אקירה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Akira
Akira Volume 1.jpg
עטיפת הכרך הראשון
アキラ‏
()
ז'אנר סייברפאנק, סיינן
מאנגה: Akira
יוצר קצוהירו אוטומו
הוצאה Kodansha (יפן)
Epic Comics, דארק הורס (ארצות הברית)
התפרסם לראשונה במגזין Young Magazine
תקופת הפרסום המקורית 20 בדצמבר 198225 ביוני 1990
מספר הכרכים שהתפרסמו 6
Akira
Akira-poster.jpg
כרזת הסרט
ז'אנר סייברפאנק, סיינן
סרט: אקירה
במאי קצוהירו אוטומו
סטודיו Orion Classics
הופעת בכורה 16 ביולי 1988
משך הקרנה 125 דקות

אקירהיפנית: アキラ) היא סדרת מאנגה יפנית מדע בדיונית מסוגת הסייברפאנק, שנכתבה ואוירה על ידי קצוהירו אוטומו ופורסמה במגזין Young Magazine בין השנים 1982-1990. היצירה מתרחשת בנאו-טוקיו בעידן פוסט-אפוקליפטי, כאשר עלילתה מערבת נושאים כהתבודדות חברתית, שחיתות שלטונית וכוח. היצירה נאספה לשישה אוגדנים ועובדה לראשונה לשפה האנגלית בידי Epic Comics. עיבוד אנימה ליצירה נעשה בשנת 1988.

אופיה המתמשך של היצירה השפיעה על מבנה הסיפור, שכלל מספר עלילות משנה, דמויות רבות, וכן תיאור מורחב של הסצנה המרכזית. המשכיות זו גם איפשרה לאוטומו לשים דגש על איורי החורבן וליצור תפאורה מדע בדיונית מוחשית ביותר, שדרך האיורים עוררה תחושת רגש חזקה הן בדמויות והן בקהל הקוראים‏[1]. ליצירה אין כל דמות מרכזית עקבית, אם כי שתי הדמויות הראשיות הן שוֹטַארוֹ קַנֵדַה וטֵטְסוּאוֹ שִימַה.

המאנגה של אוטומו נחשבת להישג ייחודי, הן מבחינת סיפורת והן מבחינה אמנותית, וסימנה את מעברו של אוטומו ממדיום המאנגה לכיוון בימוי והפקת אנימה יפנית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1979 יצר אוטומו את Fireball, יצירה בלתי גמורה אשר הציתה את התעניינותו בז'אנר המדע הבדיוני. כשנה לאחר מכן, בינואר 1980, הוא השתמש בתפאורה זו שנית ברומן הגרפי Domu, שזכה בפרס הגראנד פרי לספרות מדע בדיונית יפנית בשנת 1983‏‏[2] והפך לרב-מכר. או אז, אוטומו החל בעבודתו השאפתנית ביותר, אקירה. הוא יצר את העולם הבדיוני של אקירה לפי מיטב המסורת של סוגת הסייברפאנק, כאשר השראתו העיקרית הייתה סרטי מלחמת הכוכבים האמריקנים וסדרת המאנגה היפנית Tetsujin 28 משנת 1956, אותה כתב ואייר מיצוטרו יוקויאמה. הסיפור בן 2,000 העמודים פורסם במגזין Young Magazine בשנת 1982 ונמשך עד ליולי 1990, ונאגד לבסוף לשישה כרכים בהפצת הוצאת הספרים Kodansha. עיכובים בתהליך ההפצה נגרמו עקב שינויים אותם ערך אוטומו באיורים.

בשנת 1988 - תאריך יציאת האנימה המבוססת על אקירה - המאנגה תורגמה במלואה למשך 38 חוברות והופצה בארצות הברית על ידי Epic Comics, חברה-בת של מארוול קומיקס, עד לשנת 1995. סטיב אוליף, שנבחר לאייר את התרגום על ידי אוטומו עצמו, שכנע את מארוול קומיקס להשתמש בצביעה ממוחשבת, והיצירה הפכה לראשונה מיני רבים להשתמש בשיטה זו. סגנון האיור הממוחשב היה עדין יותר ומתקדם יותר מהטכנולוגיה של יפן באותם ימים, מה שעזר להצלחת מכירות החוברות בשוק המערבי. בשנים 2000-2002 יצא עיבוד מחודש למאנגה, בהפצת דארק הורס, ובשנים 2009-2011 יצא עיבוד בהוצאת רנדום האוס.

נושאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו עבודותיו האחרות של אוטומו, אקירה מתבסס על הרעיון של יחידי סגולה בעלי כוחות על-אנושיים ובעיקר יכולות טלקינטיים. אולם, רעיון זה אינו המרכזי בסיפור, שמתמקד בפיתוח הדמויות, לחצים חברתיים ותמרונים פוליטיים ‏[3]. מוטיבים שכיחים במאנגה כוללים תחושת ניכור, שחיתות של הממשלה, חוסר יעילות כללית וצבא אשר הולך לפי קוד כבוד יפני מסורתי ושאינו מסכים עם הלכי הרוח המודרניים. היצירה מבטאת את התפתחות המלחמה והשלכותיה, ואוטומו ביסס אותה בעיקר על ההיסטוריה והתרבות של יפן בעקבות הפצצת הירושימה ונגסאקי במלחמת העולם השנייה, אך גם על התעוררות כלכלית ונושאים הקשורים בהתפוצצות אוכלוסין[4]. בנוסף, היצירה מתמקדת בטבעו של הנוער להתמרד נגד השלטון ובתהליך התבגרותו. זה האחרון מיוצג במאנגה כשינוי צורה שעוברות כל הדמויות.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאנגה זכתה להכרה נכבדת על ידי התעשייה, כולל זכייה בפרס המאנגה של שנת 1984 מטעם הוצאת Kodansha‏‏[5]. כמו כן, בשנת 2002, היצירה הייתה מועמדת לפרס ע"ש הארווי קורצמן לרומן הגרפי הטוב ביותר. נודעה לה גם החשיבות שבהכרת המאנגה היפנית לקהל המערבי‏[6]. יתר על כן, תרגום היצירה לשפה הצרפתית בידי הוצאת הספרים Glénat פרץ את המחסומים לפלישה היפנית ‏‏‏[3]. המראות והתחושה שהציגה המאנגה "אקירה", יחד עם יצירות נוספות כ-Ghost in the Shell וסרט הקולנוע בלייד ראנר האמריקני הכשירו את הקרקע ליצירות יפניות נוספות אודות עתיד דיסטופי של סוף שנות ה-90 של המאה ה-20[7]. המאנגה ביססה את המוניטין של אוטומו, והצלחת סרט האנימה שבא בעקבותיו איפשרה לו להתרכז בסרטים מאשר במדיום בו הקריירה שלו החלה‏[3]. יציאתו של סרט האנימה תרם גם לפופולריותה של האנימה היפנית במערב והוא נחשב כחלוץ הגל השני של הפנדום, שהחל בתחילת שנות ה-90. אחת הסיבות להצלחתו של הסרט הייתה איכות האנימציה המתקדמת. עד לאותה תקופה, סרטי אנימה היו ידועים בהוזלת עלויות ההפקה על ידי אנימציית תנועה מוגבלת (כמו למשל הנפשת פה הדמות המדברת בזמן שיתר האנימציה נותרת סטטית). "אקירה" שבר את הטרנד בכך שהציג דיאלוגים מפורטים ביותר - לראשונה בתולדות הפקות האנימה, וכן אנימציה זורמת וחלקה באמצעות השימוש במעל ל-160 אלף צלולואידים.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרך ראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-6 בדצמבר 1992, פיצוץ גרעיני משמיד את טוקיו ובכך מתחילה מלחמת העולם השלישית. לקראת שנת 2030 נבנית נאו-טוקיו מההריסות על אי מלאכותי במפרץ טוקיו, אך היא אחוזה במאבק פוליטי, פעולות טרור נגד הממשלה ובאלימות של כנופיות. בזמן שהוא רוכב בחורבות העיר ההרוסה, חבר כנופיית הבוסוזוקו טטסואו שימה נפצע כאשר אופנועו מתפוצץ מהיתקלות עם טאקאשי - ילד בעל כוחות טלפתיים. היתקלות זו מעוררת בטטסואו כוחות משלו, מה שמושך את תשומת לבו של קולונל שיקישימה, העומד מאחורי פרויקט ממשלתי סודי. כוחותיו החדשים של טטסואו מפריעים למוחו ומחריפים את תסביך הנחיתות שלו על מנהיג כנופיית הבוסוזוקו שוטארו קַנֵדַה. הוא מחליט להפוך למנהיג כנופיית הליצנים היריבה.

