ביאטה קלרספלד
_cropped.jpg)
ביאטה קלרספלד (בגרמנית: Beate Klarsfeld ; נולדה ב-13 בפברואר 1939) היא עיתונאית גרמנייה-צרפתייה שנודעה במאבקה לחשיפתם והענשתם של פושעי מלחמה נאצים.
ביחד עם בעלה סרז' קלרספלד הצליחה ביאטה קלרספלד לגלות בעזרת תיעוד מפורט פשעי מלחמה רבים שביצעו הנאצים ולעלות על עקבותיהם של אלו שהצליחו להתחמק מעונש עם תום מלחמת העולם השנייה, ביניהם קורט לישקה, אלויס ברונר, קלאוס ברבי, ארנסט אלרס, קורט אשה ואחרים.
בפברואר 2012 הוצגה כמועמדת מטעם מפלגת די לינקה לנשיאות גרמניה.
[עריכה] חייה
נולדה בברלין בשם ביאטה אוגוסטה קינצל (Künzel), למדה בגימנסיה, אולם בשנת הלימודים האחרונה עברה לבית ספר מקצועי ובסיומו החלה לעבוד כמזכירה. בשנת 1960 יצאה קלרספלד כמטפלת ("או-פר") לפריז. שם התוודעה לשואה ולתוצאותיה. לאחר שהחליפה מקומות עבודה מספר פעמים, הועסקה כמזכירה בתנועת נוער גרמנית-צרפתית, שממנה פוטרה, לאחר שפרסמה מאמרים נגד קאנצלר גרמניה המערבית באותן שנים, קורט גאורג קיסינגר.
בשנת 1963 נישאה לסרז' קלרספלד, שאביו נרצח על ידי הנאצים במחנה ההשמדה אושוויץ.
כדי להצביע על עברו של קורט גאורג קיסינגר כחבר במפלגה הנאצית, קראה מן היציע בבונדסטאג בבון בשנת 1968 אל הקאנצלר, "נאצי, התפטר!" והורחקה מן האולם, מבלי שהועמדה לדין. מאוחר יותר, בוועידת מפלגת האיחוד הנוצרי דמוקרטי (CDU) בברלין, עלתה קלרספלד על הבמה, סטרה לקיסינגר תוך שהיא קוראת "נאצי, נאצי!". היא הועמדה לדין בהליך מזורז, ונדונה לשנת מאסר, אך זמן קצר לאחר מכן הומתק עונשה לארבעה חודשי מאסר על תנאי.
באוגוסט 1970 קשרה עצמה קלרספלד בכיכר בוורשה בשלשלאות לעץ וחילקה מנשרים שנועדו להצביע על האנטישמיות בפולין. היא נעצרה וגורשה מפולין.
בשנת 1971 ניסתה קלרספלד, ביחד עם בעלה, לחטוף בכוח את קורט לישקה, שהיה אחראי לגירושם של כ-76,000 איש מצרפת בתקופת השואה, ולהסגירו למערכת המשפט הצרפתית. ביאטה קלרספלד נדונה בשל כך לחודשיים מאסר, אלא שבעקבות לחץ בינלאומי ומחאה ציבורית הומתק העונש למאסר על תנאי. פושע המלחמה לישקה נותר חופשי, ורק בשנת 1979 הועמד לדין.
במהלך שנות השבעים שבה קלרספלד והצביעה על מעורבותו של ארנסט אכנבך, פוליטיקאי מן המפלגה החופשית-דמוקרטית הגרמנית, בגירושם של יהודים מצרפת בתקופת הרייך השלישי. בשנת 1976 הצליחה קלרספלד להפסיק את פעילותו הפוליטית, בין השאר כלוביסט למען פושעים נאציים לשעבר, זמן קצר לפני שהתמנה לנציג גרמניה בקהילה האירופית בבריסל.
בשנים 1984-1985 נסעה תוך סיכון עצמי לא מבוטל, לצ'ילה ולפרגוואי, שהיו אז דיקטטורות צבאיות, כדי לעורר שם תשומת לב לפושעי המלחמה הנאציים ולטר ראוף ויוזף מנגלה, שלפי הידוע הסתתרו במדינות אלה.
ביחד עם בעלה סרז' ועם אחרים, התחילה בשנת 1986 במערכה לחשיפת מעורבותו של קורט ולדהיים ברייך השלישי ולבידודו הבינלאומי כנשיא אוסטריה. באותה שנה שהתה קלרספלד במשך חודש במערב ביירות והציעה להחליף עצמה כנגד בני ערובה ישראלים.
ב-4 ביולי 1987 הועמד לדין קלאוס ברבי, שנלכד ביוזמתה. קלרספלד מחשיבה הישג זה לגדול הישגיה, לאחר שכבר בשנת 1972 גילתה את מקום מחבואו בבוליביה.
בשנת 1991 פעלה להסגרתו של ממלא מקומו של אדולף אייכמן, אלויס ברונר, שחי בסוריה. ברונר היה אחראי לרציחתם של 130,000 יהודים במחנות ההשמדה הנאציים. בשנת 2001 נדון ברונר בהיעדרו למאסר עולם.
ביאטה וסרז' קלרספלד פרסמו ספר שהכיל את שמותיהם של 80,000 קורבנות יהודיים-צרפתיים של הנאצים. הם הצליחו להשיג את תמונותיהם של 11,400 ילדים יהודים, במטרה לתת לקורבנות זהות ופנים. חברת הרכבות הצרפתית SNCF בירכה על המיזם והציגה תערוכה נודדת בשם "ילדים יהודיים שגורשו מצרפת" במשך שלוש שנים ב-18 תחנות רכבת. חברת הרכבות הגרמנית דויטשה באן, יורשתה החוקית של הרייכסבאן מתקופת הרייך השלישי - שעל מסילות הברזל שלה הובלו הילדים אל המחנות - דחתה את התערוכה בנימוקי "ביטחון" והפנתה אותה למוזיאון התחבורה בנירנברג. יושב ראש דויטשה באן טען שהנושא "רציני מדי מכדי להגות בו תוך לעיסת לחמנייה על הרציף". שר התחבורה הגרמני וופלגנג טיפנזה, מאידך, התבטא לטובת עמדתם של בני הזוג קלרספלד.
בפברואר 2012 מונתה כמועמדת מטעם מפלגת די לינקה לבחירת נשיא גרמניה. זאת, בעקבות התפטרותו של כריסטיאן וולף וכמועמדת נגדית למועמד המוביל, יואכים גאוק.
[עריכה] פרסים
לקלרספלד הוענק בישראל בשנת 1974 "עיטור האומץ של לוחמי הגטאות". נשיא צרפת פרנסואה מיטראן מינה אותה בשנת 1984 ל"אבירה בלגיון הכבוד". בגרמניה, מאידך, לא הוענקו לה פרסים ציבוריים.
[עריכה] אוטוביוגרפיה
- ביאטה קלרספלד, עד חרמה : בת גרמניה לוחמת בנאצים; מצרפתית אליה גילדין. תל אביב, עם עובד, תשל"ה.
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
