אברהם בן-שושן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אברהם בן שושן
Avraham Ben Shushan.jpg
נולד 1940, טורקיה
כינוי שוש
השתייכות צה"ל צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 1959 - 1993
דרגה אלוף (ים) אלוף
תפקידים צבאיים

מפקד ספינת טילים, מפקד שייטת הסטילים, מפקד בסיס חיפה, ראש מספן ים, מפקד חיל הים

מלחמות וקרבות

מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה

אברהם בן שושן ("שוש") (נולד ב-1940), אלוף בצה"ל, היה מפקד חיל הים בשנים 1985 - 1989.

תוכן עניינים

[עריכה] נעורים

בן-שושן נולד בטורקיה בשנת 1940. לאחר מלחמת העולם השנייה עלה עם הוריו לישראל. שנות ילדותו עברו בכפר סבא ובנערותו נשלח ללמוד בבית הספר החקלאי אשל הנשיא בנגב. לאחר זמן קצר בפנימיית בית הספר החליט שעתידו בים, עזב את לימודיו וחיפש עבודה כנער סיפון.

הוא התגלגל אל ספינות הדייג של הקיבוצים וכאן פגש לראשונה את יוסל'ה דרור, שעתיד להיות מפקדו בחיל הים מספר שנים מאוחר יותר. יוסל'ה שהיה אז בחופשה ארוכה מחיל הים ניהל את ענף הדייג של הקיבוץ ושלח את אברהם לספינתו של דב מגן (ברצ'יק), איש רב מעללים מתקופת ההעפלה, שם למד את יסודות הימאות.

בשנת 1956, לאחר שנה של ניסיון מעשי בים, נרשם לבית הספר הימי מבואות ים (מכמורת) במטרה לרכוש השכלה פורמאלית. נחישותו ואהבתו לים הרשימו את הנהלת בית הספר והם הסכימו לקבלו לבית הספר, למרות שלא עמד בחלק מהקריטריונים לקבלה. זאת ועוד, ההנהלה פטרה אותו מתשלום שכר הלימוד לאחר שהבטיח שאת החוב יפרע כשיתחיל לעבוד. אברהם בן שושן קיבל את הכינוי "שוש" בקרב חבריו וידוע בשם הזה בחיל הים.

[עריכה] שירות בצה"ל

בשנת 1959 סיים בן שושן את בית הספר בהצטיינות והתגייס לחיל הים מתוך כוונה לשרת שנה ואחר לצאת לשירות ללא תשלום (של"ת) של 5 שנים בצי הסוחר הישראלי. הסדר שרווח אז בין חיל הים ובין משרד התחבורה.

מפקדיו בחיל הים שכנעו אותו לזנוח את רעיון השל"ת ובמקום זאת להתנדב לקורס חובלים. עוד במהלך הקורס החל יוסל'ה דרור, מפקד שייטת הצוללות ומכרו מימי הדיג בקיבוץ, לשכנעו להצטרף לצוללות. כך, באמצע הקורס יצא בן שושן להפלגה של מספר שבועות בצוללת אח"י תנין – והשתכנע.

[עריכה] תקופת הצוללות

כשסיים את קורס חובלים בשנת 1962 הייתה הצוללת אליה יועד בהספנה, לכן החליטו מפקדיו להציבו כסגן מפקד ספינת הטורפדו (ט-206) כדי שימשיך לצבור נסיון.

כשחזרה אח"י תנין לשירות פעיל, התייצב בה שוש והחל את שירותו בצוללות, תחילה כקצין סיפון ואחר כך כקצין טורפדו. כדי לרכוש נסיון בהפעלת צוללות, נשלחו ארבעה קצינים צעירים וביניהם בן שושן, לשהיה של חצי שנה בצוללות הבריטיות. שוש שירת כחלק מהצוות ורכש נסיון הפעלה מעשי וידע באנגלית מקצועית.

במלחמת ששת הימים היה סגנו של אברהם דרור (איוואן) באח"י תנין. הצוללת ביצעה את פעולת אלכסנדריה, אשר בעקבותיה הוענק למפקדה עיטור העוז.

