solution for treating acute watery diarrhoea". Cochrane Database Syst Rev (2): CD006519. doi:10.1002/14651858.CD006519.pub2. PMID 19370638.}}


=== תזונה ===
=== תזונה ===
תזונה ללא לקטוז או תזונה שמקפידה על הפחתת לקטוז לא נמצאה יעילה תמיד למניעת שלשולים.<ref name="MMWR2003">{{cite journal|url=http://www.cdc.gov/mmwr/preview/mmwrhtml/rr5216a1.htm|title=Managing acute gastroenteritis among children: oral rehydration, maintenance, and nutritional therapy|date=November 2003|journal=MMWR Recomm Rep|issue=RR-16|volume=52|pages=1–16|pmid=14627948|vauthors=King CK, Glass R, Bresee JS, Duggan C}}</ref> נמצא שעדיף שילדים ימשיכו את הרגלי התזונה הרגילה שלהם במהלך פרקי הזמן שבהם הם סובלים [[שלשול|משלשול]], חוץ מהיוצא מן הכלל שהוא להימנע ממזון עתיר [[חד-סוכר|סוכרים]].<ref name="MMWR2003">{{cite journal|url=http://www.cdc.gov/mmwr/preview/mmwrhtml/rr5216a1.htm|title=Managing acute gastroenteritis among children: oral rehydration, maintenance, and nutritional therapy|date=November 2003|journal=MMWR Recomm Rep|issue=RR-16|volume=52|pages=1–16|pmid=14627948|vauthors=King CK, Glass R, Bresee JS, Duggan C}}</ref>
תזונה ללא לקטוז או תזונה שמקפידה על הפחתת לקטוז לא נמצאה יעילה תמיד למניעת שלשולים. נמצא שעדיף שילדים ימשיכו את הרגלי התזונה הרגילה שלהם במהלך פרקי הזמן שבהם הם סובלים [[שלשול|משלשול]], חוץ מהיוצא מן הכלל שהוא להימנע ממזון עתיר [[חד-סוכר|סוכרים]].{{הערה| King CK, Glass R, Bresee JS, Duggan C (November 2003). "Managing acute gastroenteritis among children: oral rehydration, maintenance, and nutritional therapy". MMWR Recomm Rep. 52 (RR-16): 1–16. PMID 14627948.}}


מספר מוצרי [[פרוביוטיקה]] הוכחו כמועילים בהפחתת משך זמן המחלה ותדירותה.<ref>{{cite journal|title=Probiotics for treating acute infectious diarrhoea|journal=Cochrane Database Syst Rev|issue=11|doi=10.1002/14651858.CD003048.pub3|year=2010|volume=11|pages=CD003048|pmid=21069673|vauthors=Allen SJ, Martinez EG, Gregorio GV, Dans LF|editor1-last=Allen|editor1-first=Stephen J}}</ref><ref>{{cite journal|title=Efficacy and safety of Saccharomyces boulardii for acute diarrhea.|last2=Salehi-Abargouei|first2=A|date=Jul 2014|journal=Pediatrics|issue=1|doi=10.1542/peds.2013-3950|volume=134|pages=e176-91|pmid=24958586|last3=Akbari|first3=V|last1=Feizizadeh|first1=S}}</ref> הם גם יכולים להיות שימושיים במניעת ובטיפול [[שלשול|בשלשול]] שקשור לנטילת אנטיביוטיקה.<ref>{{cite journal|title=Probiotics for the prevention and treatment of antibiotic-associated diarrhea: a systematic review and meta-analysis.|last=Hempel|first=S|date=9 May 2012|journal=JAMA: the Journal of the American Medical Association|issue=18|doi=10.1001/jama.2012.3507|volume=307|pages=1959–69|pmid=22570464|author2=Newberry, SJ|author3=Maher, AR|author4=Wang, Z|author5=Miles, JN|author6=Shanman, R|author7=Johnsen, B|author8=Shekelle, PG}}</ref> מוצרי חלב מותססים (כמו [[יוגורט]]) באופן דומה נמצא מועיל.<ref>{{cite web|url=http://www.bestbets.org/bets/bet.php?id=1000|title=Does yogurt decrease acute diarrhoeal symptoms in children with acute gastroenteritis?|date=June 2007|last=Mackway-Jones|first=Kevin|work=BestBets}}</ref> תוספי [[אבץ]] נמצאו אפקטיביים גם לטיפול וגם למניעת שלשולים בקרב ילדים בעולם המתפתח.<ref>{{cite journal|title=Oral rehydration salts, zinc supplement and rota virus vaccine in the management of childhood acute diarrhea.|last=Telmesani|first=AM|date=May 2010|journal=Journal of family and community medicine|issue=2|doi=10.4103/1319-1683.71988|volume=17|pages=79–82|pmc=3045093|pmid=21359029}}</ref>
מספר מוצרי [[פרוביוטיקה]] הוכחו כמועילים בהפחתת משך זמן המחלה ותדירותה.{{הערה| Allen SJ, Martinez EG, Gregorio GV, Dans LF (2010). Allen SJ, ed. "Probiotics for treating acute infectious diarrhoea". Cochrane Database Syst Rev. 11 (11): CD003048. doi:10.1002/14651858.CD003048.pub3. PMID 21069673}}{{הערה| Feizizadeh, S; Salehi-Abargouei, A; Akbari, V (Jul 2014). "Efficacy and safety of Saccharomyces boulardii for acute diarrhea.". Pediatrics. 134 (1): e176–91. doi:10.1542/peds.2013-3950. PMID 24958586.}} הם גם יכולים להיות שימושיים במניעת ובטיפול [[שלשול|בשלשול]] שקשור לנטילת אנטיביוטיקה.{{הערה| Hempel, S; Newberry, SJ; Maher, AR; Wang, Z; Miles, JN; Shanman, R; Johnsen, B; Shekelle, PG (9 May 2012). "Probiotics for the prevention and treatment of antibiotic-associated diarrhea: a systematic review and meta-analysis.". JAMA: the Journal of the American Medical Association. 307 (18): 1959–69. doi:10.1001/jama.2012.3507. PMID 22570464.}} מוצרי חלב מותססים (כמו [[יוגורט]]) באופן דומה נמצא מועיל.{{הערה| Mackway-Jones, Kevin (June 2007). "Does yogurt decrease acute diarrhoeal symptoms in children with acute gastroenteritis?". BestBets.}} תוספי [[אבץ]] נמצאו אפקטיביים גם לטיפול וגם למניעת שלשולים בקרב ילדים בעולם המתפתח.{{הערה| Telmesani, AM (May 2010). "Oral rehydration salts, zinc supplement and rota virus vaccine in the management of childhood acute diarrhea.". Journal of family and community medicine. 17 (2): 79–82. doi:10.4103/1319-1683.71988. PMC 3045093Freely accessible. PMID 21359029.}}


=== תרופה נגד בחילה ===
=== תרופה נגד בחילה ===
תרופות נגד בחילות עשויות להיות מועילות לטיפול נגד הקאות אצל ילדים.<ref name="EBMED2010">{{cite journal|url=http://www.ebmedicine.net/topics.php?paction=showTopic&topic_id=229|title=Pediatric Emergency Medicine Practice Acute Gastroenteritis — An Update|last=Singh|first=Amandeep|date=July 2010|journal=Emergency Medicine Practice|issue=7|volume=7}}</ref>
תרופות נגד בחילות עשויות להיות מועילות לטיפול נגד הקאות אצל ילדים{{הערה| Fedorowicz, Zbys; Jagannath, Vanitha A.; Carter, Ben (2011-09-07). "Antiemetics for reducing vomiting related to acute gastroenteritis in children and adolescents". The Cochrane Database of Systematic Reviews (9): CD005506. doi:10.1002/14651858.CD005506.pub5. ISSN 1469-493X. PMID 21901699}}.


