אור השלום של בית לחם
אור השלום של בית לחם היא תוכנית של ארגון הצופים העולמי, שנחנכה באוסטריה בשנת 1986 כחלק ממשימת סיוע לילדים נכים ואנשים נזקקים. אור השלום הוא להבה בוערת ברציפות שמקורה במערה בכנסיית המולד בבית לחם, שבה מבקרים מדי שנה חניכי צופים כדי להדליק נר מיוחד ולהפיץ את הלהבה שלו לצופים אחרים.[1]
מדי שנה הלהבה מגיעה ליותר מ-20 מדינות באירופה, כמו גם ביבשת אמריקה.[2][3]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תאגיד השידור האוסטרי ( ORF OÖ) הקים את "אור השלום מבית לחם" ביחד עם תנועת הצופים של אוסטריה כמסורת חדשה לחג המולד לפני יותר מ-30 שנה עוד ב-1986. מדינת אוסטריה עילית תמכה באור השלום מההתחלה. מאז אותה שנה האור מאיר מדי שנה בכל רחבי אירופה, בארצות הברית ואפילו בכמה מדינות בדרום אמריקה. בשנים האחרונות הוא נמסר גם למנהיגים פוליטיים ודתיים רבים וכן לארגונים בינלאומיים.
במשך 30 השנים האחרונות אור השלום משמש כתזכורת למסר חג המולד של שלום. מדי נובמבר נוסע חניך נבחר מתוך תנועת הצופים של אוסטריה במיוחד לבית לחם עם כמה מאות משתתפי "Friedenslichtreise" (מסע אור השלום). משלחת בראשות מושל אוסטריה עילית מלווה את המסע הזה. הילד הנבחר מקבל את הנר הדולק ממערת המולד בבית לחם. אוסטריאן איירליינס דואגת להטסה מיוחדת של אור השלום במנורת נפט מיוחדת לאוסטריה ומשם הוא מועבר מאדם לאדם בימי חג המולד, אך גם באמצעות ארגונים, כמו הצופים, האור מופץ מאוסטריה עילית ברחבי אירופה והעולם.[4][5][6]
מושל אוסטריה עילית תומאס סטלצר מוביל באופן אישי את המשלחת של אור השלום מבית לחם דרך לינץ לעיר הבירה האירופית בריסל. באופן מסורתי הוא מועבר בטקס חג המולד לנשיא הנציבות האירופית וכן לעמיתים מכל מדינות האיחוד האירופי. בשנת 2018 בפעם הראשונה האור הובא רשמית גם למשפחת המלוכה בבלגיה.
בשנת 1989 האור התקבל בברכה על ידי 10,000 אנשים בכיכר המרכזית של העיר הדרום בוהמית צ'סקה בודייוביצה כסמל לשכונה החדשה ולסולידריות. בנוסף, הוא האיר בפתיחתה של חומת ברלין. לאחר נפילת מסך הברזל, משלחת אוסטריה העילית הביאה אותו לשכנים החדשים בברלין ובתורינגיה בגרמניה.
אור השלום הוצג גם בגראונד זירו בניו יורק ולחיילי האו"ם ברמת הגולן.
אור השלום קורא לכולם לעמוד למען השלום ולהעביר במודע את האור. במהלך שיחה עם קהל פרטי, האפיפיור בנדיקטוס ה-16 כינה אותו "סמל של לבבות".
סמל מודע לשלום באירופה ובעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]
"אור השלום של מבית לחם" הגיע לאישים בולטים רבים כברכת חג המולד בשנים האחרונות. אלה כוללים למשל:
- נשיא הנציבות האירופית לשעבר רומנו פרודי
- נשיא הנציבות האירופית לשעבר, ז'וזה מנואל ברוזו
- נשיא הנציבות האירופית לשעבר ז'אן-קלוד יונקר
- נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין
- האפיפיור בנדיקט ה-16.
- האפיפיור פרנציסקוס
- האפיפיור יוחנן פאולוס השני
- הקנצלר לשעבר הלמוט קוהל
- הקנצלרית לשעבר אנגלה מרקל
- הנשיא לשעבר מיכאיל גורבטשוב
- הנשיא לשעבר ואצלב האוול
- חוסיין מלך ירדן
- הנסיכה אסטריד והנסיך לורן מבלגיה
- הארכיבישוף הקרדינל פרנץ קוניג
- הארכיבישוף הקרדינל כריסטוף שנבורן
"אור השלום" הבינלאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוסטריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביום ראשון השלישי באדוונט, האור מועבר למשלחות תנועת הצופים מרחבי אירופה בווינה. באוסטריה עצמה, הוא מופץ ב-24 בדצמבר באולפנים המקומיים של תאגיד השידור האוסטרי (ORF), בתחנות רכבת רבות, במשרדי הצלב האדום והפדרציה השומרונית, בכנסיות, במכבי האש, על ידי צופי אוסטריה ובמכבי האש. מאז הצטרפותה של אוסטריה לאיחוד האירופי (1995), חבר הפרלמנט האוסטרי פול רוביג הביא את המסורת הזו לפרלמנט האירופי בשטרסבורג.[7] משנת 2019 ואילך אור השלום הועבר לפרלמנט האירופי על ידי חברת הפרלמנט אנג'ליקה ווינציג. היא מנהיגת המשלחת של ה-ÖVP בפרלמנט האירופי ומתגוררת גם באוסטריה עילית.
