אין פרפרים פה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
אין פרפרים פה: ציורים ושירים של ילדי גיטו טרזינשטדט 1942–1944
Dětské kresby na zastávce k smrti, Terezín 1942–1944
כריכת הגרסה העברית
כריכת הגרסה העברית
מידע כללי
מאת חנה וולקוב (עורכת)
שפת המקור צ'כית
תורגם לשפות אנגלית (1959)
גרמנית (1959)
צרפתית (1959)
עברית (1963)
סוגה ספרות השואה
נושא השואה עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה הוצאת שוקן עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה בשפת המקור המוזיאון היהודי הממלכתי של צ'כוסלובקיה בפראג
תאריך הוצאה 1959
מספר עמודים 80 עמודים (בגרסה העברית)
הוצאה בעברית
תאריך 1963
תרגום ראו בפסקה יצירת הספר וגלגולי שמו
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 001243495, 002110976, 001300690, 001774290, 002332488, 002120931, 001302930
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אין פרפרים פה: ציורים ושירים של ילדי גיטו טרזינשטדט 1942–1944 (במקורו הצ'כי: Dětské kresby na zastávce k smrti, Terezín 1942–1944, ציורי ילדים בתחנה שלפני המוות, טרזין 1942–1944) הוא קובץ ציורים ושירים של ילדי גטו טרזיינשטט מן השנים 19421944 בעריכת חנה וולאווקובה (וולקוב) (Volavková) שראה אור בשנת 1959 בהוצאת המוזיאון היהודי הממלכתי של צ'כוסלובקיה בפראג. במקביל למהדורה המקורית בצ'כית ראו אור גם תרגומים לאנגלית, גרמנית וצרפתית, ובשנת 1963 ראתה אור גם מהדורה עברית, שאת שיריה תרגמה לאה גולדברג.

בספר נחשף הווי החיים בגטו מבעד לעיני הילדים שיצרו את הציורים או את השירים. רבים מן הילדים שיצירותיהם מופיעות בספר, ואף רבים מכלל תושבי הגטו, נספו בגטו או במחנות ההשמדה, ועל כן הספר מהווה גלעד לזכרם.

רקע: גטו טרזיינשטט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – גטו טרזיינשטט

"טרזין" (צ'כית: Terezín) או "טרזיינשטט" (גרמנית: Theresienstadt) היא מבצר בצ'כיה, כ-60 ק"מ מצפון לפראג, אשר שימש כגטו ליהודי הפרוטקטורט של בוהמיה ומוראביה וליהודי מרכז אירופה ומערבה בזמן הכיבוש הנאצי במהלך מלחמת העולם השנייה. ב-24 בנובמבר 1941, הורה ריינהרד היידריך להתחיל בריכוז יהודי צ'כוסלובקיה בטרזיינשטט, ומאותו יום, הגיעו לשם ראשוני משלוחי היהודים. ביולי 1942 גורשו מטרזיינשטט תושביה הוותיקים, וכך היא הפכה, באופן מעשי, לגטו המיועד ליהודים בלבד. במהלך כל שנות פעילותו של הגטו, עד למאי 1945, נשלחו אליו כ-160,000 יהודים. מרביתם נשלחו ברכבות, ומיעוטם הגיעו אליו במהלך צעדות המוות, לקראת תום מלחמת העולם השנייה. תנאי המחיה בטרזיינשטט היו קשים ביותר. המקום, שהיה בעבר ביתם של כ-7,000 צ'כים, הכיל בכל זמן נתון כגטו, עשרות אלפי יהודים. בשיא אכלוסו, בספטמבר 1942, השתכנו בו כ-58,000 יהודים, בתנאי תברואה ירודים ביותר וכשלרשותם מזון מצומצם. בשנת 1942 לבדה, מתו בגטו קרוב ל-16,000 איש, מרעב וממחלות.

מתוך 160,000 היהודים שהגיעו אל הגטו בכל שנותיו, רק כ-20,000 ניצולים שרדו בו עם תום המלחמה. כ-35,000 יהודים נספו בגטו ברעב ובמחלות, וכ-100,000 יהודים נשלחו ממנו מזרחה: חלקם מתו בגטאות ורשה ולובלין; חלקם נרצחו בירייה בבורות קברי אחים, בריגה ובשאר חלקיה הכבושים של ברית המועצות; חלקם נספו בעבודות כפייה במחנות העבודה שבמיידנק ובסביבתה; חלקם הושמדו במחנות ההשמדה של סוביבור, בלז'ץ, טרבלינקה ואושוויץ; רק מיעוט הנשלחים אל המזרח, כ-4,000 יהודים בלבד, שרדו. מתוך כ-15,000 ילדים יהודים, שהגיעו אל הגטו בכל שנותיו, רק כאלף שרדו. יש האומדים מספר קטן אף יותר, ומעמידים את מספרם של הילדים הניצולים על כ-150. מובן איפוא, כי רוב אלו שיצירותיהם מופיעות בספר "אין פרפרים פה", לא ניצלו.

