קליף רוברטסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קליף רוברטסון
Cliffrobertson.jpg
קליף רוברטסון,
תאריך לידה: 9 בספטמבר 1923
מקום לידה: לה הויה, קליפורניה, ארצות הברית
תאריך פטירה: 10 בספטמבר 2011 (בגיל 88)
מקום פטירה: ווטר מייל, ניו יורק, ארצות הברית
שנות הפעילות: 1943-2007
פרסים: פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר, פרס אמי
דמות ידועה: צ'ארלי גורדון (הופעה ב""צ'ארלי")

קליפורד פארקר "קליף" רוברטסון השלישיאנגלית: Clifford Parker "Cliff" Robertson III ; ‏9 בספטמבר 1923- 10 בספטמבר 2011), היה שחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון אמריקאי זוכה פרס אמי ופרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר לשנת 1968 על תפקידו בסרט "צ'ארלי".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוברטסון נולד בשכונת לה הויה שבסן דייגו, קליפורניה לאודרי אולגה וילינגהאם ולקליפורד פארקר רוברטסון האב. הוריו התגרשו כאשר היה בן שנה ואמו נפטרה כשנה לאחר מכן מדלקת הצפק. גדל בילדותו בעיקר אצל סבתו מרי אלינור וילינגהאם וכמעט ולא התראה עם אביו. שירת כחייל בצבא ארצות הברית בצי סוחר בתקופת מלחמת העולם השנייה. לאחר שחזר מהשירות למד ב"מכללת אנטוייץ'" שבאוהיו ועסק בעיתונות למשך תקופה קצרה.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוברטסון התפרסם לראשונה באמצע שנות ה-50 של המאה ה-20 בדרמות "פיקניק" בתפקיד אלן בנסון חברו ללימודים של הנווד הכריזמטי האל קרטר (ויליאם הולדן) ו"העלים מתים" לצידה של כוכבת הקולנוע ג'ואן קרופורד. זכה להערצה רבה על הופעותיו בתפקיד הגולש קהונה בדרמת הגלישה "ג'ידט" ובדרמת המלחמה "הערומים והמתים".

בתחילת שנות ה-60 כשהוא במעמד של כוכב קולנוע הופיע רוברטסון בדרמות "הטוב מכולם" בתפקיד הסנטור שמרן והאמביציוזי ג'ו קנטוול, "המתמחים" בתפקיד ד"ר ג'ון אוטיס, בקומדיה "יום ראשון בניו יורק" לצידה של ג'יין פונדה ובסרטי המלחמה "טרפדת 109" בו שיחק בתור ג'ון פיצג'רלד קנדי בתקופת שירותו בצבאי, "כיתת האלימים" בתור מייג'ור אלן קראוון, "טייסת 633" ו"במעלה החוף". בשנת 1968 זכה רוברטסון בפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר והועמד לפרס גלובוס הזהב על הופעתו בדרמה "צ'ארלי" בה שיחק בתפקיד צ'ארלי גורדון, בחור בוגר עם מנת משכל של ילד קטן.

ב-1970 שיחק לצידם של מייקל קיין ודנהולם אליוט בסרט המלחמה "גיבור מאוחר" (אנ') בתפקיד קצין אמריקאי המשתתף בפשיטת כוח קומנדו בריטי בפיליפינים בזמן מלחמת העולם השנייה. ב-1975 הופיע במותחן הפוליטי של סידני פולאק "שלושת ימי הקונדור" בתפקיד היגינס, ראש סוכנות הCIA בניו יורק. ב-1976 שיחק בתפקיד הראשי במותחן של בריאן דה פלמה "ההזדמנות השנייה" ע"פ המותחן הקלאסי "ורטיגו" ובסרט המלחמה "מידווי".

בשנת 1983 הופיע בסרטים "סטאר 80" בתפקיד יו הפנר, "סערת מוחין" בתור מפקד צוות החוקרים אלכס טרסון ובקומדיית ההתבגרות "בוגרים" בתפקיד אביו של סקיפ בורגוס (רוב לאו). בשנת 1996 שיחק בסרט הפעולה "הבריחה מלוס אנג'לס" בתפקיד הנשיא. התפרסם בפעם האחרונה בסרטים "ספיידרמן", "ספיידרמן 2" ו"ספיידרמן 3" בתפקיד בן פארקר ובעיבוד הקולנועי לספר האימה של סטיבן קינג "לרכב על קליע".

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1966 זכה רוברטסון בפרס אמי על תפקידו בסדרה "בו הופ מציג: ההצגה בתיאטרון קרייזלר". בשנת 1983 הופיע בעונה השלישית של אופרת הסבון "פלקון קרסט" בתפקיד ד"ר מייקל רנסון.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכות יחסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1957 נישא רוברטסון לשחקנית סינתיה סטון שהייתה אז גרושתו הטרייה של כוכב הקולנוע ג'ק למון. לזוג נולדה ילדה אחת לפני שנפרדו לאחר שנתיים בלבד של נישואים. בשנת 1966 נישא לשחקנית דינה מירלי, לרוברטסון ולמירלי נולדה ילדה אחת ממערכת נישואיהם שנגמרה בגירושין בשנת 1989.

הסקנדל עם אולפני קולומביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1977 נכנס רוברטסון אל "הרשימה השחורה של הוליווד" לאחר שחשף שחתימתו זוייפה על גבי צ'ק. מנכ"ל אולפני "סרטי קולומביה" דייוויד ביגלמן שהואשם בזיוף נזרק מהחברה ונשלח לעונש מאסר בפועל. הפרשה הייתה לאחד הסקנדלים הגדולים של הוליווד בשנות ה-70. החשיפה גררה ביקורת קשה על רוברטסון מצד ראשי הוליווד שראו בו כמלשין והחרימו אותו. לאחר מספר שנים קיבל "חנינה" וחזר בשנת 1983 להופיע בקולנוע.

ה-11 בספטמבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבוקר ה-11 בספטמבר 2001 טס רוברטסון שהיה טייס חובב טיסה פרטית מעל מרכז הסחר העולמי בדיוק בזמן הפגיעה הראשונה. לאחר הפגיעה הראשונה של המטוס בבניין התבקש רוברטסון להנחית את מטוסו מיידית.

מוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוברטסון נפטר ב-10 בספטמבר 2011 מנסיבות טבעיות בניו יורק, יום לאחר יום הולדתו ה-88.

פילמוגרפיה נבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קליף רוברטסון בוויקישיתוף