=== אנטיביוטיקה ===
=== אנטיביוטיקה ===
אנטיביוטיקה לא נחוצה בדרך כלל במהלך טיפול בדלקת הקיבה והמעיים, למרות שלפעמים מומלץ לנטול [[אנטיביוטיקה]] אם התסמינים חמורים במיוחד<ref>{{cite journal|title=Antibiotics for the treatment of dysentery in children|date=April 2010|journal=Int J Epidemiol|issue=Suppl 1|doi=10.1093/ije/dyq024|volume=39|pages=i70–4|pmc=2845863|pmid=20348130|vauthors=Traa BS, Walker CL, Munos M, Black RE}}</ref> [[ארגון הבריאות העולמי]] (WHO) המליץ לילדים צעירים שיש להם שלשולים דמיים בשילוב עם חום ליטול [[אנטיביוטיקה|אנטביוטיקה]].<ref name="EBMED2010">{{cite journal|url=http://www.ebmedicine.net/topics.php?paction=showTopic&topic_id=229|title=Pediatric Emergency Medicine Practice Acute Gastroenteritis — An Update|last=Singh|first=Amandeep|date=July 2010|journal=Emergency Medicine Practice|issue=7|volume=7}}</ref>[[קובץ:Diarrhoeal_diseases_world_map-Deaths_per_million_persons-WHO2012.svg|ממוזער|מקרי מוות עקב diarrhoeal ומחלות לכל מיליון בני אדם בשנת 2012 {{refbegin|3}}{{legend|#ffff20|0-2}}{{legend|#ffe820|3-10}}{{legend|#ffd820|11-18}}{{legend|#ffc020|19-30}}{{legend|#ffa020|31-46}}{{legend|#ff9a20|47-80}}{{legend|#f08015|81-221}}{{legend|#e06815|222-450}}{{legend|#d85010|451-606}}{{legend|#d02010|607-1799}}{{refend}}|194x194 פיקסלים]]
אנטיביוטיקה לא נחוצה בדרך כלל במהלך טיפול בדלקת הקיבה והמעיים, למרות שלפעמים מומלץ לנטול [[אנטיביוטיקה]] אם התסמינים חמורים במיוחד.{{הערה|Traa BS, Walker CL, Munos M, Black RE (April 2010). "Antibiotics for the treatment of dysentery in children". Int J Epidemiol. 39 (Suppl 1): i70–4. doi:10.1093/ije/dyq024. PMC 2845863Freely accessible. PMID 20348130.}} [[ארגון הבריאות העולמי]] (WHO) המליץ לילדים צעירים שיש להם שלשולים דמיים בשילוב עם חום ליטול [[אנטיביוטיקה|אנטביוטיקה]].{{הערה| Singh, Amandeep (July 2010). "Pediatric Emergency Medicine Practice Acute Gastroenteritis — An Update". Emergency Medicine Practice. 7 (7).}}[[קובץ:Diarrhoeal_diseases_world_map-Deaths_per_million_persons-WHO2012.svg|ממוזער|מקרי מוות עקב diarrhoeal ומחלות לכל מיליון בני אדם בשנת 2012 {{refbegin|3}}{{legend|#ffff20|0-2}}{{legend|#ffe820|3-10}}{{legend|#ffd820|11-18}}{{legend|#ffc020|19-30}}{{legend|#ffa020|31-46}}{{legend|#ff9a20|47-80}}{{legend|#f08015|81-221}}{{legend|#e06815|222-450}}{{legend|#d85010|451-606}}{{legend|#d02010|607-1799}}{{refend}}|194x194 פיקסלים]]

== אפידמיולוגיה ==
== אפידמיולוגיה ==
ההערכה היא כי יש שלושה עד חמישה מיליארד מקרים של דלקת הקיבה והמעיים מדי שנה. כתוצאה מכך יש כ1.4&#x20;מיליון מקרי מוות שמתרחשים ברחבי העולם על בסיס שנתי.<ref name="BMJ2007">{{cite journal|title=Acute gastroenteritis in children.|last=Elliott|first=EJ|date=6 January 2007|journal=BMJ (Clinical research ed.)|issue=7583|doi=10.1136/bmj.39036.406169.80|volume=334|pages=35–40|pmc=1764079|pmid=17204802}}</ref><ref name="Loz2012">{{cite journal|title=Global and regional mortality from 235 causes of death for 20 age groups in 1990 and 2010: a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2010.|last=Lozano|first=R|date=Dec 15, 2012|journal=Lancet|issue=9859|doi=10.1016/S0140-6736(12)61728-0|volume=380|pages=2095–128|pmid=23245604}}</ref> ילדים שחיים [[מדינה מתפתחת|במדינות מתפתחות]] נמצאו המשופעים ביותר מהמחלה.<ref name="Web09">{{cite book|url=https://books.google.com/books?id=pZ9fpHtvOGYC&pg=PA79|title=Communicable disease epidemiology and control : a global perspective|last=Webber|first=Roger|publisher=Cabi|year=2009|isbn=978-1-84593-504-7|edition=3rd|location=Wallingford, Oxfordshire|page=79}}</ref> יותר מ-450,000 של אלה שנפטרים בשל [[נגיף|הנגיף]] מדי שנה הם ילדים מתחת לגיל חמש.<ref name="Rota2012">{{cite journal|title=2008 estimate of worldwide rotavirus-associated mortality in children younger than 5 years before the introduction of universal rotavirus vaccination programmes: a systematic review and meta-analysis|date=February 2012|journal=The Lancet Infectious Diseases|issue=2|doi=10.1016/S1473-3099(11)70253-5|volume=12|pages=136–41|pmid=22030330|vauthors=Tate JE, Burton AH, Boschi-Pinto C, Steele AD, Duque J, Parashar UD}}</ref><ref>{{cite journal|url=http://www.who.int/wer/2008/wer8347.pdf|title=Global networks for surveillance of rotavirus gastroenteritis, 2001–2008|last=World Health Organization|date=November 2008|journal=Weekly Epidemiological Record|issue=83|volume=47|pages=421–428|format=PDF|pmid=19024780|accessdate=10 May 2012}}</ref> [[כולרה|הכולרה]] גורמת לתחלואה של בין שלושה עד חמישה מיליון מקרים ולמוות של כ-100,000 אנשים בשנה.<ref name="Cholera11">{{cite journal|title=Cholera in the 21st century.|last=Charles|first=RC|date=October 2011|journal=Current Opinion in Infectious Diseases|issue=5|doi=10.1097/QCO.0b013e32834a88af|volume=24|pages=472–7|pmid=21799407|author2=Ryan, ET}}</ref> בעולם המתפתח, ילדים בגילאים של עד שנתיים, לעתים קרובות מקבלים שש פעמים או יותר זיהומים בשנה שמובילים לדלקת הקיבה והמעיים.<ref name="M93">{{cite book|title=Mandell, Douglas, and Bennett's principles and practice of infectious diseases|last=Dolin|first=[edited by] Gerald L. Mandell, John E. Bennett, Raphael|publisher=Churchill Livingstone/Elsevier|year=2010|isbn=0-443-06839-9|edition=7th|location=Philadelphia, PA|chapter=93}}</ref> כולרה פחות נפוצה אצל מבוגרים, בין היתר בשל יכולתם לפתח [[חסינות (רפואה)|חסינות]].<ref name="Eck2011">{{cite journal|title=Viral gastroenteritis in adults|date=January 2011|journal=Recent Patents on Anti-infective Drug Discovery|issue=1|doi=10.2174/157489111794407877|volume=6|pages=54–63|pmid=21210762|vauthors=Eckardt AJ, Baumgart DC}}</ref>
ההערכה היא כי יש שלושה עד חמישה מיליארד מקרים של דלקת הקיבה והמעיים מדי שנה.{{הערה| Elliott, EJ (6 January 2007). "Acute gastroenteritis in children.". BMJ (Clinical research ed.). 334 (7583): 35–40. doi:10.1136/bmj.39036.406169.80. PMC 1764079Freely accessible. PMID 17204802.}}{{הערה| Lozano, R (Dec 15, 2012). "Global and regional mortality from 235 causes of death for 20 age groups in 1990 and 2010: a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2010.". Lancet. 380 (9859): 2095–128. doi:10.1016/S0140-6736(12)61728-0. PMID 23245604.}} כתוצאה מכך יש כ1.4&#x20;מיליון מקרי מוות שמתרחשים ברחבי העולם על בסיס שנתי.{{הערה| Webber, Roger (2009). Communicable disease epidemiology and control : a global perspective (3rd ed.). Wallingford, Oxfordshire: Cabi. p. 79. ISBN 978-1-84593-504-7.}} ילדים שחיים [[מדינה מתפתחת|במדינות מתפתחות]] נמצאו המשופעים ביותר מהמחלה.{{הערה| Dolin, [edited by] Gerald L. Mandell, John E. Bennett, Raphael (2010). "93". Mandell, Douglas, and Bennett's principles and practice of infectious diseases (7th ed.). Philadelphia, PA: Churchill Livingstone/Elsevier. ISBN 0-443-06839-9.}} יותר מ-450,000 של אלה שנפטרים בשל [[נגיף|הנגיף]] מדי שנה הם ילדים מתחת לגיל חמש.{{הערה| Tate JE, Burton AH, Boschi-Pinto C, Steele AD, Duque J, Parashar UD (February 2012). "2008 estimate of worldwide rotavirus-associated mortality in children younger than 5 years before the introduction of universal rotavirus vaccination programmes: a systematic review and meta-analysis". The Lancet Infectious Diseases. 12 (2): 136–41. doi:10.1016/S1473-3099(11)70253-5. PMID 22030330.}} [[כולרה|הכולרה]] גורמת לתחלואה של בין שלושה עד חמישה מיליון מקרים ולמוות של כ-100,000 אנשים בשנה.{{הערה| Charles, RC; Ryan, ET (October 2011). "Cholera in the 21st century.". Current Opinion in Infectious Diseases. 24 (5): 472–7. doi:10.1097/QCO.0b013e32834a88af. PMID 21799407.}} בעולם המתפתח, ילדים בגילאים של עד שנתיים, לעתים קרובות מקבלים שש פעמים או יותר זיהומים בשנה שמובילים לדלקת הקיבה והמעיים.{{הערה| Dolin, [edited by] Gerald L. Mandell, John E. Bennett, Raphael (2010). "93". Mandell, Douglas, and Bennett's principles and practice of infectious diseases (7th ed.). Philadelphia, PA: Churchill Livingstone/Elsevier. ISBN 0-443-06839-9.}} כולרה פחות נפוצה אצל מבוגרים, בין היתר בשל יכולתם לפתח [[חסינות (רפואה)|חסינות]].{{הערה| Eckardt AJ, Baumgart DC (January 2011). "Viral gastroenteritis in adults". Recent Patents on Anti-infective Drug Discovery. 6 (1): 54–63. doi:10.2174/157489111794407877. PMID 21210762.}}