אור השלום מוצג גם לנשיא הפדרלי של אוסטריה שנה אחר שנה. עד כה האור הוצג לנשיאים:
גרמניה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בגרמניה, הקמפיין מאורגן על ידי כמה ארגונים של צופי גרמניה (Bund der Pfadfinderinnen und Pfadfinder, Deutsche Pfadfinderschaft Sankt Georg, Pfadfinderinnenschaft St. Georg, Verband Christlicher Pfadfinderinnen und Pfadfinder ו-Verband Deutscher Altpfadfindergilden) האור נאסף ואז מועבר ברכבות מוינה ומופץ בלמעלה מ-100 ערים ברחבי גרמניה.
שווייץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשווייץ אחראית על ההפצה העמותה הרשומה פרידנסליכט שווייץ, הפעילה בכל ימות השנה. יש גם שבט צופים פעיל ומסור במיוחד בשם Friedenslicht Schweiz שמלווה את הפצת האור מדי שנה.
איטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עבור הערים בדרום טירול, אור השלום מועבר באופן קבוע לתנועת הצופים בדרום טירול ב-23 בדצמבר בכנסיית הקהילה על הברנר על ידי צופים מאינסברוק וצירל באוסטריה. עבור שאר איטליה האור נקלט על ידי הצופים האיטלקים בווינה מאז 1988.
צרפת[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאז 2003, אור השלום בצרפת מובא לפריז מדי שנה על ידי תנועת הצופים של צרפת ומשם מופץ ברחבי צרפת.[8]
פולין[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפולין, אור השלום היה באחריות תנועת הצופים בפולין (ZHP) עד להצטרפות פולין לאיחוד האירופי. מאז השתלטו לסירוגין המשלחות מסלובקיה ופולין על העברת האור מוינה למדינות מרכז אירופה. כשהסלובקים קולטים את האור, הם מביאים אותו לגבול סלובקיה-פולין Łysa Polana ומשם הוא ממשיך הלאה.[9]
פורטוגל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפורטוגל, אור השלום מונע על ידי תנועת הצופים של פורטוגל CNE Corpo Nacional de escutas - Escutismo Católico Português, מאז 2014. מדי שנה נוסעת משלחת של צופי פורטוגל לאוסטריה כדי להביא את אור השלום ולאחר מכן חולקת את הלהבה בחגיגה לאומית אשר לאחר מכן משוכפלת בכל האזורים ובכמה יישובים של פורטוגל. היוזמה הזו הולכת וגדלה ובאזורים מסוימים היא כבר מסורת חג מולד עם סמליות חזקה מאוד. בשנים 2020 ו-2021, עקב המגפה, היא חולקה בלהבת אור השלום אשר נשמרה בוערת בקהילת מטאוס בווילה ריאל.
סלובקיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
עבור סלובקיה, הצופים הסלובקים מקבלים את האור בווינה ומפיצים אותו ברחבי המדינה. אור השלום דולק גם במצפה הכוכבים בפסגת לומניץ מאז 2003.[10]
סלובניה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאז 1990 תנועת הצופים הקתולית בסלובניה מפיצה את האור ברחבי סלובניה, ומביאה את הלהבה לפסגת ההר הסלובני הגבוה ביותר ולנשיא ולפקידים אחרים גם כן.[11]
קנדה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקנדה, הצופים האוסטרים והקנדים הביאו לראשונה את האור לאוטווה ב-2009, שם הוא היה פרוש ברחבי המדינה.[12]
ליטא, בלארוס, אוקראינה, רוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האור המופץ בפולין מועבר גם למדינות שכנות במזרח, במיוחד לליטא, בלארוס, אוקראינה ורוסיה.
ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדצמבר 2017 יצאה משלחת תנועתית ראשונה מטעם תנועת הצופים העבריים בישראל לגרמניה על מנת להשתתף בטקס אור השלום בנירנברג. המשלחת כללה 15 חניכים ישראלים וראש המשלחת היה גלעד לוי.[13]
ספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Günther Hartl: 25 Jahre ORF-Friedenslicht – Ein Weihnachtsbrauch geht um die Welt. 2011, ISBN 978-3-85499-884-6.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Scouts in Europe cross countries to receive and spread a light of peace | WOSM, scout.org (באנגלית)
- ^ "Latest news and information for media from the European Parliament". אורכב מ-המקור ב-16 בינואר 2015. נבדק ב-2011-01-05.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Peace Light 2014: Sharing Happiness - Harvesting Peace | WOSM, scout.org (באנגלית)
- ^ Follow the Peace Light on scout.org & find out what is happening in your country. | WOSM, scout.org (באנגלית)
- ^ True Messengers of Peace, Scouts and Guides Spread the ‘Light of Peace from Bethlehem’ | WOSM, scout.org (באנגלית)
- ^ #PeaceLight 2015: "Peace in me - peace with you!" | WOSM, scout.org (באנגלית)
- ^ (1) http://www.europarl.europa.eu/sides/getDoc.do?type=IM-PRESS&reference=20101214IPR10008&secondRef=DE&format=XML&language=DE
- ^ "Archived copy" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-14 ביולי 2020. נבדק ב-19 באוגוסט 2020.
{{cite web}}: (עזרה); (עזרה) - ^ (3) https://archive.today/20121228103322/http://de.poland.gov.pl/Die,Geschichte,des,Friedenslichts,13347.html
- ^ (4) https://archive.today/20130114201417/http://www.ppoe.at/aktionen/friedenslicht/archiv/friedenslicht03/bericht-12.html
- ^ (5) https://archive.today/20220111075956/https://lmb.skavt.net/skavti-plamen-luci-miru-v-slovenijo-prinasamo-ze-31-let
- ^ (6) https://web.archive.org/web/20160307073413/https://www.ppoe.at/presse/pressearchiv/archiv_2009/2009_friedenslicht.html
- ^ דור פוזנר, משלחת חנוכה לגרמניה 2017, באתר צופים ברשת, 10 בספטמבר 2017