בינתיים, קנגה מעורב עם קיי, חברת תנועת מחתרת שמבצעת פעולות טרור נגד הממשל היפני המושחת. המחתרת - בראשותם של חבר הפרלמנט נזו וריו, אחיה של קיי - מקבלים מידע אודות הפרויקט של קולונל שיקישימה ועל דמות מסתורית בשם "אקירה". ריו ונזו מקווים להשתמש במידע זה נגד הממשלה ומנסים להגביל את מהלכיו של קנדה לאחר שהוא מתערב בפעולותיהם. אולם, לאחר שטטסואו וכנופיית הליצנים גורמים למלחמת כנופיות רחבת היקף, קנדה מאגד את כל כנופיות האופנועים של נאו-טוקיו נגד טטסואו. כנופיית הליצנים מובסת, אך טטסואו מתברר כבלתי מנוצח בעקבות כוחותיו החדשים. הוא הורג את ימאגאטה, חבר כנופייתו של קנדה, וניצל באורח פלא לאחר שנורה בידי קנדה.

כרך שני[עריכת קוד מקור | עריכה]

קנדה, קיי וטטסואו נלקחים למעצר צבאי בעקבות אירועי הכרך הראשון. הם מוחזקים בגורד שחקים בשליטה צבאית תחת שמירה מרבית, אך קיי נמלטת לאחר שהיא הופכת לבעלת כוחות טלפתיים. היא נלחמת נגד טטסואו ומשחררת את קנדה לחופשי. לאחר שהחלים במהירות מפציעותיו, טטסואו מברר אודות אקירה ומאלץ מדען בשם ד"ר אונישי לקחת אותו למרכזם של בעלי הכוחות. שם מתרחשת תקרית אלימה ביניהם לבין טטסואו, קנדה וקיי, וד"ר אונישי מחליט לאפשר לטטסואו להכיל את כוחותיו של אקירה למרות אישיותו המתוסבכת. טטסואו נמלט מגורד השחקים מתוך מטרה לשחרר את אקירה - מושא ניסויים אשר הוא זה שגרם לפיצוץ טוקיו - ששוכן בהקפאה קריוגנית מתחת לאצטדיון האולימפי של נאו-טוקיו. הוא פולש לבסיס הצבאי שבאצטדיון והורג את כל מי שעומד בדרכו. קולונל שיקישימה מגיע לבסיס ומנסה להניא את טטסואו מתוכניתו. קנדה וקיי נכנסים לבסיס דרך הביוב ועדים למתרחש. טטסואו מתעלם מהפצרותיו של הקולונל ופורץ את מחסומי תא ההקפאה. הוא משחרר את אקירה, שמתגלה כילד קטן ורגיל למראה. הטרור למראה אקירה גורם להכרזת מצב חירום אשר זורע פניקה ברחבי נאו-טוקיו. הקולונל מנסה להשתמש בלוויין לייזר כדי להשמיד את טטסואו ואת אקירה, אך מצליח רק לגרום נזק לזרועו של טטסואו. קנדה וקיי פוגשים באקירה, שאינו יודע מי הוא, ולוקחים אותו חזרה לנאו-טוקיו.

כרך שלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שחרורו של אקירה, גם קולונל שיקישימה וגם ממשיכי דרכה של ליידי מיאקו מחפשים אחריו. קנדה, קיי וחברת מחתרת שלישית בשם צ'יוקו מנסים לתפוס מחסה יחד עם אקירה ביאכטה של נזו, אך נזו בוגד בהם וחוטף את אקירה לצורך תועלתו הפרטית, ומנסה להרגם. הם שורדים את נסיונותיו של נזו ומשיבים את אקירה לצידם. בנסיונו הנואש לתפוס את אקירה וכתגובה לפעולותיה הנלוזות של הממשלה במשבר זה, קולונל שיקישימה מכריז על הפיכה ומשליט משטר צבאי על העיר. אנשיו של הקולונל מצטרפים לחסידיה של ליידי מיאקו ולצבאו הפרטי של נזו ברדיפה אחר קנדה, קיי, צ'יוקו ואקירה ברחבי העיר. המרדף מסתיים בתעלה, ואקירה עומד להילקח לחזקתו של הקולונל. נזו מנסה לירות באקירה, מאשר שזה יילקח לידי הממשלה, ובעקבות כך נורה ונהרג על ידי אנשיו של הקולונל. כתוצאה מחילופי האש נורה טקאשי בראשו ונהרג. מותו של טקאשי מכניס את אקירה לטראומה, אשר גורם לפיצוץ שני שמשמיד את נאו-טוקיו. קיי, ריו, צ'יוקו, קולונל שיקישימה וקיוקו ומסארו - שני בעלי הכוחות הנותרים, שורדים את החורבן. קנדה נעלם בעקבות הפיצוץ. לאחר השמדת העיר, טטסואו נפגש עם אקירה, לאחר שלא היה לו כל איזכור עד כה בכרך השלישי.

