גידול בעלי חיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

גידול בעלי חיים היא פעילות אנושית של השגחה, האכלה, ודאגה לצורכיהם של בעלי חיים, למטרות מחיה, מחקר, רווח, הנאה או עזרה לבעלי החיים.

גידול בעלי חיים לחקלאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעלי-חיים רבים משמשים בחקלאות, כמקור למזון וחומרי גלם או (בעיקר בעבר) ככוח-עזר לחקלאי. גידול חקלאי של בעלי-חיים הוא אחד העיסוקים העתיקים ביותר בתרבות האנושית.

בעלי-החיים המשמשים בחקלאות כוללים, בין השאר:

גידול בעלי חיים לשעשוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר בעלי חיים מגודלים כחיות מחמד. בין אלה ניתן למנות את מרבית זני הכלבים, זנים רבים של חתולים, דגים המגודלים באקווריום או בבריכות נוי, מספר זני ציפורים, כגון תוכיים שונים, הזמיר, זוחלים שונים כגון איגואנות ונחשים, פרוקי רגליים כגון טרנטולות ועקרבים ועוד.

נודעו מקרים של גידול חיות אחרות, לעתים מסוכנות (כגון נמרים) כחיות שעשוע, אולם במדינות רבות יש איסור על כך בחוק.

מספר רב של גני-חיות ברחבי העולם מציגים לראווה סוגים שונים של בעלי-חיים, רבים מהם אקזוטיים או מסוכנים – מאריות ועד תנינים. בעבר היוו גני-החיות בעיקר גרסה ממוסדת של גידול בעלי-חיים לשעשוע, אולם כיום הם משמשים גם למחקר מדעי ולמניעת הכחדתם של זנים נדירים שונים של בעלי-חיים.

גידול בעלי חיים למחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוניברסיטאות ומכוני מחקר רבים ברחבי העולם מגדלים בעלי לניסויים בבעלי חיים לצורך מחקר מדעי בעיקר בתחום הרפואה. מרבית בעלי-החיים המשמשים במחקר מדעי הם עכברים, אולם נעשה שימוש גם בבעלי-חיים מפותחים יותר, בין השאר בסוגים שונים של קופים, כגון קופי רזוס ושימפנזים. בשנים האחרונות התגברה המודעות הציבורית לשימוש בחיות לצורכי מחקר, ומספר תנועות מתנגדות לפעילות זו ומציגות אותה כאכזריות שלא לצורך. עם זאת, יש לציין כי מספר רב של פריצות-דרך במדע וברפואה לא היה מתאפשר ללא ניסויים בבעלי-חיים.

ביות בעלי חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ביות בעלי חיים

אחת מתופעות הלוואי של גידול בעלי-חיים הוא ביותם. מספר גדול של זני בעלי-חיים, בעיקר כאלה המשמשים בחקלאות, השתנה בתהליך של "ברירה מבוקרת" במשך עשרות אלפי שנים, והתוצאה היא זנים שלא יצליחו לשרוד בטבע ללא הגנת האדם המגדל אותם, כגון פרות, כבשים וזנים מסוימים של כלבים.

צ'ארלס דרווין התייחס לתהליך הברירה המבוקרת בספרו "מוצא המינים", שם הציג לראשונה את תורת האבולוציה. הפרק הראשון בספר עוסק בברירה מבוקרת, וממנה הוא מסיק לגבי הברירה שלא תחת הנחיית האדם, העיקרון שכינה "הברירה הטבעית".

גידול בעלי חיים למטרות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתרבויות שונות בעולם ובתקופות שונות בהיסטוריה נעשה שימוש בבעלי-חיים שונים למטרות אחרות, בנוסף לאלה שצוינו לעיל:

גידול בעלי חיים ומוסר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשיח הפילוסופי קיימת בשנים האחרונות מודעות הולכת וגדלה למושג סוגנות – אפליה על סמך מין ביולוגי – המאפשר את תמיכת הציבור בניצול בעלי חיים, כפי שהעבדות התאפשרה על ידי גזענות. מונח זה נמצא בשימוש בעיקר על ידי תומכי זכויות בעלי חיים, הרואים בהחזקתם של בעלי החיים בעיה מוסרית, שכן זכותם לחיות ללא כליאה, עיוות גנטי, הפרדת משפחות, הרג ועוד. לתפיסה זו גם מישור מעשי הבא לידי ביטוי בהחרמת מוצרים מתעשיית הבשר, הביצים, החלב והניסויים בבעלי חיים לצורכי טיפוח.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]