קרניזם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־10:18, 24 בינואר 2018

קַרניזם (carnism, מהמילה הלטינית carno, בשר) הוא מונח שטבעה הפסיכולוגית החברתית האמריקאית מלאני ג'וי ב-2001. קרניזם פירושו מערכת אמונות סמויה, שיוצרת התניה חברתית-תרבותית לאכילת בשר ומוצרים אחרים מהחי. מערכת אמונות זו מגשרת על הפער בין רגשי חמלה לבעלי חיים כיצורים מודעים ומרגישים, לבין אכילתם על ידי בני אדם^[1]^[2].

על פי התאוריה, ברוב העולם אוכלים מזון מהחי שלא לצורך הישרדות, אלא מתוך בחירה, והבחירה נובעת ממערכת אמונות טבועה ושלטת – קרניזם. בשונה מטבעונות או צמחונות, הקרניזם לרוב אינו מורגש, ונתפס כדרך העולם ולא כמערכת אמונות ביחס לעולם.

קרניזם מתואר כמערכת אמונות משותפת ופרקטיקות שמשקפות אמונות אלה; במובן זה הוא אידאולוגיה, והמונחים 'מערכת אמונות' ו'אידאולוגיה' משמשים לחלופין לתיאורו.

בעלי חיים אכילים ולא-אכילים

ברוב התרבויות, רק חלק קטן מבין אלפי מיני בעלי החיים הניתנים לאכילה מסווג כאכיל. יש יותר טאבואים על אכילת בשר מאשר על כל המזונות האחרים יחד^[3]. קבוצת החיות האכילות משתנה מתרבות לתרבות. כך למשל, בסין ובתאילנד יש האוכלים חתולים וכלבים, ואילו ברוב מדינות המערב אכילת חתולים וכלבים נחשבת מקוממת. מצד שני, במדינות המערב אוכלים פרות ותרנגולים, שהם יצורים סֶנטִיֶינטִיים (יצורים שביכולתם להרגיש מצוקה או רווחה נפשית או פיזית) בדומה לחתולים, ואוכלים חזירים, שהם אינטליגנטיים לפחות כמו כלבים^[4].

החלוקה התרבותית לחיות אכילות ולא-אכילות נחשבת שרירותית ביסודה, משום שלא אחת קשה לייחס אותה לתכונות אובייקטיביות כמו ערך תזונתי או זמינות^[5]. לפי ג'וי, חלוקה זו נובעת מאמונות ומסורות חברתיות, שהן חלק ממערכת האמונות הקרניסטית באותה תרבות. הסיווג מכתיב את הייצוג המנטלי של אותם בעלי חיים אצל בני האדם. לפי התאוריה, בעלי החיים האכילים נתפסים כנטולי אינדיבידואליות – לא "מישהו" אלא "משהו" – טיפשים ולא מודעים^[6], ובעלי יכולת נמוכה לחוש סבל^[7]^[1]; תפיסה זו באה לידי ביטוי בהתנהגות כלפי אותם בעלי חיים, ומאפשרת את אכילתם. לדוגמה, ברוב מדינות המערב אווזים הם חיות מאכל, ולעומתם ברבורים, ששייכים גם הם למשפחת הברווזיים ולאותה תת-משפחה, לרוב אינם נחשבים אכילים. בהתאם לכך, היחס לאווזים ולברבורים הוא שונה. אווזים נחשבים חסרי אינטליגנציה ומופיעים בביטויים כסמל לטיפשות^[8], ותעשיית פיטום האווזים נחשבת בעיני רבים כאכזרית במיוחד. ברבורים לעומתם, זוכים לאמפתיה.

חמלה על בעלי חיים ופרדוקס הבשר

ברוב התרבויות קיימים ערכים נגד אכזריות כלפי בעלי חיים. הורים מחנכים את ילדיהם לא לפגוע בחיות, ורוב האנשים מתקשים לראות אכזריות כלפי בעל חיים וזועמים כשמתפרסם אירוע של התעללות בחיה. ערכים אלה מתבטאים בנורמות הכתובות, וברוב מדינות המערב קיימים חוקים נגד התאכזרות לבעלי חיים^[9]. מנגד, אכילת בעלי חיים כרוכה בגרימת סבל והרג, ועומדת בסתירה לערכים אלה^[10]. סתירה זו מכונה גם "פרדוקס הבשר"^[11] – הדיסוננס הקוגניטיבי בין אכילת בשר לבין חמלה על בעלי חיים^[12]. על פי ג'וי, מנגנוני ההגנה שבאידאולוגיה הקרניסטית נועדו לעמעם דיסוננס זה.

גם אנשים שאינם אוהבי חיות מגיבים רגשית למראה סבל של בעלי חיים. מחקרים בדקו את התגובה הפיזיולוגית לתמונות כאלה על ידי מדידת מוליכות העור, תנועות שרירי הפנים (בפרט שריר הקוֹרוּגָטוֹר – שריר קטן שמכווץ את הגבות ונמצא כי יש לו מתאם גבוה עם ביטוי של רגשות חיוביים ושליליים כלפי דבר מה^[13]) ופעילות באזורי המוח הקשורים לאמפתיה^[14]^[15]. כל הנבדקים הגיבו למראה בעל חיים סובל, בעוצמה זו או אחרת. נראה שיכולת ההזדהות האנושית עם בעלי חיים היא מולדת, אך משתנה בהתאם להתניות תרבותיות, רמת האמפתיה הבסיסית של האדם, וגם אינטרסים תועלתניים. אחד המחקרים בדק אמפתיה^[16] של מספר קבוצות בני אדם לבעלי חיים במצוקה, וביניהם אנשים שמתפרנסים מגידול בעלי חיים^[17]; מגדלי בעלי החיים הגיבו לסבל של תרנגולים וכבשים בצורה חלשה יותר מהקבוצות האחרות, ובצורה חזקה כמו בקבוצות האחרות למראה קרנף ניצוד.
מצד שני, נמצא שאינטראקציה (אנ') חיובית קרובה עם בעל חיים מעלה את רמת "הורמון האהבה" אוקסיטוצין, שמעורב בהרגשת ביטחון וקשר חם עם הזולת^[18], ומורידה את רמת הורמון המתח קורטיזול בדם^[19]

האמפתיה לבעלי חיים, המשותפת לאנשים רבים, עומדת בבסיס "פרדוקס הבשר".

המנגנונים בקרניזם

על פי התאוריה, קיימים בקרניזם מנגנוני הגנה אישיים ופרקטיקות חברתיות שמגשרים על הפער בין חמלה על בעלי חיים לבין אכילתם.

משולש ההצדקה – נורמלי, טבעי ונחוץ

אחד הנדבכים בתאוריה של ג'וי הוא יישום "שלושת ה-Nים" שהצדיקו את העבדות ואידאולוגיות אחרות – Normal, Natural and Necessary, כלומר נורמלי, טבעי ונחוץ – לאידאולוגיה הקרניסטית^[1]. בדומה לאידאולוגיות שהצדיקו לאורך ההיסטוריה את העבדות, מכיוון שלפיהן היא נורמלית, טבעית ונחוצה^[20], כך גם לפי האידאולוגיה הקרניסטית – אכילה מהחי היא נורמלית, טבעית ונחוצה.

"נורמלי" הוא מה שמקובל בנורמות של האידאולוגיה השלטת. דרך החיים של המיינסטרים נתפסת לרוב כהשתקפות של ערכים אוניברסליים, אך למעשה מה שנחשב נורמלי הוא האמונות וההתנהגות של הרוב, ורוב בני האדם אוכלים מהחי.
"טבעי" הוא הפרשנות של אידאולוגיות שליטות לטבע ולהיסטוריה – אידאולוגיות שליטות מביטות על קטע ההיסטוריה שמאשר את תפיסתן ופיסת הטבע המתאימה להן, ומגדירות אותם כטבעיים. כך למשל האידאולוגיה הקרניסטית שואבת הצדקה מהתזונה של טורפים.
"נחוץ" הוא מה שנחוץ על פי המוסכמות של האידאולוגיה, כדוגמת המוסכמות שחייבים לאכול מהחי כדי להיות בריאים, או שמזון מהחי הוא יותר אקולוגי^[21].

ברוב החברות, המוסכמות של האידאולוגיה השלטת מתקבלות כמעט ללא עוררין וללא בדיקת עובדות.

פער תודעתי

תופעה נוספת שג'וי כוללת במסגרת הקרניזם היא הפער התודעתי. אצל רוב בני האדם קיימת דיסוציאציה - פער תודעתי - בין הבשר שעל הצלחת לבין היצור החי שהיה פעם. ברמה מסוימת, אנשים יודעים במה כרוך ייצור בשר, אבל בוחרים לא לחשוב על כך ולא לדעת עד הסוף^[22]^[23]. פער תודעתי זה הוא בחלקו תוצאה של התניה תרבותית; מוצרים מהחי נמצאים מכל עבר, אך חיות משק כמעט אינן נראות ואינן נוכחות בתודעה^[22]. חיות התעשייה זוכות להתייחסות פחותה יותר של התקשורת בהשוואה לחיות אחרות, ומרבית תוכניות הטלוויזיה והמגזינים מתמקדים בחיות בר או חיות מחמד ולא בחיות הנאכלות^[23]^[24].

לפי ג'וי ואחרים, השפה שואפת להרחיק את המוצר מבעל החיים - כך למשל אומרים "בשר" ולא "גווייה", "אכילה מהחי" ולא "אכילת בעלי חיים". קרול אדמס כינתה זאת "הרפרנט הנעדר" - מדברים על חיה, נוגעים בחיה, אך היא עצמה לכאורה נעדרת^[25]. המראה החיצוני של המוצרים על המדפים לא מזכיר את בעל החיים. אנשים רבים מתקשים לאכול מוצרים מהחי שמזכירים את החיה, לכן חלקי גוף שקשורים בחיים ובאישיות כמו עיניים, פנים או מוח, לרוב לא נמכרים, ורוב בעלי החיים משווקים ללא ראש. פער זה מוכר לתעשיות בעלי החיים. למשל, מאמר במגזין של תעשיות הבשר מזהיר את היצרנים: "לספר ללקוחה שצלעות הטלה שהיא קנתה היו חלק מהגוף של אחד מהיצורים הנחמדים שמשתובבים באביב בשדות, זאת דרך די בטוחה להפוך אותה לצמחונית"^[23].

על פי ג'וי, הפער התודעתי חוסם את המודעות למציאות, ובכך חוסם גם את המחשבות והרגשות האמיתיים על מציאות זו^[1]. לעיתים, כשאנשים מקבלים תזכורת על בעל החיים, הפער התודעתי מתאחה, כפי שהוצג במתיחה בסופרמרקט בברזיל: בחנות הוצבה מכונה מדומה לייצור נקניקיות, ושלט עם כתובת "נקניקיות חזיר טריות"; אנשים טעמו את הנקניקיות וביקשו לקנות, אבל אז נגמר כביכול הבשר במכונה, המוכר הלך להביא בשר וחזר עם חזרזיר בידיו. הוא הכניס את החזיר למכונה וצרחות בקעו מתוכה; הקונים התחלחלו וירקו את מה שרגע לפני כן ערב לחיכם. טעמן של הנקניקיות לא השתנה, אך הפער הקוגניטיבי בין האוכל לבין בעל החיים התאחה^[26].

