המרכז האקדמי לב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המרכז האקדמי לב
סמל בג"ט
מוטו: תורה ומדע
תאריך ההקמה: 1969
סוג: מוסד אקדמי ציבורי.
נשיא: פרופ' חיים סוקניק
רקטור: פרופ' מנחם שטיינר
מנכ"ל: שי גלבוע
סטודנטים: 2,903‏[1]
סטודנטים לתואר ראשון: 2,698‏[1]
סטודנטים לתואר שני: 205‏[1]
סטודנטים מתוקצבים: 2309‏[2]
מיקום: ירושלים
קמפוס: ירושלים (מכון לב, מכון נווה, מכון טל, מכון דעת). רמת גן (מכון לוסטיג)
דף הבית: http://www.jct.ac.il

המרכז האקדמי לב[3] (לשעבר: בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושליםראשי תיבות: בג"ט) הוא מכללה אקדמית-תורנית, המוכרת על ידי המועצה להשכלה גבוהה. המכללה משלבת לימודי טכנולוגיה ויהדות, והלימודים בה מתקיימים בנפרד לגברים ונשים.
בג"ט מעניק תואר ראשון במקצועות טכנולוגיים ומקצועות הכלכלה. נכון לשנת 2013 לומדים בבג"ט כ-4000 תלמידים. בספטמבר 2006 הוחל תהליך, מתוך רצון לחסוך בעלויות, לאחד את המכונים "לב" ו"נוה" וכיום תלמידי שני המכונים לומדים במשותף את הלימודים האקדמאיים.

שכר הלימוד במוסד (בלימודים לתואר אקדמי) הוא כמקובל באוניברסיטאות ובמכללות ציבוריות בישראל. חייל או בוגר שירות לאומי, שסיים שירותו החל מ-1 בינואר 2010, זכאי למלגת שכר לימוד מלאה עבור שנת לימודיו הראשונה לתואר ראשון (בהתאם להחלטה בדבר לימודי חיילים משוחררים במוסד להשכלה גבוהה בפריפריה)‏[4].

תולדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנין לאו לפיזיקה שימושית בקמפוס מכון לב

נוסד בשנת 1969 על ידי הרב משה שטרן ופרופסור זאב לב (ונקרא בפי הציבור הרחב על שמו, מכון לב, עוד בחייו), במטרה לשלב לימודים אקדמיים עם לימודים תורניים ברמה ישיבתית. נועד בעיקר לציבור שהדיר רגליו ממוסדות אקדמיים מוכרים, בגלל בעיות דתיות. תוכנית הלימודים במכון מחייבת את כל הסטודנטים בלימודי קודש שמתקיימים בשעות הבוקר, ולימודים אקדמיים אחר הצהריים.

בשנים הראשונות נמצא בשכונת בית וגן, ברחוב הרב עוזיאל במספר דירות שכורות, ולאחר כמה שנים עבר למשכנו החדש בקריה האקדמית בשכונת גבעת מרדכי. כמו כן התעודות הראשונות הונפקו בשיתוף אוניברסיטת בר-אילן, והחל מהשנה השלישית קיבל מעמד עצמאי. המגמות הראשונות היו אלקטרו-אופטיקה (בזמנו היה המכון המוסד היחיד בארץ בו נלמד מקצוע זה) ואלקטרוניקה. ב-1977 זכה להכרה כמוסד להשכלה גבוהה. במשך השנים המכון התפתח ונוספו עליהן מדעי המחשב, ומאוחר יותר בסוף שנות ה-80 חשבונאות. בנוסף, המכון התחיל להציע קורסים בהוראת טכנולוגיה לכל המעוניין בהם. מכון לב פתח את שעריו בפני התעשייה הגבוהה בישראל, ומספר חברות של בוגרי המכון הקימו בו חממות טכנולוגיות בתחילת שנות ה-90.

בשנת 1991 הוקמה המכינה הקדם-אקדמית הראשונה בבי"ס גבוה לטכנולוגיה על ידי בוגר מכון לב מר מאיר בן חיים שגם ניהל אותה עד שנת 2004. במהלך שנות ה- 90 הוקמו מכינות נוספות במתכונת של הכנה לקראת לימודים אקדמיים עם תיגבור לימודי השפה העברית - לתלמידים מחו"ל. בשנת 1994 הוקמה ביוזמת מאיר בן חיים וסגן הרקטור דאז, פרופ' יעקב פרידמן, בתוך המכינה הקד"א תוכנית "עתודה חרדית" שאליה התקבלו תלמידים מרקע חרדי אשר למדו שנה אקדמית אחת במכינה ולאחר מיכן שולבו באחת ממגמות הלימוד שאושרו על ידי צה"ל עבורם. בסיום התואר האקדמי הם מגויסים לשירות צבאי מלא כמהנדסים ביחידות טכנולוגיות של צה"ל. בנוסף בשנת 1998 פתחה המכינה הקד"א כיתת מכינה ראשונה לתלמידים מרקע חרדי מגיל שנת שהייה (עפ"י חוק טל - מגיל 22 ומעלה), תלמידים אלו שולבו בהמשך כחלק ממכינת מכון נוה.