בסוף אוקטובר 1944, עם התקרבות הצבא האדום אל הגטו, הופסקו כליל משלוחי היהודים ממנו. ב-3 במאי 1945, מסרו הנאצים את הגטו לידי הצלב האדום, וחמישה ימים לאחר מכן, ב-8 במאי 1945, שחררוהו חיילי הצבא האדום.

מסיבות תעמולתיות ופוליטיות, תפקד הגטו בתקופות מסוימות, למראית עין, כ"גטו לדוגמה". דבר זה, יותר מכול, אִפשר לילדי הגטו לצייר את ציוריהם ולכתוב את שיריהם. בסופו של דבר, נשמר חלק מן הציורים ומן השירים הללו.

יצירת הספר וגלגולי שמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרפר כתום עומד על אדן החלון בקרמטוריום במיידנק כשברקע גדרות התיל, צולם באפריל 2019.

לאחר שחרור הגטו במאי 1945, נמצאה בו כמות גדולה של ציורים שציירו הילדים תושבי הגטו. כמו כן, ברשותה של הגברת אליזה (אלקה) פלאך, אמו של מיכאל פלאך (צ'כית, Michael Flack), מדריך בטרזיינשטט, נמצאו שירים שכתבו ילדי הגטו. ציורים ושירים אלו, הובאו מאוחר יותר לשמירה בארכיון המוזיאון היהודי הממלכתי של צ'כוסלובקיה, בפראג[1][2]. בשנת 1959 נערכה בישראל תערוכה שבה הוצגו ציורים של ילדי הגטו מתוך אוסף זה של המוזיאון. מלבד הציורים שהוצגו בתערוכה, הוצגו בה גם כמה מן השירים בתרגום לעברית. "הפרפר" (בצ'כית: Motýl), שהיה אחד מן השירים שהוצגו, כלל לא נכלל באוסף המוזיאון, ואף לא היה שיר שכתב ילד, כי אם שירו של פאוול פרידמן, צעיר בן 21. תרגום השיר כפי שהוצג היה מאת חברו שלמה שמידט. בתרגום זה נחתם השיר בשורה "אין פרפרים פה בגטו"[1]. לאחר ארבע שנים, בשנת 1963, תיעדו אבא קובנר וחנה וולאווקובה (וולקוב) (Volavková) את התערוכות שנערכו בארץ. הם בחרו מספר יצירות מתוך המבחר שהוצג בתערוכות, ערכו אותן, והוציאו אותן לאור בצורת ספר בשתי גרסאות, צ'כית ועברית:

  • חנה וולקוב עבדה על גרסה צ'כית לספר, והוציאה אותה, ללא תרגום השירים, בהוצאת המוזיאון היהודי הממלכתי של צ'כיה בפראג, תחת הכותרת Dětské kresby na zastávce k smrti, Terezín 1942-1944 (ציורי ילדים בתחנה שלפני המוות, טרזין 1942–1944).
  • אבא קובנר עבד על גרסה עברית לספר, שאת השירים בה תרגמה לאה גולדברג, והוציא אותה בהוצאת מורשת בתל אביב תחת הכותרת "ציורים ושירים של ילדי גיטו טרזינשטדט 1942–1944"; על עטיפת הנייר שלה התנוסס הביטוי "אין פרפרים פה", הלקוח מתרגומו של שלמה שמידט ל"הפרפר"[1][3].

אף ש"הפרפר" לא נכלל באוספו המקורי של המוזיאון, הוא הופיע בתערוכות, ומִשְׁכָּך הוא הופיע גם בספר שתיעד אותן.

בשנת 1968 החליטה המחלקה לחינוך ולתרבות בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית להוציא את הספר בשנית. עורכי ההוצאה העתיקו את הכתוב בעטיפת הנייר של ההוצאה הראשונה, וקראו לספר "אין פרפרים פה: לקט שירים וציורים של ילדי גיטו טרזינשטדט 1942–1944"[3]. עורכי מהדורה זו לא שמו לב לכך ששם הספר "אין פרפרים פה", אינו תואם את שמו של הספר העברי מן ההוצאה הראשונה, ואף אינו תואם אף ביטוי המופיע בו, שכן על פי תרגומה של לאה גולדברג שהובא בהוצאה זו, חתימת "הפרפר" לא הייתה עוד, "אין פרפרים פה בגטו", כבתרגומו של שלמה שמידט, אלא "כי פרפרים אינם חיים בגטו"[1].

הספר זכה לביקוש רב עם יציאתו לאור[4].