תפיסת בעלי החיים למאכל

קרניזם ברוב התרבויות מחלק את בעלי החיים לקטגוריות, ועל פי ג'וי בעלי החיים האכילים נתפסים כאובייקטים מופשטים, פרטים בקבוצה שלגביה יש הנחות מכלילות; למשל, פרה היא פרה וכל הפרות אותו דבר. בני אדם לא נולדים עם ייצוגים מוחיים אלה, הם נבנים כתוצאה מהתניה תרבותית והם משתנים מתרבות לתרבות.

על פי חוקרי התנהגות בעלי חיים כגון ג'פרי מסון^[27] וג'ונתן בֶּלְקוֹם^[28], לחיות המאכל מיוחסות ללא הצדקה אובייקטיבית תכונות של טיפשות, אדישות ונלעגות^[10].

הכחשה של יכולת שכלית ורגשית אצל בעלי חיים היא אחת הדרכים שמפחיתות את הדיסוננס הקוגניטיבי ומקלות על אכילת בשר ללא תחושת אי נוחות^[29]. מחקר שבדק זאת הציג לנבדקים תמונות של כבשה או פרה באחו, עם תיאור אחד משניים: תיאור אחד היה שהחיה תבלה את רוב זמנה באחו עם שאר העדר, והתיאור השני שהחיה תישלח לבית מטבחיים, תישחט ותיחתך, וחלקיה יישלחו לסופרמרקטים. התוצאות היו שכאשר ניתנה לנבדקים תזכורת על גורלה הרע של החיה, הם נטו לייחס לה פחות מודעות ורגשות. הכחשת מודעות אצל החיה גברה כשצלחת הבשר הייתה מונחת בפועל לפני הנבדקים והם ציפו לאכול^[6].

דרך אחרת שמפחיתה את הדיסוננס היא ייחוסה של יכולת סבל מופחתת לבעלי החיים האכילים. מחקר שבדק זאת הציג לנבדקים חיות לא מוכרות, שהוצגו כחיות לבשר. הנבדקים ייחסו לחיות אלה יכולת נמוכה לחוש סבל לעומת חיות אחרות, והירידה הנתפסת ביכולת לחוש סבל החלישה את המעמד המוסרי של אותן חיות בעיני הנבדקים^[7].

ישנם זרמים דתיים שבהם מתבטאת תפיסה זו בפרשנות שלפיה החיה שמחה להיאכל^[30].

הסתרת תעשיית בעלי החיים

שגיאות פרמטריות בתבנית:תמונות מרובות
פרמטרים ריקים [ ללא גבול ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

האידאולוגיה הקרניסטית מציגה תמונה אידילית של התעשייה.
למעלה: לול מטילות במרכז הארץ. מאות אלפי תרנגולות צפופות בתוך כלובים ולא רואות אור יום.
למטה איור טיפוסי לאריזות ביצים וספרי ילדים.

על פי ג'וי, אין די באי-נראות מחשבתית; אידאולוגיות שליטות זקוקות לאי-נראות פיזית ומחזיקות את קורבנותיהן מוסתרים, ובכך מחוץ למודעות הציבורית. למשל, מאות מיליארדי חיות נשחטות בתעשיות בעלי החיים בעולם מדי שנה (מתוכן מאות מיליונים בישראל). התוצרים שלהן וחלקי גופן מצויים על המדפים בחנויות ובמקררים הביתיים, אך בעודן חיות כמעט אין רואים אותן. לדברי ג'וי, "יש חוזה בלתי כתוב בין היצרן לצרכן, לא לראות, לא לשמוע ולא לדבר. היצרן מורה לצרכן לא להביט, והצרכן מסיט עיניים"^[1].

למשל, בתגובה לתביעה הייצוגית בעקבות תחקיר אדום אדום ששודר ב"כלבוטק" ב-2012, השיבה חברת "תנובה", בעלת בית המטבחיים: "מידע מסוג זה הוא בדיוק המידע שצרכנים מעוניינים שיוסתר ויורחק מהם. זאת, על מנת לאפשר להם ליהנות מהמוצר ולענג את חככם תוך הדחקת המחשבה כי תענוג זה כרוך בגרימת סבל ליצור חי"^[31].

בחוזה לא-כתוב זה נִבעים סדקים, ותזכורות מתעשיית בעלי החיים מגיעות לעיתים מתחקירים סמויים. לפי התאוריה, הממסד האידאולוגי מנסה לאטום סדקים אלה, ולאסור תיעוד של התעשייה. בארצות הברית ומדינות נוספות נחקקו חוקי "אג-גאג" (סתימת פיות של חושפי עובדות בתעשיית בעלי החיים) לאיסור צילום בתעשיות המזון מהחי. בארצות הברית כל פעולה מכוונת או תכנון פעולה שמטרתה להפריע לתעשיות אלה ולפגוע ברווחיהן מוגדרת בחוק כטרור^[32], ובכלל זה צילומים^[33].

קבלה בציבור ובאקדמיה

תרומתה של מלאני ג'וי לחקר יחסי האדם ובעלי החיים היא מתן מסגרת לתופעות ידועות. האמפתיה לבעלי חיים, קטלוג בעלי החיים, הדיסוננס הקוגניטיבי ושאר התופעות, כבר נידונו ונחקרו; חדשנותה של ג'וי היא בהבחנה שהתופעות הללו הן היבטים שונים של מערכת אמונות אחת.

גיברט ודֶזולנייה^[2] תיארו קרניזם כ"מושג תיאורי עם השתמעות ערכית", שכן קרניזם הוא רק תיאור מאוחד של תופעות ידועות, אך עצם התיאור מציף סוגיות ערכיות.

מושג הקרניזם כאידאולוגיה כוללת התקבל בשיח האקדמי על יחסי אדם ובעלי חיים, ואין ביקורת אקדמית על קיומה של האידאולוגיה. הקרניזם נידון במאמרים אקדמיים ובמחקרים^[34] ומופיע במספר אנציקלופדיות^[2].

בשיח החוץ-אקדמי על יחסי אדם ובעלי חיים, המונחים "קרניזם" ו"קרניסט" נטמעו במהירות, משום שהמונחים "קרניבור", "אומניבור" או "אוכל בשר" לא משקפים, לטענת ג'וי, את העמדות שנלוות לתזונה זו.^[35]
בציבור הרחב המונח לא מוכר; נראה שהוא משמש בעיקר בקרב טבעונים לתיאור אנשים שאוכלים בשר, ומתפרש לעיתים בטעות כשם נרדף לתזונה מהחי או ככינוי גנאי. רוב אוכלי הבשר לא מגדירים עצמם כ"קרניסטים" ולא רואים באכילת בשר אידאולוגיה אלא תופעה טבעית^[36] או מוסכמה חברתית פשוטה.

ביקורת

הלנה פדרסן (Pedersen) מאוניברסיטת מלמו תוהה האם נכון להתייחס לכל אוכלי הבשר כקבוצה הומוגנית, מאחר שעשויים להיות סוגים רבים של אוכלי בשר, שלכל אחד מהם סיבות אחרות^[37].

תומכי גישת האבולישניזם, ובראשם גארי פרנציון, קוראים לחיסול תעשיית בעלי החיים ואינם מקבלים את מושג הקרניזם. לדעתם, המושג תומך בעקיפין בגישת שיפור התנאים, בכך שאינו קורא לחיסול תעשיית בעלי החיים ואינו תומך במפורש בטבעונות^[38].

הרולד הרצוג גורס שקטלוג בעלי החיים לקבוצות תועלתניות, ובהתאם לכך האמפתיה השונה לכל קבוצה, אינו שרירותי, אלא נובע מאינטואיציה אנושית^[39].

לקריאה נוספת

מלאני ג'וי, הפרה שבחדר: הפסיכולוגיה של אכילת בשר, תרגום: דבי אילון, עורכות: נגה אלבלך ודבי אילון, בני ברק: הקיבוץ המאוחד, 2017.

ראו גם

סוגנות

קישורים חיצוניים

מלאני ג'וי, קרניזם: הפסיכולוגיה של אכילת בשר (הרצאה עם כתוביות בעברית), סרטון באתר יוטיוב
מלאני ג'וי, מעבר לקרניזם, וקדימה אל בחירות מזון רציונליות ואותנטיות יותר (הרצאה ב וועידת טד בברלין, עם כתוביות בעברית), סרטון באתר יוטיוב
מלאני ג'וי, מקרניבור לקרניסט: שחרור שפת הבשר, מאמר מתורגם לעברית באתר "טבעונאות"
נטע אחיטוב, הרבה תוהים אם ישראל תהפוך למדינה הטבעונית הראשונה בעולם, באתר הארץ, 20 באפריל 2017

