אדמונד וילהלם ברילנט
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: יש לבטל חזרות, לארגן מחדש את החומר, להוסיף ויקיזציה. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
| אדמונד וילהלם ברילנט | |
|---|---|
 |
|
| נולד | 1916 |
| נפטר | 2004 |
| כינוי | ברילנט |
| השתייכות |  ההגנה הצי המלכותי הבריטי צבא הגנה לישראל חיל הים הישראלי |
| תקופת שירות | 1936 - 1963 |
| דרגה |  סגן אלוף |
| תפקידים צבאיים |
פלוגת הרכבת |
| מלחמות וקרבות |
המרד הערבי הגדול |
| תפקידים אזרחיים |
אדריכל ימי קווי אירופה צים |
אדמונד וילהלם ברילנט הלוי (30 בנובמבר 1916 - 15 באפריל 2004), אדריכל ימי, מראשוני הצי הישראלי ומייסדי חיל הים. את מיטב שנותיו הקדיש לאהבתו לספנות ולים.
תוכן עניינים |
ילדות עליה לארץ שרות בהגנה [עריכה]
ברילנט נולד בעיר ירוסלב בגליציה והנו בן רביעי לרוקח[1][2][3] ויקטור ברילנט[4] ורעייתו לאורה לבית שטורמלאוף[5]. כבוגר גימנסיה התיכונית[6] Augusta Witkowskiego החל לימודי רפואה ובשל נטייתו הטכנית עבר ללמוד מכניקה עדינה בעיר לבוב. עלה לארץ ישראל בשנת 1936 באוניה פולוניה, וגר בעיר חיפה. בשנת 1936 החל לימודי הנדסה במגמת מכונות בתכניון העברי חיפה והתנדב להגנה. ברילנט היה חובב טיסה מנערותו. בגיל 13 הצטרף למועדון דאייה ובניית דאונים בעירו ירוסלב, שם למד דאייה וטיס ובאופן טבעי ב-1937 הצטרף כחבר "קלוב תעופה" בכפר ילדים. בשנת 1938 התנדב לפלוגת הרכבת של הנוטרים אשר ליוותה רכבות מסמח' עד פורט סעיד ונפצע במהלך שרותו כאשר הרכבת שליווה עלתה על מוקש. בשנת 1942 היה בין מתנדבי היישוב לצי המלכותי הבריטי והתגייס לצי הבריטי. עם שחרורו חזר להגנה, התגייס לצה"ל ולחיל הים, הקים משפחה ובנה את ביתו בחיפה.
בצי הבריטי [עריכה]
בפרוץ מלחמת העולם השנייה רצה להתגייס ל"באפס", אך לקה בטיפוס. בשנת 1942 התנדב וגויס לצי הבריטי שם והצטרף כמכונאי לצי הבריטי בדרגת תת-קצין ERA. עם הזמן הוצב בתפקידי הנדסה וקצונה והגיע לקורס הטיס של הצי. שרת בבסיס הצי הבריטי "בסיס מאסאווה HMS Massawa" בעיר מאסאווה שבחבל אריתריאה לחופו של הים האדום ובבסיסים נוספים.
טרם הגעת בנות הברית שימש הבסיס את הצי האיטלקי. היה בו מעגן ומפרץ טבעי והיווה נקודה אסטרטגית לצי שלחם בגזרת האוקיינוס ההודי. עם נסיגתם מן הבסיס, טיבעו האיטלקים מספר אוניות כדי למנוע מבנות הברית שימוש בו.
הבסיס היה ברשות האמריקאים, כאשר המהנדס היהודי קומנדר אדווארד אלסברג וראש יחידת ה- Salvage של הצי מפנה את כל כלי השיט הטבועים. בסיס מאסאווה הועבר לצי הבריטי.
בהגיעו לבסיס מסאווה, נענה לקריאת הצי שקרא לטייסים מתנדבים. מפקדיו המליצו עליו לקצונה וסייעו לו להגיע בשנת 1944 לקורס טיס של הצי, שם החל באימונים ראשונים עד אשר נודע למפקדת הקורס, כי הוא מתנדב ארצישראלי.
הקורס היה סגור למתנדבים ארצישראלים על פי הנחיות משרד המושבות. ברילנט "הודח" ובתיקו נכתב כי "כישוריו ההנדסים חשובים יותר לצי...".
בשירותו בצי, התעניין בנושאי מנועי דיזל לאניות, עבודה תת-ימית ואדריכלות ימית. תוך כדי שירותו, הציעו לו אנשי הצי האמריקאי לעבור לשרת בצי ארצות הברית כקצין. למרות אכזבתו הרבה מהדחייה מקורס טיס, המשיך בשירותו המסור בצי הבריטי עד למרץ 1946.
