אפנאסי פט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אפנאסי פט - דיוקן שצוייר על ידי איליה רפין

אפנאסי אפנאסייביץ' פט (שמו במקור הגרמני:Foeth; ברוסית: Афанасий Афанасьевич Фет), שינה מאוחר יותר לשנשין (Шеншин) (קוראים:Shenshín)

(23 בנובמבר/5 בדצמבר1820 בנובסיוליקי, באזור אוריול - 21 בנובמבר/3 בדצמבר 1892 במוסקבה) היה משורר רוסי ממוצא גרמני, דמות דומיננטית בשירה הרוסית של שלהי המאה ה-19. חלק מחייו שרת כקצין חיל פרשים בצבא הרוסי.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוצאו והתסבוכת המשפטית סביבו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפנאסי פט היה ילד לא חוקי של אשה גרמניה בשם שרלוטה (לבית בקר) פט. שם המשפחה שלה לפי בעלה הראשון,יוהאן פטר, היה Foeth = פט, אולם היא נישאה שנית לבעל אחוזה וקצין רוסי בשם אפנאסי נאופיטוביץ' שנשין אותו הכירה בעת שהותו בעיר דרמשטאט. המשורר פט נולד באחוזה נובוסיולקי של שנשין במחוז מצנסק, שבאזור אוריול. אמו נטשה בזמן הריונה את גרמניה, הלכה שבי אחרי שנשין העשיר ונטשה מאחוריה ילדה בשם קרולינה. נישואיה לשנשין התקיימו כעבור שנתיים בטקס נוצרי אורתודוקסי. בהזדמנות זו שינתה שרלוט פט את שמה לשם הרוסי ייליזבטה פטרובנה שנשינה.

בשנת 1822 בגיל 14, מסיבות הכרוכות במשפט הכנסייתי (התגלה כי לידתו קרתה עוד טרם נישואיה השניים של אמו), בית הדין של הכנסייה האורתודוקסית בעיר אוריול שללה מהנער אפנאסי את הזכות לשאת את השם שנשין, נישלה אותו מהאזרחות הרוסית, מתואר האצולה ומהזכות לרשת את אחוזת המשפחה (להבדיל מארבעת אחיו) והכריחה אותו להיקרא פט לפי בעלה הראשון של אמו ולחתום על כל מסמך בחתימה "הזר אפנאסי פט". הסטיגמה של ה"ממזרות" (במובן הנוצרי של המילה) ושל הזרות ותחושות העוול רדפו את אפנאסי פט לאורך כל חייו עד שאחרי שנים ארוכות של הליכים משפטיים ופניות לשלטונות, בשנת 1876 אושר לו סוף-סוף להשתמש בשם המשפחה האריסטוקרטי שנשין. לא ידוע עד היום אם המשורר היה בנו הביולוגי של יוהאן פט או של אפנאסי שנשין. שני הגברים לא הכירו באבהותם. אפנאסי פט, מכל מקום, הרגיש קשור לאביו הרוסי וכפי שצויין נלחם רבות לשאת את שמו.

מקורות מסוימים קשורים בין השאר לספקולציות סביב שמות המשפחה (במיוחד סביב השם "שנשין") וסביב תווי פניו של פט שיערו כי לאביו ה"רוסי" של אפנאסי פט, אפנאסי נאופיטוביץ' שנשין או, להפך, לאמו ה"גרמניה", שרלוטה לבית בקר, או לחשוד שלישי באבהות, פונדקאי מסתורי שניהל רומן עם אמו של המשורר, היה מוצא יהודי. (כך באנציקלופדיה היהודית הרוסית משנת 1995 או בספר Between Snow and Desert Heat -Russian influences on Hebrew literature 1870 - 1970 מאת רינה לפידוס, וב מאמר של מרק וישניצר - תולדות יהודי רוסיה בפרסומים אחרונים (The History of the Jews in Russia in Recent Publications Wischnitzer Mark ) בכתב העת The Jewish Quarterly Review, New Series, Vol. 35, No. 4 (Apr.1945), , pp. 393-413) University of Pennsylvania Press אבל ככל הנראה אין בסיס מוצק להנחות אלה.

