בית הקברות הצבאי והאנדרטה האמריקניים בהולנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שלט הכניסה למתחם בית הקברות

בית הקברות הצבאי והאנדרטה האמריקניים בהולנדאנגלית: Netherlands American Cemetery and Memorial) שוכנים ליד הכפר מרכרטן (Margraten), כעשרה ק"מ ממזרח לעיר מאסטריכט שבמחוז לימבורג בדרום הולנד. בית הקברות הוא בית הקברות הצבאי האמריקני הקבוע היחיד בהולנד.‏[1] הוא הוקם בשנת 1944, וכיום טמונים בו 8,302 חללים של ארצות הברית ממלחמת העולם השנייה. רוב החללים נפלו במבצע מרקט גארדן בסתיו 1944 או בקרבות בגבול גרמניה ובתוכה בחורף 1944-45 ובאביב 1945.

אתר בית הקברות והקמתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר בית הקברות נמצא כ-11 ק"מ מהגבול הגרמני, לא הרחק ממפגש הגבולות הולנד-בלגיה-גרמניה. הוא שוכן מדרום לכביש N278, המוביל מערבה מהערים קלן ואאכן שבגרמניה. זוהי דרך היסטורית: היא נסללה עוד בתקופת האימפריה הרומית ושימשה מנהיגים ומצביאים שונים במסעותיהם בתולדות אירופה, ובהם יוליוס קיסר, קרל הגדול ונפוליאון. במאי 1940 השתמשו הגרמנים בכביש בפלישתם להולנד, ובסתיו 1944 נעו בו מזרחה הצבא הגרמני הנסוג והצבא האמריקני המתקיף.

שטח בית הקברות שוחרר על ידי צבא ארצות הברית ב-13 בספטמבר 1944. ב-10 בנובמבר הקימה הארמייה האמריקנית התשיעית באתר זה בית קברות שדה. הוא נועד במקור לקבורתם של חיילים אמריקנים שנהרגו בקרבות בגבול גרמניה.

לאחר תום מלחמת העולם השנייה הוחלט לשמר את בית הקברות ולא לפנותו. אז הועברו אליו גופות חיילים אמריקניים שנהרגו ונטמנו לפני כן בבתי קברות צבאיים אמריקניים ארעיים שונים באירופה.‏[2]

אזור הקבורה נמצא בחלקו המזרחי של אתר בית הקברות, וממערב לו נמצאת האנדרטה. שטחו הכולל של מתחם בית הקברות הוא כ-265 דונם. בכל שטחו נטוע דשא והוא משופע בעצים ובערוגות פרחים.

בניית אזור הקבורה והאנדרטה במתכונתם הקבועה הוצאה לפועל על ידי הוועדה האמריקנית למצבות קרב, שגם אחראית להפעלתם. הבנייה הסתיימה בשנת 1960 והאתר כולו נחנך ב-7 ביולי באותה שנה.

אדריכלי בית הקברות והאנדרטה היו צ'יפלי, בולפינץ', ריצ'רדסון ואבוט (Chepley, Bulfinch, Richardson and Abbott) מבוסטון. אדריכלי הנוף היו קלארק, רפואנו והלרן (Clark, Rapuano and Halleran) מניו יורק.

בחודש מאי 2005 ביקר הנשיא ג'ורג' ו. בוש בבית הקברות. היה זה הביקור הראשון שם של נשיא אמריקני.

מבנה בית הקברות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנדרטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חצר ההנצחה באנדרטה; בצדיה - קירות שעליהם נחרתו שמות חיילים שמקום קבורתם לא נודע; לרגלי המגדל - פסל.

משער בית הקברות, הניצב על אם הדרך של הכביש N278, נמשך כביש פנימי דרומה כ-250 מ' אל פתחה של אנדרטה. האנדרטה כוללת את חצר ההנצחה ואת בניין המבקרים והמוזיאון שלצדה, ואת מגדל הזיכרון ובית התפילה שבו, החוצצים בין האנדרטה לבין אזור הקבורה.

גובהו של מגדל הזיכרון המלבני הוא 31 מטרים. בראש המגדל נמצאת מערכת פעמונים וכן משטח תצפית, המשקיף סביב על שטח בית הקברות. בתחתית המגדל מצוי בית תפילה קטן. גובה חללו הפנימי מגיע עד למחצית גובהו של המגדל. מקצת הקישוטים שבבית התפילה נמסרו לבית הקברות על ידי ממשלת הולנד.