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ Melanie Joy (2011), Why We Love Dogs. Eat Pigs and Wear Cows: An Introduction to Carnism, Conari Press, p. 9. ISBN 1573245054.
^ ¹ ² ³ Martin Gibert, Élise Desaulniers (2014), [ https://doi.org/10.1007/978-94-007-0929-4_83 Carnism], Encyclopedia of Food and Agricultural Ethics.
^ Meat is Good for Taboo, Dietary Proscriptions as a Product of the Interaction of Psychological Mechanisms and Social Processes
^ סקירת מחקרים על אינטליגנציה של חזירים
^ Good to Think or Good to Eat, Marvin Harris
^ ¹ ² ראו מחקר שבדק קשר בין ייחוס תודעה לבעל חיים לבין השימוש בו לבשר: Brock Bastian, Steve Loughnan, Nick Haslam (2012), Don’t Mind Meat? The Denial of Mind to Animals Used for Human Consumption, Personality and Social Psychology Bulletin 38(2):247–256
^ ¹ ² The effect of categorization as food on the perceived moral standing of animal
^ כך, באנגלית קיים הביטוי "as stupid as goose" – "טיפש כמו אווז". גם בעברית משמש לעתים הביטוי "אווזה טיפשה".
^ חוק צער בעלי חיים סעיף 1 מגדיר: "בעל חיים" - בעל חוליות למעט אדם
^ ¹ ² The role of meat consumption in the denial of moral status and mind to meat animals
^ The Meat Paradox: Loving but Exploiting Animals
^ ערן כ"ץ, הפסיכולוגיה של אכילת בעלי חיים, בבלוג "על הספה", 17 במאי 2014.
^ Maital Neta, Catherine J. Norris, and Paul J. Whalen (2009), Corrugator Muscle Responses Are Associated With Individual Differences in Positivity-Negativity Bias, Emotion 9(5): 640–648.
^ Rae Westbury, David L Neumann (2008), Empathy-related responses to movie film stimuli depicting human and non-human animal targets in negative circumstances, Biological Psychology 78(1):66–74.
^ Massimo Filippi et al. (2010), The Brain Functional Networks Associated to Human and Animal Suffering Differ among Omnivores, Vegetarians and Vegans, PLOS One, 5(5): e10847.
^ Livia Apostol, Oana Luiza Rebega, Mircea Miclea (2013), Psychological and Socio-demographic Predictors of Attitudes toward Animals, Procedia – Social and Behavioral Sciences 78: 521–525 (על הסקאלה להערכת אמפתיה BAM,‏ Animal Mind Questionnaire).
^ Adelma M. Hills (1993),The Motivational Bases of Attitudes Toward Animals, Society & Animals 1(2): 111–128.
^ Andrea Beetz1, Kerstin Uvnäs-Moberg, Henri Julius and Kurt Kotrschal (2012), Psychosocial and Psychophysiological Effects of Human-Animal Interactions: The Possible Role of Oxytocin, Frontiers in Psychology 3: 234.
^ Margo A. Halm *2008), The Healing Power of the Human-Animal Connection, American Journal of Critical Care 17(4): 373–376.
^ יעל שטרנהל, מילינריזם והגנה על עבדות בהגותו של ג'ורג' פיציוּ, 'היה היה במה צעירה להיסטוריה', 1 (תשס"ב 2002)
^ Jared Piazza et at. (2015), Rationalizing meat consumption. The 4Ns, Appetite 91(1): 114–128.
^ ¹ ² Psychological consistency, inconsistency a n d cognitive dissonance in the relationship between eating meat and evaluating animals
^ ¹ ² ³ Understanging Prejudice and Discrimination
^ Peter Singer, Animal Liberation: A New Ethics for our Treatment of Animals
^ Carol Adams, The Sexual Politics of Meat
^ מתיחה בסופרמרקט בברזיל ממחישה את הפער הקוגניטיבי. בתשובתה לתביעה הייצוגית בפרשת "אדום אדום" טענה "תנובה" שהצרכנים אינם רוצים כלל לדעת מה מתרחש בבית מטבחיים, וצירפה סרטון זה לכתב התשובה שלה לשם המחשה ( נטע אחיטוב, תנובה מודה: השחיטה אכזרית, המראה יזעזע את אוכלי הבשר, באתר הארץ, 19 במאי 2013).
^ Jeffrey Moussaieff Masson, The Pig Who Sang to the Moon: The Emotional World of Farm Animals, New York: Ballantine Books, 2003.
^ Jonathan Balcombe, Farm Animal Feelings get Scientific, Compassion in World Farming.
^ Boyka Bratanova, Steve Loughnan, Brock Bastian (2011), The effect of categorization as food on the perceived moral standing of animals, Appetite 57(1): 193–196.
^ דוגמאות ביהדות: ינקי טאובר, הפן המיסטי באכילת בשר (מעובד ממשנתו של הרבי מליובאוויטש), באתר "בית חב"ד""; ציור מתוך עלון שבת לילדים שחולק בבתי כנסת בסביבות 2014, ובו נראה שוחט מחזיק תרנגולת ביד אחת ומניף את הסכין בשנייה, ותרנגולת שמביטה בהם אומרת בשמחה "יופי, הגיע תורי".
^ חשיפת כלבוטק ממשחטת "אדום אדום" של תנובה, 6 בדצמבר 2012, סרטון באתר יוטיוב; נטע אחיטוב, תנובה מודה: השחיטה אכזרית, המראה יזעזע את אוכלי הבשר, באתר הארץ, 19 במאי 2013; תגובת תנובה לתביעה, באתר הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה.
^ AETA החוק האמריקאי נגד טרור כלפי תעשיות המזון מהחי. ראו עוד פרשנות על חוק הטרור כלפי תעשיות המזון מהחי: Brian Duignan, [http://advocacy.britannica.com/blog/advocacy/2008/10/the-animal-enterprise-terrorism-act The Animal Enterprise Terrorism Act, Encyclopedia Britannica: Advocates for Animals, October 27, 2008.
^ ה-FBI האמריקאי ממליץ להעמיד לדין מבצעי תחקירי סתר באשמת טרור, בחסות חוק AETA‏ (Animal Enterprise Terrorism Act).
^ Pardon Your Turkey and Eat Him Too ;
Current Directions in Psychological Science ;
אוניברסיטת מאטו גרוסו, מאמר על פרסומות לבשר (בפורטוגזית) ;
Critical Carnist Studies ;
Vegetarianism. A blossoming field of study ;
מחקר השוואתי על הכיסוי התקשורתי בספרד וארצות הברית ;
מחקר על השתקפות הקרניזם בתקשורת בפורטוגל ;
מחקר על עמדות פוליטיות וקרניזם
^ הפתעה בצלחת: הייתם אוכלים כלב לארוחת ערב? ;
קרניזם בבלוג בניו יורק טיימס ;
Carnism explains how animals can be loved and eaten ;
מה זה בדיוק קרניזם ;
קרניזם בגרמנית
^ טבעונות, הרצאות טובות ומדע מכון דוידסון
^ ביקורת של הלנה פדרסון על ספרה של ג'וי
^ Francione, Gary L. (October 2, 2012). Nothing "Invisible" About Animal Exploitation Ideology. Opposing Views.
^ The next frontier: Moral heuristics and the treatment of animals

[ג'וי-1] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ Melanie Joy (2011), Why We Love Dogs. Eat Pigs and Wear Cows: An Introduction to Carnism, Conari Press, p. 9. ISBN 1573245054.

[גיברט_ודזולנייה-2] ¹ ² ³ Martin Gibert, Élise Desaulniers (2014), [ https://doi.org/10.1007/978-94-007-0929-4_83 Carnism], Encyclopedia of Food and Agricultural Ethics.

[3] Meat is Good for Taboo, Dietary Proscriptions as a Product of the Interaction of Psychological Mechanisms and Social Processes

[4] סקירת מחקרים על אינטליגנציה של חזירים

[5] Good to Think or Good to Eat, Marvin Harris

[בסטיאן-6] ¹ ² ראו מחקר שבדק קשר בין ייחוס תודעה לבעל חיים לבין השימוש בו לבשר: Brock Bastian, Steve Loughnan, Nick Haslam (2012), Don’t Mind Meat? The Denial of Mind to Animals Used for Human Consumption, Personality and Social Psychology Bulletin 38(2):247–256

[ברטנובה-7] ¹ ² The effect of categorization as food on the perceived moral standing of animal

[8] כך, באנגלית קיים הביטוי "as stupid as goose" – "טיפש כמו אווז". גם בעברית משמש לעתים הביטוי "אווזה טיפשה".

[9] חוק צער בעלי חיים סעיף 1 מגדיר: "בעל חיים" - בעל חוליות למעט אדם

[אפטייט-10] ¹ ² The role of meat consumption in the denial of moral status and mind to meat animals

[11] The Meat Paradox: Loving but Exploiting Animals

[12] ערן כ"ץ, הפסיכולוגיה של אכילת בעלי חיים, בבלוג "על הספה", 17 במאי 2014.

[13] Maital Neta, Catherine J. Norris, and Paul J. Whalen (2009), Corrugator Muscle Responses Are Associated With Individual Differences in Positivity-Negativity Bias, Emotion 9(5): 640–648.

[וסטברי-14] Rae Westbury, David L Neumann (2008), Empathy-related responses to movie film stimuli depicting human and non-human animal targets in negative circumstances, Biological Psychology 78(1):66–74.

[15] Massimo Filippi et al. (2010), The Brain Functional Networks Associated to Human and Animal Suffering Differ among Omnivores, Vegetarians and Vegans, PLOS One, 5(5): e10847.

[16] Livia Apostol, Oana Luiza Rebega, Mircea Miclea (2013), Psychological and Socio-demographic Predictors of Attitudes toward Animals, Procedia – Social and Behavioral Sciences 78: 521–525 (על הסקאלה להערכת אמפתיה BAM,‏ Animal Mind Questionnaire).

[17] Adelma M. Hills (1993),The Motivational Bases of Attitudes Toward Animals, Society & Animals 1(2): 111–128.

[אוקסיטוצין-18] Andrea Beetz1, Kerstin Uvnäs-Moberg, Henri Julius and Kurt Kotrschal (2012), Psychosocial and Psychophysiological Effects of Human-Animal Interactions: The Possible Role of Oxytocin, Frontiers in Psychology 3: 234.

[קורטיזול-19] Margo A. Halm *2008), The Healing Power of the Human-Animal Connection, American Journal of Critical Care 17(4): 373–376.

[20] יעל שטרנהל, מילינריזם והגנה על עבדות בהגותו של ג'ורג' פיציוּ, 'היה היה במה צעירה להיסטוריה', 1 (תשס"ב 2002)

[21] Jared Piazza et at. (2015), Rationalizing meat consumption. The 4Ns, Appetite 91(1): 114–128.

[נורטון-22] ¹ ² Psychological consistency, inconsistency a n d cognitive dissonance in the relationship between eating meat and evaluating animals

[פלוס-23] ¹ ² ³ Understanging Prejudice and Discrimination

[24] Peter Singer, Animal Liberation: A New Ethics for our Treatment of Animals

[קרול_אדמס-25] Carol Adams, The Sexual Politics of Meat

[26] מתיחה בסופרמרקט בברזיל ממחישה את הפער הקוגניטיבי. בתשובתה לתביעה הייצוגית בפרשת "אדום אדום" טענה "תנובה" שהצרכנים אינם רוצים כלל לדעת מה מתרחש בבית מטבחיים, וצירפה סרטון זה לכתב התשובה שלה לשם המחשה ( נטע אחיטוב, תנובה מודה: השחיטה אכזרית, המראה יזעזע את אוכלי הבשר, באתר הארץ, 19 במאי 2013).

[27] Jeffrey Moussaieff Masson, The Pig Who Sang to the Moon: The Emotional World of Farm Animals, New York: Ballantine Books, 2003.

[28] Jonathan Balcombe, Farm Animal Feelings get Scientific, Compassion in World Farming.

[29] Boyka Bratanova, Steve Loughnan, Brock Bastian (2011), The effect of categorization as food on the perceived moral standing of animals, Appetite 57(1): 193–196.

[30] דוגמאות ביהדות: ינקי טאובר, הפן המיסטי באכילת בשר (מעובד ממשנתו של הרבי מליובאוויטש), באתר "בית חב"ד""; ציור מתוך עלון שבת לילדים שחולק בבתי כנסת בסביבות 2014, ובו נראה שוחט מחזיק תרנגולת ביד אחת ומניף את הסכין בשנייה, ותרנגולת שמביטה בהם אומרת בשמחה "יופי, הגיע תורי".

[31] חשיפת כלבוטק ממשחטת "אדום אדום" של תנובה, 6 בדצמבר 2012, סרטון באתר יוטיוב; נטע אחיטוב, תנובה מודה: השחיטה אכזרית, המראה יזעזע את אוכלי הבשר, באתר הארץ, 19 במאי 2013; תגובת תנובה לתביעה, באתר הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה.

[32] AETA החוק האמריקאי נגד טרור כלפי תעשיות המזון מהחי. ראו עוד פרשנות על חוק הטרור כלפי תעשיות המזון מהחי: Brian Duignan, [http://advocacy.britannica.com/blog/advocacy/2008/10/the-animal-enterprise-terrorism-act The Animal Enterprise Terrorism Act, Encyclopedia Britannica: Advocates for Animals, October 27, 2008.

[33] ה-FBI האמריקאי ממליץ להעמיד לדין מבצעי תחקירי סתר באשמת טרור, בחסות חוק AETA‏ (Animal Enterprise Terrorism Act).

[34] Pardon Your Turkey and Eat Him Too ;
Current Directions in Psychological Science ;
אוניברסיטת מאטו גרוסו, מאמר על פרסומות לבשר (בפורטוגזית) ;
Critical Carnist Studies ;
Vegetarianism. A blossoming field of study ;
מחקר השוואתי על הכיסוי התקשורתי בספרד וארצות הברית ;
מחקר על השתקפות הקרניזם בתקשורת בפורטוגל ;
מחקר על עמדות פוליטיות וקרניזם

[35] הפתעה בצלחת: הייתם אוכלים כלב לארוחת ערב? ;
קרניזם בבלוג בניו יורק טיימס ;
Carnism explains how animals can be loved and eaten ;
מה זה בדיוק קרניזם ;
קרניזם בגרמנית

[36] טבעונות, הרצאות טובות ומדע מכון דוידסון

[37] ביקורת של הלנה פדרסון על ספרה של ג'וי

[38] Francione, Gary L. (October 2, 2012). Nothing "Invisible" About Animal Exploitation Ideology. Opposing Views.