כרך רביעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמן מה לאחר מאורעות הכרך השלישי, צוות סיור אמריקני בראשות ג'ורג' ימאדה מגיע בחשאי לנאו-טוקיו. ימאדה מגלה שהעיר מחולקת לשתי סיעות - הכת של ליידי מיאקו, שמספקת מזון ומחסה לפליטים, ואימפריית טוקיו הגדולה - קבוצת פנאטים בראשות אקירה וטטסואו, אשר מוערצים כאלים על היותם בעלי כוחות. האימפריה מטרידה ללא הרף את קבוצתה של מיאקו והורגת כל פולש לשטחה באמצעות פלוגת הסער המיוחדת של טטסואו. קיוקו ומסארו הופכים למטרות של חיילי האימפריה הפנאטיים. קיי, צ'יוקו, הקולונל וחבר כנופיה בשם קאי מצטרפים לכוחותיה של ליידי מיאקו לצורך הגנתם.

ימאדה נפגש עם ריו ומעדכן אותו בנוגע לתגובות העולם בעקבות השמדת נאו-טוקיו. הם מגלים עד מהרה שצי אמריקני ממתין בקרבת מקום. טטסואו נעשה מכור כבד לכדורים נגד כאבי ראש הפוקדים אותו. הוא מבקר במקדשה של ליידי מיאקו ומבקש את עצתה, והיא פורסת בפניו את ההיסטוריה אודות פרויקט "אקירה". היא מייעצת לו להפסיק עם הכדורים כדי להפוך לחזק יותר, וטטסואו מתחיל בתהליך גמילה כואב. בינתיים, עוזרו של טטסואו מארגן מתקפה של האימפריה על מקדשה של מיאקו, ללא הצלחה. לאחר שהקולונל משתמש בלוויין הלייזר כדי לתקוף את צבא האימפריה, אירוע מסתורי יוצר קרע בשמיים אשר פולט פסולת מהפיצוץ השני של אקירה... וגם את קנדה.

כרך חמישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המאורעות בכרך רביעי, קנדה מתייחד שוב עם קיי, קאי וג'וקר - מנהיג כנופיית הליצנים לשעבר, והם מתכננים מתקפה על אימפריית טוקיו הגדולה. בינתיים, קבוצה של מדענים נאספת על נושאת מטוסים אמריקנית ומקימה את "פרויקט נוער עבריין" כדי לחקור את אירועי הפיצוץ על נאו-טוקיו. ריו נכנס לוויכוח עם ימאדה, לאחר שהוא מגלה שימאדה מתכוון להשתמש בלוחמה ביולוגית כדי להתנקש בחייהם של טטסואו ואקירה. ימאדה נמלט ממעצרו של ריו ונפגש עם כוחות הקומנדו שלו. אקירה וטטסואו מארגנים מפגן כוחות באצטדיון האולימפי אשר בעקבותיו טטסואו פוער חור בירח.

בעקבות המפגן, כוחותיו של טטסואו גורמים לגופו להתעוות, והוא סופג עצמים הקרובים אליו. הוא מגלה שהשימוש לרעה בכוחותיו גרם להם להתעצם אל מעבר למגבלות גופו הגשמי. הוא מתקיף את נושאת המטוסים בהם נמצאים המדענים ועורך קרב נגד מטוסי קרב אמריקניים. במהלך תקרית זו, טטסואו משתלט על נושאת המטוסים ומשגר נשק גרעיני מעל האוקיינוס. קיי מגיעה ונאבקת עימו, לאחר שקיבלה על עצמה את הכוחות הטלפתיים. בינתיים, קנדה, קאי וצבא האופנוענים שלהם מגיעים לאצטדיון האולימפי כדי לפצוח במתקפה כוללת על אימפריית טוקיו הגדולה.

