אל-אקצא בסכנה
"אל-אקצא בסכנה" היא סיסמה ערבית לפיה היהודים בעבר ומדינת ישראל כיום פועלים כדי למוטט את מסגדי הר הבית ולבנות תחתיהם את בית המקדש השלישי[1]. הסיסמה נהגתה על-ידי חאג' אמין אל-חוסייני בעת ששימש המופתי של ירושלים וראש המועצה המוסלמית העליונה. במקורות העבריים היא נחשבת כעלילה אנטישמית ואנטי-ציונית, אולם במקורות הערביים היא נחשבת לחלק מהנרטיב הפלסטיני.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חלק ממבשרי הציונות תמכו בהקמת בית המקדש השלישי, לצידו או במקומו של מסגד אל-אקצא. בשנת 1904 פורסם איור בעיתון היידי "דאס אידישע פאלק" ובו הרצל משקיף על המוני יהודים הנוהרים להר הבית, ועל גג כיפת הסלע מונף דגל ישראל. איור זה הודפס שוב בשער העיתון ב-30 באפריל 1920, לציון הכרזת ועידת סן רמו ומעבר בריטניה לממשל אזרחי בארץ ישראל, תוך תמיכה בהצהרת בלפור[2].
העלילה לפיה היהודים זוממים להרוס את המסגדים בהר הבית החלה להתפשט בימי העלייה השלישית. כאשר חיים ויצמן נפגש בשנת 1918 עם מנהיגים ערבים בקהיר, הם טענו באוזניו כי ועד הצירים, גוף של פעילים ציונים, קיבל הסכמה מממשלת בריטניה להרוס את כיפת הסלע ולבנות במקומה את בית המקדש[3].
הסיסמה "אל-אקצא בסכנה" נהגתה בסוף שנות ה-20 של המאה ה-20 על ידי המופתי של ירושלים ונשיא המועצה המוסלמית העליונה, חאג' אמין אל-חוסייני, אחד ממתנגדי הציונות החריפים ביותר. הוא הפיץ כרוזים עם הסיסמה ומתחתיה תמונת הרצל ליד המסגד שעליו מונף דגל ישראל, או תמונות מזויפות שבהן נראה מסגד עולה בלהבות. כרוזים אלה הגבירו את כוחו של חוסייני בקרב הציבור הערבי, והיו בין הגורמים לפריצת פרעות תרפ"ט. בראיון עם אליהו ששון בשנת 1928 נשאל חוסייני אם הוא באמת מאמין בסכנה הזאת, והמופתי ענה לו: "במלחמתי בציונים מותר לי להשתמש בכל הטענות שיש להן או אין להן אחיזה במציאות".[4]
מהומות הר הבית באוקטובר 1990, המכונה בפי המוסלמים "טבח אל-אקצא", היה בשעתו כלי תעמולה חשוב בהפצת הסיסמה "אל-אקצא בסכנה". בעקבות האירוע פרסמו מדינות וארגונים רבים, בהם הפרלמנט האירופי והקבינט של ארצות הברית, הודעות גינוי חריפות נגד ישראל על התנהגותה במקום המקודש לאסלאם. מועצת הביטחון של האומות המאוחדות קיבלה פה-אחד החלטה המגנה פעולות אלימות של כוחות ישראליים שגרמו לאבדן חיי אדם ולפציעת מוסלמים רבים בהר הבית[5].
החל מאמצע שנות ה-90 החל השייח' ראאד סלאח, מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, להשתמש בסיסמה זו, ולארגן כנסים המוניים בהם השתמש בשפה בוטה ואלימה ובמסרים קיצוניים נגד מדינת ישראל ונגד היהודים. בחלק מהעצרות הוצב מאחורי בימת הנואמים דגם של כיפת הסלע, וכיפת המבנה נצבעה באדום - סמל לפציעתו על ידי היהודים. בעצרת שהתקיימה בשנת 1999 הכריז סלאח: "נאמר לחברה היהודית בכנות, אין לכם זכות ולו על אבן ממסגד אל-אקצא המבורך."[3]
בשנת 2004 השתמש יאסר ערפאת בסיסמה זו, לאחר מהומות שהתרחשו בהר הבית באותה עת[6].
בשנת 2010 אמר חבר הכנסת מסעוד גנאים מרע"מ בראיון לכל אל-ערב כי אל-אקצא בסכנה עקב מה שכינה "ייהוד ירושלים" והקלות לדבריו של הממשלה, על קבוצות קיצוניות בנושא בניית המקדש. הוא הוסיף כי "ירושלים ואל-אקצא בסכנה כל עוד ירושלים תחת כיבוש".[7] בשנת 2017 אמר דברים דומים חבר הכנסת טלב אבו עראר מסיעתו[8].
לאחר הפיגוע בהר הבית וההחלטה לסגור את הר הבית לתפילות יום שישי, החל גל של גינויים בעולם הערבי, והסיסמה "אל-אקצא בסכנה" שימשה בסיס למאיירי קריקטורות שתקפו בחריפות את ישראל בעיתונות הערבית[9].
ב-1 באוקטובר 2022 השתתפו אלפים בעצרת "אל-אקצא בסכנה" בעזה, שארגנו בכירי חמאס בהשתתפות מנהיג הארגון ברצועה יחיא סנוואר, מוסטפא ברגותי ואחרים[10].
ראש הזרוע הצבאית של חמאס, מוחמד דף, הכריז ב-7 באוקטובר 2023 על מבצע "מבול אל-אקצא", מתקפת פתע גדולה של ארגוני טרור פלסטיניים בהובלת חמאס, תוך ביצוע מעשי טבח, פשעי מלחמה, אלימות מינית ופשעים נגד האנושות. דף הצהיר כי "ישראל חיללה את מסגד אל-אקצא" ושאירועים אלה הם שהובילו להתקפה[11].
שימוש כעלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נדב שרגאי פרסם מספר ספרים סביב הסוגיה[12]. בספריו הוא מתאר כיצד הנרטיב לפיו ישראל רוצה להחריב את מסגדי הר הבית, נפוץ בספרי הלימוד ובאמצעי התקשורת הפלסטיניים, בדרשות האימאמים במסגדים וברחוב המוסלמי[3]. שרגאי בדק שמונה אתרים סביב הר הבית שבהם ישראל בנתה או ביצעה חפירות ארכאולוגיות, ולגביהם נטען שהפעילות הישראלית בהם מסכנת את אל-אקצא. לדבריו, בכל האתרים הוכח כי מדובר בהאשמה שקרית[13]. שרגאי טוען שמדובר בעלילת שקר שמניעה פיגועי טרור. לדוגמה, המחבל שביצע את פיגוע הירי בשער השלשלת השתתף בעבר באירועי "אל-אקצא בסכנה" שאורגנו על ידי הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית[14].
על פי הלל פריש, "אל-אקצא בסכנה" מהווה גרסה מודרנית של עלילת דם[15].
בעולם הערבי[עריכת קוד מקור | עריכה]
התנועה האִסלאמית בישראל נהגה להכריז על תחרות כלל-אִסלאמית שנתית של חיבורים, שהתפרסמו באתר האינטרנט של התנועה תחת הכותרת "בית אל-מקדס פי ח'טר" ("ירושלים בסכנה"). בשנת 2001 הוגשו 20,000 חיבורים שנכתבו בידי מוסלמים מ-20 מדינות. התנועה מפעילה גם ילדים ובני-נוער העוסקים באיסוף תרומות ל"הצלת אל-אקצא"[16].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ נדב שרגאי, "עלילת 'אל אקצא בסכנה' – דיוקנו של שקר", עמ' 9.
- ^ נועה חזן ואביטל ברק, A Visual Genealogy of a Sacred Landscape, 2017 (באנגלית).
- ^ 1 2 3 עפרה לקס, עלילה בהמשכים, באתר ערוץ 7, 23 ביולי 2020.
- ^ דורית דינור, ביקורת ספר: השקר הגדול שמניע את הטרור, באתר אפוק טיימס ישראל, 9 ביוני 2020.
- ^ יצחק רייטר, סטטוס קוו בתהליכי שינוי: מאבקי שליטה בהר הבית, עמ' 40, באתר מכון ירושלים למחקרי מדיניות, 2016.
- ^ אפרת וייס ועלי ואקד, ערפאת בעקבות המהומות בהר הבית: אל אקצה בסכנה, באתר ynet, 2 באפריל 2004.
- ^ "ישראל צריכה להיות במסגרת המדינה האסלאמית הגדולה" – ראיון מקיף עם ח"כ מסעוד גנאים, באתר מבט לתקשורת פלסטינית, 7 במאי 2010.
- ^ יאסר עוקבי, אחמד טיבי: "אנחנו בעלי הבית באל אקצא", באתר מעריב אונליין, 29 באוגוסט 2017.
- ^ רועי קייס, "אל-אקצה בסכנה": מתקפת קריקטורות נגד ישראל בעולם הערבי, באתר ynet, 16 ביולי 2017.
- ^ עינב חלבי, אלפים בעצרת "אל-אקצה בסכנה" ברצועת עזה: "ישראל תוביל לכאוס", באתר ynet, 1 באוקטובר 2022.
- ^ עינב חלבי, מוחמד דף על מתקפת הרקטות: ישראל חיללה את אל-אקצא, קורא לערביי ישראל להצטרף, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
- ^ "הר המריבה: המאבק על הר הבית", הוצאת כתר, 1995
"עלילת 'אל אקצא בסכנה' – דיוקנו של שקר", הוצאת המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה וספריית מעריב, 2012
"טרור אל אקצא: מעלילה לדם", הוצאת סלע מאיר, 2020 - ^ נדב שרגאי, "עלילת 'אל אקצא בסכנה' – דיוקנו של שקר", עמ' 115.
- ^ כתבי ynet, המחבל - שייח בן 42: "אשתו עזבה לחו"ל לפני 3 ימים", באתר ynet, 21 בנובמבר 2021.
- ^ הלל פריש, מדוע צריך לשנות את הסטאטוס קוו בהר הבית, באתר מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, 19 באוקטובר 2015.
- ^ רייטר, עמ' 63.