[39] The next frontier: Moral heuristics and the treatment of animals

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''קרניזם''' ('''Carnism''', מהמילה ה[[לטינית]] carno, [[בשר]]) הוא מונח שטבעה ה[[פסיכולוג חברתי|פסיכולוגית החברתית]] [[מלאני ג'וי]]. על פי ג'וי, קרניזם הוא מערכת [[אמונה|אמונות]] סמויה, שיוצרת התניה תרבותית לאכילת בשר ו[[מוצרים מהחי|מוצרים אחרים מהחי]]. מערכת אמונות זו מגשרת על הפער בין רגשי [[חמלה]] לבעלי חיים כיצורים מודעים ומרגישים, לבין אכילתם על ידי בני אדם{{הערה| Melanie Joy (2011), Why We Love Dogs. Eat Pigs and Wear Cows: An Introduction to Carnism, Conari Press, p.&nbsp;9. {{ISBN|1573245054}}.|שם=ג'וי}}{{הערה|Martin Gibert, 2014, [http://link.springer.com/referenceworkentry/10.1007/978-94-007-0929-4_83 Carnism], Encyclopedia of Food and Agricultural Ethics|שם=גיברט}}.
+'''קַרניזם''' ('''carnism''', מהמילה ה[[לטינית]] carno, [[בשר]]) הוא מונח ש[[תחדיש|טבעה]] ה[[פסיכולוג חברתי|פסיכולוגית החברתית]] ה[[אמריקאי]]ת [[מלאני ג'וי]] ב-[[2001]]. קרניזם פירושו [[אמונה|מערכת אמונות]] סמויה, שיוצרת התניה חברתית-תרבותית לאכילת בשר ו[[מוצרים מהחי|מוצרים אחרים מהחי]]. מערכת אמונות זו מגשרת על הפער בין רגשי [[חמלה]] לבעלי חיים כיצורים מודעים ו[[תחושתיות|מרגישים]], לבין אכילתם על ידי בני אדם{{הערה| Melanie Joy (2011), Why We Love Dogs. Eat Pigs and Wear Cows: An Introduction to Carnism, Conari Press, p.&nbsp;9. {{ISBN|1573245054}}.|שם=ג'וי}}{{הערה|שם=גיברט ודזולנייה|Martin Gibert, Élise Desaulniers (2014), [ https://doi.org/10.1007/978-94-007-0929-4_83 Carnism], ''Encyclopedia of Food and Agricultural Ethics''.}}.
-על פי התאוריה, ברוב העולם אוכלים מזון מהחי שלא לצורך הישרדות, אלא מתוך בחירה, והבחירה נובעת ממערכת אמונות טבועה ושלטת – קרניזם. בשונה מ[[טבעונות]] או [[צמחונות]], הקרניזם לרוב אינו מורגש, נתפס כדרך העולם ולא נתפס כמערכת אמונות ביחס לעולם.
+על פי התאוריה, ברוב העולם אוכלים מזון מהחי שלא לצורך הישרדות, אלא מתוך בחירה, והבחירה נובעת ממערכת אמונות טבועה ושלטת – קרניזם. בשונה מ[[טבעונות]] או [[צמחונות]], הקרניזם לרוב אינו מורגש, ונתפס כדרך העולם ולא כמערכת אמונות ביחס לעולם.
-קרניזם מתואר כמערכת אמונות משותפת ופרקטיקות שמשקפות אמונות אלה; במובן זה הוא אידאולוגיה, והמונחים 'מערכת אמונות' ו'אידאולוגיה' משמשים לחלופין לתיאורו.
+קרניזם מתואר כמערכת אמונות משותפת ופרקטיקות שמשקפות אמונות אלה; במובן זה הוא [[אידאולוגיה]], והמונחים 'מערכת אמונות' ו'אידאולוגיה' משמשים לחלופין לתיאורו.
-==בעלי חיים אכילים ולא אכילים==
+==בעלי חיים אכילים ולא-אכילים==
-[[קובץ: Dog_Meat.jpg|ממוזער|280px|בשר כלבים מוצג למכירה בקצביה ב[[סאול]], [[קוריאה הדרומית]]. בתרבויות שונות קיימת קבוצה שונה של בעלי חיים שאכילתם נחשבת טבעית, והבחירות של תרבות אחת עשויות להיראות בלתי מקובלות לתרבות אחרת.]]
+[[קובץ: Dog_Meat.jpg|ממוזער|280px|[[בשר כלבים]] מוצג למכירה בקצביה ב[[סיאול]], [[קוריאה הדרומית]]. בתרבויות שונות קיימת קבוצה שונה של בעלי חיים שאכילתם נחשבת טבעית, והבחירות של תרבות אחת עשויות להיראות בלתי מקובלות לתרבות אחרת.]]
-ברוב התרבויות, רק חלק קטן מבין אלפי מיני בעלי החיים הניתנים לאכילה מסווג כאכיל. יש יותר [[טאבו (סוציולוגיה)|טאבו]]אים על אכילת בשר מאשר על כל המזונות האחרים יחד{{הערה|[http://www.danielmtfessler.com/wp-content/uploads/2013/12/Fessler-Navarrete-2003-Meat-Is-Good-To-Taboo.pdf Meat is Good for Taboo, Dietary Proscriptions as a Product of the Interaction of Psychological Mechanisms and Social Processes ]}}. קבוצת החיות האכילות משתנה מתרבות לתרבות. כך למשל, בסין ובתאילנד יש האוכלים [[חתול]]ים ו[[כלב]]ים, ואילו ברוב [[מדינות המערב]] אכילת חתולים וכלבים נחשבת מקוממת. מצד שני, במדינות המערב אוכלים [[פרה|פרות]] ו[[תרנגול]]ים, שהם יצורים סֶנטִיֶינטִיים{{הערה|סנטיינטיות (sentience) - מודעות ויכולת להרגיש מצוקה או רווחה נפשית או פיזית}} בדומה לחתולים, ואוכלים [[חזיר]]ים, שהם [[אינטליגנציה|אינטליגנטיים]] לפחות כמו כלבים{{הערה|[http://animalstudiesrepository.org/cgi/viewcontent.cgi?article=1042&context=acwp_asie סקירת מחקרים על אינטליגנציה של חזירים]}}.
+ברוב התרבויות, רק חלק קטן מבין אלפי מיני בעלי החיים הניתנים לאכילה מסווג כאכיל. יש יותר [[טאבו (סוציולוגיה)|טאבו]]אים על אכילת בשר מאשר על כל המזונות האחרים יחד{{הערה|[http://www.danielmtfessler.com/wp-content/uploads/2013/12/Fessler-Navarrete-2003-Meat-Is-Good-To-Taboo.pdf Meat is Good for Taboo, Dietary Proscriptions as a Product of the Interaction of Psychological Mechanisms and Social Processes ]}}. קבוצת החיות האכילות משתנה מתרבות לתרבות. כך למשל, ב[[סין (אזור)|סין]] וב[[תאילנד]] יש האוכלים [[חתול]]ים ו[[כלב]]ים, ואילו ברוב [[מדינות המערב]] אכילת חתולים וכלבים נחשבת מקוממת. מצד שני, במדינות המערב אוכלים [[פרה|פרות]] ו[[תרנגול]]ים, שהם יצורים [[תחושתיות|סֶנטִיֶינטִיים]] (יצורים שביכולתם להרגיש מצוקה או רווחה נפשית או פיזית) בדומה ל[[חתול הבית|חתול]]ים, ואוכלים [[חזיר]]ים, שהם [[אינטליגנציה|אינטליגנטיים]] לפחות כמו [[כלב הבית|כלב]]ים{{הערה|[http://animalstudiesrepository.org/cgi/viewcontent.cgi?article=1042&context=acwp_asie סקירת מחקרים על אינטליגנציה של חזירים]}}.
-החלוקה התרבותית לחיות אכילות ולא-אכילות נחשבת שרירותית ביסודה, משום שלא אחת קשה לייחס אותה לתכונות אובייקטיביות כמו ערך תזונתי או זמינות{{הערה|[https://books.google.co.il/books?hl=en&lr=&id=WV8WAAAAQBAJ&oi=fnd&pg=PA3&dq=taboos+animal+eating&ots=FwLvypn-Bu&sig=dbC_xAtrVNq3uZ_1KX68BkPxsks&redir_esc=y#v=onepage&q=taboos%20animal%20eating&f=false Good to Think or Good to Eat, Marvin Harris ]}}. לפי ג'וי, החלוקה נובעת מאמונות ומסורות חברתיות, שהן חלק ממערכת האמונות הקרניסטית באותה תרבות. הסיווג מכתיב את ה[[ייצוג ידע|ייצוג]] המוחי של אותם בעלי חיים אצל בני האדם. לפי התאוריה, בעלי החיים האכילים נתפסים כנטולי [[אינדיבידואליות]] - לא מישהו אלא משהו, טיפשים ולא מודעים{{הערה|שם=בסטיאן}}, ובעלי יכולת נמוכה לחוש [[סבל]]{{הערה|שם=ברטנובה|[http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0195666311001413?np=y The effect of categorization as food on the perceived moral standing of animal]}}{{הערה|שם=ג'וי}}; תפיסה זו באה לידי ביטוי בהתנהגות כלפי אותם בעלי חיים, ומאפשרת את אכילתם.
+החלוקה התרבותית לחיות אכילות ולא-אכילות נחשבת שרירותית ביסודה, משום שלא אחת קשה לייחס אותה לתכונות אובייקטיביות כמו [[ערך תזונתי]] או זמינות{{הערה|[https://books.google.co.il/books?hl=en&lr=&id=WV8WAAAAQBAJ&oi=fnd&pg=PA3&dq=taboos+animal+eating&ots=FwLvypn-Bu&sig=dbC_xAtrVNq3uZ_1KX68BkPxsks&redir_esc=y#v=onepage&q=taboos%20animal%20eating&f=false Good to Think or Good to Eat, Marvin Harris ]}}. לפי ג'וי, חלוקה זו נובעת מאמונות ומסורות חברתיות, שהן חלק ממערכת האמונות הקרניסטית באותה תרבות. הסיווג מכתיב את ה[[ייצוג ידע|ייצוג]] המנטלי של אותם בעלי חיים אצל בני האדם. לפי התאוריה, בעלי החיים האכילים נתפסים כנטולי [[אינדיבידואליות]] – לא "מישהו" אלא "משהו" – טיפשים ולא מודעים{{הערה|שם=בסטיאן}}, ובעלי יכולת נמוכה לחוש [[סבל]]{{הערה|שם=ברטנובה|[http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0195666311001413?np=y The effect of categorization as food on the perceived moral standing of animal]}}{{הערה|שם=ג'וי}}; תפיסה זו באה לידי ביטוי בהתנהגות כלפי אותם בעלי חיים, ומאפשרת את אכילתם.
 לדוגמה, ברוב מדינות המערב [[אווז]]ים הם חיות מאכל, ולעומתם [[ברבור]]ים, ששייכים גם הם למשפחת ה[[ברווזיים]] ולאותה [[תת-משפחה (טקסונומיה)|תת-משפחה]], לרוב אינם נחשבים אכילים. בהתאם לכך, היחס לאווזים ולברבורים הוא שונה. אווזים נחשבים חסרי אינטליגנציה ומופיעים בביטויים כסמל לטיפשות{{הערה|כך, באנגלית קיים הביטוי "as stupid as goose" – "טיפש כמו אווז". גם בעברית משמש לעתים הביטוי "אווזה טיפשה".}}, ותעשיית [[פיטום אווזים וברווזים|פיטום האווזים]] נחשבת בעיני רבים כאכזרית במיוחד. ברבורים לעומתם, זוכים ל[[אמפתיה]].
