המוזיאון היהודי בפראג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בית הכנסת מייזל, המשמש כחלק מהמוזיאון

המוזיאון היהודי בפראגצ'כית: Statní židovské museum) הוא מוזיאון לתולדות יהדות צ'כיה שהוקם בשנת 1906 ופועל עד היום. הוא נמצא ברובע יוזפוב (הרובע היהודי לשעבר) בעיר פראג.

המוזיאון כולל ארבעה בתי כנסת ובית טהרה לא פעילים המפוזרים בשני רחובות ברובע, ומשמשים לתצוגת אוספי המוזיאון: חפצי יודאיקה, צילומים, ספרים, מסמכים ועוד. כמו כן כולל המוזיאון את בית הקברות היהודי הישן של פראג, בו קבור בין היתר המהר"ל.

היסטוריה של המוזיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודים התיישבו בפראג כבר במאה ה-10. הרובע היהודי (יוזפוב) שיגשג ביותר לקראת סוף המאה ה-16.

המוזיאון היהודי נוסד בשנת 1906 על ידי ההיסטוריון ד"ר הוגו ליבן וד"ר אוגוסטין שטיין, לימים ראש הקהילה היהודית בפראג. המטרה הייתה לשמור על חפצים מבתי הכנסת בפראג שנהרסו במהלך לחידוש העירוני של הרובע היהודי הישן בתחילת המאה ה-20 (מרבית הרובע נהרס בין 1893 ל-1913). מה שנותר היו רק שישה בתי כנסת, בית הקברות הישן ואולם העיר העתיקה.

צפוי היה שהכיבוש הגרמני הנאצי ישלים את הריסת הגטו הישן, אולם האזור נשתמר על מנת לספק אתר עתידי ל"מוזיאון אקזוטי של הגזע הנכחד". בשנת 1942 המשטר הנאצי הקים את המוזיאון היהודי המרכזי, במטרה להנציח את המורשת של העם שהושמד. חפצים בולטים של אמנות יהודית נאספו באותה תקופה למוזיאון מכל הקהילות ובתי הכנסת היהודיים של בוהמיה ומורביה.

בשנת 1950 הועבר המוזיאון לניהול המדינה, אך הוא הוגבל והוצנע מאוד תחת השלטון הקומוניסטי ולא התאפשרה לו פעילות מחקרית או חינוכית. ב-1989, לאחר קריסת הקומוניזם והקמת ממשלה חדשה, הוסרו ההגבלות, וב-1994 הוחזרו מבני המוזיאון לידי הקהילה היהודית הקטנה של פראג, אשר התקשתה להחזיק בו. כיום הוא מנוהל על ידי הממשלה הצ'כית. ב-1996 הוקם במסגרת המוזיאון גם מרכז לחינוך ותרבות, המספק מידע על יהדות ועל ההיסטוריה היהודית של צ'כיה. מבנים באוסף של המוזיאון ניזוקו משמעותית במהלך שיטפונות בשנת 2002.

המבנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הכנסת הספרדי
בית הכנסת פינקס המשמש להנצחת הנספים בשואה מקרב יהודי צ'כיה.
בית הקברות היהודי העתיק ומאחוריו בית הכנסת קלאוזן
בית הטהרה של החברא קדישא הצמוד לבית הקברות העתיק
בית הכנסת קלאוזן

המוזיאון היהודי כולל מספר מבני בתי כנסת ובית טהרה ברחובות סמוכים ברובע יוזפוב, שבכל אחד מהם תערוכה על יהדות צ'כיה וכן בית קברות עתיק. ניתן לרכוש כרטיס לכל המבנים יחד וגם לכל אחד מהם בנפרד.

בית הכנסת מייזל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הכנסת נבנה בשנים 1590- 1592, מומן על ידי ראש הגטו מרדכי מייזל. כמו ב"אלטנוי שול", בבית כנסת זו התיר הקיסר להניף דגל. בית הכנסת נשרף בשנת 1689 ונבנה מחדש לאחר מכן בסגנון הבארוק. הוא שופץ כמעט מחדש בשנים 1893- 1905 בסגנון נאו-גותי.

בבית הכנסת מוצגת תערוכה על תולדות היהודים בצ'כיה ומורביה מהמאה העשירית, בתקופת ימי הביניים והרנסאנס ועד האמנציפציה בסוף המאה ה-18.

בית הכנסת הספרדי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בית הכנסת הספרדי (פראג)

בית הכנסת הישן ביותר של פראג. למרות שמו, הוא מעולם לא היה בשימוש על ידי קהל ספרדי, אלא היה לבית כנסת המודרני רפורמי הראשון, שנפתח בשנת 1837 לאחר ששופץ בסגנון מאורי. המבנה מעוטר בסגנון איסלאמי בעיטורי זהב ובאריחים צבעוניים, המנסים לחקות את סגנון האדריכלות המורית.