כרך שישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קנדה וכנופייתו החדשה ממשיכים במתקפה על האצטדיון שהחלה בסוף כרך קודם. טטסואו חוזר לאצטדיון ומתעמת מול צוותו של ימאדה, אך הוא סופג את התקפותיהם הביולוגיות ומקבל חזרה שליטה על כוחותיו באופן זמני. או אז, הוא מתחיל בקרב אפי נגד קנדה, אך קרב זה נפסק בחטף על ידי הצי האמריקני, שמנסה לפוצץ באופן שיטתי את נאו-טוקיו בעזרת לוויין לייזר משלו. טטסואו מצליח לטוס לחלל ולהשמיד את הלוויין, שמתרסק על נושאת המטוסים. האדמירל וכמה מהמדענים נהרגים. לאחר הקרב, טטסואו עושה את דרכו לתא ההקפאה הישן של אקירה, הממוקם מתחת לאצטדיון.

תפאורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נאו-טוקיו - התפאורה המרכזית להתרחשות. עיר שוקקת חיים הבנויה על אי מלאכותי שבמפרץ טוקיו. ביתם של מרבית הדמויות והסיעות שבסיפור - כולל הצבא, המחתרת וכנופיות האופנוענים השונות כהליצנים והקפסולות. העיר מושמדת לאחר מכן בידי אקירה והופכת לשממה ולביתם של כנופיות האופנוענים, של אימפריית טוקיו הגדולה ושל כוחותיה של ליידי מיאקו.
  • העיר הישנה - האזורים הנטושים של טוקיו. מבין האזורים החשובים: "לב החורבן", המקום בו אקירה הפעיל לראשונה את כוחותיו, והכביש הראשי שמוביל אליה, המקום שבו קרתה לטטסואו התאונה בה התגלו כוחותיו.
  • בית הספר לאימונים במחוז השמיני - בית הספר אליו קנדה ושאר חברי כנופייתו לומדים.
  • הארוקיה - בר משקאות בו קנדה וכנופייתו מבלים. במקום זה נפגש קנדה לראשונה עם ריו וקיי, ובו קנדה וקיי תופסים מחסה מכוחות הצבא. מקום התאספותם גם של כנופיות האופנוענים במטרה לחסל את טטסואו והליצנים.
  • האצטדיון האולימפי - מיקום מרכזי בסיפור. הופיע לראשונה כשהוא תחת בניה בשנת 2031 בחורבות העיר הישנה. מקום זה מאכלס את הבסיס הצבאי הסודי בו מוחזק אקירה. מאוחר יותר, זהו בסיסה של אימפריית טוקיו הגדולה בראשות אקירה וטטסואו, ומקום הקרב האחרון בין קנדה וטטסואו.
  • המקדש של מיאקו - ביתם של ליידי מיאקו וחסידיה. נהפך למקום מושבם של מאות פליטים לאחר התעוררותו של אקירה, והותקף כמה וכמה פעמים על ידי אימפריית טוקיו הגדולה ובקרב בין קנדה וטטסואו.
  • הקבר הקריוגני של אקירה - המתקן בו הוחזק אקירה בהקפאה לאחר מלחמת העולם השלישית לצורך מחקר לדורות הבאים. הכניסה היחידה היא מעלית, אשר הושבתה בקרב של הצבא נגד טטסואו, אך הופעלה מחדש על ידי ג'וקר.

דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שוטארו קנדה (Shōtarō Kaneda) - הפרוטגוניסט הראשי של "אקירה". עבריין צעיר ומנהיג כנופיית האופנוענים "הקפסולות". קנדה מיודד עם טטסואו, חבר הכנופיה, אך ידידות זו מתפרקת לאחר שטטסואו מקבל את כוחותיו. עקב השפעתו העמוקה על טטסואו, קנדה הוא בן האנוש היחיד שיכול לפצוע אותו למרות כוחותיו.
  • טטסואו שימה (Tetsuo Shima) - האנטגוניסט הראשי של "אקירה". חברו הטוב ביותר של קנדה וחבר בכנופייתו אשר בסופו של דבר הופך ליריבו. בתחילת הסיפור הוא מעורב בתאונה, אשר גורמת לו להציג כוחות טלפתיים. הוא מגויס על ידי הקולונל ומסומן כמספר #41. אולם, עם התפתחות כוחותיו, יציבותו המנטלית של טטסואו מתערערת עד לכדי שגעון, וידידותו עם קנדה מתנפצת. עם התקדמות הסיפור, הוא הופך לסגנו של אקירה, לפני שמאבד שליטה על כוחותיו. טטסואו נקרא על שם דמות מהמאנגה Tetsujin 28, טטסואו שיקישימה.
  • קיי (Kei) - חברת תנועת המחתרת הטרוריסטית שבהנהגת נציג הממשלה נזו. אחותו של לוחם המחתרת ריו. היא וקנדה אינם מסתדרים לראשונה, אם כי במהלך הסיפור השניים מתקרבים אחד לשנייה ומתאהבים. קיי היא מדיום חזקה שאינה יכולה להשתמש בכוחות משלה אלא לתעל את יכולותיהם של אחרים דרכה. נלקחת תחת חסותה של ליידי מיאקו וממלאת תפקיד חשוב בקרב הסופי.
  • הקולונל - ידוע כקולונל שיקישימה בגרסאות אחרות. ראש פרויקט ממשלתי סודי העורך מחקרים על בני אנוש בעלי כוחות טלפתיים, ביניהם טטסואו ואקירה. למרות שבתחילה הוא נראה כאנטגוניסט, הקולונל הוא למעשה איש של כבוד וחייל מסור שנשבע להגן על נאו-טוקיו מחורבן נוסף על ידי אקירה.
  • הילדים (Esper children) - שפני ניסוי בפרויקט הממשלתי המסומנים כמספרי מחקר. גופותיהם כשל ילדים אך הם למעשה בשנות ה-40 לחייהם, אם כי גופם הפיזי ופניהם התבגרו. סיבה זו נעוצה אולי בעקבות הניסויים והניתוחים שערכו עליהם, הכוחות שלהם או שאולי הסמים שניתנו להם כדי לשמר את כוחותיהם. הם אלה ששורדים את חורבן טוקיו.
    • קיוקו (Kiyoko) - מסומנת כמספר #25. ילדה שברירית וחלשה אשר מרותקת למיטה. יש לה יכולת טלפורטציה וחיזוי.
    • טקאשי (Takashi) - מסומן כמספר #26. הילד הראשון שהוצג שגרם לתאונה של טטסואו כהגנה עצמית. נהרג בטעות על ידי נזו, אך הוחזר לחיים בכרך האחרון יחד עם שאר הילדים. יש לו יכולת טלקינזיס.
    • מסארו (Masaru) - מסומן כמספר #27. מרותק פיזית לכיסא גלגלים/כסא מרחף. יש לו יכולת טלקינזיס.
    • אקירה (Akira) - מסומן כמספר #28. ילד רגיל למראה אך בעל יכולות טלקינטיות עוצמתיות וכמעט אלוהיות. אחראי להשמדת טוקיו ולפרוץ מלחמת העולם השלישית, למרות שהדבר לא נעשה ביוזמתו (כוחותיו חזקים לאין שיעור עד כי פעולה פשוטה של טלפורטציה יכולה ליצור גל הדף בהיקף הרסני). לאחר המלחמה הוא הוחזק בתא הקפאה באתר האצטדיון האולימפי שעתיד להיבנה. זמן קצר לאחר שהתעורר מחדש בידי טטסואו, הוא גורם לחורבן של נאו-טוקיו בעת עימות בין קנדה לכוחותיו של הקולונל. נהפך לקיסר אימפריית טוקיו הגדולה. שלא כמו שאר הילדים, אקירה לא הזדקן והוא במקור ילד אוטיסט, אשר כוחותיו דיכאו את אישיותו המקורית ואשר השאירו אישיות שאינה יכולה לדבר או להביע רגשות. בסוף העלילה הוא נורה כשהוא מנסה לאלץ על האנושות לעבור תהליך אבולוציוני. או אז, הוא מתאחד עם חבריו וחוזר לאישיותו המקורית. דמותו של אקירה מבוססת על שד מסרט האנימה Saiyuki של אוסמו טזוקה.
  • קאי (Kai) - ידוע גם כקאיסוקי. חבר בכיר בכנופייתו של קנדה. אינו ממלא תפקיד חשוב בתחילה, אך נעשה דומיננטי בהמשך.
  • ימאגאטה (Yamagata) - חבר כנופיית האופנוענים של קנדה, משמש כיד ימינו. נהרג בכרך הראשון על ידי טטסואו לאחר שניסה לירות בו.
  • ג'וקר - מנהיג לשעבר של כנופיית הליצנים, המורכבת ממכורי סמים. ממלא תפקיד משני בתחילה, אך בהמשך נעשה לבן בריתם של קנדה וקאי. פניו צבועות בצבעי ליצן.