 ==חמלה על בעלי חיים ופרדוקס הבשר==
-[[קובץ: Slaughterer certificate Rome 1811.jpg|ממוזער|200px| הרג בעלי חיים אינו בהכרח דבר קל לאדם. כתב סמיכה לשחיטה, רומא 1811, הרבנים הממליצים מעידים על מסוגלותו הנפשית של המועמד: "שחט כמה וכמה עופות לפנינו ואינו מתעלף".]]
+[[קובץ: Slaughterer certificate Rome 1811.jpg|ממוזער|200px|הרג בעלי חיים אינו בהכרח דבר קל לאדם. כתב סמיכה לשחיטה, [[רומא]] 1811, ובו הרבנים הממליצים מעידים על מסוגלותו הנפשית של המועמד: "שחט כמה וכמה עופות לפנינו ואינו מתעלף".]]
-ברוב התרבויות קיימים ערכים נגד אכזריות כלפי בעלי חיים. הורים מחנכים את ילדיהם לא לפגוע בחיות, ורוב האנשים מתקשים לראות אכזריות כלפי בעל חיים וזועמים כשמתפרסם אירוע של התעללות בחיה. ערכים אלה מתבטאים בנורמות הכתובות, וברוב מדינות המערב קיימים [[חוק]]ים נגד אכזריות לבעלי חיים מידי אדם{{הערה|[http://www.nevo.co.il/Law_html/law01/p200m2_002.htm חוק צער בעלי חיים] סעיף 1 מגדיר: "בעל חיים" - בעל חוליות למעט אדם}}. מנגד, אכילת בעלי חיים כרוכה בגרימת סבל והרג, ועומדת בסתירה לערכים אלה{{הערה|שם=אפטייט|[http://brockbastian.psy.unsw.edu.au/documents/Loughnan%20et%20al%20Appetite%202010.pdf The role of meat consumption in the denial of moral status and mind to meat animals]}}. סתירה זו מכונה גם "פרדוקס הבשר"{{הערה| [https://www.psychologytoday.com/blog/without-prejudice/201403/the-meat-paradox-loving-exploiting-animals The Meat Paradox: Loving but Exploiting Animals]}} - ה[[דיסוננס קוגניטיבי|דיסוננס הקוגניטיבי]] בין אכילת בשר לבין חמלה על בעלי חיים{{הערה|[http://katzeran.com/blog/the-psychology-of-eating-animals הפסיכולוגיה של אכילת בעלי חיים]}}. על פי ג'וי, [[מנגנון הגנה|מנגנוני ההגנה]] שבאידאולוגיה הקרניסטית נועדו לעמעם [[דיסוננס]] זה.
+ברוב התרבויות קיימים ערכים נגד [[אכזריות כלפי בעלי חיים]]. הורים מחנכים את ילדיהם לא לפגוע בחיות, ורוב האנשים מתקשים לראות אכזריות כלפי בעל חיים וזועמים כשמתפרסם אירוע של התעללות בחיה. ערכים אלה מתבטאים בנורמות הכתובות, וברוב מדינות המערב קיימים חוקים נגד התאכזרות לבעלי חיים{{הערה|[http://www.nevo.co.il/Law_html/law01/p200m2_002.htm חוק צער בעלי חיים] סעיף 1 מגדיר: "בעל חיים" - בעל חוליות למעט אדם}}. מנגד, אכילת בעלי חיים כרוכה בגרימת סבל והרג, ועומדת בסתירה לערכים אלה{{הערה|שם=אפטייט|[http://brockbastian.psy.unsw.edu.au/documents/Loughnan%20et%20al%20Appetite%202010.pdf The role of meat consumption in the denial of moral status and mind to meat animals]}}. סתירה זו מכונה גם "[[פרדוקס]] הבשר"{{הערה| [https://www.psychologytoday.com/blog/without-prejudice/201403/the-meat-paradox-loving-exploiting-animals The Meat Paradox: Loving but Exploiting Animals]}} – ה[[דיסוננס קוגניטיבי|דיסוננס הקוגניטיבי]] בין אכילת בשר לבין חמלה על בעלי חיים{{הערה|ערן כ"ץ, [http://katzeran.com/blog/the-psychology-of-eating-animals הפסיכולוגיה של אכילת בעלי חיים], בבלוג "על הספה", 17 במאי 2014.}}. על פי ג'וי, [[מנגנון הגנה|מנגנוני ההגנה]] שבאידאולוגיה הקרניסטית נועדו לעמעם דיסוננס זה.
-גם אנשים שאינם אוהבי חיות מגיבים רגשית למראה סבל של בעלי חיים. מחקרים בדקו את התגובה הפיזיולוגית לתמונות כאלה על ידי מדידת מוליכות העור, תנועות שרירי הפנים (בפרט שריר הקורגטור{{הערה|[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2825576 Corrugator Muscle], שריר קטן שמכווץ את הגבות ונמצא לו מתאם גבוה עם ביטוי של רגשות חיוביים ושליליים כלפי דבר מה.}}) ופעילות באזורי המוח הקשורים ל[[אמפתיה]]{{הערה|שם=וסטברי|[https://www.researchgate.net/profile/Rae_Westbury3/publication/5568857_Empathy-related_responses_to_moving_film_stimuli_depicting_human_and_non-human_animal_targets_in_negative_circumstances/links/0c960514b964093fca000000.pdf Empathy-related responses to movie film stimuli depicting human and non-human animal targets in negative circumstances]}}{{הערה|[http://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0010847 The Brain Functional Networks Associated to Human and Animal Suffering Differ among Omnivores, Vegetarians and Vegans]}}. כל הנבדקים הגיבו למראה בעל חיים סובל, בעוצמה זו או אחרת. נראה שיכולת ההזדהות האנושית עם בעלי חיים היא מולדת, אך משתנה בהתאם להתניות תרבותיות, רמת האמפתיה הבסיסית של האדם, וגם אינטרסים תועלתניים. אחד המחקרים בדק אמפתיה{{הערה|[http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1877042813009129 על הסקאלה להערכת אמפתיה BAM]}} של מספר קבוצות בני אדם לבעלי חיים במצוקה, וביניהם אנשים שמתפרנסים מגידול בעלי חיים{{הערה|[http://booksandjournals.brillonline.com/content/journals/10.1163/156853093x00028 Motivational bases of attitudes toward animals]}}; מגדלי בעלי החיים הגיבו לסבל של תרנגולים ו[[כבש]]ים בצורה חלשה יותר מהקבוצות האחרות, ובצורה חזקה כמו בקבוצות האחרות למראה [[קרנף]] ניצוד.
+גם אנשים שאינם אוהבי חיות מגיבים רגשית למראה סבל של בעלי חיים. מחקרים בדקו את התגובה הפיזיולוגית לתמונות כאלה על ידי מדידת מוליכות העור, תנועות שרירי הפנים (בפרט שריר ה[[קורוגטור|קוֹרוּגָטוֹר]] – שריר קטן שמכווץ את הגבות ונמצא כי יש לו מתאם גבוה עם ביטוי של רגשות חיוביים ושליליים כלפי דבר מה{{הערה|Maital Neta, Catherine J. Norris, and Paul J. Whalen (2009), [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2825576 Corrugator Muscle Responses Are Associated With Individual Differences in Positivity-Negativity Bias], ''Emotion'' 9(5): 640–648.}}) ופעילות באזורי המוח הקשורים ל[[אמפתיה]]{{הערה|שם=וסטברי|Rae Westbury, David L Neumann (2008), [https://www.researchgate.net/publication/5568857_Empathy-related_responses_to_movie_film_stimuli_depicting_human_and_non-human_animal_targets_in_negative_circumstances Empathy-related responses to movie film stimuli depicting human and non-human animal targets in negative circumstances], ''Biological Psychology'' 78(1):66–74.}}{{הערה|Massimo Filippi et al. (2010), [https://doi.org/10.1371/journal.pone.0010847 The Brain Functional Networks Associated to Human and Animal Suffering Differ among Omnivores, Vegetarians and Vegans], ''[[PLOS One]]'', 5(5): e10847.}}. כל הנבדקים הגיבו למראה בעל חיים סובל, בעוצמה זו או אחרת. נראה שיכולת ההזדהות האנושית עם בעלי חיים היא מולדת, אך משתנה בהתאם להתניות תרבותיות, רמת האמפתיה הבסיסית של האדם, וגם אינטרסים תועלתניים. אחד המחקרים בדק אמפתיה{{הערה|Livia Apostol, Oana Luiza Rebega, Mircea Miclea (2013),
+ [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1877042813009129 Psychological and Socio-demographic Predictors of Attitudes toward Animals], ''Procedia – Social and Behavioral Sciences'' 78: 521–525 (על הסקאלה להערכת אמפתיה BAM,{{כ}} Animal Mind Questionnaire).}} של מספר קבוצות בני אדם לבעלי חיים במצוקה, וביניהם אנשים שמתפרנסים מ[[גידול בעלי חיים]]{{הערה|Adelma M. Hills (1993),[http://booksandjournals.brillonline.com/content/journals/10.1163/156853093x00028 The Motivational Bases of Attitudes Toward Animals], ''Society & Animals'' 1(2): 111–128.}}; מגדלי בעלי החיים הגיבו לסבל של [[תרנגול]]ים ו[[כבש]]ים בצורה חלשה יותר מהקבוצות האחרות, ובצורה חזקה כמו בקבוצות האחרות למראה [[קרנף]] ניצוד.
-{{ש}}מצד שני, נמצא שאינטראקציה חיובית קרובה עם בעל חיים מעלה את רמת "הורמון האהבה" [[אוקסיטוצין]], שמעורב בהרגשת ביטחון וקשר חם עם הזולת{{הערה|שם=אוקסיטוצין|[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3408111/ Psychosocial and Psychophysiological Effects of Human-Animal Interactions: The Possible Role of Oxytocin]}}, ומורידה את רמת הורמון המתח [[קורטיזול]] בדם{{הערה|שם=קורטיזול| [http://ajcc.aacnjournals.org/content/17/4/373.short The Healing Power of the Human-Animal Connection]}}.
