קריית שמונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קריית שמונה
Coat of arms of Kiryat Shmona.png
קריית שמונה.JPG
קריית שמונה במבט מרכס רמים
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה הרב ניסים מלכה
גובה ממוצע ‎80‏ מטר
תאריך ייסוד 1950
סוג יישוב עיר בעלת 20 - 50 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2011:
  - אוכלוסייה 22,992 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-1.3%‏ בשנה עד דצמבר 2011
  - צפיפות אוכלוסייה 1,616 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 14,228 דונם
מיקום קריית שמונה
קריית שמונה
קריית שמונה
דירוג חברתי-כלכלי 5 מתוך 10
מדד ג'יני 0.3769
פרופיל קריית שמונה באתר הלמ"ס
http://www.k-8.co.il/Pages/default.aspx
המסגד של אל-ח'אלצה, כיום המוזיאון לתולדות קריית שמונה
פסל חוצות מעשה ידי הפסל יגאל תומרקין המורכב משרידי כלי נשק וטנקים סוריים, 8/06
קריית שמונה ממצפה לירן

קריית שמונה היא עיר השוכנת באצבע הגליל ושייכת מנהלית למחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כעיר בשנת 1974. בקריית שמונה מתגוררים כ-23 אלף תושבים, והיא העיר הצפונית ביותר במדינת ישראל.

תוכן עניינים

היסטוריה [עריכה]

בו' בטבת ה'תש"י (26 בדצמבר 1949) הוקמה קריית שמונה כמעברה על אדמות הכפר הערבי "אל-ח'אלצה", שתושביו נמלטו במלחמת העצמאות.

בתחילה נקראה העיר "קריית יוסף" על שמו של יוסף טרומפלדור. בהמשך הוסב שמה ל"קריית שמונה" על מנת להנציח גם את שאר חברי תל חי שנהרגו באותה תקופה, בהם חמישה נוספים שנהרגו בקרב על תל חי במאורעות תר"פ (בנימין מונטר, דבורה דרכלר, שרה צ'יזיק, יעקב טוקר וזאב וולף שרף) ושניים שנהרגו מספר שבועות לפני כן (שניאור שפושניק ואהרון שר).

בשנת 1951 מנתה אוכלוסיית קריית שמונה כ-5,000 תושבים וב-1963 15,000. בשנת 1953 היא הוכרה כמועצה מקומית, ובשנת 1974 הוכרזה כעיר. בשנים הראשונות הגיעו לעיירה עולים מתימן ומעיראק, ובהמשך הגיעו אליה עולים רבים מצפון אפריקה.

העיר נבנתה ללא תוכנית אב, אלא שכונה אחר שכונה בהתאם לגלי העלייה. כעיר הגדולה באצבע הגליל ומיקומה לצד כביש 90 משמשת קריית שמונה כיום כמרכז אזורי ליישובי הסביבה במספר תחומים: שירותי בריאות מתמחים, תעשייה, שירותים עסקיים ומסחר.

בשל מיקומה בקרבת הגבול בין ישראל ללבנון סבלה העיר (מאז שנות השישים של המאה העשרים) מפיגועי מחבלים ומירי טילי קטיושות, לאורך שנים רבות. בגלל סיבות אלו נערכה מלחמת לבנון, וכן המבצעים "דין וחשבון" ו"ענבי זעם".

ב-11 באפריל 1974 חדרה חוליית מחבלים מלבנון לעיר ורצחה ששה-עשר מתושביה.

בשנות ה-90 נקלטו בעיר כ-6,000 עולים מחבר המדינות.‏[1].

מאז יציאת צה"ל מלבנון בשנת 2000 שרר שקט יחסי בעיר, שהופר פעם נוספת במלחמת לבנון השנייה, אז ספגה קריית שמונה פגיעות ישירות רבות של טילי קטיושה.

אוכלוסייה [עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2011, מתגוררים בקריית שמונה 22,992 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎-1.3%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2010, העיר מדורגת 5 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תש"ע (2009-2010) היה 58.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2009 היה 5,568 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,070 ש"ח).‏[2]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

תרבות וחינוך [עריכה]

בקריית שמונה פועלים כמה מוסדות תרבות:

מוסדות חינוך: מלבד כמה בתי ספר יסודיים, חטיבת ביניים ותיכון, פועלות בעיר ישיבת ההסדר קריית שמונה בראשות רב העיר צפניה דרורי, וכן אולפנית. בסמוך לעיר נמצאת המכללה האקדמית תל-חי בעיר מצויים גם שלושה מתנס"ים: בית החאן, ארתור פוקס ומתנ"ס בית ונקובר (כל נדרי).