  • נזו (Nezu) - חבר פרלמנט אשר מנהיג את תנועת המחתרת נגד הממשלה. מורה רוחני לקיי וריו ומתיימר להציל את האומה מפני הביורוקרטים המושחתים שמכהנים בתפקיד. מתברר מאוחר יותר שנזו מושחת לא פחות, והוא מבקש להשיג כוח לעצמו. הוא בוגד באחרים, ומנסה לקחת שליטה על אקירה. הוא מנסה להרוג את ריו, אותו הוא חושב כחבר קבוצתה של ליידי מיאקו. ריו יורה בנזו, ונזו מביים את מותו וחוזר מאוחר יותר. הוא מנסה לירות באקירה לפני שזה יילקח לחזקתו של הקולונל. הוא מחטיא ויורה בראשו של טקאשי. נורה ונהרג בידי אנשיו של הקולונל.
  • ריו (Ryu) - חבר של קיי בתנועת המחתרת ומתיימר להיות אחיה, אולם לא כך המקרה. במהלך העלילה, ריו נוטש את דרכי הטרור, עוזר לג'ורג' ימאדה ומדריך את קנדה לתאו של אקירה היכן שמוחזק טטסואו. בכרך האחרון, ריו יורה באקירה, אך נהרג לאחר ששברי המעלית נופלים עליו.
  • צ'יוקו (Chiyoko) - אשה קשוחה ומיומנת בכלי נשק. מעורבת בתנועת המחתרת. טוענת שהיא דודתה של קיי.
  • הדוקטור - ידוע כדוקטור אונישי בגרסאות אחרות. המדען הראשי של פרויקט המחקר הסודי אשר משמש כיועצו של הקולונל. כאשר אקירה משוחרר מההקפאה על ידי טטסואו, הדוקטור אינו מצליח לתפוס מחסה וקופא למוות.
  • מיאקו (Miyako) - שפנת ניסויים לשעבר הידועה כציון מספרי #19. הכוהנת הגדולה במקדש של נאו-טוקיו, ובת ברית חשובה של קנדה וקיי בהמשך. בת בריתו של נזו בתחילה. יש לה תפקיד חשוב בקרב הסופי במחיר חייה.
    • סקאקי (Sakaki), מוזו (Mozu) ומיקי (Miki) - ילדות חזקות ובעלות כוח, ההולכות בדרכיה של מיאקו. נשלחו להלחם נגד הילדים, הצבא, קנדה ונזו כדי לשחרר את אקירה. מופיעות רק בכרך השלישי, ונהרגות בידי כוחות הצבא.
    • הנזירים - עוזריה של ליידי מיאקו, מתעלים ומעצימים את כוחה.
  • קאורי (Kaori) - ילדה צעירה המופיעה לקראת סופו של הסיפור. משמשת כאחת משפחות המין של טטסואו וגם שומרת על אקירה. נהרגת על ידי עוזרו של טטסואו. טטסואו מנסה להחזירה לחיים אך נכשל.
  • אימפריית טוקיו הגדולה - צבא קטן אשר עולה מחורבות נאו-טוקיו לאחר השמדתה בידי אקירה. מורכבת מפנאטיים מוטרפים אשר מעריצים את אקירה כקיסר בגלל ה"ניסים" שהוא מבצע. אולם, מרכז הכוח נעוץ ב"ראש ממשלתו" של אקירה, טטסואו. הצבא חסר כל ארגון ומשמעת, ומסרב לקבל עזרה חיצונית. נאבק במאמיניה של ליידי מיאקו. בסוף הסיפור, קנדה וחבריו לוקחים על עצמם את שם האימפריה, מגרשים את האמריקנים והאומות המאוחדות מנאו-טוקיו ומכריזים עליה כמדינה ריבונית.
    • הקפטן - עוזרו של טטסואו, אופורטוניסט המתחזה לחסיד פנאט שלו, אשר משרת תחתיו אך למעשה חותר כנגדו. במהלך הקרב בין טטסואו לחיילי המארינס, הוא נקלע לאש צולבת ונהרג על ידי גז בקטריאלי.
    • איש הציפורים - אחד מחברי פלוגת הסער המיוחדת של טטסואו, המשמש כמערכת אבטחה. עוטה כיסוי עיניים ועומד לרוב מעל חורבות בניינים כצופה על שטחה של האימפריה. מרומז כי כוחותיו הטלפתיים מאפשרים לו לחוש מראות וצלילים ממרחק רב. נהרג על ידי ימאדה, אשר מפילו מגובה רב.
    • איש הביצים - איש גוץ ושמן, חבר בפלוגת הסער המיוחדת של טטסואו. פוגש בימאדה וחיילי המארינס באצטדיון האולימפי. משתמש בכוחו כדי למחוץ את ליבו של אחד מהחיילים, אך מוצא להורג בידי ימאדה.
  • ג'ורג' ימאדה (George Yamada) - חייל יפני-אמריקני אשר נשלח למשימה להתנקש בחייהם של אקירה וטטסואו בחלקו השני של הסיפור, לאחר שאקירה החריב את נאו-טוקיו. נראה כפרוטגוניסט בתחילה, אך הופך לדמות מרושעת לאחר שמתבררים מניעיו האמיתיים בנוגע לנאו-טוקיו. הוא מתכנן להרוג את שני בעלי הכוחות בעזרת חיצי רעל ביולוגיים. מצוותים אליו חיילי מארינס למשימה באצטדיון האולימפי, לאחר שהמקום הפך לבסיסה של אימפריית טוקיו הגדולה. אולם, הנשק הביולוגי בו משתמש ימאדה אינו מכניע את טטסואו, שהורג אותו לבסוף.
  • פרויקט נוער עבריין ("Project "Juvenile A) - קבוצה בינלאומית של מדענים שחוקרים את אירועי החורבן של נאו-טוקיו. חברי הפרויקט הם ד"ר דוברובסקי, ד"ר סימונס, ד"ר ג'וריס, ד"ר הוק, פרופסור ברנרדי וקרמה טאנג'י.
  • המטפלים (Caretakers) - רובוטים שנבנו בידי הצבא כדי להלחם בפולשים וכדי ליצור קשר עם שורדים במקרה של מלחמה גרעינית. הם מוצגים במהלך הכרך השלישי כשהוטל משטר צבאי, לאחר שטטסואו משחרר את אקירה. מאוחר יותר, הקולונל משתמש במטפל כדי להעביר את קיוקו למקדשה של ליידי מיאקו, וכן מטפל נוסף משודרג כדי לשמש ככלי לחימה של קנדה וקאי בקרב באצטדיון האולימפי.