על קירות מימין ומשמאל למגדל חרותים שמות הקרבות העיקריים שצבא ארצות הברית השתתף בהם במלחמת העולם השנייה בהולנד ובגזרה המרכזית של גרמניה.

ממערב למגדל נמצאת חצר ההנצחה, הפתוחה כלפי מערב. שטחה הוא כ-200 מטרים רבועים. במרכז החצר מצויה בריכת מים מאורכת. ליד קצה הבריכה, לרגלי המגדל, ניצב פסל ברונזה של דמות אם המתאבלת על בנה שנהרג. יוצר הפסל היה ג'וזף קיסלבסקי (Joseph Kiselewski) מניו יורק. על קירות חצר ההנצחה נחרתו שמותיהם של 1,723 חיילים אמריקנים שנהרגו בקרבות באזור ומקום קבורתם לא נודע. ציון מיוחד מסמן את שמות החללים שמקום קבורתם התגלה בינתיים.

בכניסה לחצר משמאל נמצא המוזיאון, ובו כיתובים מפורטים ושלוש מפות מבצעים גדולות הקבועות בקירות אבן גיר, המתארים את מהלך הקרבות שניטשו במערב אירופה מהפלישה לנורמנדי ועד לכניעת גרמניה. מתחת למפות הקיר מוצגים סמלי העוצבות האמריקניות העיקריות שהשתתפו בקרבות המתוארים בהן. במוזיאון מוצגות גם סדרות מפות כלליות המתארות את מהלך המלחמה נגד גרמניה ונגד יפן. בכניסה לחצר מימין נמצא בניין המבקרים של בית הקברות.

אזור הקבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מראה אזור הקבורה מראש מגדל הזיכרון
מצבתו של חייל יהודי (טר"ש ג'וזף פליקס) בבית הקברות

מדרגות משני צדי המגדל עולות מחצר ההנצחה אל אזור הקבורה, המשתרע ממזרח למגדל. יש בו 16 חלקות קבורה (ארבע לרוחב וארבע לעומק), ושורות הקברים מתפרסות כלפי מזרח בתבנית של מניפה. במרכז אזור הקבורה נמצאת מדשאה שמשני צידיה טורי עצים. היא נמשכת מזרחה אל קצהו של בית הקברות, שם ניצב תורן הדגל האמריקני.

החללים בבית הקברות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבית הקברות טמונים 8,302 חללים. חיילים אלו נהרגו במבצע מרקט גארדן בסתיו 1944, בקרבות שניטשו בגבול גרמניה ובתוכה מאוקטובר 1944 ועד כניעת גרמניה במאי 1945, או בפעולות אוויריות. אחד הקברים הוא קבר אחים ובו נטמנו שני חיילים. 106 מהקברים בבית הקברות הם קברי אלמונים.

בבית הקברות קבורים ארבעים זוגות של אחים, שנטמנו זה לצד זה.

בבית הקברות נקברו חמישה חיילים שעוטרו במדליית הכבוד של הקונגרסעיטור הגבורה הגבוה ביותר של ארצות הברית:

  • טוראי ראשון וילי ג'יימס (Willy F. James), מדיוויזיית הרגלים ה-104
  • טוראי ראשון וולטר וצל (Walter C. Wetzel), מדיוויזיית הרגלים ה-8
  • סגן-משנה וולטר ויל (Walter J. Will), מדיוויזיית הרגלים ה-1
  • טוראי ג'ורג' פיטרס (George J. Peters), מהדיוויזיה המוטסת ה-17
  • סגן אלוף רוברט קול (Robert G. Cole), מהדיוויזיה המוטסת ה-101

הקצין הבכיר ביותר שנקבר בבית הקברות הוא מייג'ור ג'נרל[3] מוריס רוז (Maurice Rose), יהודי. הוא היה מפקד הדיוויזיה המשוריינת השלישית של צבא ארצות הברית, כאשר נהרג בקרב בגרמניה במרץ 1945.

קואורדינטות: 50°49′16″N 5°48′13″E / 50.821°N 5.80365°E / 50.821; 5.80365

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ להשוואה, בבלגיה קיימים שלושה בתי קברות צבאיים אמריקניים (משתי מלחמות העולם), ובצרפת - אחד-עשר.
  2. ^ האמריקנים הקימו בתי קברות צבאיים ארעיים בגרמניה, אך לאחר המלחמה פינו את כולם ולא הותירו בה אף בית קברות קבוע.
  3. ^ דרגה זו מקבילה לדרגת אלוף בצה"ל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]