בור הביל"ויים

(הופנה מהדף בור הבילויים)
בור הביל"ויים
הבור המשוחזר
הבור המשוחזר
מידע כללי
סוג אתר היסטורי עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום גדרה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°49′01″N 34°46′26″E / 31.816888888889°N 34.77375°E / 31.816888888889; 34.77375
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בור הבילויים הוא אתר היסטורי שממוקם במושבה גדרה, שבעבר שימש כמגורי הבילויים וכאורוות לבהמות העבודה שלהם.

הבור נחפר בסוף שנת 1885 בעומק של כמטר אחד וגודל של 4X20 מטרים. לאחר מכן הוא כוסה בגג רעפים[1].

סיפור הקמתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר באו הבילויים הראשונים לגדרה חיכה להם צריף מגורים גדול שהקים בכספו נדבנם יחיאל מיכל פינס. באותה תקופה היו הבילויים עולים חדשים ולא היה להם כסף להוציא רישיון על מנת לבנות אורוות לבהמות שאיתן הם עבדו בשדות, לכן נציג מטעם "מזכרת משה" שהיה ידידם יעץ להם לחפור בור ולכסות אותו בגג. החוק העות'מאני באותם ימים קבע כי מבנה שניצב עליו גג ונבנה ללא רישיון לא ייהרס, ולכן יכלו הבילויים לבנות את הבור ולהשלימו ללא היתר מהטורקים. כאשר ראו תושבי הכפר הערבי קטרה את תהליך בניית הבור הם פנו לשלטון הטורקי וזה שלח חיילים למקום עוד לפני שהשלימו הבילויים את בניית הגג. כיוון שלא הושלם הגג החיילים אטמו את הבור וכך נהרסה עבודתם של הבילויים.

הבילויים רצו לנסות שנית, ונציג "מזכרת משה" יעץ להם שלושה דברים אשר סייעו להם להשלים את הקמת הבור:

  • להתחיל ולסיים את מלאכת החפירה במהרה כדי שלא יספיקו החיילים הטורקים להרוס את הבור.
  • להודיע לשייח'ים של הכפר קטרה שהנציג מזמין אותם אליו, כדי להסיח את דעתם מחפירות הבור.
  • להזכיר לקצין הממונה על החיילים על חובו הכספי לנציג, על מנת שהקצין יפחד להרוס את הבור כדי לא לגרום לכך שיצטרך להחזיר את החוב.

הבילויים ביצעו את דבריו של הנציג והצליחו להקים את הבור, אשר לימים נקרא בור הבילויים.

שימושי הבור בעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבור נועד לשמש כאורווה עבור בהמות העבודה[1]. בתחתית הבור נבנתה מחיצה, אשר הפרידה בין האורווה של בהמות העבודה לבין מגוריהם של שלושה רווקים אשר התגוררו שם, ובגג הבור השתכן זוג צעיר.

הבור כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבור שופץ ושוחזר בשנת 2005, הודות לתרומתם הנדיבה של משפחות הבילויים.
כיום הבור מהווה אתר היסטורי חשוב במושבה, והוא חלק בסיורים שעורך מוזיאון גדרה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 רן אהרנסון (2004). לכו ונלכה: סיורים במושבות העלייה הראשונה. ירושלים: יד יצחק בן-צבי.