+{{ש}}מצד שני, נמצא ש[[אינטראקציה (סטטיסטיקה)|אינטראקציה]] {{אנ|Interaction (statistics)}} חיובית קרובה עם בעל חיים מעלה את רמת "הורמון האהבה" [[אוקסיטוצין]], שמעורב בהרגשת ביטחון וקשר חם עם הזולת{{הערה|שם=אוקסיטוצין|Andrea Beetz1, Kerstin Uvnäs-Moberg, Henri Julius and Kurt Kotrschal (2012), [https://doi.org/10.3389/fpsyg.2012.00234 Psychosocial and Psychophysiological Effects of Human-Animal Interactions: The Possible Role of Oxytocin], ''Frontiers in Psychology'' 3: 234.}}, ומורידה את רמת הורמון המתח [[קורטיזול]] בדם{{הערה|שם=קורטיזול| Margo A. Halm *2008), [http://ajcc.aacnjournals.org/content/17/4/373.short The Healing Power of the Human-Animal Connection], ''American Journal of Critical Care'' 17(4): 373–376.}}
 האמפתיה לבעלי חיים, המשותפת לאנשים רבים, עומדת בבסיס "פרדוקס הבשר".
@@ שורה 27: / שורה 28: @@
 ===משולש ההצדקה – נורמלי, טבעי ונחוץ ===
-אחד הנדבכים בתאוריה של ג'וי הוא יישום "שלושת ה-[[N]]ים" שהצדיקו את ה[[עבדות]] ואידאולוגיות אחרות, לאידאולוגיה הקרניסטית{{הערה|שם=ג'וי}}. שלושת ה-Nים הם Normal, Natural and Necessary – נורמלי, טבעי ונחוץ. בדומה לאידאולוגיות שהצדיקו לאורך ההיסטוריה את העבדות, מכיוון שלפיהן היא נורמלית, טבעית ונחוצה{{הערה|יעל שטרנהל, [http://hayohaya.huji.ac.il/pdf/1/sternhel.pdf מילינריזם והגנה על עבדות], 'היה היה במה צעירה להיסטוריה', גיליון 1}}, כך גם לפי האידאולוגיה הקרניסטית - אכילה מהחי היא נורמלית, טבעית ונחוצה.
+אחד הנדבכים בתאוריה של ג'וי הוא יישום "שלושת ה-[[N]]ים" שהצדיקו את ה[[עבדות]] ואידאולוגיות אחרות – Normal, Natural and Necessary, כלומר נורמלי, טבעי ונחוץ – לאידאולוגיה הקרניסטית{{הערה|שם=ג'וי}}. בדומה לאידאולוגיות שהצדיקו לאורך ההיסטוריה את העבדות, מכיוון שלפיהן היא נורמלית, טבעית ונחוצה{{הערה|[[יעל שטרנהל]], [https://web.archive.org/web/20130925112824/http://hayohaya.huji.ac.il/pdf/1/sternhel.pdf מילינריזם והגנה על עבדות בהגותו של ג'ורג' פיציוּ], 'היה היה במה צעירה להיסטוריה', 1 (תשס"ב 2002)}}, כך גם לפי האידאולוגיה הקרניסטית – אכילה מהחי היא נורמלית, טבעית ונחוצה.
 * "נורמלי" הוא מה שמקובל ב[[נורמה|נורמות]] של האידאולוגיה השלטת. דרך החיים של ה[[מיינסטרים]] נתפסת לרוב כהשתקפות של ערכים אוניברסליים, אך למעשה מה שנחשב נורמלי הוא האמונות וההתנהגות של הרוב, ורוב בני האדם אוכלים מהחי.
-* "טבעי" הוא הפרשנות של אידאולוגיות שליטות לטבע ולהיסטוריה - אידאולוגיות שליטות מביטות על קטע ההיסטוריה שמאשר את תפיסתן ופיסת הטבע המתאימה להן, ומגדירות אותם כטבעיים. כך למשל האידאולוגיה הקרניסטית שואבת הצדקה מהתזונה של חיות טרף.
+* "טבעי" הוא הפרשנות של אידאולוגיות שליטות לטבע ולהיסטוריה – אידאולוגיות שליטות מביטות על קטע ההיסטוריה שמאשר את תפיסתן ופיסת הטבע המתאימה להן, ומגדירות אותם כטבעיים. כך למשל האידאולוגיה הקרניסטית שואבת הצדקה מהתזונה של [[אוכלי-בשר|טורפים]].
-* "נחוץ" הוא מה שנחוץ על פי המוסכמות של האידאולוגיה, כדוגמת המוסכמות שחייבים לאכול מהחי כדי להיות בריאים, או שמזון מהחי הוא יותר [[אקולוגיה|אקולוגי]]{{הערה|[http://ac.els-cdn.com/S0195666315001518/1-s2.0-S0195666315001518-main.pdf?_tid=fc8cc6f0-fbc7-11e5-8709-00000aacb35e&acdnat=1459927386_312c7da5d989e6b0d7e1b3bd4db7ea9f Rationalizing meat consumption. The 4Ns]}}.
+* "נחוץ" הוא מה שנחוץ על פי המוסכמות של האידאולוגיה, כדוגמת המוסכמות שחייבים לאכול מהחי כדי להיות בריאים, או שמזון מהחי הוא יותר [[אקולוגיה|אקולוגי]]{{הערה|Jared Piazza et at. (2015), [https://doi.org/10.1016/j.appet.2015.04.011 Rationalizing meat consumption. The 4Ns], ''Appetite'' 91(1): 114–128.}}.
 ברוב החברות, המוסכמות של האידאולוגיה השלטת מתקבלות כמעט ללא עוררין וללא בדיקת עובדות.
@@ שורה 39: / שורה 40: @@
 לפי ג'וי ואחרים, ה[[שפה]] שואפת להרחיק את המוצר מבעל החיים - כך למשל אומרים "בשר" ולא "[[גווייה]]", "אכילה מהחי" ולא "אכילת בעלי חיים". [[קרול אדמס]] כינתה זאת "ה[[רפרנט]] הנעדר" - מדברים על חיה, נוגעים בחיה, אך היא עצמה לכאורה נעדרת{{הערה|שם=קרול אדמס|Carol Adams, [http://caroljadams.com/spom-the-book/ The Sexual Politics of Meat]}}. המראה החיצוני של המוצרים על המדפים לא מזכיר את בעל החיים. אנשים רבים מתקשים לאכול מוצרים מהחי שמזכירים את החיה, לכן חלקי גוף שקשורים בחיים ובאישיות כמו עיניים, פנים או מוח, לרוב לא נמכרים, ורוב בעלי החיים משווקים ללא ראש. פער זה מוכר לתעשיות בעלי החיים. למשל, מאמר במגזין של תעשיות הבשר מזהיר את היצרנים: "לספר ללקוחה שצלעות הטלה שהיא קנתה היו חלק מהגוף של אחד מהיצורים הנחמדים שמשתובבים באביב בשדות, זאת דרך די בטוחה להפוך אותה לצמחונית"{{הערה|שם=פלוס}}.
-[[קובץ:Ad - a pig butchering her body to slices of sausage.jpg|שמאל|ממוזער|190px|"כאשר מסתכלים בעולם דרך עדשות הקרניזם כושלים לראות את האבסורדים של המערכת"{{הערה|שם=ג'וי}}. פרסומת לנקניק, צרפת 1919, חזירה מבתרת את גופה לפרוסות.]]
+[[קובץ:Ad - a pig butchering her body to slices of sausage.jpg|שמאל|ממוזער|190px|"כאשר מסתכלים בעולם דרך עדשות הקרניזם כושלים לראות את האבסורדים של המערכת"{{הערה|שם=ג'וי}}. פרסומת לנקניק, צרפת 1919, המציגה חזירה מבתרת את גופה לפרוסות.]]
-על פי ג'וי, הפער התודעתי חוסם את המודעות למציאות, ובכך חוסם גם את המחשבות והרגשות האמיתיים על מציאות זו{{הערה|שם=ג'וי}}. לעיתים, כשאנשים מקבלים תזכורת על בעל החיים, הפער התודעתי מתאחה, כפי שהוצג במתיחה בסופרמרקט בברזיל: בחנות הוצבה מכונה מדומה לייצור נקניקיות, ושלט עם כתובת "נקניקיות חזיר טריות"; אנשים טעמו את הנקניקיות וביקשו לקנות, אבל אז נגמר כביכול הבשר במכונה, המוכר הלך להביא בשר וחזר עם חזרזיר בידיו. הוא הכניס את החזיר למכונה וצרחות בקעו מתוכה; הקונים התחלחלו וירקו את מה שרגע לפני כן ערב לחיכם. טעמן של הנקניקיות לא השתנה, אך הפער הקוגניטיבי בין האוכל לבין בעל החיים התאחה{{ביאור|[https://www.youtube.com/watch?list=PLNfRD-7i6oZ6IcPFOusYFFEYJNhF1ZrJZ&v=848Wx3Ta62A. מתיחה בסופרמרקט בברזיל ממחישה את הפער הקוגניטיבי]}}{{הערה|[http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2023754 בתשובתה לתביעה הייצוגית בפרשת "אדום אדום"], טענה "תנובה" שהצרכנים אינם רוצים כלל לדעת מה מתרחש בבית מטבחיים, וצירפה סרטון זה לכתב התשובה שלה לשם המחשה.}}.
+על פי ג'וי, הפער התודעתי חוסם את המודעות למציאות, ובכך חוסם גם את המחשבות והרגשות האמיתיים על מציאות זו{{הערה|שם=ג'וי}}. לעיתים, כשאנשים מקבלים תזכורת על בעל החיים, הפער התודעתי מתאחה, כפי שהוצג במתיחה בסופרמרקט בברזיל: בחנות הוצבה מכונה מדומה לייצור נקניקיות, ושלט עם כתובת "נקניקיות חזיר טריות"; אנשים טעמו את הנקניקיות וביקשו לקנות, אבל אז נגמר כביכול הבשר במכונה, המוכר הלך להביא בשר וחזר עם חזרזיר בידיו. הוא הכניס את החזיר למכונה וצרחות בקעו מתוכה; הקונים התחלחלו וירקו את מה שרגע לפני כן ערב לחיכם. טעמן של הנקניקיות לא השתנה, אך הפער הקוגניטיבי בין האוכל לבין בעל החיים התאחה{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?list=PLNfRD-7i6oZ6IcPFOusYFFEYJNhF1ZrJZ&v=848Wx3Ta62A. מתיחה בסופרמרקט בברזיל ממחישה את הפער הקוגניטיבי]. בתשובתה לתביעה הייצוגית בפרשת "אדום אדום" טענה "תנובה" שהצרכנים אינם רוצים כלל לדעת מה מתרחש בבית מטבחיים, וצירפה סרטון זה לכתב התשובה שלה לשם המחשה ({{הארץ|נטע אחיטוב|תנובה מודה: השחיטה אכזרית, המראה יזעזע את אוכלי הבשר|1.2023754|19 במאי 2013}}).}}.
 ===תפיסת בעלי החיים למאכל===
 קרניזם ברוב התרבויות מחלק את בעלי החיים לקטגוריות, ועל פי ג'וי בעלי החיים האכילים נתפסים כאובייקטים [[הפשטה|מופשטים]], פרטים בקבוצה שלגביה יש הנחות מכלילות; למשל, פרה היא פרה וכל הפרות אותו דבר. בני אדם לא נולדים עם ייצוגים מוחיים אלה, הם נבנים כתוצאה מהתניה תרבותית והם משתנים מתרבות לתרבות.
-על פי חוקרי התנהגות בעלי חיים כגון מייסון ובלקומב, לחיות המאכל מיוחסות ללא הצדקה אובייקטיבית תכונות של טיפשות, אדישות ונלעגות{{הערה|Jeffrey Masson, [http://jeffreymasson.com/books/the-pig-who-sang-to-the-moon.html The Pig Who Sang to the Moon]}}{{הערה|Jonathan Balcombe, [http://www.ciwf.org.uk/philip-lymbery/blog/2015/03/farm-animal-feelings-get-scientific Animal Feelings Get Scientific]}}{{הערה|שם=אפטייט}}.
+על פי חוקרי התנהגות בעלי חיים כגון ג'פרי מסון{{הערה|Jeffrey Moussaieff Masson, ''The Pig Who Sang to the Moon: The Emotional World of Farm Animals'', New York: Ballantine Books, 2003.}} וג'ונתן בֶּלְקוֹם{{הערה|Jonathan Balcombe, [https://www.ciwf.org.uk/philip-lymbery/blog/2015/03/farm-animal-feelings-get-scientific Farm Animal Feelings get Scientific], Compassion in World Farming.}}, לחיות המאכל מיוחסות ללא הצדקה אובייקטיבית תכונות של טיפשות, אדישות ונלעגות{{הערה|שם=אפטייט}}.
-הכחשה של יכולת שכלית ורגשית אצל בעלי חיים היא אחת הדרכים שמפחיתות את ה[[דיסוננס קוגניטיבי|דיסוננס הקוגניטיבי]] ומקלות על אכילת בשר ללא תחושת אי נוחות{{הערה|[http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0195666311001413 The effect of categorization as food on the perceived moral standing of animals]}}. מחקר שבדק זאת הציג לנבדקים תמונות של כבשה או פרה באחו, עם תיאור אחד משניים: תיאור אחד היה שהחיה תבלה את רוב זמנה באחו עם שאר העדר, והתיאור השני שהחיה תישלח לבית מטבחיים, תישחט ותיחתך, וחלקיה יישלחו לסופרמרקטים. התוצאות היו שכאשר ניתנה לנבדקים תזכורת על גורלה הרע של החיה, הם נטו לייחס לה פחות מודעות ורגשות. הכחשת מודעות אצל החיה גברה כשצלחת הבשר הייתה מונחת בפועל לפני הנבדקים והם ציפו לאכול{{הערה|[http://www.researchgate.net/profile/Steve_Loughnan/publication/51699823_Don't_mind_meat_The_denial_of_mind_to_animals_used_for_human_consumption/links/0912f50b53f78d9316000000.pdf מחקר שבדק קשר בין ייחוס תודעה לבעל חיים לבין השימוש בו לבשר]|שם=בסטיאן}}.
+הכחשה של יכולת שכלית ורגשית אצל בעלי חיים היא אחת הדרכים שמפחיתות את ה[[דיסוננס קוגניטיבי|דיסוננס הקוגניטיבי]] ומקלות על אכילת בשר ללא תחושת אי נוחות{{הערה|Boyka Bratanova, Steve Loughnan, Brock Bastian (2011), [https://doi.org/10.1016/j.appet.2011.04.020 The effect of categorization as food on the perceived moral standing of animals], ''Appetite'' 57(1): 193–196.}}. מחקר שבדק זאת הציג לנבדקים תמונות של כבשה או פרה באחו, עם תיאור אחד משניים: תיאור אחד היה שהחיה תבלה את רוב זמנה באחו עם שאר העדר, והתיאור השני שהחיה תישלח לבית מטבחיים, תישחט ותיחתך, וחלקיה יישלחו לסופרמרקטים. התוצאות היו שכאשר ניתנה לנבדקים תזכורת על גורלה הרע של החיה, הם נטו לייחס לה פחות מודעות ורגשות. הכחשת מודעות אצל החיה גברה כשצלחת הבשר הייתה מונחת בפועל לפני הנבדקים והם ציפו לאכול{{הערה|שם=בסטיאן|ראו מחקר שבדק קשר בין ייחוס תודעה לבעל חיים לבין השימוש בו לבשר: Brock Bastian, Steve Loughnan, Nick Haslam (2012), [http://doi.org/10.1177/0146167211424291 Don’t Mind Meat? The Denial of Mind to Animals Used for Human Consumption], ''Personality and Social Psychology Bulletin'' 38(2):247–256}}.
-דרך אחרת שמפחיתה את הדיסוננס היא ייחוס של יכולת סבל מופחתת לבעלי החיים האכילים. מחקר שבדק זאת הציג לנבדקים חיות לא מוכרות, שהוצגו כחיות לבשר. הנבדקים ייחסו לחיות אלה יכולת נמוכה לחוש סבל לעומת חיות אחרות, והירידה הנתפסת ביכולת לחוש סבל החלישה את המעמד המוסרי של אותן חיות בעיני הנבדקים{{הערה|שם=ברטנובה}}.
+דרך אחרת שמפחיתה את הדיסוננס היא ייחוסה של יכולת סבל מופחתת לבעלי החיים האכילים. מחקר שבדק זאת הציג לנבדקים חיות לא מוכרות, שהוצגו כחיות לבשר. הנבדקים ייחסו לחיות אלה יכולת נמוכה לחוש סבל לעומת חיות אחרות, והירידה הנתפסת ביכולת לחוש סבל החלישה את המעמד המוסרי של אותן חיות בעיני הנבדקים{{הערה|שם=ברטנובה}}.
-בחלק מן הזרמים הדתיים תפיסה זו מתבטאת בפרשנות שלפיה החיה שמחה להיאכל{{הערה|ינקי טאובר, [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/959472/jewish/-.htm הפן המיסטי באכילת בשר], באתר בית חב"ד}}{{ביאור|[http://1.bp.blogspot.com/-XwunnBWagi0/VX-Zd3-yg2I/AAAAAAAACRc/S1txSqoY3Ag/s1600/11058049_997894983567758_690555593651425424_n.jpg ציור מתוך עלון פרשת השבוע לילדים שחולק בבתי כנסת בסביבות 2014]. בציור לילדים נראה [[שוחט]] מחזיק תרנגולת ביד אחת ומניף את הסכין בשנייה, ותרנגולת שמביטה בהם אומרת בשמחה "יופי, הגיע תורי".}}.
+ישנם זרמים דתיים שבהם מתבטאת תפיסה זו בפרשנות שלפיה החיה שמחה להיאכל{{הערה|דוגמאות ב[[יהדות]]: ינקי טאובר, [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/959472/jewish/-.htm הפן המיסטי באכילת בשר] (מעובד ממשנתו של הרבי מליובאוויטש), באתר "בית חב"ד""; [http://1.bp.blogspot.com/-XwunnBWagi0/VX-Zd3-yg2I/AAAAAAAACRc/S1txSqoY3Ag/s1600/11058049_997894983567758_690555593651425424_n.jpg ציור מתוך [[עלון שבת]] לילדים שחולק בבתי כנסת בסביבות 2014], ובו נראה [[שוחט]] מחזיק תרנגולת ביד אחת ומניף את הסכין בשנייה, ותרנגולת שמביטה בהם אומרת בשמחה "יופי, הגיע תורי".}}.
 ===הסתרת תעשיית בעלי החיים===
@@ שורה 70: / שורה 71: @@
  | רוחב2 = 220
  | חלופי2 =
- | הערה2 = האידאולוגיה הקרניסטית מציגה תמונה אידילית של התעשייה. {{ש}}למעלה לול מטילות במרכז הארץ, מאות אלפי תרנגולות צפופות בתוך כלובים ולא רואות אור יום.{{ש}} למטה איור טיפוסי לאריזות ביצים וספרי ילדים.
+ | הערה2 = האידאולוגיה הקרניסטית מציגה תמונה אידילית של התעשייה. {{ש}}למעלה: לול מטילות במרכז הארץ. מאות אלפי תרנגולות צפופות בתוך כלובים ולא רואות אור יום.{{ש}} למטה איור טיפוסי לאריזות ביצים וספרי ילדים.
 |יישור=שמאל
 |יישור כותרת=מרכז}}
-על פי ג'וי, אין די באי נראות מחשבתית; אידאולוגיות שליטות זקוקות לאי נראות פיזית ומחזיקות את קורבנותיהן מוסתרים, ובכך מחוץ למודעות הציבורית. למשל, מאות מיליארדי חיות נשחטות בתעשיות בעלי החיים בעולם בכל שנה (מתוכן מאות מיליונים בישראל). התוצרים שלהן וחלקי גופן נמצאים על המדפים בחנויות ובמקררים הביתיים, אך בעודן חיות כמעט אין רואים אותן. לדברי ג'וי, "יש חוזה בלתי כתוב בין היצרן לצרכן, לא לראות, לא לשמוע ולא לדבר. היצרן מורה לצרכן לא להביט, והצרכן מסיט עיניים"{{הערה|שם=ג'וי}}.
+על פי ג'וי, אין די באי-נראות מחשבתית; אידאולוגיות שליטות זקוקות לאי-נראות פיזית ומחזיקות את קורבנותיהן מוסתרים, ובכך מחוץ למודעות הציבורית. למשל, מאות מיליארדי חיות נשחטות בתעשיות בעלי החיים בעולם מדי שנה (מתוכן מאות מיליונים בישראל). התוצרים שלהן וחלקי גופן מצויים על המדפים בחנויות ובמקררים הביתיים, אך בעודן חיות כמעט אין רואים אותן. לדברי ג'וי, "יש חוזה בלתי כתוב בין היצרן לצרכן, לא לראות, לא לשמוע ולא לדבר. היצרן מורה לצרכן לא להביט, והצרכן מסיט עיניים"{{הערה|שם=ג'וי}}.
-למשל, בתגובה לתביעה הייצוגית בעקבות [[תחקיר אדום אדום]], השיבה חברת "[[תנובה]]", בעלת בית המטבחיים: "מידע מסוג זה הוא בדיוק המידע שצרכנים מעוניינים שיוסתר ויורחק מהם. זאת, על מנת לאפשר להם ליהנות מהמוצר ולענג את חיכם תוך הדחקת המחשבה כי תענוג זה כרוך בגרימת סבל ליצור חי"{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=Yp4KQOkUaGM&feature=youtu.be תחקיר "אדום אדום" בכלבוטק], [http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2023754 תובענה ייצוגית בעקבות תחקיר "אדום אדום"], [http://www.israel.agrisupportonline.com/news/csv/csvread.pl?show=3911&mytemplate=tp2 תגובת תנובה לתביעה]}}.
+למשל, בתגובה ל[[תביעה ייצוגית|תביעה הייצוגית]] בעקבות [[תחקיר אדום אדום]] ששודר ב"[[כלבוטק]]" ב-2012, השיבה חברת "[[תנובה]]", בעלת בית המטבחיים: "מידע מסוג זה הוא בדיוק המידע שצרכנים מעוניינים שיוסתר ויורחק מהם. זאת, על מנת לאפשר להם ליהנות מהמוצר ולענג את חככם תוך הדחקת המחשבה כי תענוג זה כרוך בגרימת סבל ליצור חי"{{הערה|{{יוטיוב|Yp4KQOkUaGM|שם=חשיפת [[כלבוטק]] ממשחטת "אדום אדום" של תנובה, 6 בדצמבר 2012}}; {{הארץ|נטע אחיטוב|תנובה מודה: השחיטה אכזרית, המראה יזעזע את אוכלי הבשר|1.2023754|19 במאי 2013}}; [http://www.israel.agrisupportonline.com/news/csv/csvread.pl?show=3911&mytemplate=tp2 תגובת תנובה לתביעה], באתר הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה.}}.