העיר וורו עם האגם טאמולה

נעוריו, לימודיו ופעילותו בצבא[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מגיל 15, מינואר 1835, חונך אפנאסי פט שנשין בפנימיה הגרמנית קרימר Krümmer בעיירה ורו Werro (היום -וורו Vőru), שבאזור הבלטי ליבוניה, בדרומה של אסטוניה של היום. לאחר מכן בשנת 1838 ,שהה לזמן-מה ב"פנסיון" של ההיסטוריון מיכאיל פוגודין במוסקבה ולאחר מכן נרשם ללמוד ספרות ופילולוגיה קלאסית באוניברסיטת מוסקבה. למודיו באוניסרסיטה נמשכו יותר מכרגיל - כשש שנים. אהב פחות ללכת לקורסים כמו להתמסר לכתיבת שירים.

אפולון גריגורייב, מבקר ספרות ומשורר

בעידוד חברו האינטימי באוניברסיטה, המבקר לעתיד אופולון גריגורייב, פרסם פט בשנת 1840,על חשבונו, קובץ ראשון של שירים - "פנתיאון לירי". בשנים 1842-1843 פרסם מפירות יצירותיו בכתב העת "מחברות מולדת" "Otechestvennye zapiski" של קראייבסקי ולפעמים בעתון "מוסקוביטניק" ("המוסקבאי") וזכה להצלחה רבה. המבקר הדגול ביילינסקי הגדיר אותו כ"משורר הכי מוכשר" באותה עת במוסקבה והעריך את "שיר הערש" שלו כאחד משלשת הטובים של שנת 1843, יחד עם שני שירים של לרמונטוב המנוח.

אבל, מתוך ציפיה להעלות את הסיכויו להתקבל בעתיד בקרב האצולה, בחר המשורר בקריירה צבאית ובין השנים 1845-1853 שרת ברגימנט של קירסירים (פרשים כבדים). בהיותו מוצב במחוז חרסון שבאוקראינה, התרגל במשך הזמן לאורח חיי חיל המצב והפסיק כל פעילות ספרותית. בכל זאת בעת שרותו בצבא יצא לו להתידד עם קצין אחר אותו העריץ עוד מימיו במוסקבה, הסופר לב טולסטוי. באוקראינה פגש אפנאסי גם את המוזיקאית הצעירה וענייה ממוצא סרבי מריה לאזיץ' ושני הצעירים התאבהו. אולם, בגלל עוניה, פט לא היה מוכן להתחתן איתה. כעבור זמן מריה לאזיץ' מצאה את מותה בדליקה, ספק תאונה ספק התאבדות. מר גורלה גרם לפט יסורי מצפון שהציקו לו עוד שנים רבות והשתקפו בכמה משיריו.

חזרתו לעיר הגדולה ולשירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי שהצליח להחזיר לעצמו את האזרחות הרוסית בשנת 1853 פט הועבר למחוז הצפוני נובגורוד הקרוב לסנקט פטרבורג על מנת לשרת במשמר האולנים של הצאר. בבירה חזר לפקוד את החוגים הספרותיים. בשנות ב-50 של המאה 19 היטיבה עמו גם העלייה המחודשת בעיניין הציבור בשירה. הקובץ "שירי א. פט" עורר הדים חיוביים בקרב הקוראים והמבקרים. עדיין לא בטוח בעצמו, פט הביא את שיריו לעריכתו של ידיד מפורסם אחר, הסופר איוון טורגנייב. מעריכים כיום שלא תמיד העריכה של טורגנייב עשתה חסד עם כתיבתו מפני שסילקה לפי טעמו קטעים שהיו דווקא בעלי ערך במקוריותם ויחודיותם. החל מ1854 פט התארח על דפי כתב העת "סוברמניק" ("בן זמננו") יחד עם סופרים חשובים אחרים כמו נקראסוב, שניהל את העתון, טורגנייב, גונצ'רוב, גריגורוביץ', ומאוחר יותר גם לב טולסטוי. ביקר בגרמניה,צרפת ואיטליה. ב1859 ניתק את הקשרים עם ההנהלה המתקדמת החדשה של "סוברמניק" - צ'רנישבסקי ודוברוליובוב אך בניגוד לציפיותיו העתונות השמרנית, הקרובה אליו מבחינה פוליטית, לא התלהבה מחידושיו השיריים וסרבה לפרסמם. אחרי 15 שנות עבודה בצבא התכוון לפרוש. דרגתו בשעת הפרישה, זו של "קפטן פרשים ז'וניור " (שטאבס רוטמיסטר) (מעין לויטנאנט משנה) לא יכלה לתת לו סיכוי כלשהו בתביעותיו לתואר אציל.