בעקבות העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים נקלטו עולים בעבודה ובמחקר במכון. רמת הלימודים עלתה בצורה משמעותית בעקבות זאת. מכון לב פתח את שעריו גם לקליטת עולים-סטודנטים. שלוש מכינות נוסדו בשנות התשעים, לעולים מברית המועצות לשעבר, צרפת ואתיופיה. נציגי המכון פוקדים חלק מארצות המוצא של העולים מדי שנה, ובכך מביאים צעירים רבים לארץ, אשר משתלבים בלימודים, וברובם נשארים.

קמפוסים ושלוחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבג"ט 5 שלוחות:

בית המדרש[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופסור לב פתח את בג"ט לכלל האוכלוסייה הדתית בארץ, כחלק מחזונו – "מהנדס בן תורה". כדי ליצור רמה תורנית נאותה, הוא הביא את הרב נתן שמעון בר חיים, לכהן כראש בית המדרש (המכהן עד היום, למעלה מ־30 שנה).

הגברים במכון לב מתחילה היו חרדים והרמה התורנית במכון לב עמדה ברמה ישיבתית, תוך שימת דגש על השיטה הליטאית. עם השנים בגלל הצורך ובגלל הציבור המגוון, התקבלו רבנים מזרמים שונים, כמו תלמידי ישיבת מרכז הרב וישיבת כרם ביבנה, ובהתאם לכך נוספו קבוצות לימוד נוספות ששמו דגש על לימודי הגות והשקפה, כמו כתבי המהר"ל, כתבי הרמח"ל, יסודות הקבלה וכתבי הרב קוק.

כמו כן, קיים בסדר בית המדרש מערך של מגידי שיעורים ממיטב הרבנים השייכים לזרם הדתי לאומי (הרב חגי ניר –‏ רב היישוב מעלה מכמש, הרב יוסף קלנר ועוד).

מדרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדרשה בקמפוס טל היא מדרשה תורנית לנשים אשר הוקמה בשנת תש"ס 2000, כחלק מ'המרכז אקדמי לב - קמפוס טל' בשכונת גבעת שאול בירושלים. תוכנית המדרשה מאפשרת לתלמידות קמפוס טל לשלב לימודי קודש בלימודיהן האקדמיים. בראש המדרשה עומד הרב יהונתן אורן.

במדרשה נלמדים שיעורים במגוון רחב של נושאים: תורה ופרשת שבוע, מועדים, תנ"ך, יסודות באמונה, הלכה, הבית היהודי, תורת החסידות, משנת הרב קוק, תורה ומדע, מודעות ועבודה פנימית, וחיזוק כוחות הנפש.

במדרשה מושם דגש על התאמת הנושאים הנלמדים לעולם היהודי הנשי וכן לאופי הייחודי של התלמידות הלומדות בקמפוס טל.

המדרשה מלווה את תלמידות באופן אישי-תורני על ידי שיחות אישיות עם רבניות ורבני המדרשה בתקופה משמעותית זו של חייהן.

כחלק מפעילות המדרשה מקיימים במהלך השנה ימי עיון, הפתוחים לקהל הרחב.

פקולטות וחוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נושאי תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגמות חברתיות בתוך מכון לב ומחוצה לו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פתיחת מכון לב היוותה חידוש בעולם הדתי. כדי ללמוד מקצוע לא חייבים "לרעות בשדות זרים, ולהיות מושפע מהם", אפשר גם ללמוד מקצוע מבוקש וגם להיות באווירה תורנית. מכון לב יצר הזדמנויות רבות בתחום המחקר התורני, על ידי שילוב ידע מדעי בנושאי יהדות, כמו קידוש החודש, לוח השנה היהודי, כלכלה לפי התורה וכדומה.

כאמור, הרעיון עליו מתבסס המכון כמוסד דתי אקדמי הוא שהתורה והמדע משלימים זו את זה. השקפה זו של שילוב הדת והמדע מתבטאת היטב במדיניותו וכך, על פי תקנון מכון לב על הסגל האקדמי לקבל את מרות השולחן ערוך ויחד עם זאת, על רבני בית המדרש לתמוך ברעיון תורה עם עבודה, להיות בוגרי צבא ולהזדהות עם המדינה. כמו כן המכון מקיים כנס שנתי בנושא תורה ומדע בשיתוף עם אוניברסיטת בר-אילן ושלוחת ישיבה יוניברסיטי בירושלים.

תוכנית הלימודים הייחודית במכון לב משכה אליו ציבורים נוספים: מסורתיים, חרדים ועולים לא דתיים. בין העולים מרוסיה נרשמה תנועת תשובה, שיצאה מכותלי מכון לב. רבים מהרבנים הפעילים ילידי חבר המדינות הם מבוגרי מכון לב.

מכון לב מעודד את שילוב הציבור החרדי בשוק העבודה. שלוש משלוחותיו - מכון לוסטיג, מכון דעת ומכון נוה - פונות לציבור זה בעיקר. כמו כן קיימת העתודה החרדית - תוכנית ייחודית לשיבוץ תלמידים יוצאי ישיבות במסגרת עתודה אקדמית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]