גידול בעלי חיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
כלב מרמנו לצד כבשים. הן הכלבים והן הכבשים מגודלים בידי האדם והפכו למבויתים לגמרי.
פילים אסייתים מאולפים עם רוכביהם בתאילנד.
פרדים המשמשים ללוחמת הרים את חיל הנחתים של ארצות הברית.
קביות המגודלות כחיות מחמד.
דגי נוי מגודלים באקווריום.
עכבר מעבדה המגודל לשם מחקר.
מרוץ סוסים בקליפורניה.
הופעה של אריות ים קליפורניים בגן חיות בצרפת.
דוב קוטב בתצוגה בגן חיות בעולם המים סן דייגו, בקליפורניה.

גידול בעלי חיים היא פעילות אנושית של השגחה ודאגה לצורכיהם ורווחתם של בעלי חיים, בדרך כלל בתנאי שבי ולא בטבע. חלק מהגידולים משמשים למטרות תעשייתית, וכן למחקר, נוי ולוויה. בנוסף מגדלים בעלי חיים כדי לשמור עליהם, ולהשיבם לטבע.

ביות בעלי חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ביות בעלי חיים

אחת מתופעות הלוואי של גידול בעלי-חיים הוא ביותם. מספר גדול של זני בעלי-חיים, בעיקר כאלה המשמשים בחקלאות, השתנה בתהליך של "ברירה מבוקרת" במשך עשרות אלפי שנים, והתוצאה היא זנים שלא יצליחו לשרוד בטבע ללא הגנת האדם המגדל אותם, כגון פרות, כבשים וזנים מסוימים של כלבים.

צ'ארלס דרווין התייחס לתהליך הברירה המבוקרת בספרו "מוצא המינים", שם הציג לראשונה את תורת האבולוציה. הפרק הראשון בספר עוסק בברירה מבוקרת, וממנה הוא מסיק לגבי הברירה שלא תחת הנחיית האדם, העיקרון שכינה "הברירה הטבעית".

מטרות גידול בעלי חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גידול בעלי חיים לחקלאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעלי-חיים רבים משמשים בחקלאות, כמקור למזון וחומרי גלם או (בעיקר בעבר) ככוח-עזר לחקלאי והם מגודלים בחוות חקלאיות או במכלאות ולעיתים אף בבתים פרטיים. חיות אלה מכונות חיות משק ורובם עברו ביות, אם כי יש יוצאים מהכלל (למשל זברות ופילים מאולפים). גידול חקלאי של בעלי-חיים הוא אחד העיסוקים העתיקים ביותר בתרבות האנושית.

בעלי-החיים המשמשים בחקלאות כוללים, בין השאר:

גידול בעלי חיים לשימוש צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – בעלי חיים בשימוש צבאי

בעבר גודלו בעלי חיים למטרות צבאיות, תוך שימוש בכוחם כדי לבצע דברים שלאדם קשה לבצעם, לרוב לצורך משא של נשק או רכיבה ולרוב חיות אלה עוברים אילוף ממושך לשימוש זה. במקרים נדירים יותר בעלי החיים עצמם שימשו ללחימה. הבולטים שבין חיות אלה הם סוסים וכלבים, הפועלים עד היום למטרות משטרה וצבא. בעבר גם השתמשו בפילים, חזירים, יונים ואף בעטלפים ובחולדות.

בתוכנית היונקים הימיים של צי ארצות הברית משתמשים בבעלי חיים ימיים למטרות צבאיות, לרוב בשימוש של דולפינים ושל אריות ים.

גידול בעלי חיים למחמד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – חיות מחמד

מספר בעלי חיים מגודלים כחיות מחמד, שמטרתם להרשים את בעליהם ולעיתים גם לשמש כחיות קרובות המלוות דרך קבע את בעליהם והם מגודלים בבתים פרטיים לרוב. חיות אלה קטנות יחסית והם הקלות לגידול מבין כל החיות. ישנם חיות מחמד רווחות רבות שחלקם בויתו לחלוטין, כמו כלבים, וחתולים וכן כמה אוגרים, שרקן, ארנבון מצוי, קנרית, יונת הבית ועוד. חיות אחרות מגודלות מבלי להפוך למבויתות כמו דגי נוי שונים, תוכיים, זוחלים כמו איגואנה ונחשים וכמה פרוקי רגליים כמו טרנטולות וטוואי המשי. במספר מקרים מגודלים חיות מחמד שהם חיות בר מסוכנות למחמד, אם כי הדבר לרוב אינו חוקי, מאחר שחיות בר אלה אינם מותאמות לחיים בבתים ולעיתים קרובות נלקחו מהטבע לשם כך.