בבסיס שרתו גם מספר ארצישראלים. הם היו שותפים להמשך פינוי כלי השיט הטבועים והפיכת הבסיס לבסיס שרות תיקונים עם מבדוקים. תנאי השרות בבסיס היו קשים ביותר. הטמפרטורה על המבדוק החשוף לשמש האפריקאית עברה 50 מעלות צלזיוס. מפקדת הצי הנחתה "חופשה רפואית" של שבוע, אחת לשבועיים באסמרה. אופי השירות הקשה מתואר בספרו של תת-האדמירל היהודי מן הצי האמריקאי אדווארד אלסברג Under The Red Sea Sun אז בדרגת קומנדר.
על אף תנאי העבודה והשרות הקשים, שררו יחסי כבוד בין הארצישראלים לבריטים, לאמריקאים ולאיטלקים. נסיונו בצי הבריטי סייע לברילנט בהמשך דרכו בתרומתו להקמת חיל הים ובתפקידו בצי הסוחר הישראלי.
בחיל הים הישראלי [עריכה]
בפלוגת הנמל, ממנה קמה שייטת 13, השתתף ופיקד על כח שנע לתפוס אוניית נשק לבנונית, הכח הותקף על ידי אש ידידותית מחומות עכו שנכבשה באותו הרגע על ידי הפלמ"ח וכן על ידי משחתת בריטית שיצאה את הנמל ללוות ולהגן על האוניה הלבנונית. בנוסף עסק בהכשרת אוניות המעפילים של צי הצללים להפכן כאוניות חיל הים. היה "קצין בודק" של מהלך הקרב לתפיסת המשחתת המצרית איברהים אל אוול במבצע סיני. חקר את תפישת המשחתת וסיכם בדו"ח מנותח את הקרב הימי והתקיפה האווירית בו.
בחיל הים הישראלי שרת ברילנט מיום הקמתו. הוא הקים 'מדור בקרת נזקים' ואת היחידה למשימות תת-מימיות (ילת"ם). במהלך תפקידיו שרת במספנות החיל והיה קצין מטה בענף הנדסה ואדריכלות ימית. בין היתר הנהיג את 'אימון הצפה', שיפר את לוחות המטה להסבת סירות דיג "כאוניות משמר" שנקראה "יחידת סד"ג", ושינה מהותית תהליכים אופרטיביים במהלך ההסבה בכך קיצר את משך העבודה ממספר ימים למספר שעות.
צי הסוחר הישראלי [עריכה]
לשם הרחבת צי הסוחר הישראלי הושאל ברילנט מחיל הים לחברת הספנות הישראלית "צים" וצורף לפרויקטים של בניית אוניותיה בצרפת.
הוא השתחרר מחיל הים בשנת 1963 בשגרירות ישראל בפריז דרך הנספח הצבאי שם ומאז שימש ארכיטקט ימי בצים בצרפת. בצרפת, במספנות "לשנטייה דה ל' אטלנטיק"[7] פיקח טכנית על בניית האוניות "שלום" וב-מספנות טולון על האוניות "קשת" ו-"נגה".
בשנת 1969, בהיותו מפקח טכני בקווי צים אירופה, תכנן את תדלוק ספינות הטילים ב-"מבצע נועה" (ספינות שרבורג). אלה תודלקו במיצר גיברלטר על ידי "א.מ-לאה" וקיבלו גיבוי על ידי האונייה "א.מ-נתניה" .
ראו גם [עריכה]
קישורים חיצוניים [עריכה]
הערות שוליים [עריכה]
- ^ על ויקטור ברילנט והשואה בירוסלב מן הוויקיפדיה באנגלית,תולדות הרוקחות והשואה בירוסלב
- ^ זביגנייב בילינסקי, תולדות הרוקחות בירוסלב, באתר לשכת הרוקחות המחוזית של מחוז התת-קרפטים. (בפולנית)
- ^ Galicja i jej Aptekarze Wiktor Brillant Pharmacy in Jaroslaw a Research about pre WW2 pharmacies in Polish. Podkarpacka Okr´gowa Izba Aptekarskaw Rzeszowie dr n. farm. Aleksander Czarniawy in Polish (2010). אוחזר ב־May-30-2011.
- ^ Brillant Wiktor באתר יד ושם
- ^ Brillant לאורה באתר יד ושם
- ^ בית הספר באתר הגימנסיה.
- ^ הערך Aker Yards France בוויקיפדיה האנגלית