בתחילת שנת 1968 יועד בן שושן להיות סגן מפקד אח"י דקר אך בשל שינויי איוש ברגע האחרון נשאר בארץ. לאחר טביעת הדקר התמנה לסגנו של מיכאל ברקאי (יומי) באח"י לווייתן. לאחר תקופה קצרה נשלח בן שושן לפורטסמות', אנגליה לקורס מפקדי צוללות של הצי הבריטי. הקורס ידוע כקשה במיוחד וכינויו - "Perisher" המחסל - הבריטים מקפידים ביותר על מפקדי הצוללות שלהם ולא מעט קצינים טובים נכשלים ואינם נעשים מפקדי צוללות. בן שושן סיים את הקורס בהצטיינות דבר שכמעט לא קורה לקצינים זרים.

כשחזר לישראל נאלץ בן שושן להמתין מספר שבועות עד שמפקד הצוללת אשר יועדה לו יסיים את תפקידו.

באותם ימים עסק חיל הים בניסוי ובחינת מערכות התגוננות נגד טילים עבור הסטי"לים. אחת המערכות הייתה מורכבת על גבי מצוף גדול, בן שושן התבקש לצאת עם סירת מנוע קטנה מסוג ברטרם - שהייתה חדשה ולא מאובזרת - ולגרור את המצוף לצורך הניסוי.

במהלך הניסוי פרצה סערה מערבית, הסירה והמצוף נסחפו במהירות אל שובר הגלים של נמל הקישון. תוך כדי היסחפות הודמם אחד ממנועי הברטרם ובן שושן נאלץ לנתק את המצוף מסירתו. תוך שהוא מתאמץ להשיט את הסירה עם מנוע אחד, הסירה המשיכה להיסחף ונכנסה לאזור בו התאמנו צוללים של חיל ההנדסה.

בן שושן החליט שלא לסכנם והפסיק את פעולת המדחף ואכן איש לא נפגע אך הסירה הוטחה בכוח הים אל שובר הגלים וניזוקה. בהיעדרו של מפקד שייטת הצוללות הדר קמחי לא ניתנה תשומת לב למצב שהגיע אליו. לא ניתן גיבוי להחלטתו שנעשתה במודע לבחירה בפחות גרוע. שוש בטוח שהחליט נכון אך הוגדר כמפקד שספינתו עלתה על שרטון.

מפקד חיל הים אברהם בוצר החליט להשהות את קבלת הפיקוד על צוללת. זאת למרות לחץ כבד של קציני שייטת הצוללות, שנפגשו עם בוצר וביקשו לתת לבן שושן פיקוד על צוללת. בוצר, מפקד שייטת הצוללות, הדר קמחי ראו את ההשהיה כזמנית אך הדברים התגלגלו כך שבן שושן כבר לא חזר לצוללות.

[עריכה] ספינות הטילים

תפנית זו היא שהביאה את בן שושן מוקדם יותר לספינות הטילים, בסופו של דבר, אל שרשרת התפקידים שבראשם הפיקוד על חיל הים.

בן שושן קיבל את הפיקוד על אח"י חץ, ספינת טילים שהגיעה חודשים ספורים קודם משרבורג. תחת פיקודו נכנסה הספינה לפעילות ובמבצע ברדס 20 (ינואר 1971) נבחרה להיות ספינת הפיקוד לכלל הכוחות. עם סיום תפקידו התמנה בן שושן לקצין האג"ם של שייטת הסטי"לים.

[עריכה] זירת ים סוף

בשלב זה הועבר בן שושן לזירת ים סוף כמיועד לתפקיד מפקד פלגת סטי"לים בזירת ים סוף. למעשה הסטי"לים לא נערכו בזירה עדיין, אך בן שושן נשלח לתפקיד אשר יכין אותו לקליטת הסטי"לים בזירה – קצין אג"ם זירת ים סוף.

תפקיד זה הוא מלא גם במהלך מלחמת יום הכיפורים. לרשות הזירה לא עמדו סטי"לים אלא ספינות דבור וכוחות שייטת 13 בלבד. אחרי המלחמה יצאו ספינות הטילים 'רשף' ו'קשת' בפיקודו של גדעון רז להפלגה ארוכה סביב אפריקה והתייצבו במפרץ שלמה (שארם א- שייח). בן שושן הצטרף אליהן באמצע הדרך ובהגיען לשארם קיבל עליהן את הפיקוד. היו אלה שתי ספינות ראשונות מתוך השש שנערכו במפרץ שלמה תחת פיקודו של בן שושן.