-בחוזה לא כתוב זה נבעים סדקים, ותזכורות מתעשיית בעלי החיים מגיעות לעיתים מתחקירים סמויים. לפי התאוריה, הממסד האידאולוגי מנסה לאטום סדקים אלה, ולאסור תיעוד של התעשייה. בארצות הברית ומדינות נוספות נחקקו חוקי [[אג גאג]] לאיסור צילום בתעשיות המזון מהחי. בארצות הברית כל פעולה מכוונת או תכנון פעולה שמטרתה להפריע לתעשיות אלה ולפגוע ברווחיהן מוגדרת בחוק כטרור{{הערה|[http://www.greenisthenewred.com/blog/wp-content/Images/aeta_final.pdf AETA החוק האמריקאי נגד טרור כלפי תעשיות המזון מהחי] {{ש}}[http://advocacy.britannica.com/blog/advocacy/2008/10/the-animal-enterprise-terrorism-act/ פרשנות על חוק הטרור כלפי תעשיות המזון מהחי]}}, ובכלל זה צילומים{{הערה|[http://www.greenisthenewred.com/blog/fbi-undercover-investigators-animal-enterprise-terrorism-act/5440/ ה-FBI האמריקאי ממליץ להעמיד לדין מבצעי תחקירי סתר] באשמת טרור, בחסות החוק AETA.}}.
+בחוזה לא-כתוב זה נִבעים סדקים, ותזכורות מתעשיית בעלי החיים מגיעות לעיתים מתחקירים סמויים. לפי התאוריה, הממסד האידאולוגי מנסה לאטום סדקים אלה, ולאסור תיעוד של התעשייה. בארצות הברית ומדינות נוספות נחקקו חוקי "[[אג-גאג]]" (סתימת פיות של [[חושף שחיתות|חושפי עובדות]] בתעשיית בעלי החיים) לאיסור צילום בתעשיות המזון מהחי. בארצות הברית כל פעולה מכוונת או תכנון פעולה שמטרתה להפריע לתעשיות אלה ולפגוע ברווחיהן מוגדרת בחוק כ[[טרור]]{{הערה|[http://www.greenisthenewred.com/blog/wp-content/Images/aeta_final.pdf AETA החוק האמריקאי נגד טרור כלפי תעשיות המזון מהחי]. ראו עוד [http://advocacy.britannica.com/blog/advocacy/2008/10/the-animal-enterprise-terrorism-act פרשנות על חוק הטרור כלפי תעשיות המזון מהחי: Brian Duignan, [http://advocacy.britannica.com/blog/advocacy/2008/10/the-animal-enterprise-terrorism-act The Animal Enterprise Terrorism Act], ''[[Encyclopedia Britannica]]'': Advocates for Animals, October 27, 2008.}}, ובכלל זה צילומים{{הערה|[http://www.greenisthenewred.com/blog/fbi-undercover-investigators-animal-enterprise-terrorism-act/5440 ה-FBI האמריקאי ממליץ להעמיד לדין מבצעי תחקירי סתר] באשמת טרור, בחסות חוק AETA{{כ}} (Animal Enterprise Terrorism Act).}}.
 {{-}}
 ==קבלה בציבור ובאקדמיה==
-התרומה של [[מלאני ג'וי]] לחקר יחסי האדם ובעלי החיים היא מתן מסגרת לתופעות ידועות. האמפתיה לבעלי חיים, קטלוג בעלי החיים, הדיסוננס הקוגניטיבי ושאר התופעות, כבר נידונו ונחקרו. החדשנות של ג'וי היא בהבחנה שהתופעות הללו הן היבטים שונים של מערכת אמונות אחת.
+תרומתה של [[מלאני ג'וי]] לחקר יחסי האדם ובעלי החיים היא מתן מסגרת לתופעות ידועות. האמפתיה לבעלי חיים, קטלוג בעלי החיים, הדיסוננס הקוגניטיבי ושאר התופעות, כבר נידונו ונחקרו; חדשנותה של ג'וי היא בהבחנה שהתופעות הללו הן היבטים שונים של מערכת אמונות אחת.
-גיברט ודסולנייה{{הערה|שם=גיברט}} תיארו קרניזם כ"מושג תיאורי עם השתמעות ערכית", שכן קרניזם הוא רק תיאור מאוחד של תופעות ידועות, אך עצם התיאור מציף סוגיות ערכיות.
+גיברט ודֶזולנייה{{הערה|שם=גיברט ודזולנייה}} תיארו קרניזם כ"מושג תיאורי עם השתמעות ערכית", שכן קרניזם הוא רק תיאור מאוחד של תופעות ידועות, אך עצם התיאור מציף סוגיות ערכיות.
 מושג הקרניזם כאידאולוגיה כוללת התקבל בשיח האקדמי על יחסי אדם ובעלי חיים, ואין ביקורת אקדמית על קיומה של האידאולוגיה. הקרניזם נידון במאמרים אקדמיים ובמחקרים{{הערה|[http://works.bepress.com/carrie_freeman/14/download/ Pardon Your Turkey and Eat Him Too] ;{{ש}}
@@ שורה 92: / שורה 93: @@
 [http://booksandjournals.brillonline.com/content/journals/10.1163/156853012x614404 Critical Carnist Studies] ;{{ש}}
 [http://foodethics.univie.ac.at/fileadmin/user_upload/p_foodethik/Ruby__Matthew_2012._Research_Review_Vegetarianism._A_blossoming_field_of_study.pdf Vegetarianism. A blossoming field of study] ;{{ש}}
-[http://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1080/1461670X.2014.982966 מחקר השוואתי על הכיסוי התקשורתי בספרד וארצות הברית] ;{{ש}} [http://www.scirp.org/journal/PaperInformation.aspx?paperID=58725 מחקר על השתקפות הקרניזם בתקשורת בפורטוגל] ;{{ש}} [https://biblio.ugent.be/publication/5030419/file/5030437 מחקר על עמדות פוליטיות וקרניזם]}} ומופיע במספר אנציקלופדיות{{הערה|שם=גיברט}}.
+[http://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1080/1461670X.2014.982966 מחקר השוואתי על הכיסוי התקשורתי בספרד וארצות הברית] ;{{ש}} [http://www.scirp.org/journal/PaperInformation.aspx?paperID=58725 מחקר על השתקפות הקרניזם בתקשורת בפורטוגל] ;{{ש}} [https://biblio.ugent.be/publication/5030419/file/5030437 מחקר על עמדות פוליטיות וקרניזם]}} ומופיע במספר אנציקלופדיות{{הערה|שם=גיברט ודזולנייה}}.
 בשיח החוץ-אקדמי על יחסי אדם ובעלי חיים, המונחים "קרניזם" ו"קרניסט" נטמעו במהירות, משום שהמונחים "[[קרניבור]]", "[[אומניבור]]" או "אוכל בשר" לא משקפים, לטענת ג'וי, את העמדות שנלוות לתזונה זו.{{הערה|[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4183179,00.html הפתעה בצלחת: הייתם אוכלים כלב לארוחת ערב?] ;{{ש}} [http://schott.blogs.nytimes.com/2010/01/11/carnism קרניזם בבלוג בניו יורק טיימס] ;{{ש}}
@@ שורה 99: / שורה 100: @@
 ===ביקורת===
-הלנה פדרסן (Helena Pedersen) מ[[אוניברסיטת מלמו]] תוהה האם נכון להתייחס לכל אוכלי הבשר כקבוצה {{פירושון|הומוגניות|הומוגנית}}, מאחר שעשויים להיות סוגים רבים של אוכלי בשר, שלכל אחד מהם סיבות אחרות{{הערה|[http://booksandjournals.brillonline.com/content/journals/10.1163/156853012x614404 ביקורת של הלנה פדרסון על ספרה של ג'וי]}}.
+הלנה פדרסן (Pedersen) מ[[אוניברסיטת מלמו]] תוהה האם נכון להתייחס לכל אוכלי הבשר כקבוצה {{פירושון|הומוגניות|הומוגנית}}, מאחר שעשויים להיות סוגים רבים של אוכלי בשר, שלכל אחד מהם סיבות אחרות{{הערה|[http://booksandjournals.brillonline.com/content/journals/10.1163/156853012x614404 ביקורת של הלנה פדרסון על ספרה של ג'וי]}}.
 תומכי גישת ה[[אבולישניזם]], ובראשם [[גארי פרנציון]], קוראים לחיסול תעשיית בעלי החיים ואינם מקבלים את מושג הקרניזם. לדעתם, המושג תומך בעקיפין בגישת [[רווחת בעלי חיים|שיפור התנאים]], בכך שאינו קורא לחיסול תעשיית בעלי החיים ואינו תומך במפורש בטבעונות{{הערה| Francione, Gary L. (October 2, 2012). Nothing "Invisible" About Animal Exploitation Ideology. Opposing Views.}}.
 הרולד הרצוג גורס שקטלוג בעלי החיים לקבוצות תועלתניות, ובהתאם לכך האמפתיה השונה לכל קבוצה, אינו שרירותי, אלא נובע מאינטואיציה אנושית{{הערה|[http://philpapers.org/rec/HERTNF The next frontier: Moral heuristics and the treatment of animals]}}.
+==לקריאה נוספת==
+* [[מלאני ג'וי]], '''הפרה שבחדר: הפסיכולוגיה של אכילת בשר''', תרגום: דבי אילון, עורכות: [[נגה אלבלך]] ודבי אילון, בני ברק: [[הוצאת הקיבוץ המאוחד|הקיבוץ המאוחד]], 2017.
 ==ראו גם==
@@ שורה 109: / שורה 113: @@
 ==קישורים חיצוניים==
-* [https://www.youtube.com/watch?v=cJB2ZnhIXjM קרניזם: הפסיכולוגיה של אכילת בשר], הרצאה של מלאני ג'וי עם כתוביות בעברית.
+* מלאני ג'וי, {{יוטיוב|cJB2ZnhIXjM|שם=קרניזם: הפסיכולוגיה של אכילת בשר (הרצאה עם כתוביות בעברית)}}
-* [https://www.youtube.com/watch?v=13wAnqlKhmE מעבר לקרניזם, וקדימה אל בחירות מזון רציונליות ואותנטיות יותר], הרצאה של מלאני ג'וי ב[[ועידת טד]] בברלין, עם כתוביות בעברית.
+* מלאני ג'וי, {{יוטיוב|13wAnqlKhmE|שם=מעבר לקרניזם, וקדימה אל בחירות מזון רציונליות ואותנטיות יותר (הרצאה ב[[ועידת טד|וועידת טד]] בברלין, עם כתוביות בעברית)}}
-* מלאני ג'וי, [https://sites.google.com/site/tivonaut/articles/from_carnivore_to_carnist מקרניבור לקרניסט: שחרור שפת הבשר], מאמר מתורגם לעברית, באתר "טבעונאות".
+* מלאני ג'וי, [https://sites.google.com/site/tivonaut/articles/from_carnivore_to_carnist מקרניבור לקרניסט: שחרור שפת הבשר], מאמר מתורגם לעברית באתר "טבעונאות"
-* נטע אחיטוב, "[http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.4035883 הרבה תוהים אם ישראל תהפוך למדינה הטבעונית הראשונה בעולם]", מאמר בהארץ, 20.4.2017
+* {{הארץ|נטע אחיטוב|הרבה תוהים אם ישראל תהפוך למדינה הטבעונית הראשונה בעולם|1.4035883|20 באפריל 2017}}
 ==הערות שוליים==
-'''סימוכין'''
 {{הערות שוליים}}
-'''וידאו ותמונות'''
-{{ביאורים}}
 [[קטגוריה:בעלי חיים והאדם]]
+[[קטגוריה:אידאולוגיות]]
 [[קטגוריה:תזונה]]
 [[קטגוריה:דיאטות]]