מהדורות הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המהדורה המקורית:

תרגומים:

תרגום לאנגלית:

  • [Hana Volavková (ed.)], Children’s Drawings and Poems, Terezin, 1942–1944, [Translated into English by Jeanne Nemcová], Praha, 1959.
  • [Hana Volavková (ed.)], I Never Saw Another Butterfly: Children’s Drawings and Poems from Theresienstadt Concentration Camp, 1942–1944, New York: McGraw-Hill, 1964.
  • Hana Volavková (ed.), ...I Never Saw Another Butterfly...: Children’s Drawings and Poems from Terezin Concentration Camp, 1942–1944; foreword by Chaim Potok; afterword by Vaclav Havel, expanded 2nd ed., New York: Schocken Books; Washington, D.C.: United States Holocaust Memorial Museum, 1993.
  • I have Not Seen a Butterfly Around Here: Children’s Drawings and Poems from Terezin, drawings and poems selected and arranged by Anita Frankova, Ludmila Kybalova, and Hana Povolna; editor’s comments by Anita Frankova and Hana Povolna; translation: Joy Kadeckova, Jeanne Nemcova, and Edith Pargargeretova, Prague: Jewish Museum Prague, 1993.

תרגום לגרמנית:

  • Hana Volavková [ed.], Kinderzeichnungen und Gedichte aus Theresienstadt 1942–1944; die Übersetzung besorgte in die Deutsche Sprache: Otto Kalina, Praha: Státní Židovské Museum v Praze, 1959.

תרגום לצרפתית:

  • Hana Volavková [ed.], Dessins et poemes des enfants de Terezin 1942–1944; version francaise de Marcel Aymonin, Praha: Státní Židovské Museum v Praze, 1959.

תרגום לעברית:

  • ציורים ושירים של ילדי גיטו טרזינשטדט 1942–1944 (על העטיפה: אין פרפרים פה), בעריכת חנה וולקוב (פראג), אבא קובנר (ישראל), את השירים תרגמה לאה גולדברג, פראג: המוזיאון היהודי הממלכתי; ספרית פועלים, מורשת, תל אביב: בית עדות על שם מרדכי אנילביץ', תשכ"ג.
  • אין פרפרים פה: לקט שירים וציורים של ילדי גיטו טרזינשטדט 1942–1944, ערכו חנה וולקוב (פראג), אבא קובנר (ישראל); תרגמה לאה גולדברג; ליקט ועיצב: מ'מ', ירושלים: המחלקה לחינוך ולתרבות בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ("גשר": ספרונים בעברית קלה), תשכ"ט 1968.
  • ציורים ושירים של ילדי גיטו טרזינשטדט: 1942–1944 (על העטיפה: אין פרפרים פה), מהדורה מחודשת ומורחבת, מיועדת למערכת החינוך, במסגרת התוכנית "משואה לתקומה" עבור תלמידי בית הספר היסודי וחטיבת הביניים, תל אביב: מורשת, 1992.

קובץ השירים באמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיבודים מוזיקליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1980 פרסם בארצות הברית המוזיקאי ג'ואל הרדיק (Hardyk) עיבוד מוזיקלי לחמישה שירים מהקובץ (בהם "הפרפר")[5].

בשנת 2003 פרסם גם המלחין הבריטי ג'וליאן דוז (Dawes (אנ')) עיבוד לשירים מהקובץ.[6]

מחזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אין פרפרים פה" (I Never Saw Another Butterfly; אנגלית: "מעולם לא ראיתי פרפר נוסף") הוא גם שמו של מחזה קצר בן מערכה אחת, שכתבה המחזאית האמריקאית סלסט רספנטי (Raspanti). עלילת המחזה מתרכזת בדמותה של רָיָה (Raja; פולנית: "קרן"), אחת מילדי גטו טרזיינשטט ששרדו את השואה. ריה מספרת על חייה בגטו, ועל שרידתה בתוך עולם המלא בפרפרים, בפרחים ובילדים בני גילה[7].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 חנות הספרים של איתמר, אין פרפרים פה.
  2. ^ משרד החינוך, חומרי הפעלה לילדים על השואה, ילדים בשואה, על הספר "אין פרפרים פה", (כתיבה, עיבוד ועריכה: מיכל לירן).
  3. ^ 1 2 הספרייה הלאומית, אין פרפרים פה.
  4. ^ מוכרי ספרים, דבר, 30 באפריל 1964.
  5. ^ joel M. Hardyk, I Never Saw Another Butterfly: Settings of Poems by Children of the Holocaust: For young voices with oboe accompaniment, New York: G. Schirmer (Morris Hayes Choral Series), 1980.
  6. ^ I Never Saw Another Butterfly: For Voice and Piano; poems by children from Terezin Concentration Camp, 1942–1944; music by Julian Dawes, London: SOAM Music Publishing, 2003.
  7. ^ אתר Dramatic Publishing, על פרסומיה של רספנטי.