[עריכה] הדרכה בבית הספר לחובלים

בשנת 1975 סיים שוש את תפקידו בזירת ים סוף וקבל את הפיקוד על בית הספר לחובלים של חיל הים.

תחת פיקודו הורחבה סמכותו ואחריתו של בית הספר להכשרת כלל הקצונה בחיל הים ושמו השתנה ל"בית הספר לקצינים". בתפקידו הבא, פיקד בן שושן על בסיס הדרכה של חיל הים וקודם לדרגת אל"מ.

עם סיום תפקידו נשלח ללימודים במכללת הצי האמריקאי בניופורט.

[עריכה] פיקוד בכיר

עם חזרתו בשנת 1979, התמנה למפקד שייטת ספינות הטילים. בשנת 1981 התמנה למפקד בסיס חיפה.

היו אלה שנים בהן הצליח חיל הים לסגור את הגבול הימי באופן מוחלט כנגד נסיונות פיגוע רבים בדרך הים ולהעביר את הלחימה אל שערי בסיסי המחבלים ומפקדותיהם בלבנון. אחרי מבצע שלום הגליל התמנה בן שושן לתפקיד ראש מספן ים, שהוא למעשה סגן מפקד חיל הים.

[עריכה] פיקוד על חיל הים

בינואר 1985 קבל אברהם בן שושן את הפיקוד על חיל הים. ניסיונו הביא את בן שושן לסגנון פיקוד המתאפיין בהקפדה וירידה לפרטים.

בתקופה זו לכד חיל הים אנייה ובה קבוצה גדולה של כוח 17 של הפתח, הטביע את אניית המחבלים "אטבירוס", שהייתה בדרכה לפיגוע בתל אביב, לכד כלי שייט של הפת"ח במרחבי הים התיכון, יירט ומסכל פיגועים בדרך הים, והצר מאוד את צעדיהם של ארגוני המחבלים בים.

בן שושן השקיע מאמץ בתחום בנין הכוח: פעל להגברת מהירות הדבורים ועל רכישת כלי שיט מהירים בשם "דבורות" לביטחון השוטף. בעבודה מול המטה הכללי הצליח להוציא לפועל את הזמנת כלי השיט החדשים לחיל הים מדגם סער 5. במקביל שקד על מפרטי הדרישה לצוללות דולפין.

בן שושן סיים את תפקיד מפקד חיל הים בפברואר 1989 והעביר את הפיקוד על חיל הים לסגנו, אלוף מיכה רם.

[עריכה] מערכת הביטחון

במהלך הפיקוד על החיל, רכש בן שושן את אמון שר הביטחון דאז, יצחק רבין, והתמנה כנספח מערכת הביטחון בשגרירות ישראל בוושינגטון. הייתה זו הפעם ראשונה שהתמנה קצין מחיל הים לתפקיד זה. באותה תקופה התחוללה מלחמת המפרץ הראשונה, בה לחמו האמריקאים בעירק ודרשו מישראל לא להתערב, למרות שספגה טילים. בשנת 1993 פרש בן-שושן מצה"ל אחרי 34 שנות שירות.

[עריכה] בחיים האזרחיים

בשנים 1993-1996 משמש כמנכ"ל משרד העבודה והרווחה. שרה אורה נמיר.

בשנים 1996-1998 שימש כמנכ"ל "חרושת חמרי נפץ" מקבוצת "תעבורה".

1998 יועץ בחברה לתכנון.

2000-2001 ראש מטה הרפורמה בשירות הציבורי במשרד רה"מ.

2001-2002 – יו"ר חבר הנאמנים של הקריה האקדמית בקריית אונו.

2002 – 2011 מנהל 'קרן תל אביב לפיתוח'.


מפקדי חיל הים הישראלי
גרשון זק/פול שולמן · שמעון פרס/מוניה מרדור · שלמה שמיר · מרדכי לימון · שמואל טנקוס · יוחאי בן-נון · שלמה אראל · אברהם בוצר · בנימין תלם · מיכאל ברקאי · זאב אלמוג · אברהם בן-שושן · מיכה רם · עמי אילון · אלכס טל · ידידיה יערי · דוד בן בעש"ט · אלי מרום · רם רוטברג INCOpen.jpg
כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא