אליהו ששון
| אליהו ששון | |
|---|---|
 |
|
| תאריך לידה | 1902 |
| תאריך פטירה | 8 באוקטובר 1978 |
| ממשלות | 11, 12, 13, 14 |
| כנסות | 6, 7 |
| סיעות | המערך, עבודה |
| תפקידים בולטים | |
אליהו ששון (2 בפברואר 1902, כ"ה בשבט תרס"ב – 8 באוקטובר 1978) היה דיפלומט ואיש ציבור ישראלי, שר הדואר והמשטרה בממשלת ישראל.
ששון נולד בעיר דמשק שבסוריה (אז באימפריה העות'מאנית). למד בבית ספר כי"ח בדמשק וסיים את לימודיו באוניברסיטת סן-ז'וזף בביירות. בנעוריו, החל בשנת 1918, פעל במסגרת התנועה הערבית הלאומית ועבד כעורך מטעם עיתון ערבי-יהודי בשם "אל חייאת".
בשנת 1920 עלה ששון לארץ ישראל ועבד כפועל, ובמקביל עסק בפעילות ציבורית כמרצה לענייני המזרח התיכון, אשר הביאה אותו לעסוק בנושא מטעם הסוכנות היהודית. בין השנים 1933–1948 עמד בראש המחלקה הערבית של הסוכנות, מטעמה ערך פגישות וסיורים עם מנהיגים ערביים. כמו כן עסק באיסוף מודיעין, ובין השאר גייס במצרים את יולנדה הארמר, עיתונאית יהודייה ילידת אלכסנדריה, שביצעה משימות ריגול עבור הסוכנות. עם קום המדינה מונה למנהל מחלקת המזרח התיכון במשרד החוץ. קודם לכן היה חבר במשלחת שליד האומות המאוחדות (1947–1948). ב-1948 וב-1949 היה חבר במשלחות ישראל לשיחות להשגת הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות עם מצרים ועם לבנון. לאחר מכן היה חבר במשלחת לועידת לוזאן, ובהמשך עמד בראש המשלחת (1949).
במשרד החוץ שימש ראש המשרד המיוחד בפריז לקשר עם הערבים, ציר ישראל בטורקיה (1950–1952), שגריר ישראל באיטליה (1953–1960) ושגריר ישראל בשווייץ (1960–1961).
בשנת 1961 שב ארצה על מנת להצטרף לממשלתו של דוד בן-גוריון כשר הדואר. בתפקיד זה החזיק גם תחת ממשלת לוי אשכול עד שנת 1967, עת מונה לשר המשטרה. כשר המשטרה כיהן עד סוף שנת 1969, תחת לוי אשכול וגולדה מאיר. במהלך שנות כהונתו בממשלה נבחר גם כחבר כנסת וכיהן בכנסת השישית ובכנסת השביעית.
כשר הדואר התנגד להמלצות ועדה בראשות צבי דינשטיין שהמליצה להעביר את שירותי הטלפוניה בישראל לידי חברה אשר בשלב ראשון יהיו מניותיה בידי הממשלה, בגלל דאגה לעובדים ועל כן ההמלצות לא יושמו.[1]
ששון היה אביו של השגריר משה ששון וחותנו של חבר הכנסת אביעד יפה.
[עריכה] ספרו
- בדרך אל השלום: אגרות ושיחות, תל אביב: עם עובד בשיתוף עם החברה האמריקאית ישראלית למו"לות, תשל"ח-1978.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אליהו ששון, באתר הכנסת
- דוד תדהר (עורך), "אליהו ששון", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2281
- רפאל בשן, הבריטים מנעו מהמלך עבדאללה לחתום על חוזה שלום עם ישראל - ראיון עם שר המשטרה אליהו ששון, מעריב, 13 באוקטובר 1967 המשך
[עריכה] הערות שוליים
- ^ הומלץ למסור משק הטלפונים לחברה ציבורית, מעריב, 28 בינואר 1964
| שרי המשטרה ושרי ביטחון הפנים בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
|
| שרי הדואר והתקשורת בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
|
- רשימת חברי הכנסת
- שרי המשטרה וביטחון הפנים בממשלות ישראל
- שרי הדואר והתקשורת בממשלות ישראל
- אנשי העלייה הרביעית
- חברי כנסת מטעם המערך מפא"י-אחדות העבודה
- חברי כנסת מטעם המערך עבודה-מפ"ם
- חברי כנסת מטעם העבודה
- עובדי הסוכנות היהודית
- דיפלומטים ישראלים
- שגרירי ישראל
- שגרירי ישראל באיטליה
- שגרירי ישראל בשווייץ
- שרי ממשלת ישראל
- יהודים הקבורים בהר המנוחות