בעיר פעילות תנועות נוער רבות:

בקריית שמונה שני מקומונים, "מידע 8" היוצא לאור מאז 1973 ו"חדשות הגליל" הצעיר יותר, היוצאים לאור מדי יום שישי ומסקרים את הנעשה בעיר ובסביבותיה כיום יש זליגה של כ-1000 משפחות אל ההרחבות בקיבוצים באזור.

תעסוקה [עריכה]

למרות היותה היישוב המרכזי באזור התיירותי של אצבע הגליל, מתקיימת בקריית שמונה פעילות מועטה בתחום התיירות. בקצה הדרומי שלה ממוקם הרכבל העולה למנרה, המלון היחידי בה הוא בית החייל של האגודה למען החייל ויש בה מעט צימרים. בעיר פועלות מספר מסעדות המסווגות כמסעדות עממיות או מסעדות אוכל מהיר.

לעיר שני אזורי תעשייה: צפוני הנמצא סמוך לכביש 99 המוביל לכיוון דן, ודרומי הנמצא בכניסה הדרומית לעיר. הם מאכלסים מספר בתי חרושת ומלאכה, מסגריות, מוסכים ונגריות. הבולטים בהם הם מפעל "לודזיה" לייצור גרביים, מפעל "מיצי הגליל העליון" (יצרן המותג "סיידר הגליל") ומאפיית "פת הגליל".

במרץ 2011 התקבלה בועדת הכספים של הכנסת החלטה לפיה משרד האוצר ומשרד התמ"ת יסייעו לחברת "איתוראן" להעתיק את מרכז השרות שלה מיהוד לקרית שמונה. מהלך זה עשוי היה להוסיף לעיר 300 מקומות עבודה. בעקבות חילוקי דעות, התבטל המהלך‏[3] .

ספורט [עריכה]

לקריית שמונה קבוצת כדורגל המשחקת בליגת העל - עירוני קריית שמונה. הקבוצה נוצרה מאיחודן של הקבוצות הפועל ומכבי קריית שמונה בשנת 2000. הקבוצה עלתה בשנת 2007 לראשונה בתולדותיה לליגת העל, בסיום העונה הראשונה שלה שם הגיעה למקום השלישי ולהשתתפות בגביע אופ"א האירופי. בסוף שנת 2008/09 ירדה הקבוצה לליגה הלאומית אך בחלוף שנה נוספת שבה לליגת העל. אצטדיונה הביתי הוא האצטדיון העירוני שבקריית שמונה.

את עונת 2011/12 פתחה הקבוצה בצורה מצוינת תחת המאמן רן בן שמעון וחמישה מחזורים לסיום העונה זכתה באליפות ראשונה היסטורית. בעונת 2012/2013 התחילה הקבוצה תחת ניהולו של גילי לנדאו אשר פוטר ובמקומו מונה ברק בכר. קרית שמונה העפילה לגמר גביע המדינה אשר יערך ב8 במאי 2013, מולה תשחק הפועל רמת גן. במידה תזכה זאת תהיה הפעם הראשונה בתולדותיה וההישג יחשב הישג הסטורי.

לקריית שמונה יש גם קבוצת כדורסל חדשה יחסית בליגה א', המשחקת באולם "בית הפועל" שבעיר.

הטבות בחקיקה [עריכה]

עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים.‏[4]

מגורים ביישוב מקנים לתושב הטבות מס בהתאם לפקודת מס הכנסה.‏[5]

ערים תאומות [עריכה]

ראו גם [עריכה]

קישורים חיצוניים [עריכה]

צילום פנורמי של העיר מבית החייל

הערות שוליים [עריכה]

  1. ^ סיפורו של מקום, תעודת זהות, באתר עיריית קריית שמונה
  2. ^ פרופיל קריית שמונה באתר הלמ"ס
  3. ^ [הבעלים נסוג: איתוראן לא תעבור לקרית שמונה], ynet, 9.6.11
  4. ^ תקנה 12(ב) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964
  5. ^ בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה ניתן לתושב יישוב זה זיכוי ממס הכנסה בשיעור 24% (בשנת 2013) מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית, בתנאי שהתגורר ביישוב שנה לפחות.