ב-1980 דלקת הקיבה והמעיים הובילה לכ4.6 מיליון מקרי מוות אצל ילדים, עם רוב המתרחשים בעולם המתפתח.<ref name="Mandell">{{cite book|url=http://www.ppidonline.com/|title=Mandell's Principles and Practices of Infection Diseases|last2=Bennett|first2=John E.|last3=Dolin|first3=Raphael|publisher=Churchill Livingstone|year=2004|isbn=0-443-06643-4|edition=6th|first1=Gerald L.|last1=Mandell}}</ref> מאז, שיעורי התמותה צומצמו באופן משמעותי (כ-1.5 מיליון מקרי מוות מדי שנה) בעיקר בשל כניסתה ושימושה הנרחב של הטיפול הפומי נגד התייבשות.<ref name="Victora2000">{{cite journal|title=Reducing deaths from diarrhoea through oral rehydration therapy|journal=Bull. World Health Organ.|issue=10|year=2000|volume=78|pages=1246–55|pmc=2560623|pmid=11100619|vauthors=Victora CG, Bryce J, Fontaine O, Monasch R}}</ref>
ב-1980 דלקת הקיבה והמעיים הובילה לכ4.6 מיליון מקרי מוות אצל ילדים, עם רוב המתרחשים בעולם המתפתח. מאז, שיעורי התמותה צומצמו באופן משמעותי (כ-1.5 מיליון מקרי מוות מדי שנה) בעיקר בשל כניסתה ושימושה הנרחב של הטיפול הפומי נגד התייבשות.{{הערה| Mandell, Gerald L.; Bennett, John E.; Dolin, Raphael (2004). Mandell's Principles and Practices of Infection Diseases (6th ed.). Churchill Livingstone. ISBN 0-443-06643-4.}}


==ראו גם==
==ראו גם==

גרסה מ־21:54, 28 בדצמבר 2016


שגיאות פרמטריות בתבנית:מחלה
פרמטרים [ שם בלועזית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ דלקת הקיבה והמעיים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

דלקת הקיבה והמעיים
תחום גסטרואנטרולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
גורם Rotavirus, Campylobacter, נורו-וירוס עריכת הנתון בוויקינתונים
תסמינים הקאה, צרבת, עווית, התייבשות, כאב בטן, בחילה, חום, שלשול, abdominal cramps עריכת הנתון בוויקינתונים
טיפול
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 775277 עריכת הנתון בוויקינתונים
MeSH D005759
סיווגים
ICD-11 1A40 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מערכת העיכול

דלקת הקיבה והמעיים (Gastroenteritis) היא דלקת של מערכת העיכול המערבת את הקיבה והמעי הדק[1].הסימנים והתסמינים שהמחלה כוללת הם שילוב של שלשול, הקאות, וכאבי בטן. תסמינים נוספים כמו חום, חוסר אנרגיה והתייבשות עלולים להתרחש גם כן.[2] משך המחלה יהיה בדרך כלל פחות משבועיים.[3]

הגורמים העיקריים לדלקת הקיבה והמעיים הם זיהומים שנגרמים על ידי וירוסים, חיידקים, טפילים ופטריות.[4][5] אולם, הגורם הנפוץ ביותר להתפתחות המחלה הוא וירוסים.[6]אצל ילדים נגיף הרוטה הוא הגורם הנפוץ ביותר להדבקות במחלה.[7] אצל מבוגרים norovirus ו-campylobacter יהיו סוגי הוירוס הנפוצים ביותר.[8] [9]העברה של המחלה עלולה להתרחש עקב אכילת מזון שלא הוכן כראוי, שתיית מים מזוהמים או דרך מגע קרוב עם אדם אשר נגוע במחלה. מכיוון שלא משנה מה גורם המחלה מטפלים בסימפטומים של המחלה אותו הדבר, בדר"כ לא נדרש אבחון של הגורם.[10]

הדרכים למניעת המחלה כוללים: שטיפת ידיים עם סבון, שתיית מים נקיים ושמירה על תנאי תברואה תקינים. מי שסובל מדלקת הקיבה והמעיים במצבה הקל יטופל בדר"כ בשתיית נוזלים מרובה ומנוחה.  יש מקרים שבהם החולים יזדקקו לעירוי נוזלים, אולם אנטיביוטיקה בדר"כ לא נחוצה.


ההערכה היא כי שלושה עד חמישה מיליארד מקרים של דלקת הקיבה והמעיים מתרחשים בעולם מדי שנה וכתוצאה מכך נפטרים כ-1.4 מיליון בני אדם.[11] [12]ילדים ואנשים אשר חיים במדינות מתפתחות הם האוכלסיות שבהם המחלה תהיה נפוצה יותר.[13][14]בעולם המתפתח, ילדים בגילאים של עד שנתיים עלולים להידבק בזיהום כ6 פעמים בשנה.[15]הזיהום פחות נפוץ אצל מבוגרים, בין היתר בשל היכולת שלהם לפתח חסינות.[16]

סימנים וסימפטומים

סוגי צואה

דלקת הקיבה והמעיים בדרך כלל כוללת גם שלשולים וגם הקאות[17] . במקרה הפחות נפוץ של המחלה היא תכלול רק אחד מהם.[18]הסימנים והסימפטומים מתחילים בדרך כלל 12-72 שעות לאחר תחילת הזיהום בגוף.[19] אם הגורם הוא נגיפי המחלה תתפתח בדרך כלל בתוך שבוע אחד.[20] נגיפים מסוימים עשויים גם לגרום בנוסף גם לחום, עייפות, כאב ראש ולכאב שרירים.[21] אם הצואה היא דמית פחות סביר שהגורם ויראלי [22] והוא ככל הנראה חיידקי.[23]

ילדים שנדבקו בנגיף בדרך כלל יחלימו החלמה מלאה תוך שלושה עד שמונה ימים.[24] עם זאת, במדינות עניות הטיפול בזיהומים לעתים קרובות מחוץ להישג יד ולכן שלשול מתמשך נפוץ באותן מדינות.[25]


סיבות

וירוסים, במיוחד נגיף הרוטה (rotavirus) וחיידקים שהנפוצים בהם הוא חיידק הכולי (Escherichia coli) ומינים שונים של campylobacter הם הגורמים העיקריים של דלקת הקיבה והמעיים.[26][27] עם זאת, ישנם גורמים אחרים אשר יכולים לגרום לתסמונת זו.[28] סיבות שאינן זיהומיות יכולות גם להיות הגורם, אך הן הרבה פחות סבירות מאשר גורם נגיפי או חיידקי.[29] הסיכון לזיהום גבוה יותר אצל ילדים, בשל חוסר חסינותם היחסית והרגלי היגיינה ירודה.[30]

ויראלי (וירוסים)

הוירוסים: rotavirus, norovirus, adenovirus וastrovirus ידועים כנגיפים הנפוצים ביותר לדלקת הקיבה והמעיים. נגיף הרוטה[31] (rotavirus) [32] הוא הגורם הנפוץ ביותר של דלקת הקיבה והמעיים אצל ילדים[33] ומייצר שיעורים דומים הן במדינות המפותחות והן במדינות המתפתחות.[34] וירוסים מהווים כ-70% של מקרי המחלות הזיהומיות הכוללות שלשול אצל ילדים בכל קבוצת גיל.[35] אצל מבוגרים וירוס כגורם למחלה פחות נפוץ כי לרוב אוכלוסיית המבוגרים מחוסנת לכך.[36]נמצא כי נורווירוס (Norovirus) הוא הוירוס הגורם לכ-18% של מקרי התחלואה בקרב מבוגרים.[37]


חיידקים

Salmonella enterica serovar Typhimurium (בקרת 14028) כפי שניתן לראות עם מיקרוסקופ על 1000 מקפלים ההגדלה בעקבות צביעת גרם.