גידול בעלי חיים למחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוניברסיטאות ומכוני מחקר רבים מגודלים בעלי למטרת ניסויים לצורך מחקר מדעי, בעיקר בשביל רפואה כשפריצות-דרך מדעיות ורפואיות רבות לא התאפשרו בלעדיהם. מרבית בעלי-החיים המשמשים במחקר מדעי הם עכברים וחולדות, אך גם בעלי-חיים מפותחים כמו פרימטים למשל: קוף רזוס ושימפנזה. בשנים האחרונות התגברה המודעות הציבורית לשימוש בחיות לצורכי מחקר, ומספר תנועות מתנגדות למחקרים ומציגים אותם כאכזריים מדי לחיות.

גידול בעלי חיים לבידור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעלי חיים מגודלים גם למטרות בידור (שאיננו מחמד), לרוב לספורט אתגרי או בידורי (למשל למרוץ כלבים, סוסים, גמלים ויונים) וכן לשמש בקרקסים. במקרים רבים בעלי החיים עברו ברירה מלאכותית, עם גזעים מותאמים לאותם ביצועים.

ישנם סוגי בידור אלימים יותר כמו כמו ציד לספורט, בו מגדלים חיות כמו פסיוניים או דגים למען שחרורם כדי לצוד אותם ו"ספורט דמים", בו משסים כלבים, שוורים או תרנגולים זה בזה וכן קרבות גלדיאטורים בזירות נגד חיות בר ואף כשימוש בהם להוצאה להורג. במקרים רבים החיות גם כלל לא עברו גידול אחראי, אלא רק נשמרו בכלובים למען הבידור ובמקרים רבים נהרגו או נפצעו קשה לאחר מכן, נוסף על העובדה שפגעו באנשים ובחיות אחרות. כיום רבים ממשחקים אלה אינם חוקיים.

גידול בעלי חיים לבידור יכול להתקיים גם בגני חיות ואקווריומים ציבוריים וכן בדולפינריום. לעיתים ישנם הופעות של מספר חיות שאולפו לשם כך או סתם מתנהגים באופן משעשע למבקרים ולעיתים רק למען הצגתם בתצוגות.

גידול בעלי חיים לשימור[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיות בר רבות מגודלות בידי האדם בגני חיות ועוד לצורך שימורם ואבטחתם ולעיתים גם הקמת גרעיני רבייה. הדבר נובע בעיקר עבור מינים בסכנת הכחדה (או בקרבה לסכנה), כאשר שימורם בשבי מאפשר אבטחה מוגברת עליהם והגברת מאמצי השימור שלהם. כאשר השימור מצליח מספיק להגדיל את האוכלוסייה ייתכן שהחיות יושבו לסביבתם הטבעית. עם זאת הדבר יכול לאתגר אצל חלק מהחיות, מאחר שחלקם לא מסתגלים לחיים בשבי ואף לא מתרבים בשבי כלל.

גם בעלי חיים פצועים או חולים אשר צריכים לקבל טיפול רפואי מגודלים בגני חיות או מכלאות, אך הם משוחררים לאחר שטיפולם נגמר.

שאלות מוסריות בגידול בעלי חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשיח הפילוסופי קיימת בשנים האחרונות מודעות הולכת וגדלה למושג סוגנות – אפליה על סמך מין ביולוגי – המאפשר את תמיכת הציבור בניצול בעלי חיים, כפי שהעבדות התאפשרה על ידי גזענות. מונח זה נמצא בשימוש בעיקר על ידי תומכי זכויות בעלי חיים, הרואים בהחזקתם של בעלי החיים בעיה מוסרית, שכן זכותם לחיות ללא כליאה, עיוות גנטי, הפרדת משפחות, הרג ועוד. לתפיסה זו גם מישור מעשי הבא לידי ביטוי בהחרמת מוצרים מתעשיית הבשר, הביצים, החלב והניסויים בבעלי חיים לצורכי טיפוח.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גידול בעלי חיים בוויקישיתוף