רקס הריסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רקס הריסון
Rex Harrison face.jpg
תאריך לידה: 5 במרץ 1908
מקום לידה: הוייטאון, לנקשייר, אנגליה
תאריך פטירה: 2 ביוני 1990
מקום פטירה: ניו יורק סיטי, ניו יורק, ארצות הברית
שנות הפעילות: 1930-1986
פרסים: פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר, פרס גלובוס הזהב, 2 פרסי טוני
דמות ידועה: פרופסור הנרי היגינס (הופעה ב"גבירתי הנאווה"), יוליוס קיסר (הופעה ב"קלאופטרה"), דוקטור דוליטל (הופעה ב"דוקטור דוליטל")

סר ריינלד קארי "רקס" הריסוןאנגלית: Sir Reginald Carey "Rex" Harrison ; ‏5 במרץ 1908- 2 ביוני 1990) היה שחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון אנגלי זוכה שני פרסי טוני, פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר ופרס גלובוס הזהב לשנת 1964 על תפקידו בסרט "גבירתי הנאווה".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הריסון נולד בעיירה הוייטאון שבמחוז לנקשייר, אנגליה. לאחר מקרים רבים של דלקות עיניים בעיניו איבד הריסון את מרבית ראייתו בעיניו השמאלית. החל לשחק בנערותו בבימות תיאטרון בלונדון ובליברפול. שירת בחיל האוויר המלכותי בתקופת מלחמת העולם השנייה והגיע לדרגת קצונה.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הריסון החל את דרכו בקולנוע הבריטי בסוף שנות ה-30 של המאה ה-20 לצידה של כוכבת הקולנוע ויוויאן לי בסרטים "סערה בכוס תה" ו"מדרכות לונדון". ב-1938 זכה הריסון לחשיפה גדולה בזכות הופעתו בעיבוד המצליח לספרו של ארצ'יבלד ג'וזף קרונין "המצודה". בשנת 1940 הופיע הריסון כבר ככוב קולנוע במותחן הריגול של קרול ריד "רכבת לילה למינכן" בתפקיד קצין הריגול דיקי רנדל. בשנת 1945 שיחק בסרטו דייוויד לין "רוח עליזה" בתפקיד הסופר צ'ארלס קונדומיין. ב-1946 שיחק בדרמה "אנה ומלך סיאם" בתפקיד מלך סיאם מונגקאוט. ב-1947 שיחק בפנטזייה "הרוח וגברת מוייר" בתור קפטן דניאל גרג ובדרמה "הפוקסים של הארוו". ב-1958 הופיע בקומדיה של וינסנט מינלי "הדביוטנטית המסויגת". ב-1960 הופיע במותחן המסתורין "תחרת חצות " בתפקיד טוני בעלה של יורשת העצר האמריקאית קיט פרסטון (דוריס דיי).

על הופעתו הדרמטית בדרמה ההיסטורית המצליחה של הבמאים ג'וזף ל. מנקייביץ' ודריל זאנוק "קלאופטרה" בתפקיד יוליוס קיסר הועמד האריסון לפרס האוסקר ולפרס גלובוס הזהב.

רקס הריסון בתפקיד יוליוס קיסר בסרט "קלאופטרה", 1963

בשנה שלאחר מכן כבר קטף הריסון את פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר ואת פרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר בתפקיד קומי על תפקידו בעיבוד הקולנועי הקלאסי של ג'ורג' קיוקור למחזמר "גבירתי הנאווה". באותה השנה גם השתתף בדרמה הקומית "הרולס רויס הצהוב" בתפקיד הלורד צ'ארלס. בשנת 1965 הופיע בדרמה ההיסטורית "ייסורים והתלהבות" על עבודותיו של מיכלאנג'לו בואונרוטי (צ'רלטון הסטון) בתפקיד האפיפיור יוליוס השני.

בשנת 1967 הופיע הריסון בעיבוד הקולנועי הגדול הראשון לספר "דוקטור דוליטל". הסרט אמנם זכה בשני פרסי אוסקר (לאפקטים חזותיים ולשיר הנושא), אך היה כישלון מהדהד הן בביקורת והן בקופות. הריסון הועמד על הופעתו בתפקיד הראשי לפרס גלובוס הזהב. פרש מעשייה קולנועית בסוף שנות ה-70. ב-1986 התפרסם בפעם האחרונה בסרט הטלוויזיה "אנסטסיה: המסתורין של אנה" בתפקיד קיסר רוסיה קיריל ולדימירוביץ'.

תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך את הופעת הפריצה שלו כשחקן תיאטרון במחזה הקומי "צרפתי ללא דמעות". הריסון זכה בפרס טוני לשחקן הטוב ביותר בתפקיד דרמטי בשנת 1949 על הופעתו בתפקיד הנרי השמיני במחזה "אן של אלף הימים". בשנת 1957 זכה הריסון בפרס הטוני השני שלו לשחקן הטוב ביותר במחזמר על הופעתו במחזמר המפורסם "גבירתי הנאווה" בו שיחק בתפקיד הפרופסור הנרי היגינס. ב-1969 קיבל הריסון פרס מיוחד בטקס פרסי הטוני. ב-1984 הועמד בפעם השלישית לפרס טוני על תפקידו במחזה "בית הלב השבור".

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכות יחסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הריסון היה נשוי לא פחות מ-6 פעמים במהלך חייו:

מוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנותיו המאוחרות סבל הריסון ממחלות גלאוקומה. הוא נפטר ממחלת סרטן הלבלב בשנת 1990 בגיל 82 בביתו שבמנהטן. נפטר בזמן שעבד על המחזה "המעגל".

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הריסון קיבל תואר אבירות בשנת 1989 ממלכת אנגליה אליזבת השנייה על פועלו בתחום הבידור. להריסון שני כוכבים, מצלמת וידאו וטלוויזיה בשדרת הכוכבים של הוליווד.

פילמוגרפיה נבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]