בעולם המפותח Campylobacter jejuni הוא החיידק העיקרי שגורם לדלקת הקיבה והמעיים. נמצא שחצי ממקרי התחלואה קשורים לחשיפה לעופות.[38]אצל ילדים, חיידקים הם הגורם לכ-15% ממקרי התחלואה והסוגים הנפוצים ביותר הם : Escherichia coli,סלמונלה, שיגלה וcampylobacter. אם האוכל מזדהם בחיידקים ונשאר בטמפרטורת החדר במשך מספר שעות החיידקים שמצויים בו מתרבים ועלולים להגביר את הסיכון של זיהום למי שיצרוך ויאכל את המזון.[39]כמה מזונות המזוהים עם דלקת הקיבה והמעיים כוללים בשר נא או מבושל, עוף, פירות ים, ביצים, נבטים, חלב לא מפוסטר, גבינות רכות וכן מיצי פירות וירקות.[40] בעולם המתפתח, במיוחד באזור שמתחת למדבר סהרה באפריקה ובאסיה, כולרה היא גורם שכיח של דלקת הקיבה והמעיים. זיהום זה בדרך כלל מועבר על ידי מים מזוהמים או מזון.[41]

קולוסטרודיום (Clostridium difficile) הוא גורם שכיח לגרימת שלשול אצל קשישים.[42]נמצא שתינוקות יכולים לשאת חיידקים אלה מבלי לפתח סימפטומים.[43] קולוסטרידיום הוא הגורם הנפוץ לשלשול בחולים אשר מאושפזים בבתי החולים והוכח שהוא קשור לעתים קרובות לשימוש באנטיביוטיקה.[44]

טפילים

מספר טפילים חד-תאיים יכולים לגרום לדלקת הקיבה והמעיים – לרוב הטפיל Giardia lamblia הוא הנפוץ ביותר אולם גם מינים של: Entamoeba histolytica, Cryptosporidium ושלל מינים אחרים גם כן יכולים להוות גורמי תחלואה. הטפילים מהווים כ-10% מהמקרים אצל ילדים.[45][46] הטפיל Giardia lamblia הוא גורם יותר נפוץ בעולם המתפתח והוא שגורם לדלקת הקיבה והמעיים במידה מסוימת כמעט בכל מקום בעולם.[47]הסיכוי להדבקות בטפיל תעלה אצל אנשים שנסעו לאזורים שם השכיחות למחלה גבוהה, ילדים שלומדים במעון יום ובעקבות אסונות.[48]

העברה של המחלה (transmission)

העברה של המחלה עלולה להתרחש באמצעות צריכת מים מזוהמים או כאשר אנשים חולקים את אותם חפצים אישיים.[49] במדינות שבהן עונות רטובות ועונות יבשות, איכות המים בדרך כלל נהיית ירודה במהלך העונה הרטובה ולכן יש קורלציה עם זמן התפרצות המחלה במדינות אלו.{{הערה| Webber, Roger (2009). Communicable disease epidemiology and control : a global perspective (3rd ed.). Wallingford, Oxfordshire: Cabi. p. 79. ISBN 978-1-84593-504-7 במדינות אחרות שבהן יש 4 עונות בשנה הזיהומים נפוצים יותר בחורף.[50] בקבוק האכלה של תינוקות שלא מחוטא כראוי הוא גורם משמעותי להדבקות בדלקת הקיבה והמעיים.[51] העברה של המחלה קשורה כמובן גם לתנאי היגיינה ירודה, במיוחד בקרב ילדים במקומות שבהם אוכלוסייה צפופה, וגם באלה שסובלים מתזונה לקויה. לאחר פיתוח חסינות, מבוגרים יכולים לשאת אורגניזמים מסוימים ללא להפגין סימנים או תסמינים, ובכך הם בעצם מתפקדים כנשאים של המחלה.[52]

סיבות שאינן זיהומיות

ישנן מספר סיבות שהן לא זיהומיות אשר גורמות לדלקת של דרכי העיכול, ביניהן גם מחלת הקיבה והמעיים. הנפוצות ביותר כוללות שימוש בתרופות (כמו NSAIDs), מזונות מסוימים כגון לקטוז (לאנשים אשר רגישים ללקטוז), גלוטן (לאנשים אשר סובלים ממחלת הצליאק). מחלת קרוהן היא גם מקור לא זיהומי לדלקת הקיבה והמעיים.[53]

פתופיזיולוגיה

דלקת הקיבה והמעיים מוגדרת כבעלת תסמינים של הקאות ושלשול עקב זיהום של המעי הגס או המעי הדק.השינויים במעי הדק הם בדרך כלל לא דלקתיים, בעוד שאלה של המעי הגס הם כן. המספר הנדרש של פתוגנים כדי לגרום זיהום משתנה מפתוגן אחד (בשביל Cryptosporidium) עד אפילו 108 (בשביל Vibrio cholerae).[54]

אבחון

דלקת הקיבה והמעיים תאובחן בדרך כלל בצורה קלינית, בהתבסס על בדיקת החולה והבנה של הסימנים והתסמינים ממנו הוא סובל.[55] קביעת הגורם המדויק למחלה בדרך כלל לא תהיה נחוצה, משום שהטיפול דומה (ללא קשר לגורם).[56] עם זאת, יש לקחת תרבית צואה במרבית המקרים הבאים: צואה דמית, חולה שאולי נחשף להרעלת מזון ומי שאשר לאחרונה נסע בעולם (בייחוד למדינות מתפתחות).[57] יש לבדוק רמות סוכר אצל תינוקות וילדים צעירים משום שבאוכלוסייה זו מצבים כמו היפוגליקמיה מתרחשים אצל כ-10% מהם בעת שהם סובלים מדלקת הקיבה והמעיים.[58] כמו כן יש לבדוק רמות אלקטרוליטים בדם ואת תפקוד הכליות כאשר קיים חשש של התייבשות חמורה.[59]

התייבשות

קביעה אם חולה בדלקת הקיבה והמעיים סובל מהתייבשות היא חלק חשוב של ההערכה. התייבשות בדרך כלל מחולקת במקרים כך :קלה (3-5%), בינוני (6-9%), חמור (≥10%) מהמקרים. אצל ילדים הסימנים הכי מדויקים להתייבשות יהיו: מילוי קפילרי, בדיקת טורגור לעור ואבחנה של דפוס נשימה חריג.[60] ממצאים שימושיים אחרים (במצבי התייבשות חמורים יותר) כוללים עיניים שקועות, ירידה בפעילות, חוסר דמעות ויובש בפה.[61][62] תפוקת שתן נורמלית וכמות רוק מספקת בפה הן סימנים מרגיעים וככה"נ לא מדובר בהתייבשות. בדיקות דם במעבדה יהיו בדרך כלל בעלות תועלת קלינית בקביעת מידת התייבשות.[63]

אבחנה מבדלת

סיבות פוטנציאליות אחרות של סימנים, סימפטומים המחקים את אלה של דלקת הקיבה והמעיים שיש לשלול כוללים דלקת התוספתן,  מחלות מעי דלקתיות, זיהומים בדרכי השתן, סוכרת.[64] אי-ספיקת הלבלב, תסמונת המעי הקצר, מחלת וויפל, מחלת הצליאק הן מעט פחות סבירות אולם צריכות להילקח בחשבון.[65] האבחנה המבדלת יכולה להיות מסובכת במקצת, אם האדם מציג רק הקאות או שלשולים (ולא את שניהם).[66]

דלקת התוספתן עשויה להתאפיין בהקאות, כאב בטן, וכמות קטנה של שלשול ב-33% מהמקרים. זאת בניגוד לכמות גדולה של שלשול שאופיינית מאוד לדלקת הקיבה והמעיים. דלקות ריאות או דלקת בדרכי השתן אצל ילדים עלול לגרום גם הקאות או שלשול.חמצת קטוטית סוכרתית (DKA) תאופיין בכאב בטן, בחילות, הקאות, אבל ברוב המקרים לא תכלול שלשול. מחקר אחד מצא כי 17% של ילדים שסובלים מDKA אובחנו תחילה כסובלים מדלקת הקיבה והמעיים.[67]

מניעת דלקת הקיבה והמעיים

אחוז בנגיף בדיקות עם תוצאות חיוביות, על ידי מעקב בשבוע, ארצות הברית, יולי 2000 – יוני 2009.