בית הכנסת הספרדי ממשיך את התערוכה מבית הכנסת מייזל על תולדות היהודים בצ'כיה ומורביה, מתקופת ההשכלה והאמנציפציה ועד השנים האחרונות, כולל תרשימים, ספרים ותמונות. הקומה השנייה כוללת חדר עם חפצי יודאיקה מוזהבים (חנוכיות, פמוטים, כלים לאתרוג ועוד).

בית הכנסת פינקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית כנסת זה נבנה בשנת 1535 על ידי ר' אהרון משולם הורוביץ, אחד משבעת האחים למשפחת הורוביץ. בית הכנסת הושלם על ידי אחיו, ר' פנחס ונקרא על שמו. לאחר מלחמת העולם השנייה הוא הפך לאתר הנצחה לכ-80,000 יהודי צ'כיה (מבוהמיה ומורביה) שנספו בשואה. על כל קירותיו נחרטו שמות היהודים שנספו ולידם הקהילות אליהם השתייכו. בקומה השנייה, נמצאת כיום תערוכה של ציורי ילדים מגטו טרזינשטט, בהם של הנער פטר גינץ.

בעבודות שיפוץ שנערכו במקום בסוף שנות השישים, נתגלו בקרקעית הבניין מקווה ובאר מים.

בית הקברות היהודי העתיק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מניחים שבית קברות זה היה בשימוש מהמחצית הראשונה של המאה ה-15 (המצבה הוותיקה ביותר שנשמרה, זו של רבי אביגדור קרא, היא מ-1439) ועד שנת 1787. חלק מהחוקרים טוענים כי בית הקברות נוסד 1000 שנים לפני התאריך המקובל. האב הקדמון שלו היה בית קברות בשם "גן יהודי", אשר נמצא בחפירות ארכיאולוגיות.

מספר המצבות והאישים הקבורים בו אינו ידוע בוודאות, כי ישנן 12 שכבות של קברים. כאשר התמלא מקום הקבורה, ומכיוון שרכישת קרקעות נוספות היה בלתי אפשרי, הונחו על הקברים הקיימים שכבות נוספות של אדמה ומצבות ישנות הוצאו והונחו על השכבה החדשה. פעולה זו מסבירה מדוע המצבות צפופות כל כך אחת ליד השנייה. ההערכה היא כי ישנן כ- 12,000 מצבות שנראות כיום, וייתכן שבסביבות 100,000 איש קבורים שם בסך הכל. האישים החשובים ביותר הקבורים במקום הם: הרב יהודה בן בצלאל, הידוע בשם המהר"ל מפראג, ראש הגטו מרדכי מייזל, ההיסטוריון דוד גנץ והרב והפוסק דוד אופנהיים.

בבית הקברות ישנם שני מסלולי הליכה שנעשו על ידי הרשויות, אחד לחורף ואחד לקיץ.

עם השנים הועלו על ידי אנטישמים טענות קונספירציה, שבית קברות זה הוא לכאורה מקום מפגשם הסודי של זקני ציון הרוקמים תוכנית להשתלט על העולם. מידע זה הוזכר תחילה ברומן "Biarritz" של הגרמני הרמן גדשה (בפרק "בית העלמין היהודי בפראג ומועצת הנציגים של שנים עשר שבטי ישראל") והופץ לאחר מכן ברוסיה כחלק מהפרוטוקולים של זקני ציון.

בית הטהרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביציאה מבית הקברות מצוי בניין בן שתי קומות ששימש את החברא קדישא כבית טהרה וחדר מתים של בית הקברות. מוצגת בו תערוכה מצומצמת הכוללת את כל הקשור לפטירה וטהרה במסורת היהודית.

בית הכנסת קלאוזן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הכנסת קלאוזן (עיוות של 'קלויז') נבנה בין השנים 1689- 1694 סמוך לבית הקברות, ושימש כבית הכנסת של חברא קדישא. כיום מוצגים בו חפצים הקשורים במנהגים ובטקסים היהודיים (ברית מילה, בר מצווה, חופה וקידושין ועוד).

אלטנוישול[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אלטנוישול

בית הכנסת העתיק ביותר באירופה שעדיין פעיל, ואחד משלושת בתי הכנסת הפעילים של פראג. על פי האגדה, בעליית הגג שלו נמצא בגניזה הגולם מפראג. הוא נמצא גם כן ברובע היהודי בסמוך לבית הקברות, אך אינו מהווה חלק מהמוזיאון. מול בית הכנסת ישנו מבנה ובו תערוכה נוספת על המסורת היהודית שאינה קשורה למוזיאון.