מריה בוטקינה בשנת 1905, ציור של ולנטין סרוב

זאת מפני שכבר ב1856 סף הדרישות לקבלת קצינים באצולה הועלה, לאכזבתו, על ידי הצאר אלכסנדר השני לדרגת "פולקובניק" כלומר קולונול. באותה תקופה, בשנת 1857 החליט פט להתחתן נישואים מתוך חשבון עם מריה בוטקינה, בת ה28, בת של סוחר התה האמיד פיוטר בוטקין ואחותו של המשורר וסילי בוטקין. פט השיג, דרך קשר נישואין זה, בעלות על אחוזה בכפר סטפנובקה שבאזור הולדתו, מצנסק. החתונה התקיימה בפריז בכנסייה אלכסנדר הקדוש Saint Alexandre-sur- Seine. השושבין ("אביר הכבוד") שלו בטקס היה איוון טורגנייב. אחרי פרישתו מהצבא, פט השתקע במוסקבה והתמסר לכתיבה.

המשך פעילותו הספרותית. מיליטנטיזם אסתטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1863 הוציא לאור שני כרכי שירים - סיכום יצירותיו בעשרים וחמש השנים האחרונות, אך זכה בבקורות לא אוהדות. המבקרים הצעירים, שדגלו בשינויים חברתיים ובקדמה לא אהבו את המשורר הריאקציונר בעיניהם, ה"מזניח" את הסוגיות החברתיות ואת "סבל העם", והמתעניין רק בהנאות האסתטיות של האמנות, ברגשותיו האישיים וברשמים ארעים. לעומת זאת ניקולאי נקראסוב, המשורר האהוב על "המתקדמים" העריך מאוד את שירתו של פט. מתוסכל, נסוג אפנאסי פט לאחוזתו החדשה בסטפנובקה שם דווקא הצטייר כאיש עסקים קשוח. הירבה להחליף ביקורים עם לב טולסטוי ועם טורגנייב, שכניו. התחיל לכתוב פמפלטים שבהם ביטא את עוינותו כלפי הצעירים של שנות ה-60. בהשפעת שופנהאואר ביטא דעות פסימיות לפיהם הכל בעולם הוא רק הבלים וסבל, ושכל התקוות להפוך אותו לטוב יותר הן רק אשליות. הרי דרך העולם היא שהזמירים יזללו את הפרפרים. המבקרים נותרו אדישים אם לא עוינים לכתיבתו של פט עד שתנופת הטרנד art pour l'art ("אמנות לשם אמנות") החזירה לו לבסוף את הערכת הציבור.

שנותיו האחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1873 סנאט האימפריה הרוסית החליט להעניק לאפנאסי פט את כל זכויותיו כאציל וכיורש של אפנאסי שנשין. שבע רצון ממה שנראה עד אז בעיניו כתכלית חייו, מכר המשורר את האחוזה בסטפנובקה והתיישב באחוזה רחבת ידיים בשם ורובייבקה בגוברניה קורסק. שם חי ויצר במשך כחמש-עשרה שנים.

בין השנים 1885 - 1891 פרסם ארבעת קובצי שירים תחת הכותרת "להבות הלילה" , כמו כן שני כרכי זכרונות. תירגם גם T, ספרו של הפילוסוף האהוב עליו, שופנהאואר, "העולם כרצון וכייצוג"("Die Welt als Wille und Vorstellung") ואת "פאוסט א' של גתה. כמו כן עשה תרגומים ממחברים מהקלאסיקה הרומאית - ורגיליוס, קטולוס והורטיוס. בזכות תרגומים אלה התקבל כחבר מתכתב של האקדמיה הרוסית למדעים.

תרומתו לשירה הרוסית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נושאי שיריו נוגעים ברגשות פרטיים ובזכרונות אישיים - באהבה הרומנטית - אהבה נכזבת, בטבע - בעיקר נופי מרכז רוסיה, באמנות - בשלמות הפסלים היווניים או רומיים (למשל פסלה של האלה דיאנה) או בהודו של אלהים, הנתפסים בדרך כלל תחת רשמים רגעיים חולפים. פט עשה שימוש באליטרציות, באסוננסים, לעתים קרובות בהברות מוזיקליות, במשחקי דגש, חידושים במקצב ובחרוזים, פעם השתמש פט בשיר מסוים בשורות של נושאים ללא פעלים. הוא עצמו השווה את שפתו הפואטית ל"שפה האילמת של העלים".