אורח חיים

אספקה של מאגרי מים לא מזוהמים ונגישים, כמו כן שמירה על תנאי תברואה תקינים חשובים להפחתת שיעורי הידבקות של דלקת הקיבה והמעיים.[68] מבחינת הפרט- נקיטת אמצעיים אישים כגון שטיפת ידיים עם סבון, מצאו שיעזרו ויגרמו לירידה בשיעורי דלקת הקיבה והמעיים, הן במדינות מתפתחות והן במדינות מפותחות בעולם עד כדי 30%.[69] שימוש בג'ל על בסיס אלכוהול (מוכר כאלכוהול-ג'ל) לחיטוי הידיים נמצא גם כן  כיעיל.[70] נמצא גם שהנקת התינוק בחלב תעזור להפחית את תדירות הזיהומים ואת משך הזמן שלהם.[71] הימנעות ממזון מזוהם או שתייה מזוהמת גם כן נמצא יעיל.[72]

חיסון

בשל יעילותו ובטיחותו של החיסון ב-2009 ארגון הבריאות העולמי המליץ על חיסון לרוטה-וירוס (rotavirus) שיוצע לכלל הילדים ברחבי העולם.[73][74] בנוסף, שני סוגי חיסון מסחריים לנגיף קיימים וכמה נוספים נמצאים בפיתוח. באפריקה ואסיה החיסונים הפחיתו את אחוזי הסובלים מדלקת הקיבה והמעיים בקרב תינוקות.[75] מדינות שיישמו תוכניות חיסון לאומיות ראו ירידה בשיעורי וחומרת המחלה.[76] חיסון זה עשוי גם למנוע מחלות לילדים שאינם מחוסנים על-ידי הפחתת מספר מחזורי הזיהומים.[77] מאז שנת 2000, יישום של תכנית החיסונים בארה"ב הצליחה להפחית באופן משמעותי את מספר המקרים של שלשול עד ל80%.[78][79][80] את המנה הראשונה של החיסון יש לתת לתינוקות בגילאים של בין 6 ל-15 שבועות.[81]חיסון אוראלי נגד כולרה נמצא יעיל להפחתת הסיכוי למחלה עד ל50-60%.[82]

טיפול

דלקת הקיבה והמעיים היא בדר"כ מחלה אשר תטופל עצמית ואינה דורשת טיפול תרופתי. הטיפול המועדף בחולים עם התייבשות מתונה היא החזרת נוזלים דרך הפה.[83] (כלומר בשתיית מים). לילדים בסיכון של התייבשות מהקאות, נטילת מנה אחת של תרופה נוגדת הקאות עשוי להיות מועיל כמו כן, נטילת כאב נוגד כאבים ובפרט כאב בטן- בהתייעצות עם גורם רפואי.[84]

טיפול בהתייבשות

הטיפול הראשוני של דלקת הקיבה והמעיים הן בילדים והן במבוגרים היא הטיפול בהתייבשות.[85][86] עדיף שהטיפול יהיה על ידי שתיית המים, אם כי לעיתים עירוי תוך ורידי של נוזלים עשוי להיות נחוץ במקרה ויש ירידה ברמת ההכרה או אם מדובר בהתייבשות חמורה. שתיית משקאות המורכבים בעיקר מסוכרים פשוטים, כגון משקאות קלים ומיצי פירות, לא מומלצים לילדים מתחת לגיל 5 מכיוון שהם עלולים לגרום לשלשולים[87]

תזונה

תזונה ללא לקטוז או תזונה שמקפידה על הפחתת לקטוז לא נמצאה יעילה תמיד למניעת שלשולים. נמצא שעדיף שילדים ימשיכו את הרגלי התזונה הרגילה שלהם במהלך פרקי הזמן שבהם הם סובלים משלשול, חוץ מהיוצא מן הכלל שהוא להימנע ממזון עתיר סוכרים.[88]

מספר מוצרי פרוביוטיקה הוכחו כמועילים בהפחתת משך זמן המחלה ותדירותה.[89][90] הם גם יכולים להיות שימושיים במניעת ובטיפול בשלשול שקשור לנטילת אנטיביוטיקה.[91] מוצרי חלב מותססים (כמו יוגורט) באופן דומה נמצא מועיל.[92] תוספי אבץ נמצאו אפקטיביים גם לטיפול וגם למניעת שלשולים בקרב ילדים בעולם המתפתח.[93]

תרופה נגד בחילה

תרופות נגד בחילות עשויות להיות מועילות לטיפול נגד הקאות אצל ילדים[94].

אנטיביוטיקה

אנטיביוטיקה לא נחוצה בדרך כלל במהלך טיפול בדלקת הקיבה והמעיים, למרות שלפעמים מומלץ לנטול אנטיביוטיקה אם התסמינים חמורים במיוחד.[95] ארגון הבריאות העולמי (WHO) המליץ לילדים צעירים שיש להם שלשולים דמיים בשילוב עם חום ליטול אנטביוטיקה.[96]

מקרי מוות עקב diarrhoeal ומחלות לכל מיליון בני אדם בשנת 2012
  0-2
  3-10
  11-18
  19-30
  31-46
  47-80
  81-221
  222-450
  451-606
  607-1799

אפידמיולוגיה

ההערכה היא כי יש שלושה עד חמישה מיליארד מקרים של דלקת הקיבה והמעיים מדי שנה.[97][98] כתוצאה מכך יש כ1.4 מיליון מקרי מוות שמתרחשים ברחבי העולם על בסיס שנתי.[99] ילדים שחיים במדינות מתפתחות נמצאו המשופעים ביותר מהמחלה.[100] יותר מ-450,000 של אלה שנפטרים בשל הנגיף מדי שנה הם ילדים מתחת לגיל חמש.[101] הכולרה גורמת לתחלואה של בין שלושה עד חמישה מיליון מקרים ולמוות של כ-100,000 אנשים בשנה.[102] בעולם המתפתח, ילדים בגילאים של עד שנתיים, לעתים קרובות מקבלים שש פעמים או יותר זיהומים בשנה שמובילים לדלקת הקיבה והמעיים.[103] כולרה פחות נפוצה אצל מבוגרים, בין היתר בשל יכולתם לפתח חסינות.[104]

ב-1980 דלקת הקיבה והמעיים הובילה לכ4.6 מיליון מקרי מוות אצל ילדים, עם רוב המתרחשים בעולם המתפתח. מאז, שיעורי התמותה צומצמו באופן משמעותי (כ-1.5 מיליון מקרי מוות מדי שנה) בעיקר בשל כניסתה ושימושה הנרחב של הטיפול הפומי נגד התייבשות.[105]