אוספי המוזיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

למוזיאון היהודי בפראג אלפי פריטים שנאספו עם השנים ומאופסנים במבנה מיוחד בעיר. הליבה של אוספי המוזיאון התגבש בזמן הקמתו בשנת 1906, והוא מכיל פריטים שנרכשו מבתי כנסת שנהרסו במהלך שיקום הרובע היהודי, כמו גם תרומות שונות של ארגונים ושל יחידים. גידול משמעותי ביותר של האוסף הם מהפריטים שנאספו ונלקחו לטובת "המוזיאון היהודי המרכזי" בתקופת השואה בשנים 1942-1945. באותה תקופה הפך המוזיאון ליעד מרכזי עבור משלוחי חפצים מבתי הכנסת ומיהודי המדינה תחת הכיבוש הנאצי. הם קוטלגו ונשמרו למשמרת על מנת שיוכלו להחזירם לבעליהם לאחר שובם מהמחנות, לאור העובדה שהרוב המכריע של הרכוש הוחרם בידי הנאצים ממשקי בית ומהארגונים היהודיים. האחריות לאיסוף הייתה בידי ד"ר יוסף פולאק עד מעצרו בקיץ 1944. הוא גם השתדל להגן על יצירות אמנות שהוחרמו.

נכון לשנת 2013, מרבית האוספים נמצאים עדיין במחקר, קיטלוג ותיעוד ואינם נגישים לציבור הרחב אלא בתיאום מיוחד מראש. חלק מהתיעוד נועד להיות נגיש בעתיד בצורה דיגיטלית.

באוסף המתכות נמצאים מאות קישוטי תורה: כתרים, מגנים ועיטורים רובם מתחילת המאה ה-19, ומאות כלי יודאיקה מכסף ומתכת, כולל חנוכיות, פמוטים, צלחות לפסח, קופסאות אתרוג ועוד.

אוסף הטקסטיל של המוזיאון מכיל אלפי פריטים בעיקר מהמאות ה-16 וה-17 שנאספו מבתי כנסת ומאנשים פרטיים, כולל וילונות מעוטרים, מעילי תורה, טליתות, חופות, כיסויי תפילין, כיסויי ראש, בגדים, אריגים ורקמות שונות שהיו שייכות ליהודי צ'כיה.

אוסף האומנות מכיל אלפי יצירות מהמאה ה-18 ועד היום, כולל יצירות אמנות שהוחרמו מאוספים פרטיים, שהפכו עדות חשובה לפעילות האספנים היהודים של בוהמיה ומורביה. האוסף כולל דיוקנאות של דמויות בולטות מן ההיסטוריה היהודית, ציורים ופריטים גרפיים המתארים חיים דתיים וחברתיים, ותיעוד מאויר של אתרים יהודיים (בתי כנסת, בתי קברות, הגטאות).

אוסף כתבי היד והספרים מכיל אלפי כתבים מודפסים מהמאה ה-13 ועד למאה ה-20 בעיקר בעברית, וגם ביידיש ובגרמנית שנאספו מצ'כיה, גרמניה, איטליה והולנד. הליבה של האוסף כולל כתבי יד וספרים מודפסים נדירים שהיו בבעלות הספרייה של הקהילה היהודית בפראג, בעיקר עיזבונות של מלומדים יהודים שפעלו בעיר, כולל של הרב הנודע שלמה יהודה רפפורט.

אוסף הצילום כולל אלפי נגטיבים שתיעדו את פעילות הרובע היהודי במאות ה-19 וה-20 לפני שנבנה מחדש, ותמונות של יהודי צ'כיה ושל אישים יהודים מאותה תקופה. האוסף כולל גם נגטיבים רבים מתקופת הכיבוש הנאצי, כולל תשלילי סרטים ותמונות ממחנה טרזין, העבודה במחנות הריכוז, וכן תמונות משפחתיות של יהודים צ'כים שהומתו בשואה.

ארכיון המוזיאון מכיל מאות אלפי מסמכים ותמונות על קהילת יהודי צ'כיה.

הארכיון לתולדות השואה נועד לסווג ולקטלג את הסיפור האישי של ניצולי השואה ואת שואת יהודי צ'כיה מבוהמיה ומורביה. ארכיון השואה כולל תיעוד סיפורים אישיים של ניצולי השואה ואת ארכיון מחנה טרזין, המכיל יצירות ספרותיות ומוזיקליות, הצגות תיאטרון, יומנים, אלבומים ועיזבונות הקשורים ביהודי המחנה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]