הושפע משירתו של היינריך היינה, וגם ממסורת המשוררים וסילי ז'וקובסקי ופיודור איבנוביץ' טיוטצ'ב ומאוחר יותר גם על ידי שרל בודלר. נחשב כמבשר של האימפרסיוניזם והסימבוליזם בשירה הרוסית והשפיע במיוחד על שירתם של אינוקנטי אננסקי ואלכסנדר בלוק. בניגוד לאופיו המלנכולי שירתו משרה אור ושמחת חיים.

סוף ימיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך חייו ידע אפנאסי פט שנשין מצבים דיכאוניים חוזרים. בשנות השבעים בחייו התיאש תכופות מהתקפי קוצר נשימה בלתי נסבלים וביצע כמה נסיונות אבדניים שבעקבותם המשפחה השגיחה עליו יום ולילה. היו חשדות כי עצם מותו מהתקף אסתמה או התקף לב התרחש תוך כדי סערת הרגשות שלאחר נסיון כושל נוסף לשים קץ לחייו בעזרת סכין. נפטר במוסקבה ב-3 בדצמבר1892.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1991 -לקראת מלאת מאה שנה למותו - הוקמה אנדרטה לזכרו ביישוב וורוביובקה באזור קורסק

יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קובצי שירה:

  • הפנתיאון הלירי Лирический Пантеон- 1840
  • - קובץ שירים Собрание стихотворений 1892
  • - להבות ערב - 5 קבצים , כולל אחד שפורסם לאחר מותו-

Vechernie ogni- Вечерние огни 1891

Шёпот, робкое дыханье (דוגמה של שיר ללא שימוש בפעלים, שהפך למעין מניפסט של "האמנות לשם אמנות" ברוסיה)

Шёпот, робкое дыханье

Трели соловья.

Серебро и колыханье

Сонного ручья.

Свет ночной, ночные тени.

Тени без конца,

Ряд волшебных изменений

Милого лица,

В дымных тучках пурпур розы,

Отблеск янтаря,

И лобзания, и слёзы,

И заря, заря!..

פואמות:

  • קמע -Талисман 1842
  • חלום 1856 -Сон
  • Две липки 1856
  • סבינה Сабина 1858
  • הסטודנט 1884 Студент
  • לאופליה К Офелии

ספורת:

  • קקטוס 1881

זכרונות "זכרונותי" Мои воспоминания - 1890 "שנות חיי הראשונות" - פורסם ב Ранние годы моей жизни" - 1893). . .

תרגומים: שתי עבודות של שופנהאואר:

  • Мир, как воля и представление» - העולם כרצון וייצוג 1880, מהדורה שנייה 1888
  • (О четверояком корне закона достаточного основания» (1886

השורש המרובע של עיקרון הטעם המספיק".

שירת פט והמוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירים רבים של אפנאסי פט, בעלי מוזיקליות אופיינית, הולחנו על ידי מלחינים או שולבו ביצירותיהם:

למשל: - "רוח שלי, מלאך שלי, חבר שלי" - Moy ghenyi,moy anghel, moy drug -1850

באתר יו טיוב בביצוע זמרת המצוסופרן יקטרינה סמנצ'וק

- "תביני לפחות פעם אחת" - poymi hot raz- מתוך 6 מלודיות אפוס 16 - 1872

- "שאי ליבי איתך" - unossi moyo serdtse - ללא אופוס - 1873

-"אל תתרחקי ממני" - nye othodi ot menya- מתוך 6 מלודיות אופוס 27.

-"לא אגיד לך דבר" - ya tebe nichevo nye skazhu- מתוך 12 מלודיות אופוס 60

-"הערב כבה חרישית" - tiho vecher dogorayet מתוך 4 רומסנות אופוס 4 מס.4 - 1866

-"בממלכת הוורדים והיין" - v tsarstvo roz i vina - מתוך 6 רומסנות אופוס 8 - 1868

-"רשרוש, נשיפות בלאט" - , shopot,robkoye dyhanye מתוך 4 רומסנות אופוס 42 -1897

- "באתי לתת לך ברכת שלום" - ya prishol tebe s privetom- גם כן מתוך 4 הרומנסות אופוס 42 - 1897

-"מבושמת ורעננה עטרת הפאר שלך" -Svezh i dushist tvoy roskoshnyi venok-השיר שלישי ממחזור השירים "באביב" - 1897 Vesnoy.