עיבודים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-18 ביוני 1988 יצא סרט אנימה המבוסס על המאנגה, בבימויו של קצוהירו אוטומו, יוצר המאנגה. בשעה שרוב עיצובי הדמויות והתפאורות עובדו ישירות מהמאנגה בת 2,182 העמודים, עלילת הסרט בנויה מחדש ושונה לחלוטין מגרסתו המודפסת, ומקצצת הרבה מחלקה השני של המאנגה. סרט האנימה מיוחס על ידי רבים כציון דרך במדיום האנימה, והוא הפך במהרה לסרט פולחן. ככזה, הוא היווה השראה לסרטים שבאו אחריו‏[8].

משחק הרפתקאות המבוסס על סרט האנימה יצא לקונסולת ה-Nintendo Entertainment System בשנת 1988 בידי חברת Taito. השחקן משחק בדמותו של קנדה, והסיפור מתחיל כאשר קנדה וחברי כנופיית האופנוענים שלו מוחזקים על ידי כוחות המשטרה. בשנת 1994 יצא משחק פעולה לאמיגה CD32, ובשנת 2002 יצא משחק הפינבול Akira Psycho Ball לקונסולת Playstation 2 בידי חברת Bandai.

הוצאות הפרסום[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסום דארק הורס[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסום רנדום האוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Amano, Masanao; Julius Wiedemann (2004). Manga Design. Taschen. p. 138. ISBN 3822825913
  2. ^ פרסי ספרים: הגראנד פרי של יפן למדע הבדיוני
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 Brooks, Brad; Tim Pilcher (2005). The Essential Guide to World Comics. London: Collins & Brown. pp. 103. ISBN 1-84340-300-5
  4. ^ Kwok Wah Lau, Jenny (2003). Multiple Modernities. Temple University Press. pp. 189–90. ISBN 1566399866
  5. ^ פרסי המאנגה מטעם הוצאת הספרים Kodansha
  6. ^ Sabin, Roger (1996). Comics, Comix and Graphic Novels: a History of Comic Art. Phaidon. pp. 230–1. ISBN 0714839930
  7. ^ Beck, Jerry (2005). The Animated Movie Guide. Chicago Review Press. pp. 7. ISBN 1556525915
  8. ^ מתוך אתר הביקורות Rotten Tomatoes
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 9.3 9.4 9.5 Random House Author Page.