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Schlossberg, David (2015). Clinical infectious disease (Second ed.). p. 334. ISBN 9781107038912.
  2. ^ Singh, Amandeep (July 2010). "Pediatric Emergency Medicine Practice Acute Gastroenteritis — An Update". Emergency Medicine Practice. 7 (7).
  3. ^ Schlossberg, David (2015). Clinical infectious disease (Second ed.). p. 334. ISBN 9781107038912.
  4. ^ Ciccarelli, S; Stolfi, I; Caramia, G (29 October 2013). "Management strategies in the treatment of neonatal and pediatric gastroenteritis.". Infection and drug resistance. 6: 133–61. doi:10.2147/IDR.S12718. PMC 3815002Freely accessible. PMID 24194646.
  5. ^ A. Helms, Richard (2006). Textbook of therapeutics : drug and disease management (8. ed.). Philadelphia, Pa. [u.a.]: Lippincott Williams & Wilkins. p. 2003. ISBN 9780781757348.
  6. ^ Tate JE, Burton AH, Boschi-Pinto C, Steele AD, Duque J, Parashar UD (February 2012). "2008 estimate of worldwide rotavirus-associated mortality in children younger than 5 years before the introduction of universal rotavirus vaccination programmes: a systematic review and meta-analysis". The Lancet Infectious Diseases. 12 (2): 136–41. doi:10.1016/S1473-3099(11)70253-5. PMID 22030330.
  7. ^ Tate JE, Burton AH, Boschi-Pinto C, Steele AD, Duque J, Parashar UD (February 2012). "2008 estimate of worldwide rotavirus-associated mortality in children younger than 5 years before the introduction of universal rotavirus vaccination programmes: a systematic review and meta-analysis". The Lancet Infectious Diseases. 12 (2): 136–41. doi:10.1016/S1473-3099(11)70253-5. PMID 22030330.
  8. ^ Marshall JA, Bruggink LD (April 2011). "The dynamics of norovirus outbreak epidemics: recent insights". International Journal of Environmental Research and Public Health. 8 (4): 1141–9. doi:10.3390/ijerph8041141. PMC 3118882Freely accessible. PMID 21695033.
  9. ^ Man SM (December 2011). "The clinical importance of emerging Campylobacter species". Nature Reviews Gastroenterology & Hepatology. 8 (12): 669–85. doi:10.1038/nrgastro.2011.191. PMID 22025030.
  10. ^ Ciccarelli, S; Stolfi, I; Caramia, G (29 October 2013). "Management strategies in the treatment of neonatal and pediatric gastroenteritis.". Infection and drug resistance. 6: 133–61. doi:10.2147/IDR.S12718. PMC 3815002Freely accessible. PMID 24194646.
  11. ^ Elliott, EJ (6 January 2007). "Acute gastroenteritis in children.". BMJ (Clinical research ed.). 334 (7583): 35–40. doi:10.1136/bmj.39036.406169.80. PMC 1764079Freely accessible. PMID 17204802.
  12. ^ Lozano, R (Dec 15, 2012). "Global and regional mortality from 235 causes of death for 20 age groups in 1990 and 2010: a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2010.". Lancet. 380 (9859): 2095–128. doi:10.1016/S0140-6736(12)61728-0. PMID 23245604.
  13. ^ Webber, Roger (2009). Communicable disease epidemiology and control : a global perspective (3rd ed.). Wallingford, Oxfordshire: Cabi. p. 79. ISBN 978-1-84593-504-7.
  14. ^ Walker, CL; Rudan, I; Liu, L; Nair, H; Theodoratou, E; Bhutta, ZA; O'Brien, KL; Campbell, H; Black, RE (Apr 20, 2013). "Global burden of childhood pneumonia and diarrhoea.". Lancet. 381 (9875): 1405–16. doi:10.1016/S0140-6736(13)60222-6. PMID 23582727.
  15. ^ Dolin, [edited by] Gerald L. Mandell, John E. Bennett, Raphael (2010). "93". Mandell, Douglas, and Bennett's principles and practice of infectious diseases (7th ed.). Philadelphia, PA: Churchill Livingstone/Elsevier. ISBN 0-443-06839-9.
  16. ^ Eckardt AJ, Baumgart DC (January 2011). "Viral gastroenteritis in adults". Recent Patents on Anti-infective Drug Discovery. 6 (1): 54–63. doi:10.2174/157489111794407877. PMID 21210762.
  17. ^ Eckardt AJ, Baumgart DC (January 2011). "Viral gastroenteritis in adults". Recent Patents on Anti-infective Drug Discovery. 6 (1): 54–63. doi:10.2174/157489111794407877. PMID 21210762.
  18. ^ Singh, Amandeep (July 2010). "Pediatric Emergency Medicine Practice Acute Gastroenteritis — An Update". Emergency Medicine Practice. 7 (7).
  19. ^ Webber, Roger (2009). Communicable disease epidemiology and control : a global perspective (3rd ed.). Wallingford, Oxfordshire: Cabi. p. 79. ISBN 978-1-84593-504-7.
  20. ^ Eckardt AJ, Baumgart DC (January 2011). "Viral gastroenteritis in adults". Recent Patents on Anti-infective Drug Discovery. 6 (1): 54–63. doi:10.2174/157489111794407877. PMID 21210762.
  21. ^ Eckardt AJ, Baumgart DC (January 2011). "Viral gastroenteritis in adults". Recent Patents on Anti-infective Drug Discovery. 6 (1): 54–63. doi:10.2174/157489111794407877. PMID 21210762.
  22. ^ Eckardt AJ, Baumgart DC (January 2011). "Viral gastroenteritis in adults". Recent Patents on Anti-infective Drug Discovery. 6 (1): 54–63. doi:10.2174/157489111794407877. PMID 21210762.
  23. ^ Galanis, E (11 September 2007). "Campylobacter and bacterial gastroenteritis.". CMAJ : Canadian Medical Association. 177 (6): 570–1. doi:10.1503/cmaj.070660. PMC 1963361Freely accessible. PMID 17846438.
  24. ^ Meloni, A; Locci, D; Frau, G; Masia, G; Nurchi, AM; Coppola, RC (October 2011). "Epidemiology and prevention of rotavirus infection: an underestimated issue?". The journal of maternal-fetal & neonatal medicine : the official journal of the European Association of Perinatal Medicine, the Federation of Asia and Oceania Perinatal Societies, the International Society of Perinatal Obstetricians. 24 (Suppl 2): 48–51. doi:10.3109/14767058.2011.601920. PMID 21749188.
  25. ^ "Toolkit". DefeatDD. Retrieved 3 May 2012.
  26. ^ Szajewska, H; Dziechciarz, P (January 2010). "Gastrointestinal infections in the pediatric population.". Current Opinion in Gastroenterology. 26 (1): 36–44. doi:10.1097/MOG.0b013e328333d799. PMID 19887936.
  27. ^ Webber, Roger (2009). Communicable disease epidemiology and control : a global perspective (3rd ed.). Wallingford, Oxfordshire: Cabi. p. 79. ISBN 978-1-84593-504-7.
  28. ^ Dolin, [edited by] Gerald L. Mandell, John E. Bennett, Raphael (2010). "93". Mandell, Douglas, and Bennett's principles and practice of infectious diseases (7th ed.). Philadelphia, PA: Churchill Livingstone/Elsevier. ISBN 0-443-06839-9.
  29. ^ Singh, Amandeep (July 2010). "Pediatric Emergency Medicine Practice Acute Gastroenteritis — An Update". Emergency Medicine Practice. 7 (7).
  30. ^ Singh, Amandeep (July 2010). "Pediatric Emergency Medicine Practice Acute Gastroenteritis — An Update". Emergency Medicine Practice. 7 (7).
  31. ^ Eckardt AJ, Baumgart DC (January 2011). "Viral gastroenteritis in adults". Recent Patents on Anti-infective Drug Discovery. 6 (1): 54–63. doi:10.2174/157489111794407877. PMID 21210762.
  32. ^ Szajewska, H; Dziechciarz, P (January 2010). "Gastrointestinal infections in the pediatric population.". Current Opinion in Gastroenterology. 26 (1): 36–44. doi:10.1097/MOG.0b013e328333d799. PMID 19887936.
  33. ^ Szajewska, H; Dziechciarz, P (January 2010). "Gastrointestinal infections in the pediatric population.". Current Opinion in Gastroenterology. 26 (1): 36–44. doi:10.1097/MOG.0b013e328333d799. PMID 19887936.
  34. ^ Meloni, A; Locci, D; Frau, G; Masia, G; Nurchi, AM; Coppola, RC (October 2011). "Epidemiology and prevention of rotavirus infection: an underestimated issue?". The journal of maternal-fetal & neonatal medicine : the official journal of the European Association of Perinatal Medicine, the Federation of Asia and Oceania Perinatal Societies, the International Society of Perinatal Obstetricians. 24 (Suppl 2): 48–51. doi:10.3109/14767058.2011.601920. PMID 21749188.
  35. ^ Webb, A; Starr, M (April 2005). "Acute gastroenteritis in children.". Australian family physician. 34 (4): 227–31. PMID 15861741.
  36. ^ Desselberger U, Huppertz HI (January 2011). "Immune responses to rotavirus infection and vaccination and associated correlates of protection". The Journal of Infectious Diseases. 203 (2): 188–95. doi:10.1093/infdis/jiq031. PMC 3071058Freely accessible. PMID 21288818.
  37. ^ Ahmed, Sharia M; Hall, Aron J; Robinson, Anne E; Verhoef, Linda; Premkumar, Prasanna; Parashar, Umesh D; Koopmans, Marion; Lopman, Benjamin A (Aug 2014). "Global prevalence of norovirus in cases of gastroenteritis: a systematic review and meta-analysis". The Lancet Infectious Diseases. 14 (8): 725–30. doi:10.1016/S1473-3099(14)70767-4. PMID 24981041.
  38. ^ Galanis, E (11 September 2007). "Campylobacter and bacterial gastroenteritis.". CMAJ : Canadian Medical Association. 177 (6): 570–1. doi:10.1503/cmaj.070660. PMC 1963361Freely accessible. PMID 17846438.
  39. ^ Dolin, [edited by] Gerald L. Mandell, John E. Bennett, Raphael (2010). "93". Mandell, Douglas, and Bennett's principles and practice of infectious diseases (7th ed.). Philadelphia, PA: Churchill Livingstone/Elsevier. ISBN 0-443-06839-9.
  40. ^ Nyachuba, DG (May 2010). "Foodborne illness: is it on the rise?". Nutrition Reviews. 68 (5): 257–69. doi:10.1111/j.1753-4887.2010.00286.x. PMID 20500787. ^ Jump up to: a b
  41. ^ Charles, RC; Ryan, ET (October 2011). "Cholera in the 21st century.". Current Opinion in Infectious Diseases. 24 (5): 472–7. doi:10.1097/QCO.0b013e32834a88af. PMID 21799407.
  42. ^ Dolin, [edited by] Gerald L. Mandell, John E. Bennett, Raphael (2010). "93". Mandell, Douglas, and Bennett's principles and practice of infectious diseases (7th ed.). Philadelphia, PA: Churchill Livingstone/Elsevier. ISBN 0-443-06839-9.
  43. ^ Dolin, [edited by] Gerald L. Mandell, John E. Bennett, Raphael (2010). "93". Mandell, Douglas, and Bennett's principles and practice of infectious diseases (7th ed.). Philadelphia, PA: Churchill Livingstone/Elsevier. ISBN 0-443-06839-9.
  44. ^ Moudgal, V; Sobel, JD (February 2012). "Clostridium difficile colitis: a review.". Hospital practice (1995). 40 (1): 139–48. doi:10.3810/hp.2012.02.954. PMID 22406889.
  45. ^ Webb, A; Starr, M (April 2005). "Acute gastroenteritis in children.". Australian family physician. 34 (4): 227–31. PMID 15861741.
  46. ^ "Persistent Travelers' Diarrhea". United States Centers for Disease Control and Prevention. 10 July 2015. Retrieved 9 January 2016. Although most cases of travelers' diarrhea are acute and self-limited, a certain percentage of travelers will develop persistent (>14 days) gastrointestinal symptoms ... Parasites as a group are the pathogens most likely to be isolated from patients with persistent diarrhea
  47. ^ Escobedo, AA; Almirall, P; Robertson, LJ; Franco, RM; Hanevik, K; Mørch, K; Cimerman, S (October 2010). "Giardiasis: the ever-present threat of a neglected disease.". Infectious disorders drug targets. 10 (5): 329–48. doi:10.2174/187152610793180821. PMID 20701575.
  48. ^ Escobedo, AA; Almirall, P; Robertson, LJ; Franco, RM; Hanevik, K; Mørch, K; Cimerman, S (October 2010). "Giardiasis: the ever-present threat of a neglected disease.". Infectious disorders drug targets. 10 (5): 329–48. doi:10.2174/187152610793180821. PMID 20701575.
  49. ^ Webber, Roger (2009). Communicable disease epidemiology and control : a global perspective (3rd ed.). Wallingford, Oxfordshire: Cabi. p. 79. ISBN 978-1-84593-504-7.
  50. ^ Dolin, [edited by] Gerald L. Mandell, John E. Bennett, Raphael (2010). "93". Mandell, Douglas, and Bennett's principles and practice of infectious diseases (7th ed.). Philadelphia, PA: Churchill Livingstone/Elsevier. ISBN 0-443-06839-9.
  51. ^ Webber, Roger (2009). Communicable disease epidemiology and control : a global perspective (3rd ed.). Wallingford, Oxfordshire: Cabi. p. 79. ISBN 978-1-84593-504-7.
  52. ^ Dolin, [edited by] Gerald L. Mandell, John E. Bennett, Raphael (2010). "93". Mandell, Douglas, and Bennett's principles and practice of infectious diseases (7th ed.). Philadelphia, PA: Churchill Livingstone/Elsevier. ISBN 0-443-06839-9.
  53. ^ Singh, Amandeep (July 2010). "Pediatric Emergency Medicine Practice Acute Gastroenteritis — An Update". Emergency Medicine Practice. 7 (7).
  54. ^ Dolin, [edited by] Gerald L. Mandell, John E. Bennett, Raphael (2010). "93". Mandell, Douglas, and Bennett's principles and practice of infectious diseases (7th ed.). Philadelphia, PA: Churchill Livingstone/Elsevier. ISBN 0-443-06839-9.
  55. ^ Eckardt AJ, Baumgart DC (January 2011). "Viral gastroenteritis in adults". Recent Patents on Anti-infective Drug Discovery. 6 (1): 54–63. doi:10.2174/157489111794407877. PMID 21210762.
  56. ^ Webber, Roger (2009). Communicable disease epidemiology and control : a global perspective (3rd ed.). Wallingford, Oxfordshire: Cabi. p. 79. ISBN 978-1-84593-504-7.
  57. ^ Webb, A; Starr, M (April 2005). "Acute gastroenteritis in children.". Australian family physician. 34 (4): 227–31. PMID 15861741.
  58. ^ Tintinalli, Judith E. (2010). Emergency Medicine: A Comprehensive Study Guide (Emergency Medicine (Tintinalli)). New York: McGraw-Hill Companies. pp. 830–839. ISBN 0-07-148480-9.
  59. ^ Webb, A; Starr, M (April 2005). "Acute gastroenteritis in children.". Australian family physician. 34 (4): 227–31. PMID 15861741.
  60. ^ Singh, Amandeep (July 2010). "Pediatric Emergency Medicine Practice Acute Gastroenteritis — An Update". Emergency Medicine Practice. 7 (7).
  61. ^ Tintinalli, Judith E. (2010). Emergency Medicine: A Comprehensive Study Guide (Emergency Medicine (Tintinalli)). New York: McGraw-Hill Companies. pp. 830–839. ISBN 0-07-148480-9.
  62. ^ Steiner, MJ; DeWalt, DA; Byerley JS (9 June 2004). "Is this child dehydrated?". JAMA: the Journal of the American Medical Association. 291 (22): 2746–54. doi:10.1001/jama.291.22.2746. PMID 15187057.
  63. ^ Tintinalli, Judith E. (2010). Emergency Medicine: A Comprehensive Study Guide (Emergency Medicine (Tintinalli)). New York: McGraw-Hill Companies. pp. 830–839. ISBN 0-07-148480-9.
  64. ^ Webb, A; Starr, M (April 2005). "Acute gastroenteritis in children.". Australian family physician. 34 (4): 227–31. PMID 15861741.
  65. ^ Warrell D.A.; Cox T.M.; Firth J.D.; Benz E.J., eds. (2003). The Oxford Textbook of Medicine (4th ed.). Oxford University Press. ISBN 0-19-262922-0.
  66. ^ Singh, Amandeep (July 2010). "Pediatric Emergency Medicine Practice Acute Gastroenteritis — An Update". Emergency Medicine Practice. 7 (7).
  67. ^ Singh, Amandeep (July 2010). "Pediatric Emergency Medicine Practice Acute Gastroenteritis — An Update". Emergency Medicine Practice. 7 (7).
  68. ^ Dolin, [edited by] Gerald L. Mandell, John E. Bennett, Raphael (2010). "93". Mandell, Douglas, and Bennett's principles and practice of infectious diseases (7th ed.). Philadelphia, PA: Churchill Livingstone/Elsevier. ISBN 0-443-06839-9.
  69. ^ Tintinalli, Judith E. (2010). Emergency Medicine: A Comprehensive Study Guide (Emergency Medicine (Tintinalli)). New York: McGraw-Hill Companies. pp. 830–839. ISBN 0-07-148480-9.
  70. ^ Tintinalli, Judith E. (2010). Emergency Medicine: A Comprehensive Study Guide (Emergency Medicine (Tintinalli)). New York: McGraw-Hill Companies. pp. 830–839. ISBN 0-07-148480-9.
  71. ^ Singh, Amandeep (July 2010). "Pediatric Emergency Medicine Practice Acute Gastroenteritis — An Update". Emergency Medicine Practice. 7 (7).
  72. ^ "Viral Gastroenteritis". Center for Disease Control and Prevention. February 2011. Retrieved 16 April 2012.
  73. ^ Szajewska, H; Dziechciarz, P (January 2010). "Gastrointestinal infections in the pediatric population.". Current Opinion in Gastroenterology. 26 (1): 36–44. doi:10.1097/MOG.0b013e328333d799. PMID 19887936.
  74. ^ World Health Organization (December 2009). "Rotavirus vaccines: an update" (PDF). Weekly epidemiological record. 51–52 (84): 533–540. PMID 20034143. Retrieved 10 May 2012.
  75. ^ World Health Organization (December 2009). "Rotavirus vaccines: an update" (PDF). Weekly epidemiological record. 51–52 (84): 533–540. PMID 20034143. Retrieved 10 May 2012.
  76. ^ Patel, MM; Steele, D; Gentsch, JR; Wecker, J; Glass, RI; Parashar, UD (January 2011). "Real-world impact of rotavirus vaccination.". The Pediatric Infectious Disease Journal. 30 (1 Suppl): S1–5. doi:10.1097/INF.0b013e3181fefa1f.
  77. ^ Patel, MM; Steele, D; Gentsch, JR; Wecker, J; Glass, RI; Parashar, UD (January 2011). "Real-world impact of rotavirus vaccination.". The Pediatric Infectious Disease Journal. 30 (1 Suppl): S1–5. doi:10.1097/INF.0b013e3181fefa1f.
  78. ^ US Center for Disease Control and Prevention (2008). "Delayed onset and diminished magnitude of rotavirus activity—United States, November 2007–May 2008". Morbidity and Mortality Weekly Report. 57 (25): 697–700. PMID 18583958. Retrieved 3 May 2012.
  79. ^ "Reduction in rotavirus after vaccine introduction—United States, 2000–2009". MMWR Morb. Mortal. Wkly. Rep. 58 (41): 1146–9. October 2009. PMID 19847149.
  80. ^ Tate, JE; Cortese, MM; Payne, DC; Curns, AT; Yen, C; Esposito, DH; Cortes, JE; Lopman, BA; Patel, MM; Gentsch, JR; Parashar, UD (January 2011). "Uptake, impact, and effectiveness of rotavirus vaccination in the United States: review of the first 3 years of postlicensure data.". The Pediatric Infectious Disease Journal. 30 (1 Suppl): S56–60. doi:10.1097/INF.0b013e3181fefdc0. PMID 21183842.
  81. ^ Szajewska, H; Dziechciarz, P (January 2010). "Gastrointestinal infections in the pediatric population.". Current Opinion in Gastroenterology. 26 (1): 36–44. doi:10.1097/MOG.0b013e328333d799. PMID 19887936.
  82. ^ Sinclair, D; Abba, K; Zaman, K; Qadri, F; Graves, PM (16 March 2011). Sinclair, David, ed. "Oral vaccines for preventing cholera.". Cochrane Database of Systematic Reviews (3): CD008603. doi:10.1002/14651858.CD008603.pub2. PMID 21412922.
  83. ^ "Management of acute diarrhoea and vomiting due to gastoenteritis in children under 5". National Institute of Clinical Excellence. April 2009.
  84. ^ Fedorowicz, Zbys; Jagannath, Vanitha A.; Carter, Ben (2011-09-07). "Antiemetics for reducing vomiting related to acute gastroenteritis in children and adolescents". The Cochrane Database of Systematic Reviews (9): CD005506. doi:10.1002/14651858.CD005506.pub5. ISSN 1469-493X. PMID 21901699.
  85. ^ "BestBets: Fluid Treatment of Gastroenteritis in Adults".
  86. ^ Canavan A, Arant BS (October 2009). "Diagnosis and management of dehydration in children". Am Fam Physician. 80 (7): 692–6. PMID 19817339.
  87. ^ Gregorio GV, Gonzales ML, Dans LF, Martinez EG (2009). Gregorio GV, ed. "Polymer-based oral rehydration solution for treating acute watery diarrhoea". Cochrane Database Syst Rev (2): CD006519. doi:10.1002/14651858.CD006519.pub2. PMID 19370638.
  88. ^ King CK, Glass R, Bresee JS, Duggan C (November 2003). "Managing acute gastroenteritis among children: oral rehydration, maintenance, and nutritional therapy". MMWR Recomm Rep. 52 (RR-16): 1–16. PMID 14627948.
  89. ^ Allen SJ, Martinez EG, Gregorio GV, Dans LF (2010). Allen SJ, ed. "Probiotics for treating acute infectious diarrhoea". Cochrane Database Syst Rev. 11 (11): CD003048. doi:10.1002/14651858.CD003048.pub3. PMID 21069673
  90. ^ Feizizadeh, S; Salehi-Abargouei, A; Akbari, V (Jul 2014). "Efficacy and safety of Saccharomyces boulardii for acute diarrhea.". Pediatrics. 134 (1): e176–91. doi:10.1542/peds.2013-3950. PMID 24958586.
  91. ^ Hempel, S; Newberry, SJ; Maher, AR; Wang, Z; Miles, JN; Shanman, R; Johnsen, B; Shekelle, PG (9 May 2012). "Probiotics for the prevention and treatment of antibiotic-associated diarrhea: a systematic review and meta-analysis.". JAMA: the Journal of the American Medical Association. 307 (18): 1959–69. doi:10.1001/jama.2012.3507. PMID 22570464.
  92. ^ Mackway-Jones, Kevin (June 2007). "Does yogurt decrease acute diarrhoeal symptoms in children with acute gastroenteritis?". BestBets.
  93. ^ Telmesani, AM (May 2010). "Oral rehydration salts, zinc supplement and rota virus vaccine in the management of childhood acute diarrhea.". Journal of family and community medicine. 17 (2): 79–82. doi:10.4103/1319-1683.71988. PMC 3045093Freely accessible. PMID 21359029.
  94. ^ Fedorowicz, Zbys; Jagannath, Vanitha A.; Carter, Ben (2011-09-07). "Antiemetics for reducing vomiting related to acute gastroenteritis in children and adolescents". The Cochrane Database of Systematic Reviews (9): CD005506. doi:10.1002/14651858.CD005506.pub5. ISSN 1469-493X. PMID 21901699
  95. ^ Traa BS, Walker CL, Munos M, Black RE (April 2010). "Antibiotics for the treatment of dysentery in children". Int J Epidemiol. 39 (Suppl 1): i70–4. doi:10.1093/ije/dyq024. PMC 2845863Freely accessible. PMID 20348130.
  96. ^ Singh, Amandeep (July 2010). "Pediatric Emergency Medicine Practice Acute Gastroenteritis — An Update". Emergency Medicine Practice. 7 (7).
  97. ^ Elliott, EJ (6 January 2007). "Acute gastroenteritis in children.". BMJ (Clinical research ed.). 334 (7583): 35–40. doi:10.1136/bmj.39036.406169.80. PMC 1764079Freely accessible. PMID 17204802.
  98. ^ Lozano, R (Dec 15, 2012). "Global and regional mortality from 235 causes of death for 20 age groups in 1990 and 2010: a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2010.". Lancet. 380 (9859): 2095–128. doi:10.1016/S0140-6736(12)61728-0. PMID 23245604.
  99. ^ Webber, Roger (2009). Communicable disease epidemiology and control : a global perspective (3rd ed.). Wallingford, Oxfordshire: Cabi. p. 79. ISBN 978-1-84593-504-7.
  100. ^ Dolin, [edited by] Gerald L. Mandell, John E. Bennett, Raphael (2010). "93". Mandell, Douglas, and Bennett's principles and practice of infectious diseases (7th ed.). Philadelphia, PA: Churchill Livingstone/Elsevier. ISBN 0-443-06839-9.
  101. ^ Tate JE, Burton AH, Boschi-Pinto C, Steele AD, Duque J, Parashar UD (February 2012). "2008 estimate of worldwide rotavirus-associated mortality in children younger than 5 years before the introduction of universal rotavirus vaccination programmes: a systematic review and meta-analysis". The Lancet Infectious Diseases. 12 (2): 136–41. doi:10.1016/S1473-3099(11)70253-5. PMID 22030330.
  102. ^ Charles, RC; Ryan, ET (October 2011). "Cholera in the 21st century.". Current Opinion in Infectious Diseases. 24 (5): 472–7. doi:10.1097/QCO.0b013e32834a88af. PMID 21799407.
  103. ^ Dolin, [edited by] Gerald L. Mandell, John E. Bennett, Raphael (2010). "93". Mandell, Douglas, and Bennett's principles and practice of infectious diseases (7th ed.). Philadelphia, PA: Churchill Livingstone/Elsevier. ISBN 0-443-06839-9.
  104. ^ Eckardt AJ, Baumgart DC (January 2011). "Viral gastroenteritis in adults". Recent Patents on Anti-infective Drug Discovery. 6 (1): 54–63. doi:10.2174/157489111794407877. PMID 21210762.
  105. ^ Mandell, Gerald L.; Bennett, John E.; Dolin, Raphael (2004). Mandell's Principles and Practices of Infection Diseases (6th ed.). Churchill Livingstone. ISBN 0-443-06643-4.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=דלקת_הקיבה_והמעיים&oldid=19842196"