- "תחינה" - Die Beschwörung לפי אפנאסי פט

-"הכוכבים" - Die Sterne

-"שני הוורדים" - Les Deux Roses מאת לואי פומיי לפי שיר של פט

-תמונות של חצות - Mitternächtige Bilder

-זהר הלילה - Siyala nochj

-הערב כבה חרישית - Tiho vecher dogorayet

- "לא אגיד לך דבר" - ya tebe nichevo nye skazhu -ללא אופוס - 1890
- "מזמן באהבה" - Davno v lyubvi אופוס 14 מס. 3 - 1896.
-"בשקט הלילה הסודי" - v molchanyi nochi taynoy - - מתוך 6 רומנסות אופוס 4 .

באתר יו טיוב -בביצוע דמיטרי חורוסטובקי

"האיכר" - Obrotchik - נחשב פסגה של ה14 הרומנסות אופוס 34, ברוח דתית סלבית

-На заре ты ее не буди אל תעיר אותה בשחר היום...

באתר יו טיוב בביצוע של הטנור סרגיי למשב

פרפר - Babochka -ואלס -Valse אופוס 37 מס 4- הלא תמול שלשום בצלילים קסומים... Davno li pod volshebnye zvuki

נחש - Zmey - אופוס 64 מס.5

-הלא תמול שלשום בצלילים קסומים... Davno li pod volshebnye zvuki אופוס 48 מס.5

-רביעייה קולית אופוס 57 בליווי צ'לו על מלים של אפנאסי פט

הליל הקדוש Heilige Nacht - בתרגומו לגרמנית של בודנשטדט - פורסם ב 1897

כולל הקלטה של קולות סופרן על טקסט של אפנאסי פט - 1976

  • טטיאנה סמירנובה - 7 שירים מאת אפנאסי פט - אופוס 70 מס 1 -

1988

  • לרה אאורבך - "עץ לבנה עצוב" אופוס 15 לסופרן או מצוסופרן ופסנתר - 1990

מלחינים אחרים שהלחינו שירים של פט : פיוט פטרוביץ' בולאחוב (1822 - 1885); אכילס ניקולאייביץ' אלפראקי (1846 - 1919); צ'יגיר; גיורגי אדוארדוביץ' קוניוס (1862 - ); אופרוסימוב; שיריאייב; ניקולאי ארציבושב

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ד.ד. בלגוי - העולם כיופי(ברוסית) - א. פט - להבות ערב - מוסקבה 1981
  • - 1965 D.S.Mirskij - Storia della letteratura russa Garzanti ,

ד.ס. מירסקי - תולדות הספרות הרוסית, הוצאה לאור גרצאנטי, 1965

  • Klenin, Emily (UCLA): The Poetics of Afanasy Fet. Köln: Böhlau, 2002 (Bausteine zur Slavischen Philologie und Kulturgeschichte 39).

(אמילי קלנין - הפואטיקה של אפנאסי פט - 2002 קלן, בו'לאו)

  • Charles A Moser ed.- Cambridge History of Russian literature

Cambridge University Press 1992

  • Nicolas Ross - L'Eglise Saint Alexandre -sur-Seine

Cerf histoire - Institut d'Etudes slaves, Paris 2005 (בצרפתית) - ניקולה רוס - הכנסייה אלכסנדר הקדוש על נהר סנה - סרף היסטואר - המכון לחקר תרבויות סלביות. פריז 2005

  • Richard F. Gustafson - The Imagination of Spring:The Poetry of Afanasi Fet, Yale Russian and East European Series, Yale University Press New Haven, 1966
  • Brigitte Francois- Sappey et Gilles Cantagrel (dir) -

Fayard , 1994 Guide de la mélodie et du lied (בריז'יט פרנסואה - סאפיי וז'יל קנטגרל (עורכים) - מדריך למלודיות וללידר הוצאה לאור פאיאר, פריז , 1994

מקורות וקישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Jean Claude Polet - Patrimoine littéraire européen - vol.12 , De Boeck Université , 1992, Paris

באתר באיטלקית לתרבות רוסית E-zine ufficial dell'Asscoiazione culturale "Eco" - Russianecho

משיריו: